מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
דף בכתב-יד, פרוטוקול קהילת פרידבורג, בחתימת רבי מיכל אופנהיים אב"ד העיר ומנהיגי הקהילה. פרידבורג (גרמניה), תק"ד [1744]. יידיש.
פרוטוקול דיון שנעשה בין מנהיגי הקהילה ונציגי הקצבים בעיר, בנוכחות רב העיר, בניסיון ליישב סכסוך בין הקהילה ובין הקצבים המקומיים.
בראש החותמים חתם רב העיר רבי יחיאל מיכל אופנהיים, "הקטן מיכל החונה בק"ק ורידבורג והגליל". אחריו חתמו גבאי ומנהיגי הקהילה: "הק' בערמן לימבורג", "הקטן יששכר פער בן הר"ר נתן דייץ ז"ל", "הקטן עזריאל שוואב", "הקטן יששכר בערמן בר שלמה הכהן ז"ל", "יצחק זעליגמן אוזינגן", "סענדר בן הר"ר יצחק אייזק", "עזריאל בן מהור"ר איתמר ז"ל סג"ל ש"ץ ונאמן פה ק"ק ורידברקה", "הירץ שמש ונאמן פה ק"ק הנ"ל".
רבי יחיאל מיכל אופנהיים (נפטר תק"י), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי אהרן בער אופנהיים, מפרנסי ומנהיגי העיר. בשנת תס"א נישא לבת הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג, ולכבוד חתונתם הדפיס רבי דוד אופנהיים את הקונטרס "סדר והנהגה של נשואין" (פרנקפורט תס"א). כיהן תחילה כאב"ד בעיר אופנבך, ולאחר מכן נבחר לאב"ד פרידבורג והסביבה. במשרה זו כיהן במשך למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו. מדברי תורתו נדפס בחייו רק קונטרס קטן על הלכות חנוכה במסכת שבת, בפרנקפורט בשנת ת"ע (עותק יחיד בעולם מקונטרס זה נמצא בספריית חותנו, ששמורה כיום בספריית הבודליאנה באוקספורד). רבים מחידושיו נותרו בכתב-יד. חידושיו על מסכת מגילה נדפסו לאחרונה, בשנת תשפ"ב.
[1] דף כפול (שני עמודים כתובים). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. סימני קיפול.
קונטרס בכתב-יד, פנקס מוהל. [הלברשטאט, גרמניה], תקכ"ז-תקמ"ג [1767-1783].
כולל רישומים על 24 בריתות שערך המוהל. הרישום הראשון הוא מיום י"ב תמוז תקכ"ז, והרישום האחרון מיום ג' אב תקמ"ג.
בעמוד הראשון כותרת: "רץ כצב"י לעשות רצון אבינו שבשמים ומצות עשה למול לקיים" – כפי הנראה, הסימון על המילה "כצבי" רומזת לשם המוהל. יתכן ושמו היה צבי הירש כהן (ראה להלן).
זיהוי עירו של המוהל הוא על פי השמות המופיעים בו, בראשם רבי ליב איגר שכיהן כדיין ואב"ד בהלברשטאט, המוזכר בכמחצית מן הרישומים כמי שעשה את החיתוך או את הפריעה (בשנים הראשונות הוא מוזכר כ"מהור"ר ליב איגר", לאחר מכן כ"הדיין החריף מהור"ר ליב איגר" וכ"הדיין הרבני המופלא"; מאוחר יותר כ"ראש בית דין ומ"ץ החריף המופלא", וכ"הרב הגאון הגדול החריף", והחל משנת תקמ"ב הוא נזכר כאב"ד המקום). בנוסף מוזכרים בו שמות ידועים מהעיר הלברשטאט: "ר' בענדיט לוי", "הר"ר זלמן הילדסהיים", "כהר"ר יוסף ב"י", ועוד.
