שלושה מספרי המקובל רבי משה קורדובירו – הרמ"ק. מהדורות ראשונות שנדפסו לאחר פטירתו על ידי בנו רבי גדליה קורדובירו ורבי משה באסולה [מלרוקה], כרוכים בכרך אחד.

· ספר אור נערב, "מתוק לנפש ומרפא לעצם... למתרחקים מחכמת האמת", מאת רבי משה קורדובירו - הרמ"ק. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שמ"ז, 1587].

הספר הוגה על ידי הרמ"ע מפאנו (כפי שכותב רבי גדליה קורדובירו בהקדמתו: "ומצאתי את החכם השלם הרמ"ע מפאנו... בכל בית אבי נאמן הוא... וזכה בו להגיהו..."). בראש הספר מופיעה הקדמתו של הרמ"ע.

אור נערב הוא ספר מבוא יסודי לבאים בשערי חכמת הקבלה. הרמ"ק כותב בו על חשיבות לימוד הקבלה ועל הדרכים הנאותות ללימוד חכמה זו. בתוך דבריו מזכיר הרמ"ק את טקסי ה"גירושים" שנהגו מקובלי צפת לערוך בשדה, ועל רוח הקדוש ששרתה עליהם. הוא מספר על "גרושים" שעשה יחד עם גיסו ורבו רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"): "הסגולה השמינית היא מה שניסיתיו אני וזולתי בעניין הגרושים שהיינו מתגרשים השדה עם האלהי כמהר"ר שלמה ן' אלקבץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון והיו הדברים מתחדשים דברים שאי אפשר להאמין ענין זה אלא מי שראה או נסה..." (חלק חמישי, פרק שני).

· פירוש סדר עבודת יום הכפורים, מאת רבי משה קורדובירו. ונציה, דפוס זואן דיגארה, שמ"ז [1587]. בדף השער: "והדפסנו אותו בכרך קטן למען יוכלו לקשור אותו בסוף סידור התפילות, ויהיה ערוך לפניו ביום אדיר ונורא"; "נדפס... לבקשת כמהר"ר גדליה קורדואירו בנו י"ץ".

· ספר תומר דבורה, "והוא מאמר נכבד מהרב... משה קורדואירו ז"ל, בדרך ישרה שיבור לו האדם, והתבודדותו ותכליתו והתבוננות דרכיו". ונציה, דפוס זואן דגארה, שמ"ט [1589].

מהדורה ראשונה של אחד מספרי המוסר החשובים, שנדפס עד היום ממנו למעלה ממאה מהדורות[!].

מעבר לשער הקדמת רבי משה באסולה: "ישמח משה במתנה טובה היתה גנוזה בגנזי המלך הרמ"ע נר"ו ונתנה לי לזכות את ישראל...".

הכרך שלפנינו היה בידיו של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, והוא הוסיף בו הגהות בכתב-ידו בעמודים רבים. מרבית ההגהות קצרות, חלקן נקצצו. מספר הגהות מכותבים אחרים. בדף ט2 של הספר השני (פירוש סדר עבודת יום הכפורים), הגהה שבה מזכיר היעב"ץ את שמו: "אמר יעקב אבן צור...". באותו עמוד הגהה מוקדמת יותר, חתומה: "...נאם אהרן הסבעוני". כפי הנראה זו הגהת המקובל רבי אהרן הסבעוני (ש"ץ בערך-תס"ז), מחכמי סאלי, תלמידו של רבי יעקב ששפורטש, ומהלוחמים עמו נגד השבתאות. הגהותיו נדפסו בספר "היכל הקדש" – ביאור סדר התפילה על פי הקבלה, מאת רבי משה אלבאז, שהוציא לאור רבי יעקב ששפורטש (אמשטרדם תי"ג).

רישום ארוך בכתב-יד היעב"ץ בדף המגן הקדמי, ובו: "מפתח לס' אור נערב". רישום נוסף ממנו בשער הספר השני הנ"ל. בדף המגן הקדמי רישום נוסף, בכתיבת ידו האופיינית של רבי שלמה אליהו (ב"ר יעקב) אבן צור (תקפ"ב-תרל"ג), מצאצאי היעב"ץ. בשער הספר הראשון חותמת רבי רפאל אבן צור (האחרון), בנו של רבי שלמה (ב"ר רפאל) אבן צור (תק"צ-תרע"ז; כיהן על מקום אבותיו כאב"ד פאס, נודע כבעל ספריה גדולה של ספרים וכתבי-יד).

הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור 'עט סופר' – בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר 'חפץ ה'' לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה בכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו 'משפט וצדקה ביעקב' (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו 'עת לכל חפץ' (נא אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו 'שם הגדולים' ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות, והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).

שלושה ספרים בכרך אחד. אור נערב: נו דף. פירוש סדר עבודת יום הכפורים: מ דף. תומר דבורה: יט דף. 13.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים של ספר אור נערב במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בעיקר בדפים הראשונים של אור נערב). בלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעות במסגרות השערים של ספר אור נערב ותומר דבורה. דף השער של ספר אור נערב מנותק בחלקו. חותמת בדף השער של אור נערב. כריכה חדשה.