מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד

21.1.25

מחירים מומשו

מציג 1 - 5 of 5

פריט 15 כתב-יד, חומש עם מסורה – תימן, המאה ה-16/15 בקירוב – אותיות לפופות ומיוחדות

כתב-יד, חומש ויקרא, במדבר ודברים. [תימן, המאה ה-15/16 בקירוב].

כתיבה באותיות גדולות ומנוקדות, עם טעמי המקרא. במקומות

הורד תמונה

כתב-יד, חומש עם מסורה – תימן, המאה ה-16/15 בקירוב – אותיות לפופות ומיוחדות

6 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $3,000

הערכה: $5,000 - $10,000

נמכר ב: $6,875

כולל עמלת קונה

כתב-יד, חומש ויקרא, במדבר ודברים. [תימן, המאה ה-15/16 בקירוב].

כתיבה באותיות גדולות ומנוקדות, עם טעמי המקרא. במקומות רבים אותיות מיוחדות: פ' לפופות, ח' דפתיות, תגין מעוטרים, אותיות רבתיות וכדומה. קישוטים בצידי תחילתן של פרשיות. בשולי הדפים הערות מסורה קצרות בכתיבה לא מנוקדת – "מסורה קטנה" (בדף 53ב בפסוק "כף אחת עשרה זהב", מופיעה הערה קבלית באותו כתב הערות המסורה האחרות: "מכאן לעשר מעלות והן עשר ספירות בלימה" [על פי ספר יצירה]).

הכרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל באמצע פרשת צו מחומש ויקרא, ומסיים באמצע הפסוק "וענתה השירה הזאת לפניו לעד" בפרשת וילך בספר דברים.

[163] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים ברוב הדפים. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדפים (עם שיקומים במילוי והדבקת נייר). במספר מקומות הכתב של הערות המסורה דהוי ומחוק. כריכה חדשה, עם שדרה ופינות מעור, עם פגמים קלים.

מקור: נקנה מפרופ' מאיר בניהו.

קטגוריה

כתבי-יד – יהדות תימן

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 16 כתב-יד, מדרש הגדול דברים – תימן, רל"ג, 1473 – מאת רבי דוד בן רבי בניה, הסופר המפורסם מצנעא

כתב-יד, ספר מדרש הגדול לחומש דברים. צנעא (תימן), א'תשפ"ד לשטרות [שבט רל"ג, פברואר 1473].

כתיבה תימנית. פיוט

הורד תמונה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $6,000

הערכה: $10,000 - $15,000

נמכר ב: $25,000

כולל עמלת קונה

כתב-יד, ספר מדרש הגדול לחומש דברים. צנעא (תימן), א'תשפ"ד לשטרות [שבט רל"ג, פברואר 1473].

כתיבה תימנית. פיוטי ה"רשות" בתחילת כל פרשה מנוקדים (בניקוד עליון). הגהות, תיקונים והערות, בשוליים ובתוך השורות, מכותבים שונים בתקופות שונות.

בדף האחרון קולופון הסופר רבי דוד בן בניה בן סעדיה, שכתב את הספר במדינת צנעא, בשנת א'תשפ"ד לשטרות, עבור מזמין הספר שלום בן יהודה בן עמרם אלקואס: "נשלם זה המדרש הגדול בעזרת האל הגדול, יום חמישי דהוא עשרין ותשעה יומין בירח שבט שנת אלפא ושבע מאה ותמנן וארבע שני לשטרי במדינת צנעא, יהא סימן טוב על מריה דאתעסק ביה שלום בן יהודה בן עמרם אלקואס... והכותב דויד בן בניה בן סעדיה, אל ימחול לי על כל מה ששגיתי וטע'[יתי]...". בין השורות נוספה ברכת החיים "שם טוב" על שמו של הסופר ועל שם אביו, ואילו על שם סבו נוספה ברכת המתים "נע"ג" [=נוחו עדן גן].

הסופר רבי דוד בן בניה בן סעדיה (בן זכריה אל-מרגז), בנו של רבי בניה הסופר, ממשפחת הסופרים המפורסמת בצנעא (ראו: מיכאל ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, גליון 64, תשנ"ה, עמ' 53-67). רבי דוד הסופר פעל בשנות הר"ל-ר"ע בקירוב (ראו אודותיו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 81-82). רבי יעקב ספיר בספרו "אבן ספיר" פרסם שיר שהעתיק מכתב-ידו של רבי דוד (אבן ספיר, ב, מגנצא תרל"ד, עמ' רלב-רלג; ראו: מלאכי בית אריה, "אמונה יוצרה אצלו אמנה – שיר שנהגו להעתיקו בסוף כתבי-יד של התורה בתימן", שי להימן, ירושלים תשל"ז, עמ' 37).