ברישומים אחרים מוזכרים עובדת היותו של המוהל כהן, ושמות בני משפחתו. ברישום משנת תקל"ז על מילת בנו של המוהל הוא כותב: "זכיתי למול את בני... ויקרא שמו בישראל אהרן הכהן, וזאת תפילת הכהן אנא ה' יהי רצון מלפניך שאזכה אני ואמו תחי' לגדלו... והסנדק היה ש"ב ה"ה הקצין המפורסם התורני כהר"ר הירש קעסלין שי'" (ר' צבי הירש קעסלין נדב סכום להקמת בית ספר בהלברשטאט, שנפתח בשנת תקנ"ה, ונקרא על שמו "הזכרת צבי"). רישום נוסף על מילת בנו מחודש טבת תקל"ט: "זכיתי למול את בני... ויקרא שמו בישראל אליעזר ליפמאן לאי"ט ואתחנן לאל... והסנדק היה מחו'[תני] הקצין התורני כהר"ר יוסף ב"י, חתן של גיסי הדיין המופלא מהור"ר שמואל, באב"ד מהור"ר ראובן שי'". בשנת תקכ"ח מוזכר "מהלתי את הילד בשמו ליפמאן בן גיסי ר' פייבש כ"ץ". ביום ד' דסליחות תקל"ט מוזכר הילד "חיים זעליג שי' בן ש"ב כ"ה ליב בן גיסי ר' פנחס סג"ל", וברישום משנת תקמ"א: "פנחס בן הנעלה ליב לוי בן גיסי כהר"ר פנחס...".
כמה מן הנזכרים בפנקס זה חתומים על "תקנות לסעודת הברית" של קהילת הלברשטאט משנת תקל"ו, עליהן חתמו נכבדי הקהילה ("אלופים, פרנסים ומנהיגים עם אלופי דייני דקהלתנו... בצירוף איזה יחידי סגולה..."), וביניהם חתום גם "הק' צבי הירש כהן". יתכן והוא המוהל כותב הפנקס שלפנינו (התקנות פורסמו ע"י יום טוב לוינסקי, במאסף "רשומות", תל אביב תש"ו, עמ' 142-150).
הגאון רבי יהודה ליב איגר (נפטר תקס"ט), מגאוני דורו. בנו של רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג ("רבי עקיבא איגר הראשון"; תע"ח-תקי"ח), כיהן ארבעים שנה כרב בהלברשטאט. דודו של הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא (תקכ"ב-תקצ"ז; בעל "תשובות רעק"א" ו"דרוש וחידוש", חותנו של ה"חתם סופר"). הוציא לאור יחד עם אחיו רבי בנימין וואלף את חידושי אביו בספר "משנת דרבי עקיבא" (פיורדא תקמ"א). בניו היו הגאונים רבי פרץ זאבל איגר בעל "עטרת פז" ו"רמון פרץ", ורבי אברהם איגר ממזריטש.
[5] דף (7 עמודים כתובים). 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים רבים. בלאי וקרעים בודדים. דפים מנותקים. ללא כריכה.
מכתב אל הנהלת קהילת אלט-אופן (בודפסט), שנשלח מקהילת אוהעל, בחתימת רב העיר הגאון רבי ירמיה לעוו, וראש הקהילה רבי מרדכי צבי טאומן. אוהעל, יוני 1853 [סיון תרי"ג]. יידיש מערבית.
ראשי קהילת אוהעל פונים במכתב שלפנינו אל הנהלת הקהילה היהודית באלט-אופן ומבקשים מהם לפעול אצל הרשויות שיתנו להם אישור להקמת "עירוב" לשבת בעירם. חתומים: "הק' ירמי' בלאאמ"ו הגאון מ"ו בנימין ז"ל", ו"הק' מרדכי צבי טאהמאן – ראש העדה".
הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו (תקע"א-תרל"ד), מגדולי גאוני הונגריה בדורו של ה"כתב סופר". בן הגאון רבי בנימין וואלף לעוו בעל ה"שערי תורה". כיהן ברבנות ווערבוי ואוהעל. מחבר הספרים "דברי ירמיהו" על הרמב"ם, ש"ס, חידושי סוגיות ודרשות.
[1] דף. 23X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרע במקום פתיחת האגרת. חותמות דואר ושרידי חותם-שעווה.
כרך דפים וטיוטות מכתבים בכתב-יד הגאון רבי שלמה זלמן ברוין אב"ד פוטנאק – חידושי תורה ועניינים נוספים. [פוטנאק (Putnok, הונגריה), שנות התר"י-תר"כ בקירוב]. עברית, יידיש ומעט גרמנית.
מכתבים ורשימות שונות בדברי תורה, בענייני רבנות וקהילות ועניינים אישיים – בהם: מכתב אל רבי יהודה דוד רוטנברג אב"ד סענפעטער (בעל "תהלה לדוד"), ורשימות המשך עם דיון בדבריו; מכתב ארוך בדברי תורה, המופנה אל "ידידי האברך היקר... כקש"ת מו"ה שמואל נ"י"; טיוטת מכתב חריף לאחד מגדולי הרבנים (כפי הנראה הרב הנ"ל סירב להתערב בפרשה כלשהי, והוא כותב לו: "...ומאוד נפלו פנינו על אשר כתב כי הדר"ג משך ידו מן הדבר... אם כן יעשו גדולי וצדיקי הדור, מה יעשו באמת הרבנים הקטנים אשר דבריהם אינם נשמעים ויש להם לירא מחמת המציק..."); מכתב ביידיש אל "כבוד אלופי ראשי וקציני ארצנו... העומדים על הפקודה למשמרת הקודש לחברת שומרי הדת נ"י..."; ועוד טיוטות מכתבים ורשימות שונות.
