כתב-יד, חיבור קבלי לא מזוהה. [המרחב העות'מאני? המאה ה-18 בקירוב].

כתיבה ספרדית-מזרחית. רוב כתב-היד מכיל חיבור לא מזוהה, ובו דרושי כוונות על פסוקים ומצוות. בתשעת הדפים הראשונים – תפילות קבליות לאמירה קודם קיום מצוות ביעור חמץ ומצוות ליל הסדר, מספר חמדת ימים (עם שינויים). בראש העמוד הראשון: "סוד תפילת לקודם הבעור חמץ מהרב חמדת ימים". טיבו של החיבור לא נתברר לנו, והדבר צריך מחקר מעמיק.

[33] דף. חסר בסופו. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.

כתב-יד, קובץ בעניינים שונים – פיוטים, חיבורים בקבלה, חיבורי רבי שמואל ברזאני בהלכה, ועוד. [כורדיסטן, המאה ה-17/18 בקירוב].

כרך עבה. כתיבה מזרחית, ממספר כותבים. חלקו בכתיבת רבי פנחס ב"ר חיים חרירי, מרבני כורדיסטן במאה ה-18 (נכדו של רבי פנחס חרירי הראשון). עם חיבורים בהלכה מאת רבי שמואל ברזאני (אדוני), גדול רבני כורדיסטן (נפטר שצ"ג). באחד הדפים הוא נזכר בברכת החיים (ראו להלן). עיטורים במספר דפים.

הכרך כולל:

דפים 1-18 – חיבור בענייני הלוח העברי. בסופו (דף 18ב) קולופון הכותב: "אל הסופר תן מנוח / ברוך נותן ליעף כח... הנני החותם פינחס בכה"ר חיים חרירי נר"ו".

דפים 18ב-32 – פיוטים מאת רבי פנחס ב"ר יצחק חרירי (הראשון), מבנו רבי חיים ב"ר פנחס, ומהכותב רבי פנחס ב"ר חיים חרירי, וכן מפייטנים נוספים (רבי אביתר, רבי שמואל ברזאני, ועוד). דף בדף 18ב: "שבח נאה לי אני פינחס בכה"ר חיים נר"ו..." ("אלקי אלי אתה סיבת כל סיבה..."), בדף 19ב: "כתבתיהו לאחי ורוחי וריח ניחוחי אחי כמ' שלמה בן כמ' פנחס נר"ו ואני הכותב פנחס בכמה"ר חיים חרירי נר"ו". בדף 26ב: "פיוט נאה לר' חייא חיאן ז"ל" [כנראה השבתאי נחמיה חייא חיון]. בדף 27א: "כתבתיה לאחי ורוחי וריח ניחוחי אור עיני רוחי ונשמתי כמ' שלמה בן הבחור הכשר אור עיני רחמים המכונה גיגלא ופלוגה נר"ו אנכי העבד, העבד פינחס בכמוה"ר חיים חרירי" (חתימה מסולסלת). בדף 34א: "שיר נאה לי אני פינחס בכה"ר חיים נר"ו".

דפים 35-44 (מתוכם, דפים 51-58 – עשויים קלף) – ספר "זאת זכרון" על הלכות שחיטה, מאת רבי שמואל ברזאני. דפים 45-58 – ספר אבני זכרון, על הלכות טריפות "שתיקן החכם השלם הדיין המצויין מורינו ורבינו ועטרת ראשינו כמוה"ר שמואל הלוי זלה"ה בכמוה"ר נתנאל הלוי זלה"ה".

דפים 59-83 – חיבור קבלי (חסר בתחילתו). 85ב: "אתחיל לכתוב תפלת הייחוד לר' נחוניא בן הקנה...".

דף 89ב – איור אילן ספירות צבעוני.

דפים 90-102 – חיבורים הלכתיים של רבי שמואל ברזאני. בראש העמוד הראשון: "אתחיל לכתוב כל הקושיות ודינים של ר' שמואל בכה"ר נתן הלוי תנצב"ה".

דפים 103-110 – חיבור על גן עדן ותחיית המתים. בעמוד הראשון: "כתב של תוכחות ושל בשורות של ע"ה ושל עונגים של ג"ע... בעמוד שאחריו: " נחמת ישראל".