מרבי דוד הסופר ידועים כתבי-יד נוספים, בהם: תאג' הכתוב על קלף משנת א'תשצ"ח לשטרות (רמ"ז, 1487), שהיה בבית הכנסת מהר"י הלוי בצנעא (בית הכנסת אלשיך), ואשר נחשב לאחד מכתבי-היד המדוייקים ביותר; תאג' משנת רמ"ה, 1485, שנמצאו מספר שטרות על מכירתו בשנת רצ"ו ובשנת תצ"ג (ראו: גברא אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 2-3, 237, 445); תאג' משנת ר"ע (סיון א'תתכ"א לשטרות, 1510), שהיה גם כן בבית הכנסת מהר"י הלוי בצנעא (בית הכנסת אלשיך), ומופיעה בו עדות על מכירתו בשנת ש"ל (ראו: גברא, שם, עמ' 286); תאג' משנת רנ"ח, 1498, הנמצא כיום בספריית וסטמינסטר קולג' בקיימברידג' (ראו: גמליאלי, חקרי לשון, עמ' 36); תאג' משנת א'תשצ"ה לשטרות (רמ"ד, 1484) שנרכש ע"י הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, ונמצא היום בספריית קיימברידג' (כת"י Add. 1174; ראו במאמר הנ"ל של מ' בית אריה, שי להימן, עמ' 37-39 – שם מציין גם כתבי-יד אחרים של רבי דוד בן רבי בניה הסופר, בהם כת"י משנת רנ"א 1490 הנמצא בספרייה הבריטית בלונדון כת"י Or. 2349); ועוד.

אביו,
הסופר רבי בניה בן סעדיה בן זכריה – "הסופר המפורסם ביותר בתימן" (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 42), ראש למשפחת סופרים מפורסמת שפעלה בעיר צנעא. ידועים קולופונים בכתיבת ידו, בהם חותם: "ספרא חלשא... קטן הסופרים... בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד, הידוע בן מרגז" (ראו: מ' בית אריה, אסופת כתבים עבריים מימי הביניים, כרך א', כתב מזרחי וכתב תימני, ירושלים תשמ"ח, לוח 140). הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, שביקר בארץ תימן במאה ה-19, מספר עליו בספרו "אבן ספיר": "...ספרי כ"י מתנ"ך עתיקי יומין הרבה לא מצאתי פה כאשר פללתי, כי גלותם וטלטולם האחרונים לא השאירו למו פליטה, והיותר ישנים הם כחמש מאות שנה, והמדוקדקים שבהם הם מהסופר האומן המדייק בניה הסופר, ואומרים שארבע מאות ספרים כתב בחייו ואם לפלא בעיניכם גם בעיני יפלא..." (אבן ספיר, ליק, 1866, דף קב).

רבי יעקב ספיר מספר גם על מרים הסופרת, בתו של רבי בניה הסופר, שעסקה במלאכת העתקת ספרים: "גם בת היה לו סופרת אומנת, והראוני ממנה חומש כ"י כתוב בסופו 'אל תשיתו עלי חטאת אם תמצאו בו שגיאות, כי אשה מינקת אנכי, מרים בת בניה הסופר' – והוא מדויק וכתיבה יפה ומאושרת מאד" (אבן ספיר, שם). מארי בניה עצמו כתב ספרים בין השנים ר"י-רמ"ג בקירוב (1450-1483 בקירוב) והוא נפטר בערך בשנת רמ"ד, 1484, כפי שעולה מקולופון של בנו, הסופר רבי יוסף בן בניה, המזכיר את אביו בברכת המתים (כ"י ירושלים, אוסף בניהו, הובא אצל: מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', שם, עמ' 63).