הגאון רבי שלמה זלמן ברוין אב"ד פוטנאק (תקע"ה-חשון תרל"ג), תלמידו של הגאון רבי יצחק צבי מארגרעטן אב"ד אבראהאם. כיהן כרבה הראשון של קהילת פוטנאק (במחוז גומור בהונגריה). התיישבות היהודים בפוטנאק החלה בשלהי שנות הת"ק וייסוד הקהילה באופן רשמי היה בשנת תרי"ב, ובשנת תרכ"ו בנו את בית הכנסת. רבי שלמה זלמן ניהל את רבנותו "על מבועי התורה ויראת שמים" (גנזי מאיר – אלה תולדותיהם, עמ' שמא, הערה טו), ולאחר פטירתו נתמנה על מקומו ברבנות פוטנאק רבי יעקב טננבוים בעל "נהרי אפרסמון" (ראה: אגרות מהר"ם שיק, עמ' קל, הערה מב). עמד בקשרי שו"ת עם גדולי רבני דורו. ראה תשובה אליו בשו"ת גורן דוד (סימן ח). תשובה אליו מאת רבי יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ נדפסה בקובץ "כרם שלמה" (שנה טז, קובץ ו, עמ' כ). הספד עליו נשא רבי יצחק גליק אב"ד סענפעטער (נדפס בספרו חינוך בית יצחק, פאקש תר"ן, דף סח/2). חתנו, רבי יצחק אייזיק שטרן דומ"ץ במישקולץ (תר"ו-תשרי תרע"ג).
כ-15 פריטים (הכוללים כ-52 עמ' כתובים). גודל משתנה, בין 34.5 ס"מ ל-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי ומעט קרעים. נתון בכריכה חדשה.
טיוטת מכתב ארוך (3 עמ' כתובים), מאת הגאון רבי אריה ליב ליטש-סג"ל ראזענבוים. [טאליא?, תרס"א בקירוב].
נכתב אל קהילת מעזא-קאוועשד (מעזא-קיוועשד Mezőkövesd, צפון-מזרח הונגריה), לאחר שהוצע לו להתמודד על תפקיד רבנות העיר. במכתב מוזכר אביו רבי גרשון אב"ד טאליא בברכת המתים, ואם כן נכתב אחר פטירת אביו באייר שנת תרס"א. המכתב שלפנינו מעניין, שכן רבי ליב ליטש רוזנבוים מביע רצון להתמודד על רבנות קיוועשד, למרות שהיה המועמד הטבעי לרשת את כסא רבנות אביו בעירו טאליא [בסופו של דבר אכן נבחר רבי אריה ליב לרבנות טאליא, בה כיהן יותר כ-33 שנים, עד שנת תרצ"ה].
לפנינו טיוטה למכתב, עם מחיקות ותיקונים, ובסופה חתימתו "ליב ליטש סג"ל". יתכן כי היא נכתבה בכתב-ידו של אחיו הגדול וחותנו, הגאון רבי מאזעס חיים ליטש רוזנבוים אב"ד קליינווארדיין [כתב ידם של שני האחים דומה מאד – ראה צילומים להשוואה, אולם יש יותר דמיון לכתב ידו של רבי מוזס חיים].
הגאון רבי אריה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים אב"ד טאליא (תרמ"ד-תרצ"ה; החת"ם סופר ותלמידיו עמ' תקס), בנו וממלא-מקומו של רבי גרשון ליטש-רוזנבוים אב"ד טאליא (תקצ"ז-תרס"א), וחתן אחיו הגדול רבי מוזס חיים הלוי ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. תלמיד ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג ותלמיד רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין. מילא את מקום אביו כאב"ד טאליא כשלושים ושלוש שנים.
אחיו וחמיו, הגאון רבי מוזס (משה) חיים הלוי ליטש-רוזנבוים בעל ה"לחם רב" (תרכ"ד-כסלו תש"ג). מחשובי רבני הונגריה. חתן רבי פנחס חיים קליין אב"ד סעליש. משנת תרמ"ח כיהן ברבנות שאמלוי ומשנת תרנ"ז אב"ד קליינוורדיין. הוציא לאור בשנת תר"ס את שו"ת משיב דברים מאת אביו רבי גרשון אב"ד טאליא, יחד עם הערותיו.
