מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove sighet filter sighet
- dynasti (14) Apply dynasti filter
- forefath (14) Apply forefath filter
- mosh (14) Apply mosh filter
- satmar (14) Apply satmar filter
- sighet-satmar (14) Apply sighet-satmar filter
- sighetsatmar (14) Apply sighetsatmar filter
- yismach (14) Apply yismach filter
- copi (7) Apply copi filter
- distinguish (7) Apply distinguish filter
- famili (7) Apply famili filter
- rebb (7) Apply rebb filter
- teitelbaum (7) Apply teitelbaum filter
ספר שאלות ותשובות אריה דבי עילאי, על ארבעה חלקי שו"ע, מאת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק ו[חיים] קנאללער, [תרל"ד] 1874. מהדורה ראשונה. שני שערים (הראשון, שער-מעטפת מודפס שאינו מופיע ברוב העותקים).
הסכמות חשובי אדמו"רי ורבני הדור - ה"דברי חיים" מצאנז, ה"ייטב לב" מסיגט, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא וה"שואל ומשיב" אב"ד לבוב.
העותק של האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד מקאמינקא ואושפיצין - חתן ה"דברי חיים" מצאנז. חותמות רבות שלו בשני השערים ובדפים נוספים: "אלעזר הלוי ראזענפעלד, בה"ה"צ [בן הגאון הרב הצדיק] מקאמינקא וחה"ה"צ [וחתן הגאון הרב הצדיק] מצאנז זצ"ללה"ה, חונה פה אשפצין".
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"ב-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). תלמיד-חבר לבן-גיסו, האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב (הראשון). משנת תרמ"ה רב בבוכניה. בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תרס"ז עבר לכהן כרב וכאדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ), ועל שמה נקרא. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונספה בגטו סוסנוביץ.
הגהות קצרות בכתב יד (בעט) בשולי מספר דפים.
[1] שער-מעטפת, [2], מו, מח-קנב, [4] דף. דף מז חסר. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. נייר שביר. נקבי עש עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים (כולל בשער-המעטפת ובדף השער), מרביתם מחוזקים בדבק ונייר עם פגיעות בטקסט. קרע חסר גדול בשולי דף עח. רישומים וחותמות. כריכה חדשה. שער המעטפת נדיר ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה), מאת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
הסכמות חשובי אדמו"רי ורבני הדור - ה"דברי יחזקאל" משינאווא, ה"ייטב לב" מסיגט, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ועוד.
העותק של האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר. רישום בכתב-יד קדשו בדף השער: "לה' הארץ ומלואה, קניתי לכבוד צורי וקוני, מאיר יוסף רבין, תרפ"ו"; חותמותיו בדף המגן: "מאיר יוסף ח' [חתן] הה"צ מ"והר"א בה"ה"צ מ"וה ישעי' שטיינער זצ"ל – באדראג-קערעסטור".
האדמו"ר רבי יוסף מאיר רובין (תרנ"ט-נספה בשואה תש"ד), האדמו"ר השלישי לשושלת קרעסטיר - חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר בן האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינער מקרעסטיר. מגזע צדיקי רופשיץ, זידיטשוב, פרמישלן, ליז'נסק קוז'ניץ ובעלז. הוכתר לאדמו"ר בשנת תרפ"ז, לאחר פטירת חמיו האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר. נודע כצדיק ופועל ישועות. בספר "בתי אבות" (חלק ג' - "בית יוסף", ירושלים תשכ"ה), שנכתב על ידי תלמידו רבי משה יוסף פרידלנדר, מסופר על הישועות הרבות שפעל ועל ברכותיו שהתקיימו. היה רגיל לברך כל אחד "בבני חיי ומזוני רויחי וכל מילי דמיטב".
[3], ל; מב, [3] דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי הדפים (נייר שביר). כריכה חדשה.
ספר ציון לדרש, מפתח למאמרי חז"ל בתלמוד בבלי וירושלמי המופיעים בספר עין יעקב, על פי סדר א-ב, מאת רבי שרגא פיבש סג"ל פרענקל. פשעמישל, דפוס א' זאפניק עט קנאללער, [תרל"ז] 1877.