כאמור, בקולופון שלפנינו הוא מוזכר עדיין בברכת החיים. ב"אנציקלופדיה לחכמי תימן" נכתב כי רבי בניה בן סעדיה הוא "הסופר המפורסם ביותר בתימן... פרסומו בא בזכות עשרות כתבי-יד שהעתיק הוא, בניו ונכדיו... עפ"י דעה אחת שימש ראב"ד בצנעא... רוב מוחלט של הספרים שהעתיקו, הם ספרי תנ"ך בתוספת מסורה ומחברת התיג'אן... העתקותיו נחשבות כמדויקות ביותר, והוא נחשב כבר סמכא הגדול ביותר בתחום מסורת המקרא. שאלת זיקת המסורת שבספריו לאסכולת המסורת של טבריה במסורת המקרא, עוררה פולמוס גדול בין החוקרים... עפ"י המסורת העתיקו הוא ומשפחתו מאות כתבי-יד ובידינו הגיעו עשרות..." (גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 42-43). ראו שם רשימה חלקית של כתבי-יד הידועים ממנו כיום.

במפעל הפליאוגרפיה העברית נמנו קרוב ל-40 כתבי-יד ממשפחת בניה הסופר, הנמצאים כיום בספריות ובאוספים שונים (מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', שם, עמ' 54).

[281] דף. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה – טוב עד בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. מרבית הדפים במצב טוב. בשלושת הדפים הראשונים קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה רבה בטקסט (משוקמים בהשלמת נייר). קרעים חסרים בשולי דפים נוספים בתחילת הכרך, באמצע ובסוף הכרך, עם מעט פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי והדבקת נייר). רישומים. כריכת עור חדשה.

מקור:

1. לשעבר, אוסף ד"ר ישראל מהלמן, מס' 14 (ראו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 82).

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד (ראו: מ' ריגלר הנ"ל, פעמים, גליון 64, תשנ"ה, עמ' 61 ועמ' 66).

קטגוריה

כתבי-יד – יהדות תימן

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 17 כתב-יד, מדרש הגדול בראשית – תימן, המאה ה-16

כתב-יד, ספר מדרש הגדול לחומש בראשית. [תימן, המאה ה-16 בקירוב].

כתיבה תימנית עתיקה. פיוטי ה"רשות" בתחילת כל

הורד תמונה

כתב-יד, מדרש הגדול בראשית – תימן, המאה ה-16

2 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $3,000

הערכה: $4,000 - $6,000

נמכר ב: $8,750

כולל עמלת קונה

כתב-יד, ספר מדרש הגדול לחומש בראשית. [תימן, המאה ה-16 בקירוב].

כתיבה תימנית עתיקה. פיוטי ה"רשות" בתחילת כל פרשה מנוקדים (בניקוד תחתון). הוספות רבות בשוליים, הכוללות מראי-מקומות, תרגומים לערבית-יהודית, פירושים והגהות – חלקם מסופר כתב-היד בעצמו, וחלקם מכותבים אחרים.

כתב-היד חסר מעט בתחילתו ובסופו: פותח באמצע ההקדמה ומסיים לקראת סוף פרשת ויחי (באמצע המדרשים על פטירת יעקב).

[231] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. בדפים הראשונים והאחרונים קרעים חסרים בשוליים ופגיעות קלות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.

קטגוריה

כתבי-יד – יהדות תימן

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 18 כתב-יד, סידור תכלאל – תימן, תי"ג בקירוב

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות ומנהגים לימות החול ולשבתות, לחגים, למועדים ולתעניות. [תימן, תי"

הורד תמונה

4 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $1,500

הערכה: $2,000 - $4,000

נמכר ב: $3,500

כולל עמלת קונה

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות ומנהגים לימות החול ולשבתות, לחגים, למועדים ולתעניות. [תימן, תי"ג 1653 בקירוב].

כתיבה תימנית נאה עתיקה, אופיינית למאה ה-17. המקראות וחלק מהתפילות עם ניקוד עליון. בשולי חלק מהדפים מופיעות הגהות מכותבים שונים: פירושים ורמזים, קרי וכתיב, תיקוני טעויות, והוספת תפילות ופיוטים.

