ספר נצח ישראל, על ענייני משיח וגאולת ישראל, מאת רבינו יהודה ליווא – המהר"ל מפראג. פראג, דפוס משה בן מהרר"י [ר' יוסף] בצלאל כ"ץ, [שנ"ט-ש"ס 1599]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.

חתימות ורישומי בעלות בדף השער: "שייך להב' כ' וואלף בן המנוח כ' מאיר סג"ל זצ"ל", "שייך להקצין כ"ש כ' מאיר סג"ל עפשטיין מביזוואנגן" (Binswangen), "זה הספר קניתי... ממעות מעשר הק' בנימין וואלף סגל", ועוד; רישום נוסף קצוץ בראש דף השער: "...חיים לוי ביזוונגן...".

רבינו המהר"ל – רבי יהודה ליווא בן בצלאל (רע"ב בערך-שס"ט), גאון ישראל וקדוש. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בניקלשבורג, פוזנא ופראג. מתלמידיו הנודעים היו רבי יו"ט ליפמן בעל "תוספות יו"ט", חתנו רבי יצחק כ"ץ ורבי אליהו לואנץ ה"בעל שם" מוורמייזא. מגדולי רבני דורו וגדולי הדורות ומגדולי הרוח והמחשבה, שהעניק לדורות את הגותו המקורית והעמוקה בביאוריו לאגדות חז"ל. ממנהיגי יהדות מורביה, נודע בקשריו עם מלכי אומות העולם ובמלחמתו נגד עלילות הדם. דמותו של המהר"ל חקוקה בלב העם, כדמות פלאים אפופה סיפורי מופת. נודעו האגדות על ה"גולם" שיצר המהר"ל בייחודים וכוונות עפ"י "ספר יצירה", ואשר נשלח על ידו לשליחויות מסתוריות לסיכול עלילות שונאי ישראל (ראו על כך בספר "נפלאות מהר"ל" ובסיפורים עממיים רבים שנדפסו על דמותו של "הגולם מפראג").

הגותו המקורית נודעה לדורות בחיבוריו המפורסמים, שהאירו את עומקן של אגדות חז"ל ואת מחשבת היהדות באור חדש. את רוב חיבוריו ההגותיים הדפיס כבר בימי חייו ובכך נשתמרו לדורות (חיבורים אחרים שלו בענייני הלכה וחידושים על הש"ס ועוד אבדו ברובם). במשך תקופה ארוכה של כמאתיים שנה לא נדפסו הספרים שוב, ורק לאחר שהגותו זכתה לעדנה אצל צדיקי החסידות, ובמיוחד בעקבות המגיד מקוז'ניץ ובעידודו, נדפסו חיבורי המהר"ל בשנית בסוף המאה ה-18.

CB, no. 6153,11; Zedner, p. 404; Roest, p. 623; Cowley, p. 399.