דפים 111-118 – חיבור בקבלה מעשית. בראש העמוד הראשון: "אתחיל לכתוב שמות הקדושים". חסר בסופו.

דפים 119-131 – חיבור בהלכות גיטין (כפי הנראה, גם הוא מרבי שמואל ברזאני). חסר בתחילתו.

דפים 132-154 – חיבור קבלי על הספירות.

דפים 155-236 חיבורים בהלכות שונות, כפי הנראה כולם מרבי שמואל ברזאני (הלכות אישות, הלכות חנוכה ומגילה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות איסורי ביאה, הלכות גירושין, הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה, הלכות ברכת כהנים, הלכות תפילין, הלכות מזוזה, הלכות ספר תורה, הלכות ציצית הלכות ברכות, והלכות שבת). בדף 223א הכותרת "הלכות שבת לכמה"ר שמואל נר"ו". רבי שמואל ברזאני נפטר בשנת שצ"ג, ונראה כי הזכרתו כאן בברכת החיים מורה שדפים אלה נכתבו קודם לכן.

רבי פנחס ב"ר חיים חרירי, נכדו של רבי פנחס חרירי הנודע (הראשון). פעל ברוונדוז במחצית הראשונה של המאה ה-18. כאביו וכסבו היה אף הוא פייטן (ראו אודותיו: יונה מרדכי, אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן, כרך ב, עמ' 437-438).

רבי שמואל אדוני-ברזאני (נפטר בשנת שצ"ג 1633), גדול רבני כורדיסטן, כיהן ברבנות אשור [מוסול] ועמאדיה. חכם גדול בנגלה ובנסתר, איש קדוש ועושה נפלאות. הקים ישיבה גדולה במוצול ומכל ארצות בבל נהרו לשם תלמידים רבים. נודעו עליו ניסים וסיפורי נפלאות רבים ומסופר עליו כי זכה לראות פעמים רבות את פני אליהו הנביא. חזיונות וגילויים בשמו ובשם אביו הגדול הובאו בספר החזיונות של מהרח"ו, הכותב עליו "איש נבון וירא שמים ועוסק בתורה ופרוש מן הבריות". חיבר את ספריו על הלכות שחיטה וחיבורים אחרים, שחלקם נדפסו לראשונה בשנת תשס"ג וחלקם עדיין בכתבי-יד.

[236] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים. חסרים דפים בתחילה, באמצע ובסוף. כריכת עור מקורית, עם קרעים ופגמים.

כתב-יד, תפסיר תהלים – תרגום ספר תהלים לפרסית-יהודית. [המרחב הפרסי], תקכ"ב [1762].

כתיבה מזרחית. התפסיר מתחיל בדף 8, קודמת לו הקדמה בענייני לשון עברי, אף היא בפרסית (חסרה בתחילתה). תפסיר התהלים מופיע לפנינו בשלמותו. בסופו שיר שבו אקרוסטיכון המחבר: "באבאדי ציון שבתי בן שמואל". בעמוד האחרון קולופון: "בעזרת השם יתברך... ג' אום חדש אב יהפוך לטב [שנ]ת התקכ"ב לברית[!] עולם... הכותב צעיר וזעיר... אהרן בר יתרו ס"ט".

תרגום זה לספר תהלים מופיע במספר כתבי-יד מפרס, ומחקר מקיף אודותיו פרסם פרופ' עזרא ציון מלמד ("תפסיר תהלים בפרסית", בתוך: ספר זכרון ליצחק בן צבי, חלק שני, ירושלים תשכ"ה, עמ' רצז ואילך), על פי מספר כתבי-יד (כולם מאוחרים לכתב-היד שלפנינו).

בראש התפסיר שלפנינו פתיחה, ממנה נלמד שהחיבור נעשה באצפהאן לכבוד המלך: "...בעזרת האל וישועתו בניאד מי כ'נם דר נוישתן פנג ספראי תהלים צ'נאן כה דר ספ'אהאן נוישתה ש'דה אז בראי המלך הגדול קבלה' עאלם שהנשאה יר"ה..." [בעזרת האל וישועתו אתחיל לכתוב חמשה ספרי תהלים כמו שנכתבו בצפאהאן בשביל המלך הגדול לפני העולם מלך מלכים ירום הודו..." – התרגום על פי מלמד, שם].