כתב-היד כולל: תפילות לימות החול, תפילות לשבתות השנה, פרקי אבות, זמירות לשבת ולמוצאי שבת, תפילות לראש חודש, תפילות לחג הפסח, "סדר העשייה בלילי פסח" ו"ואגדתא דפסחא", תפילה לחג השבועות, תפילת התעניות, מגילת איכה וקינות לתשעה באב, תפילות לימים נוראים ומסכת יומא, תפילות לחג הסוכות, הושענות, הקפות ופיוטים לשמחת תורה, "סדר העשייה בשמונת ימי חנוכה" ו"מגלת בית חשמונאי", תפילת פורים, מספדות, סליחות, "מרנות" ו"אל מלך" (פיוטי סליחות הפותחים במילים "מרן די בשמיא" ו"אל מלך"), סדר עבודה ליום הכפורים, ברכת המזון וסדר ברכות (הכולל ברכות לנישואין, סדר מילה ופדיון הבן), עיבור השנים ולוחות תקופה, נוסחי כתובות, ונוסחי גיטין ושטרות, "תוכחות ובקשות", פיטום הקטורת, "תקון ראש חדש", "שירות ותשבחות", וספר איוב.

הסידור חסר בתחילתו ובסופו. כתב-היד פותח בסדר קריאת התורה לימות החול ומנחה וערבית של חול, ומסיים באמצע פרק כא של ספר איוב (במילים "יְבַלּוּ בַטּוֹב").

בהקפות להושענא רבה (דף [51א]), בסוף ההקפה השישית, נוספה "הקפת פנחס", עם הקדמה: "אמר המגיה זאת היא ההקפה הנוספת שסידר הרמ"ע יצ"ו תמורת יוסף שאיננו מהאבות כורתי ברית ששנינו במסכת דרך ארץ, והם אברהם יצחק יעקב משה אהרן פנחס ודוד, ויש מקומות נוהגין כן בארצות המערב" – הגהה זו נדפסה במקור ב"סדר עבודה כפי מנהג הספרדים" שנדפס בונציה בשנים שס"ב-שס"ד – בחיי הרמ"ע מפאנו (ראו: מ' בניהו, דפוסי זאניטי, אסופות, יב, עמ' קכ-קכא), ותוכן ההגהה הועתק כבר ע"י מהר"י באשירי בכתב-יד התכלאל שכתב בשנת שע"ח – שנתיים לפני פטירת הרמ"ע בשנת ש"פ (ראו: אבירן הלוי, תכלאל לחג הסוכות, בני ברק תשמ"ט, במבוא עמ' מט, וב"מענה לשון" שם, עמ' יג).

לוחות התקופה שבסוף כתב-היד (דפים [95ב]-[97א]) מתחילים משנת תי"ג [1652-1653], ומכאן תיארוך כתב-היד לתקופה זו (אם כי יתכן שהוא הועתק לאחר שנת תי"ג).

[116] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים בשולי דפים רבים, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי והדבקת נייר). תו-ספר. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.

קטגוריה

כתבי-יד – יהדות תימן

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 19 כתב-יד סידור תכלאל עץ חיים – שני כרכים – תימן, המאה ה-18

כתב-יד, סידור תכלאל עץ חיים, עם פירושים והלכות מהמהרי"ץ – רבי יחיא בן רבי יוסף בן רבי צאלח. [תימן, שנות התק"מ בקירו

הורד תמונה

כתב-יד סידור תכלאל עץ חיים – שני כרכים – תימן, המאה ה-18

6 PHOTOS

מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד 21.1.25

פתיחה: $2,000

הערכה: $3,000 - $8,000

נמכר ב: $5,750

כולל עמלת קונה

כתב-יד, סידור תכלאל עץ חיים, עם פירושים והלכות מהמהרי"ץ – רבי יחיא בן רבי יוסף בן רבי צאלח. [תימן, שנות התק"מ בקירוב, סוף המאה ה-18 בקירוב], עם השלמות והוספות בדפים נוספים מתקופות מאוחרות יותר [תימן, תרמ"ו בקירוב, סוף המאה ה-19]. שני כרכים.

כתיבה נאה ומסודרת. טקסט הפנים מנוקד, הפירוש נכתב סביבו באותיות קטנות יותר. כפי הנראה, רובו של כתב-היד נעתק עוד בחיי המחבר רבי יחיא צאלח, גדול רבני תימן (שנפטר בשנת תקס"ה).

הכרך הראשון כולל: סדר תפילות וברכות לימות החול ולשבתות, תיקון ראש חודש וחנוכה, סדר ברכות – ברכת המזון, דיני המצוות, ברכות המילה וברכות לנישואין, סדרי עשיית לוח השנים והתקופות, ונוסחי שטרות. בתחילת הכרך ובסופו, הוספות מכותבים שונים, מתקופות שונות: מעשה יהושע בן נון ומלך ארמניה; נוסח "השכבה לאיש" ו"השכבה על האשה", "שבע הקפות שאומרים על המת"; לוח תקופות החל משנת תרמ"ו; תפילות להבדלה; סימני התקופות והמזלות; "ספר עצת אחיתופל והוא ספר גורלות" [בכתיבה משנות התר"מ בקירוב].