העותק של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל ה"ברך משה", מתקופת מגוריו בסיגט שבמרמרוש – חותמתו בראש דף השער: "משה טייטלבוים מ. סיגוט". בדף השער ובדף לאחריו רישומי שמות, קוויטלעך שכתבו שנים מחסידיו לברכה.
רישומי בעלות של "מענדיל בן משה אהרן פעריל מטשארדא" [כנראה בנו של רבי משה אהרן פערל, ראש הקהל בטשארדא הסמוכה לסיגט].
האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים" בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.
12 עמ', קכ, קלא-קנו דף. עטיפת הספר המקורית נכרכה בסוף הספר. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי כמה דפים, מחוזקים בהדבקות נייר ודבק. קרעים חסרים גסים בשולי דף השער ושני דפים לאחריו, עם פגיעות בטקסט, עם הדבקות נייר ודבק והשלמות בעט. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
העותק של הבחור ר' משולם זושא טייטלבוים מסיגט, בן האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" אב"ד סיגט - חותמתו בדף השער: "משילם זישא טייטלבוים מסיגעט יע"א". רבי משולם זושא טייטלבוים נספה בבחרותו בשואה, הי"ד. ידועות תמונותיו לצד סביו אבי-אמו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט (ראה בספר רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שטז ועמ' שפא).
[1], כח; ב-יג דף; טו דף; [4], ה-יב דף. חסר דף א מהספירה השניה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים האחרונים עם פגיעה בטקסט. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה דפים. רישומים. כריכת עור חדשה.
בדפוס זה של רבי יהודא שלמה יאריש רפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה בספר "הרבי ר' אלימלך מליזנסק", מאת הרב בצלאל לאנדוי, המביא מסורת בעל פה (בשם הרה"ח רבי משה הלברשטאם) על סגולתו הרבה של ספר "נועם אלימלך" מדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד" (ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא)].
ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (תלמיד הבעש"ט). לבוב, שמואל כ"ץ, תרמ"ז 1887.
הסכמות ה"אמרי ברוך" מוויז'ניץ, ה"שואל ומשיב" מלבוב, ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ה"אמרי יוסף" מספינקא והאדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש.
העותק של רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – בשער הספר ובדף הראשון מופיעות חותמותיו: "חיים יצחק אייזיק הלברשטאם אבדק"ק סלאטפיני והגליל יצ"ו". חותמות נוספות: "הק' מאיר אשר ב"ר יצחק אריה טאבאק פין ביסטרע זיע"א" [כנראה ממשפחת הגאון בעל "ערך שי" מסיגט]; "נפתלי צבי העללער לערדיני יע"א" [נזכר ברשימת הפרענומעראנטן בסוף ספר "גרסא דינקתא", סיגט תר"ס]. חתימה בכתב-יד בשער: "ר' שלמה שו"ב". הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך – נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.
[2], נד, [6] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, מחוזקים ברצועות דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר חידושי מהרי"ק, חידושים על הסמ"ג בהלכות פסח, המיוחסים לרבי יוסף קולון – המהרי"ק. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ומנחם קליין, [תרנ"ט] 1899. מהדורה ראשונה. הסכמות בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש, בעל ה"עטרת ישועה" מדז'יקוב והמהרש"ם מברעז'אן.
העותק של הגה"ק רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – חתימת-יד קדשו בדף השער ובעמ' האחרון: "לה"ו הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטם מדאלינא"; רישום בעלות בכתב-ידו הדף השער ובצדה הפנימי של הכריכה הקדמית: "נתן לי במתנה ר' אפרים קאפאלאוויטש מדיביווע"; "...נתן לי זאת במתנה גמורה הרבני החסיד המופלא מו"ה אפרים קאפילאוויטש בן ר' אנטשיל קאפילאוויטש מדיביווע בעת היותי פה מרחץ פאלין מאראמאראש אונגרן - הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מק"ק דאלינא יצ"ו גאליציען".
בדף השער, חותמת המו"ל: רבי "פנחס זעליג הכהן שווארטץ בהגאון מוהר"נ המחבר 'בית נפתלי' האבד"קק ה"מאד ז"ל" - רבי פנחס זליג הכהן שווארץ מבעזדעד, בן הגאון רבי נפתלי שווראץ אב"ד מאד בעל "בית נפתלי".
הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך - נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.
