ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.

החיבור הראשון שנדפס מתורתו של ה"חידושי הרי"ם". על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).

בין הדפים צב-צג נוסף [1] דף עם "השמטה משו"ת חלק אה"ע תק"ע".

העותק של המקובל הקדוש רבי יהודה ליב הלוי אשלג. בדפי המגן ובדפים נוספים, חותמותיו מהתקופה בה שימש כדיין וכמו"צ בווארשא: "יהודה הלוי במוה"רש י"י אשלאק, מ"צ דפה ווארשא".

הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר ורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לארץ ישראל בחודש תשרי תרפ"א, הגיע לירושלים והקים בה את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה. במקביל היה מוסר שיעורים רבים בקבלה, בהם השתתפו אברכים נבחרים. לימים התלכדה סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים שהכתירוהו לאדמו"ר עליהם.

בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה). באותה תקופה התיידד עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא באותה שכונה. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, אך התפרסם במיוחד בסדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש "הסולם" על ספר הזוהר. פירוש "הסולם" נדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.

בדף המגן הקדמי ובדף השער חתימות ורישומי בעלות נוספים של "מרדכי יוסף טענענבוים" מווארשא, ורישום בעלות של יחזקאל בלאהשטיין.

[1], צב, [1], צג-קנז דף. 33 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור עתיקה, שבורה ומנותקת.

הדף עם ה"השמטה משו"ת חלק אה"ע תק"ע", לא במפעל הביבליוגרפיה.