הכרך השני כולל: תפילות המועדים וימים נוראים – תיקון פסח והגדה של פסח; תפלות ואזהרות לחג השבועות; סדר חמש תעניות; קינות לתשעה באב (בהן מוזכרת שנת תקל"ז – ראו דף 69א, אולם כפי הנראה זו העתקה מדברי המחבר ואין זה תאריך כתיבת הסידור שלפנינו); סדר "אשמורות"; תפלות ראש השנה ויום כיפורים, עם "סדר עבודה" ו"כתר מלכות"; תפילות לחג הסוכות, עם "הושענות", "תיקון הגשם" לשמיני עצרת וסדר "שמחת תורה"; "סדר סליחות לכפורים" ופיוטי תפילות "רחמים". בתחילת הכרך ובסופו, הוספות מכותבים שונים, מתקופות שונות, בהן: תפילות "לחבטת ערבה", לקידוש ליל סוכות ו"לנטילת לולב"; "ספר זבח פסח" מאת רבי סלימאן בן רבי יוסף צאלח; "ספר פתרון חלומות" מאת רבי האי גאון; ועוד תפילות ופיוטים.

התכלאל עם פירוש "עץ חיים" שחיבר רבינו המהרי"ץ, מכונה בשם "פירוש גדול" [הפירוש הארוך]. הוא כולל פירושים וחידושים בדרך הפשט, הסוד וההלכה, וכן גם פירושים והוראות שנעתקו מספרי "תכאליל" קדמוניים, בהם פירושיו של מהר"י וונה בעל "פעמון זהב" ואחרים. בראש ההגדה הקדמתו הידועה של המהרי"ץ, בה חוזר בו מפסקי הדינים שהביא בספר "אגדתא דפסחא" שחיבר, וזה לשונו: "אמר הצעיר הכותב, הנה בימי בחורותי זה לי כמו ח"י שנה אשר כוננה וטפחה ידי סדר 'אגדתא דפסחא' בכל הפירושים והדינים השייכים לסדר הלילה כיד ה' הטובה עלינו, וראיתי עכשיו בקצת דינין הבאים שם כי לא זו הדרך, יען כי שם באו תוך הדינים בקצתן לדעת הש"ע ואחרונים, לא לפי המנהג שנהגו בו אבותינו קמאי דקמאי ע"פ ספרים וע"פ סופרים הרמב"ם והגאונים, והשתא הדרי בי וחזרתי וליבנתי וביררתי הדינים ע"פ המנהג הקדום...".

בשולי הגיליונות של שני הכרכים, נוספו הגהות מכותבים שונים. בפיוט "כתר מלכות" (דף 156ב), נוספה בשוליים הערה ארוכה, חתומה בסופה "אני המתפלש בעפר רגלי החכמים, יוסף בן סעדיא יש"ל".

בסוף הכרך הראשון (דף 213ב) מופיע "לוח הימים – אשר בהם מתחילין ותן טל ומטר בברכת השנים ביום ששים לתקופת תשרי..." החל מחודש כסלו שנת תקמ"ב (1781), וכפי הנראה עיקרו של כתב-היד הינו מתקופה זו. באותו הכרך (דפים 203-208) נכרכו גם דפים בכתיבה שונה ומאוחרת של "לוח מחזור עיבור השנים" החל משנת התרמ"ו ליצירה (ב'קצז לשטרות; 1885-1886), ובדפים 219-228 מופיעות הוספות של סימני התקופות וספר הגורלות "עצת אחיתופל", מידי אותו כותב. בראש הכרך השני, נכרכו דפים מאותו כותב בשנות התר"מ בקירוב, עם תפילות שונות, והעתקת החיבור "ספר זבח פסח".

מספר רישומי בעלות בדפים ראשונים ואחרונים (בדפי המגן המקוריים), חלקם מחוקים.

שני כרכים. [230] דף; [228] דף. 22 ס"מ בקירוב. נייר עבה ואיכותי. מצב כללי טוב. כתמים וסימני שימוש רבים. בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכות חדשות (אחידות).

קטגוריה

כתבי-יד – יהדות תימן

קָטָלוֹג

הצג פרטים