[2] דף (3 עמ' כתובים). 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים.
נשלח אל [הבחור] רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, בעת מעורבותו בפולמוס על ה"ירושלמי המזויף" ובעניין קשרי המכתבים שהיו לו בנושא זה עם הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (ראה בהרחבה להלן). בתוך הדברים כותב לו רבי יוסף: "...הרב הגאון הנפלא מו"ה מאיר דן פלאצקי אבדק"ק דווארט... בא ממרחץ מאריענבאד לק"ב, ובתוך אחד השיחים עמו, סיפר לי האיך כבודו ביזה אותו והאיך כבודו נתהפך בעניין הידוע מקצה אל הקצה, ובאמת קודם לזה פארתי כבודו כי ראה הספר אשר הוציא לאור אצלי, ונשתוממתי על המראה שראיתי מכתביו אשר לא האמנתיו מכבודו, וגם הוא אינו יודע מה זה ועל מה זה, וע"כ ימחול להודיעני שלָמָה ביזה כבודו גדול בתורה כמוהו ולמה נתחרט בזמן קצר, והעיקר אם המכתב של הרה"ג הצדיק דק"ק סאטמר ראה כבודו בעצמו...".
הגאון רבי יוסף ליב (יהודה) סופר אב"ד פאקש (תרכ"א-תרע"ח), בעל "ילקוט סופר". בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש וחתן רבי דוד יהודה פולק (בן רבי זעקיל פולק מבוניהאד). מתלמידי ישיבת פרשבורג אצל בעל ה"שבט סופר", וישיבת בוניהאד אצל הגאונים רבי זעקיל פולק ובנו רבי משה פולק. משנת תרס"ג כיהן כממלא מקום אביו ברבנות פאקש.
מקבל המכתב, הגאון רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד (תרמ"ט-תשי"א), נולד בסיגט, למד אצל רבי שמואל רוזנברג באונסדורף ובישיבת רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" בחוסט. פרסם עשרות ספרים ומאמרים בהלכה, בחקר תולדות ישראל, ובפרט תולדות יהדות הונגריה. נודע על שם ספרו האנציקלופדי "כל בו על אבלות". הגיע לארה"ב בשנת תרפ"ד וכיהן ברבנות בברוקלין ובקולומבוס.
על מעורבותו של מקבל המכתב רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, בפולמוס ה"ירושלמי קדשים" המזוייף, ועל ההתכתבויות שלו בעניין עם רבי יוסף ליב סופר, רבי יהודה גרינוולד ורבי מאיר דן פלוצקי, ראה במאמר זכרונותיו, שפירסם בשנת תשי"א: "הירושלמי על קדשים – פרק מזכרונותי" (הפרדס, ספר היובל, תשי"א, עמ' 345-349), בו הוא מספר כי בעת לימודיו בישיבת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר, התיידד עם זייפן ה"ירושלמי" שלמה פרידלנדר, אשר גילה לו מקצת ממסתרי ליבו וזיופיו, והוא העביר את הדברים ששמע למורו ורבו רבי יהודה גרינוולד. הבחור יקותיאל גרינוולד התכתב בעניין גם עם הגאון רבי מאיר דן פלוצקי (מגלה הזיוף, מחבר הקונטרס "שאלו שלום ירושלים"), והעביר לו מכתבים שרבו רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר כתב בעניין. בהמשך נודע לרבו רבי יהודה גרינווולד, כי תלמידו העביר את מכתביו אל רמ"ד פלוצקי, קרא לו במעמד פרידלנדר הזייפן, ודרש ממנו בתקיפות להחזיר את המכתבים ולא לעשות בהם שימוש (באומרו אליו "וסוד אחר אל תגל"). במאמר הנ"ל מודה רי"י גרינוולד כי התכתבותו עם רבי מאיר דן נעשתה בחוצפה של נער, עד אשר רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש הוכיחו על כך (ראה חומר מצורף).
גלויית דואר. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות דואר.
מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד. בוניהאד, "ערב שבועות" [סיון תרע"ג 1913].
