מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- (-) Remove דפוסים filter דפוסים
- עתיקים (84) Apply עתיקים filter
- book (84) Apply book filter
- earli (84) Apply earli filter
- print (84) Apply print filter
- איטליה (53) Apply איטליה filter
- itali (53) Apply itali filter
- and (31) Apply and filter
- פולין, (20) Apply פולין, filter
- פראג (20) Apply פראג filter
- ואשכנז (20) Apply ואשכנז filter
- פולין (20) Apply פולין filter
- europ (20) Apply europ filter
- poland (20) Apply poland filter
- poland, (20) Apply poland, filter
- pragu (20) Apply pragu filter
- western (20) Apply western filter
- והמזרח (11) Apply והמזרח filter
- טורקיה (11) Apply טורקיה filter
- east (11) Apply east filter
- the (11) Apply the filter
- turkey (11) Apply turkey filter
על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".
רבי יצחק איצק גריסהבר-פריינד (תק"א-תקפ"ג), תלמיד ה"נודע ביהודה". אב"ד פאקש (הונגריה) משנת תקמ"ב. עמד בקשרי שו"ת עם הגאון בעל "חתם סופר", שכותב עליו בהערצה. בשנת תקנ"ז לחם נגד הרב הרפורמי אהרן חורינר שהתיר אכילת דג-טמא בשם שטירל, ואת התכתבויותיו בנושא עם רבני דורו, הדפיס בספרו "מקל נועם" (וינה, תקנ"ט).
רבי אברהם סבע (ר'-רס"ט), רב, דרשן ומקובל בדור גירוש ספרד. נולד בקסטיליה והיה מתלמידיו של רבי יצחק די ליאון. לאחר הגירוש מספרד, עבר עם קהילתו לעיר גימארייש (Guimarães), הסמוכה לפורטו שבפורטוגל. במהלך גזרות השמד שניחתו על יהודי פורטוגל בשנת רנ"ז, נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. לאחר שנאסר ועבר עינויים בליסבון, הצליח להימלט לפאס, אך כתביו נותרו בפורטוגל. לאחר נדודים רבים הגיע לאדריאנופול, בה השתקע וכתב מחדש את חיבוריו. בשנת רס"ט נפטר באונייה בדרכו לאיטליה, ונקבר בעיר ורונה (בספרו שם הגדולים הביא החיד"א, בשם ספר דברי יוסף, סיפור פלא על פטירתו של רבי אברהם סבע באונייה בעת סערה, והבטחתו לרב החובל שאם ידאג שיקברוהו בקבר ישראל ינוח הים מזעפו). בין יתר חיבוריו (שרובם נותרו בכתבי-יד ואבדו): אשכול הכופר על מגילת אסתר ומגילת רות; צרור הכסף על הלכות ראש השנה, יום כיפור ועבודה זרה; צרור החיים על מסכת אבות.