[2], ג-כ דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים קטנים בדף השער ובדף לאחריו, עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט. כריכה ישנה; השדרה וצדה האחורי של הכריכה חדשים.
שני ספרים שהיו בבעלות הרה"ק רבי אברהם ניסן טייטלבוים מסיגט (בן הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל וחתן דודו בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט):
• ספר תורת משה, פירוש על חמשה חומשי תורה וחמש מגילות, מאת רבי משה אלשיך. ווארשא, יהושע גרשון מונק, [תרנ"ה] 1895. שלושה שערים מאוירים בדמויות משה ואהרן.
העותק שלפנינו הוענק כדורון-דרשה להרה"ק רבי אברהם ניסן טייטלבוים, בעת נישואיו עם הרבנית מרת העסא, בת-דודו האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" אב"ד סיגט. רישומי בעלות בדף השער: "זה הספר נתתי לדורן דרשה לכבוד [י]דיד נפשי כבוד החתן מופלא ומופלג בתורה וי"ש וכו' וכ[ו'] שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה ניס[ן] בן הרב הצדיק המפורסים מרן משה יוסף ט"ב זצ"ל אב"ד דק"ק איה[ל], חתן הרב הצדיק דפה ק"ק סיגעט יע"[א] – הק' שמחה יוסף העניך"; בדף המגן רישום נוסף: "זה הספר תורת משה אלשיך הקדוש שייך להרב החריף ובקי בתורה ובו"ה, חריף שנון זית רענן פ"ת בתורת ה' עושה ציצים ופרחים כש"ת מו"ה ניסן טייטלבוים נ"י יזרח כשמש בצהרים – אני הכותב לכבוד התורה ולומדיה הק' פלוני בן פלוני".
בהמשך עבר העותק שלפנינו לגאון החסיד רבי אברהם מנחם מאניש סופר מסיגט (מחשובי חסידי ויז'ניץ, סופר סת"ם ידוע ביראת שמים, שאדמו"רי בית סיגט ובית ויז'ניץ היו מהדרין לרכוש תפילין, מזוזות וספרי תורה שנכתבו על ידו) – חתימתו בדף השער: "אברהם מנחם מאניש סופר סת"ם בסיגוט יצ"ו"; בדף המגן רישום בעלות שלו: "בעזהשי"ת מעתה שייך לי אברהם מנחם מאניש סופר בסיגוט יצ"ו".
העותק היה גם בבעלות הגאון רבי חיים יוסף ב"ר אברהם גרינבוים אב"ד בלאזנדורף (גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 222) – חותמותיו בשער ובדף המגן: "חיים יוסף בלאאמ"ו ה"ה"ג מ"הר"א גרינבוים ז"צ"ל א"ב"ד דק"ק בלאזענדארף והגלילות"; "Josef Grunbaum – Ober Rabbiner Blasendorf".
[1], א-מח, נ-סח; א-נב; [1], א-כז, כט-לד; א-כח; א-מט; [1], א-יז; א-יא; א-יב; א-י; א-י דף. חסר דף כח מהספירה השלישית (פרשת בהר). 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. כריכה חדשה.
• ספר ערבי נחל, חלק ב, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרח"ם 1888.
בדף המגן מול השער, חתימת בעלות: "הק' ניסן ט"ב". בצדו השני של דף המגן, רישום בעלים נוסף: "זה הספר ערבי נחל שייך לא"א מוה"ר ברוך בענדיט נ"י".
[1], ב-קלח דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים. כריכה חדשה.
הרה"ק רבי אברהם (אלעזר) ניסן טייטלבוים מסיגט (תר"ל בערך – חשון תרס"ה), בן הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (תר"ה-תרנ"ז), בן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. אמו, הרבנית הינדה, בת האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם אב"ד קשאנוב (בן ה"דברי חיים" מצאנז). כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית העסא, בת-דודו האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט". איש קדוש, צדיק וחסיד, רודף צדקה וחסד, סבל כל ימיו ייסורים וקבלם באהבה. נפטר בצעירותו ללא זש"ק, ונקבר לצד אביו בבית החיים בעיר אוהעל.