נשלח אל רבי בנימין אולמאן, בנו של רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה". במכתב הוא מודה לרבי בנימין על משלוח הספר "יריעות שלמה" מאת אביו: "ספרא חמרא טב ממר אביו מאור הגולה זי"ע, וכבר ראיתי בו דברים יקרים ואיזה מהם הבאתי בקונטרוסי". הוא מסיים את מכתבו בברכות לחג השבועות: "ונזכה לקבלת התורה ברוב שמחה, באור פני מלך חיים. ידידו הדו"ש באה"ר, חותם בברכת שמחת יו"ט – אליעזר דייטש".
הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהידועים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" ועוד ספרים. חתנו המפורסם הוא רבי יוסף הכהן שוורץ בעל ה"וילקט יוסף".
גלויית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים ורישומים. חותמות דואר מבוניהאד, מחודש יוני 1913.
מכתב מאת רבי שאול בראך מנייטרא, אל אחד מיהודי שאלוניקי, בעניין הפצת ספרו בשאלוניקי. מאגענארף, תרנ"ז [1897].
רבי שאול כתב ואף חתם את המכתב שלפנינו בכתיבה מרובעת, להקל על הקורא שכתושב שאלוניקי לא היה בקיא בכתיבה אשכנזית. רבי שאול מפרט בין היתר את רשימת רבני ואנשי שאלוניקי ששלח אליהם את הספר, ותוהה מדוע אינו מקבל את התמורה לספרו. בצד מכתבו – טיוטת מכתב (לא חתום), בכתיבה מזרחית, שכתב הנמען בתשובה למכתב זה, ומסיים "פה שאלוניקי יע"א לח' האביב התנר"ז" (מכתב של רבי שאול מאותה שנה ובאותו עניין, שנשלח לשאלוניקי, ראה: מכירת קדם, קטלוג 27, נובמבר 2012, פריט 441).
הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי (תרכ"ה-ת"ש), מתלמידי ה"חתן סופר" ומגדולי רבני דורו. כיהן ברבנות מַגֶנדוֹרף משנת תרנ"ב, בין השנים תר"ע-תרפ"ג כיהן ברבנות קראלי, עד שעבר לרבנות קאשוי (ועל מקומו עלה האדמו"ר רבי יואל מסאטמר). בכל שנות רבנותו עמד בראשות-ישיבה גדולה ורבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. לתולדותיו יצא הספר "שאול בחיר ה'".
[1] דף כפול. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט בראש המכתב. סימני קיפול.
מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, מתקופת כהונתו כאב"ד חוסט (כשנתיים לפני שעלה לכהן כגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים). חוסט, אדר תרצ"א [1931].
נשלח אל ידידו ותלמידו רבי נפתלי קרויס [מפרעשוב], שבנו היה מתלמידי ישיבת המהרי"צ (וכנראה הצליח לקבל פטור מגיוס לצבא): "קיבלתי שורותיו עם בשורה טובה אודות בנו תלמידי חביבי נ"י, כן יגמור ד' בעדו לטובה ומע"כ ירווה נחת עם כל יו"ח". בהמשך המכתב הוא מדריך את תלמידו וכותב לו: "ואבקשהו לקבל ע"ע [על עצמו] עול מלכות שמים". בהמשך המכתב מודה המהרי"צ לרבי נפתלי על משלוח חיטים ו"יין טוב ומשובח" לקראת חג הפסח והוא מברכו "על מחשבתו הטובה", בברכת: "יהי ה' עמו בבני, חיי ומזוני, ויריק לו ברכה ושפע רב... ידידו דו"ש אוהבו בלונ"ח, יוסף צבי דושינסקיא". בשולי המכתב הוא מוסיף דרישת שלום "לבניו תלמידי חביבים ויקרים נ"י".
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ח-תש"ט), מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד, כרב ראשי לעדה החרדית בירושלים והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן. היה קשור לאלפי תלמידיו כאב לבניו באהבת נפש, כפי שניכר גם במכתב שלפנינו.
גלויית דואר רשמית של המהרי"ץ דושינסקי. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי.
דף בכתב-יד, תעודת סמיכה לרבנות, בחתימת רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג והדיין רבי ליב רובינשטיין. פרשבורג, [כסלו תרפ"א 1920].
ה"סמיכה" נכתבה כנראה על ידי הדיין רבי ליב רובינשטיין, החתום כאן, ורבי עקיבא סופר צירף עליה את חתימתו: "הק' עקיבא בה"ג מהרשב"ס ז"ל אב"ד פה ק"ק יצ"ו".
מעבר לדף, מכתב סמיכה נוסף, בכתב-יד וחתימת רבי ישעיה קאליש מדייני פרשבורג, חתן רבי ליב פרידמן ראב"ד פרשבורג. פרשבורג, [טבת] תרפ"א [1920].