[131] דף (חסר בתחילתו). 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור עם שרוכי קשירה, פגמים בכריכה.

כתב-יד, מדרשים, פיוטים, סגולות וליקוטים שונים. [המרחב הפרסי, מחצית ראשונה של המאה ה-19].

כרך עבה, כולל קונטרסים רבים, חלקם חסרים. כתיבה מזרחית. כולל ליקוטים שונים והעתקות מחיבורים, בהם מדרשים על מגילות, ליקוטי דרשות וחידושים באגדה, דרשות וחידושים על פרשיות השבוע, פיוטים, חיבורי תקופות ומזלות, מעשיות, תפילות על פי קבלה, סגולות שונות, ועוד.

בדף 15: "אתחיל לכתוב עיבור ומזלות ותקופות", המתחיל משנת תקע"ב. בדף 25א קולופון הכותב: "אני הצעיר עבדא דרבנן עוזיאל בן יהודה השלמתי אלו מולדות שנת תקע"ג בחודש תמוז י' ימים לחודש תמוז ליצירה". בהמשך חיבור תקופות המתחיל משנת תקצ"ד (דף 57), וחיבור תקופות המתחיל משנת תקפ"ו (דף 241).

[266] דף. 16-17 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. בלאי וקרעים חסרים בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. רוב הכריכה חסרה.

שני דפים בכתיבת יד קדשו של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, אב"ד פאס – פיוטים לפורים. [מרוקו, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב].

שני דפים בכתיבתו האופיינית של היעב"ץ (לפי הכתיבה נראה כי הדף הראשון לפחות הוא מתקופה מוקדמת בחייו). בדפים אלה העתיק היעב"ץ מספר פיוטים, לחג הפורים ולשבת "מי כמוכה" (שבת זכור, שלפני פורים). בראש הפיוטים נכתב לרוב שם המחבר והלחן ("נועם") שבו שרים את הפיוט.

רוב הפיוטים בדף שלפנינו אינם ידועים. מלבד זאת, נדיר למצוא העתקת פיוטים בכתיבת-ידו של היעב"ץ.

הפיוטים בדף הראשון: "מי כמכה" לפורים, המתחיל: "כל עצמותי תאמרנה... אומר לה' מחסי"; פיוט "למקרא מגילה, סי' אברהם, לנועם קומו ברנה עדת אמוני", המתחיל: "לך יאתה נורא עלילה, ברוך אתה על מקרא מגילה"; "אחר למקרא מגלה, סי' מאיר, לנו'[עם] כל עצמותי", המתחיל: "ידידים ברנה וגילה, ברכו על מקרא מגלה"; פיוט "לאחר מקרא מגלה", המתחיל "ידידים ברנה וגילה, ברכו אחר מקרא מגלה"; "אחר קודם מקרא מגילה, אברהם בן עזרא סי'", המתחיל: "קומה א-להים עזרתה לי וענה בצרתה" (דוידזון ק177) [לבית שמתחיל באות ז' הוא מעתיק שתי נוסחאות שונות, סוף הפיוט נכתב בדף אחר, שאינו לפנינו].

הפיוטים בדף השני: סוף פיוט שחתום בו "...הלוי בן ר' יעקב לוי"; פיוט "כל עצמותי... אודך אדוני קדושי" (חתום בו: "אני יוסף הלוי". נדפס עם התחלה שונה: "כל עצמותי... אשירה נא חסדי א-ל" – דוידזון א8040); פיוט לליל פורים המתחיל: "לעד לא תבושו ישראל עמי"; פיוט "לשבת מי כמוך, לחן יא רבי מולאי ונגנמו[?]", המתחיל: "מרום וקדוש א-ל חי נעלם" (חתום בו: "מימון"); תחילת פיוט "לאחר קריאת המגילה", המתחיל: "דנת[?]... הא-ל משגב בעדנו".

הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור "עט סופר" – בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר "חפץ ה'" לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין.

בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו "משפט וצדקה ביעקב" (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו "עת לכל חפץ" (נא-אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו "שם הגדולים" ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).

[2] דף (3 עמודים כתובים ומספר שורות בעמוד הרביעי). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעה בטקסט. בלאי, קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בשוליים.