ספר תפארת שלמה על התורה, דרושי חסידות וקבלה על סדר פרשיות התורה ועל נביאים וכתובים, ולקוטים על הש"ס, מאת האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק. פיעטרקוב, [תר"ן 1890]. מהדורה שניה של הספר "תפארת שלמה", עם הוספות רבות מתוך כתב-יד קדשו של המחבר, הנקראות בשם "לקוטים חדשים"; הספר הובא לדפוס בשנית ע"י נכדי המחבר, עם הסכמת בעל ה"דברי חיים" מצאנז והקדמת "הרבנים המופלגים" בני המחבר מן המהדורה הראשונה (תרכ"ט).
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור - חותמותיו מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר"; בדף המגן האחורי חותמת חתנו הגאון רבי אורי גליקליך: "אורי גליקליך דומ"ץ דקה"י נירבאטור יע"א ותופס הישיבה" (נספה בשואה בשנת תש"א בקמניץ-פודולסק).
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
ב, קפו דף. הדף האחרון קפו נכרך שלא כסדרו. דפים קעט-קפב נכרכו פעמיים. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי כמה דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות כמה דפים. חותמת (באותיות לועזיות) של ר' ליפוט (ליב) פרידמן מנירבאטור. כריכת עור חדשה.
ספר נזר ישראל, על הלכות שבת, עם ספר מקרא קודש, "והוא חלק שני מספר נזר ישראל", על הלכות יו"ט וחוה"מ, מאת הגאון רבי ישראל מתתיהו אויערבאך אב"ד צישינוב וגוואדזיץ בעל "אלפי ישראל" (תקצ"ט-תרס"א). לבוב, דפוס A. Nissen Süß, [תרל"ח] 1878. שער נפרד לספר "מקרא קודש".
העותק של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, בצעירותו, בתקופת מגוריו בעיר סיגט לצד סביו הגדול בעל ה"ייטב לב" – חתימתו בדף השער: "משה דוד סיגעט"; חותמותיו בדף השער ובדף המגן: "משה דוד ט"ב – M. D. Teitelbaum M. Szigeth"; רישום בעלות בדף המגן האחורי מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שעלה על כס הרבנות במאדיאר-לאפוש: "זה הספר שייך לאדמו"ר שליט"א אבדק"ק מאדיאר לאפאש יצע"א".
בדף המגן הקדמי חתימה: "Jackob Teitel" [=יעקב טייטלבוים] – ייתכן שהעותק שלפנינו היה שייך קודם לכן לאביו של רבי משה דוד, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "היטב איטיב" (ת"ר-תרפ"ד), אחיינו וחתנו של ה"ייטב לב".
בהמשך עבר העותק שלפנינו לידי בנו-בכורו של רבי משה דוד, הרה"צ רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ (חתן הרה"ק רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד גריבוב וצאנז) – בדף המגן האחורי חתימותיו (בדוגמת חותמות): "הק' אברהם חיים ט"ב מלאפוש".
האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (תרט"ו-תרצ"ה), בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, חתן האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. נשא את בת האדמו"ר רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד דוקלא. בהוראת הסבא ה"דברי חיים" נערכה החתונה בעיר צאנז; לאחריה נותר רבי משה דוד שנה שלימה סמוך על שולחנו של ה"דברי חיים" בצאנז וקבל ממנו תורה וחסידות. לאחר מכן עבר לסיגט להסתופף בצל סביו ה"ייטב לב". סבו הגדול צירפו למלאכת העריכה של הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה" שנדפס בשנת תר"מ. בהמשך מסר לידיו ה"ייטב לב" את כל כתבי היד שלו ושל זקנו ה"ישמח משה", על מנת לעורכם ולהביאם לדפוס; בתחילה הדפיס רבי משה דוד את הספרים "ייטב פנים" ו"רב טוב" לאבי-אמו בעל ה"ייטב לב", ובהמשך ערך והדפיס שני חלקים חדשים מתורת ה"ישמח משה", על נ"ך וענינים נוספים, שנדפסו בשנים תרס"ו-תרס"ח. בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד לאפאש (מאדיאר-לאפוש, כיום: רומניה), וכיהן שם למעלה מיובל שנים. הקים בעירו ישיבה חשובה שמנתה למעלה ממאה בחורים. כיהן כראש הלשכה האורתודוקסית בטרנסילבניה.
[1], ב-קכג; [1], נד, [1] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים חלקם מחוזקים ברצועות דבק. כריכה חדשה.