כתב הסמיכה ניתן לתלמיד הישיבה בפרשבורג רבי מנחם דונט ("דאנאטה"), בנו של רבי שמואל דונט מפרשבורג: "שאנחנו חתומי מטה באנו להעיד על תלמידינו היקר והחביב הרב המופלא ומופלג בתורה ויראה טהור'[ה]... מושלם ומאד נעלה במעלות ומדות טובו'[ת] כש"ת מו"ה מנחם דאנאט נ"י שנתגדל מנעוריו על התורה ועבודה על ברכי אביו חד מיקירי ונקיי הדעת דקהילתינו כש"ת מו"ה שמואל דאנאט נ"י, ואח"כ הלך וגדול בין כותלי בית המדרש דישיבתינו הרמה י"א, לא מש מאוהל של תורה... כי אם בתורת ה' חפצו יומם ולילה... בשקידה ויגיעה רבה, ומצא כדי מידתו בכו"כ סוגיות ומסכתות ופסקי דינים, וגדול שימושו ששימש לפנינו בחדר הוראה... שראוי והגון הוא לאותה איצטלא 'יורה יורה ידין ידין', ומנחם זה ינחמינו... לראות תלמיד חביב בין שארי תלמידי'[ם] הגונים יושבי'[ם] על התורה ועבודה ללמוד וללמד ולהרביץ תורה וטהרה בישראל, ובטח יהי'[ה] מתון בהוראה למען לא תצא תקלה מתח"י ח"ו [מתחת ידו חס וחלילה]... ויעלה מעלה בכל אשר יפנה לימין...".
הגאון מפרשבורג – רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ אל בנו בעיר לוגאנו, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
הדיין רבי יהודה ליב רובינשטיין (תרי"ז בערך-תרפ"ג), תלמיד ה"שבט סופר" והמהר"ם שיק. חתן רבי יעקב יהודה שטרסר (חתן ה"כתב סופר"). משנת תרס"ז דיין בפרשבורג, מרביץ תורה בחברת "אוהבי תורה" ור"מ בישיבת פרשבורג. מחבר הספר "קול יהודה" על מסכת שבת ודרשות.
הדיין רבי ישעיה קאליש (תרמ"ג-תשרי תש"ה; נספה בשואה), תלמידם של ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, רבי ישעיה עהרנפלד אב"ד שוראן, ה"מנחת אלעזר" אב"ד מונקאטש ורבי יצחק שמלקיש אב"ד לבוב. חתן רבי יהודה ליב פרידמן ראש בי"ד פרשבורג (תרכ"ג-תרע"ט). משנת תרע"ג דיין בפרשבורג ומרביץ תורה ב"חברת ש"ס" ובישיבת פרשבורג. לאחר פטירת רבי דוד ווסלי בשנת תש"ב, נתמנה רבי ישעיה לתפקיד ראש-המורים בפרשבורג.
מקבל הסמיכה, רבי מנחם דונט (תרמ"ח-תשל"ז), נולד בפרשבורג לאביו רבי שמואל דונט (תרכ"א-תרצ"א; רב ומגיד בחברת "אהבת תורה" בפרשבורג; בעל מחבר "חידושי שמואל הרמש"י"). למד בישיבת פרשבורג ובבית המדרש לרבנים בברלין. חתן רבי יוסף נובל (תקצ"ח-תרע"ז; אב"ד טאטוס וטשאנגראד, ומרבני הלברשטט). כיהן כדיין בפולדא משנת תרע"ד, ולאחר מכן כיהן ברבנות ובדיינות בערים שונות בגרמניה (ליבעק, פינא, ראנדג ופפד"מ). בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. מחבר הספרים "שארית מנחם" (ירושלים, תשל"ט).
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, מחוזקים בנייר דבק.
אוסף בן 41 גלויות שנשלחו אל הרב ד"ר חיים ברודי רבה של פראג – עם 54 חתימות רבנים שהצטרפו ל"היתר מאה רבנים" – רבנים ובתי דין מארצות שונות ברחבי אירופה. ניסן-אלול תרפ"ב [1922].
גלויות-משוב בהדפסה ליטוגרפית, בה נכתב: "ב"ה, גם אני מסכים/אנחנו מסכימים להתיר להבעל שמואל צבי בן דוד לישא אשה על אשתו, בצירוף ק"ר [=ק' רבנים], אחר שישליש גט לאשתו שרה בת מרדכי ישראל כתקון חכמינו ז"ל עמודי ההוראה, ולראי' בעה"ח פק"ק...". בצדה החיצוני של הגלויה נדפס רישום הנמען: שמו וכתובתו של רבי חיים ברודי.
