מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים

ספר דגל מחנה אפרים – רוסיה-פולין, תק"פ – מהדורה שניה

פתיחה: $200
נמכר ב: $600
כולל עמלת קונה

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בערך].


מהדורה שניה, עם ההסכמות שניתנו במהדורה הראשונה (קוריץ, תק"ע) מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, האוהב ישראל מאפטא, ה"באר מים חיים", ואחרים. בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
רישומי בעלות וחתימות, של רבי "אביעזרי זליג שפירא, ת"א תשט"ז" (בן האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל מדרהביטש, חתן האדמו"ר רבי משה ליב מפאשקאן, נפטר תשכ"ח); "שמואל זנביל כהנא".


ספר דגל מחנה אפרים הוא מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".


[2], מא; מד, [1] דף. חסר דף מה. 22 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. בלאי רב. סימני עש רבים, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק ובהשלמת נייר. חתימות. כריכה חדשה.


ראה: וינר, קהלת משה, עמ' 281, מס’ 2310; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000176992 (על פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה, ייתכן כי הספר נדפס בזולקווא בשנת ת"ר בערך, בהתבסס על הדמיון בינו לבין הספר בני יששכר שנדפס בזולקווא תר"ו).

ספרי חסידות
ספרי חסידות