ספר תורת הבית הארוך להרשב"א, דיני איסור והיתר ונדה, עם משמרת הבית להרשב"א ועם בדק הבית להרא"ה. ונציה, דפוס זואן דגארה, [שס"ח 1607]. מהדורה ראשונה.

בדף השער חתימת רבי גור אריה הלוי: "הצעיר גור אריה לוי – ואני ידעתי גאל"י חי" (תחילת החתימה מחוקה בדיו, אך ניתן להבחין עדיין במילים). בפינת השער העליונה חתימה מסולסלת שלו בסגנון ספרדי: "גור אריה הלוי". בדף יא/1 – הגהה בכתב-ידו, חתומה "כנ"ל גאל"י" [=כך נראה לי גור אריה לוי].

הגאון המקובל רבי גור אריה הלוי פינצי – הרב גא"ל (נפטר תנ"ז, אוצר הרבנים 4370), מרבני מנטובה הידועים במאה ה-17. בן רבי משה הושעיה הלוי פינצי. נתמנה לדיין במנטובה בשנת תכ"ה (1665). התכתב בהלכה עם רבי שמואל אבוהב, ועשרות תשובות בשו"ת "דבר שמואל" מופנות אליו (סימנים: צז, קו-קכג, קלב-קלג, קמא-קמד, קנג-קנה, קסא-קסט, קעב-קעד, רי-ריא, ריז-רכ), עם רבי משה זכות (ראה שו"ת הרמ"ז, יו"ד סימן ב'; אהע"ז סימן א'), ועם תלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי (ראה שו"ת הרב"ך). היה גם גדול בחכמת הסוד והקבלה. החיד"א בספרו "שם הגדולים" (בערך הרמ"ז), מביא עדות בשם הרב גור אריה ששמע את ה"מגיד" מן השמים שדיבר עם הרמ"ז: "ושמעתי שהיה לו מגיד, והרב גור אריה שחיבר הגהות על הש"ע ונדפסו במנטובא סביב לש"ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ', אות קכא). הגהותיו על השולחן ערוך נדפסו לאחר פטירתו, במהדורת השולחן ערוך שנדפסה במנטובה (תפ"ב-תפ"ג), ע"י תלמידו רבי אברהם ידידיה באזילה, וע"י בן-אחיו רבי גור אריה בן רבי בנימין הלוי פינצי.

רישומי בעלות בכתיבה אשכנזית בדף השער ובמספר מקומות (חלקם מחוקים): "לה' הארץ ומלואה"ק יחזקיה העשל סג"ל מפירדא". רישומים מופיעים גם על כריכת הקלף, בהם: "שייך לר' איצק ליב אוטיץ". הגהה קצרה בכתיבה אשכנזית בדף קפא/2.
חתימת צנזור בדף קצא/2: "Camillo Jaghel 1611 lugo".
בשוליים התחתונים של דף השער, הודבקה פיסת נייר מודפסת (נדפסה במקום אחר, מאוחר יותר), עם הערה המתייחסת לאזכורי העכו"ם והנכרים שבספר.

קצא, [1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בדף השער ובדפים האחרונים סימני עש רבים). קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת קלף עתיקה ובלויה, עם פגמים.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.