בין החותמים על מכתבי הגלויות, אנו מוצאים את הרבנים: רבי איסר זלמן מלצר ובית דינו. סלוצק; רבי שלמה גרינפעלד ובית דינו. מונקאטש; בד"צ לונדון עם ששה חותמים: הרב הראשי יוסף צבי הערץ, רבי משה אביגדור חייקין, רבי שמואל יצחק הילמאן, ועוד; רבי יוסף צבי קרליבך. המבורג; רבי אהרן נייווירטה (נויבירט). הלברשטאט; רבי פנחס וולף ובית דינו. קלוניא (קלן, גרמניה); רבי מאיר הילדסהיימר. ברלין; רבי יוסף וולגמוט. ברלין; רבי יעקב פוזנא. "ורנקפורט ע"נ מוין" (פרנקפורט דמיין, גרמניה); רבי בנימין מייא. "ורנקפורט על נהר מוין"; רבי יששכר בעהר. פרענצלויא (גרמניה); רבי ישראל ברודא. מיהלאוויץ; רבי אברהם אריה קו"ז מפ"ב [קורצוויל מפרשבורג]. ברטניץ (מורביה); רבי זלמן יאקאבאוויטש. לאקנבך; רבי יוסף ראזענפעלד. טשערנוביץ; רבי אריה ליביש ליכטיג. המבורג; רבי יצחק ראזעל. טילזיט; ד"ר נפתלי אפט. אללינשטיין; רבי גבריאל קעלל לוי. לייטשוי (סלובקיה); רבי שמעון סגל אדלער. אנטוורפן; רבי יעקב פריימאנן. פוזנן; רבי חיים פלעש. קוניץ; רבי שמעון האנאווער ובית דינו. ווירצבורג; רבי אליעזר לייטער. פרעמבוולא; רבי ישראל נאבעל. שניידעמיהל; רבי טוביה לווינשטיין. ציריך (שוויץ); רבי משה יהודה הופמן. ברסלוי; רבי יעקב יוסף לנדא. סעניצא; ועוד.
"היתר מאה רבנים" נעשה במקרים שיש צורך להתיר לבעל את איסור "חרם דרבינו-גרשום" שלא לשאת אשה שניה על פני אשתו הראשונה. היתר זה ניתן רק במקרים הבעל הוכיח את עיגונו (כגון שאשתו נשתטית או שמרדה וברחה ממנו), ויש לו תנאים הלכתיים נוספים (השלשת גט וסכום כתובתה, ועוד). אחד מתנאי ההיתר הוא, שההיתר יקבל הסכמה של מאה רבנים, והרבנים המתירים יהיו מארצות שונות.
רבי חיים ברודי, רבה הראשי של פראג, עמד בקשרי מכתבים עם רבנים מרחבי תבל, ועקב כך פנה לעשרות רבנים מארצות שונות במכתב שו"ת מפורט לסיבת היתר זה, אליו צורפה גלויית משוב להצטרפות להיתר.
הנמען של הגלויות שלפנינו, הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד, ובשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את "המכון לחקר השירה העברית" שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן.
41 גלויות. 9X14 ס"מ. מצב משתנה. בחלקן בולים וחותמות דואר. בחלק מהגלויות קרעים חסרים (עקב תלישת הבולים), עם פגיעות בטקסט.
אוסף מגוון של למעלה מארבעים מכתבי רבנים, מארצות שונות: גרמניה, הונגריה, פולין, גליציה, ארה"ב ומדינות שונות. [תרכ"א-תשכ"א בקירוב].
• מכתב המלצה לבחור ישיבה, מאת רבי מענדל קורץ דומ"ץ במיקלאש. מיקלוש, אייר תרכ"א [1861].
• מכתב רבי משה הלוי זילברמן (בן הגה"צ רבי נפתלי הרצקא מראצפערט). רצפרט, תשרי תרע"א [1910].
• מכתב רבי שלמה צבי הכהן שטרסר אב"ד הקהילה האורתודוכסית בדברצין (בן-בתו של ה"כתב סופר"). דברצין, תרפ"ה 1925.
• מכתב רבי אהרן אויש אב"ד לופעני (חתן האדמו"ר מליסקא בעל ה"טל חיים"). גרוסווארדיין, [לאחר השואה, תש"ו-תש"ז בקירוב].
