מסכת אבות, עם פירוש רש"י ופירוש הגר"א, אבות דרבי נתן, ומסכתות קטנות: סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה, דרך ארץ זוטא ופרק השלום, מוגהים על פי נוסח הגאון רבינו אליהו מווילנא. שקלוב, דפוס אריה בן מנחם, אריה ליב בן שנייאור פייבוש, אברהם בן יעקב סג"ל ושבתי בן בן-ציון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.

הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם, ונערך על ידי תלמיד הגר"א, המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב. בתחילת הספר כתב רבי מנחם מנדל הקדמה חשובה, בה מוסר כמה עניינים מופלאים שזכה לשמוע מפי רבו הגר"א.
בדפים ג-כד נדפסה מסכת אבות, המשנה במרכז ומסביב לה, מצד אחד פירוש רש"י, "ומצד שני פירוש הגאון זלה"ה, שמה ימצא מעיין האמיתי פלאות רבות, איך שמראה כל דברי המשניות במקראות מפורשים". בדפים כה-נ נדפסה מסכת "אבות דרבי נתן" על פי נוסחאותיו והגהותיו של הגר"א. במרכז העמוד נדפס הנוסח המוגה ע"פ הגר"א, ובצדו נדפס הנוסח הישן הלא מוגה, "בכדי שידעו למראה עין ההבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב, ויתרון לזה מזה כיתרון האור מן החשך". בדפים נא-פב נדפסו המסכתות הקטנות באותה מתכונת, כאשר במרכז העמודים מופיע הנוסח המוגה, ובצדו הנוסח הישן.
בראש דף השער חתימה: "ישכר בער מווילנא" – יתכן וזו חתימתו של רבי ישכר בער מו"ץ בווילנה, תלמיד הגר"א, בעל "מעשה רב".

רבי ישכר בער (תקל"ט-תרט"ו), בן רבי תנחום רב העיר אורלע. בעקבות נישואיו לבתו של הנגיד רבי יעקב פרץ קלאצקי, מנכבדי וילנה, קבע את מקומו בקלויז של הגר"א, שם זכה לראות את פני הגר"א ולקבל תורה מפיו. בשנת תקע"ג התמנה לאחד מגבאי הקלויז, ונחשב לאחד מעמודי התווך שלו. הוא נהג למסור בקלויז שיעורים ברי"ף ובמשניות זרעים עם פירוש הר"ש. בשנת תקע"ז התמנה למו"ץ בעיר. בתחילה שימש כמו"ץ משנה לגדולי רבני וילנה: רבי אברהם אבלי פאסוועלר, רבי שאול קצנלבויגן, ורבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם", ובהמשך גדל מעמדו עד שנחשב ל"זקן ההוראה" בווילנה. נודע ביותר על שם הספר "מעשה רב", שכתב וערך לצד רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ובו נרשמו הנהגות רבו הגר"א. בנו רבי אליהו פרץ (תקס"ו-תרכ"ז), שימש כמו"ץ בווילנה לאחר פטירת אביו ועד סוף ימיו (להרחבה ראה: הרב ד' קמנצקי, "ספר 'מעשה רב'", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תשעד-תתלט).

עח, פא-פב דף. חסרים דפים עט-פ. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים במספר דפים, וקרעים עם פגיעות בטקסט בדף האחרון. חותמות. כריכה ישנה, עם פגמים וקרע בשדרה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 318.