מכתב בחתימת האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל הגר מוויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל". גרוסוורדיין, [כסלו] תרצ"ד [1933].

כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר: "הק' ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה". בראש הדף חותמת האדמו"ר.

נשלח לשבדיה אל "ידידי הנגיד... מו"ה יצחק מנחם" [רבי יצחק מנחם בלוך שכיהן כשו"ב וכלי-קודש בעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה]. האדמו"ר כותב לו מענה לשאלותיו, תוך שהוא מרעיף עליו שפע ברכות: "מכתבו הגיענו לנכון, ואני תפלה לאל חיי שיתברך ממקור הברכות בשפע ברכה והצלחה ופרנסה בריוח ונשיאת חן בעיני כל, ולא יוכל שום אדם להרע לו ח"ו בנפשיות וזמניות, ויזכה לגדל את בנו על ברכי התורה והיראה כאות נפשו, ויתרומם קרנו למעלה ויבשר בש"ט [בשורות טובות]...".

הרה"ק רבי ישראל הגר (תר"ך-תרצ"ו; אנצי' לחסידות ב', עמ' תקלח-תקמא), מגדולי האדמו"רים בדורו. בנו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ וקוסוב. אדמו"ר בוויז'ניץ משנת תרנ"ג. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין והקים בה את מדרשו. בתקופתו הפכה ויז'ניץ לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. האדמו"ר הקדיש את חייו להקמת ישיבות ותלמודי תורה ולמשיכת בני הנוער ללימוד תורה ולעבודת השם. נודע בתפילותיו שהיו בהתלהבות גדולה ובהשתפכות הנפש. עסק רבות בצרכי צדקה ובניהול קופת ארץ ישראל. חביבותו לאנשי ארץ ישראל היתה גדולה, והיה נוהג לכבד מאד כל מי שנסע לארץ ישראל, והיה מלווהו עד הדלת. נודע על שם ספרו ה"אהבת ישראל".

בניו הקדושים כיהנו כאדמו"רים ורבנים ברומניה ובארץ ישראל, והמשיכו בעבודת הקודש של הפצת תורה וחסידות: רבי מנחם מנדל מווישיווא; רבי חיים מאיר מוויזניץ בעל "אמרי חיים", שמילא את מקומו כאדמו"ר בבית מדרשו עיר גרוסוורדיין, ולאחר השואה הקים את החסידות בבני ברק; רבי אליעזר בעל ה"דמשק אליעזר"; רבי ברוך מסערעט וחיפה, בעל ה"מקור ברוך".

[1] דף כפול. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (מודבקים מאחור בנייר דבק חומצי), עם פגיעות קלות בטקסט שורה אחת.