• מכתב ארוך מרבי יואל וואלף גלאטטשטיין אב"ד העלמץ. העלמץ, תרצ"ט [1939].
• מכתב רבי משה שפיצר דומ"צ במונקאטש (מחברי בית דינו של ה"דרכי תשובה"). מונקאטש, תר"ע [1910].
• מכתב רבי צבי הירש פרלס אב"ד קיצע. קיצע (קאפצשען), [שנות התר"פ בקירוב].
• מכתב רבי פישל סופר-זוסמן דיין בבודפשט, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יצחק אהרן רוזנברג. פעסט (בודפשט), כסלו תרפ"ה [1924].
• מכתב רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא. טורקא, תר"פ [1920].
• שני מכתבים מרבי חיים טייטלבוים אב"ד זאקליטשין. זאקליטשין, [תרצ"ד 1934].
• מכתב רבי יונה טננבוים (בן ה"דברי מלכיאל" אב"ד לומז'ה). קרטוז-בערעזע, [תרנ"ו] 1896.
• מכתב רבי מרדכי דוב איידלברג אב"ד פלאצק. פלוצק, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי אלטר משה יוסף הכהן (בעל "מסורת הברית"). סאניק (פולין), [תר"ס 1900].
• מכתב רבי יהודה ליב צירלסון אב"ד קישנוב – על גבי העתקה של מכתב רבי חיים עוזר מווילנא. קישנוב, אלול תרח"ץ [1938].
• מכתב רבי חיים מרדכי רולער אב"ד ניאמץ. ניאמץ, חשוון תרצ"א [1930].
• מכתב רבי משה בריק – ברכת שנה טובה אל רבי אלי גויטיין אב"ד העדיאס. סרדהלי, אלול תרנ"ז [1897].
• מכתב רבי משה טוביה טל אב"ד האג. האג (הולנד), אלול תרנ"ח [1898].
• מכתב רבי יצחק שמואל ראב"ד אוסלו. אוסלו, תרצ"ג 1933.
• מכתב רבי משה שלאס – אל הרב כהן מאנסבך. [תרס"ט 1907].
• מכתב רבי דוב בער צייטלין. פריס. תרנ"א [1891].
• מכתב רבי יאיר פטרזייל, רב קהל אנשי פולין בברלין. ירושלים, חצר"ת [1938].
• מכתב רבי דוד כ"ץ נייווירטה (נויבירט) דומ"ץ עפעריעס. פרעשוב, תרפ"ז [1927].
• מכתב רבי דוד פלדמן רב "עדת יראים" בלייפציג. לייפציג, תרפ"א [1921].
• מכתב רבי יוסף גלרנטר אב"ד בריסל. בריסל, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי חיים יעקב ווידרעוויץ ממוסקבה "רב הכולל" בניו יורק. ניו יורק [תר"ע] 1909.
• מכתב רבי שלום איזראעלזאן רב בשיקאגו. קליוולנד, אהיא, תרע"א [1911].
• מכתב רבי יהודה ליב לווין. דטרויט (ארה"ב), חשוון תרע"ד [1913].
• מכתב רבי שלמה יצחק לווין אב"ד אינדינפוליס (אינדיאנה, ארה"ב). אלול תר"פ [1920].
• מכתב רבי אלטר שאול פפר רב בית המדרש הגדול. ניו יורק. תרפ"ד [1924].
• מכתב רבי משה שמעון זיוויטץ אב"ד פיטסבורג. פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), תרפ"ח [1928].
• מכתב רבי שמואל הלוי לווין. מרבני המלטון (קנדה), חשוון תרצ"ו [1935].
• מכתב רבי יוסף פיימער (השני) מסלוצק, מרבני בורו פארק, ברוקלין, אלול תרצ"ב [1932].
• מכתב רבי שלמה יהודה ליב הלוי לעוויטאן. ראק איילנד, אילל. ארה"ב, תרצ"ו [1936].
• מכתב רבי שאול ליב מורגנשטרן. רב בליברטי, ניו יורק, תרח"צ [1938].
• מכתב רבי יקותיאל יהודה גרינוולד. קולומבוס (אוהיו, ארה"ב), [שנות הת"ש בקירוב].
• מכתב רבי יצחק שפירא אב"ד גאלאץ – אל רבי משולם ראטה אב"ד שאץ. גלץ, [תרצ"ה 1935].
• מכתב רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד טארנאלא. אלול תש"י [1950].
• מכתב רבי יהושע סג"ל דייטש רב בשכונת קטמון. ירושלים, תשכ"א [1961].
42 מכתבים. חלקם הגדול על ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים.