מכירה פומבית 94 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, מדפיסים שונים, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
העותק של הגאון הקדוש רבי שמואל פרנקיל מדאראג. בראש השער של כרך שמות רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "חנני ה' בזה, הק' שמואל פרענקיל מב"ח". בדף השער של כרך שמות וכרך במדבר חותמות בעלות של חתנו הגאון רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו.
הגאון הקדוש רבי שמואל פרנקיל (תקע"ה-חשון תרמ"ב), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה, שנודע לצדיק נשגב ופועל-ישועות. תלמיד מובהק של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. הסתופף גם בצילו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא. התגורר בקאמאדע (Komádi, הונגריה; על שמה כונה "ר' שמואל קאמאד'ער"), ובברטי-אויפאלו. היה רגיל לחתום "מב"ח", וכך הוא מוזכר בשער ספרו "אמרי שפר" [יש אומרים שפתרונו: מבית חלפון, ויש אומרים שפתרונו: מהר-חדש, על שם מגוריו בברטי-אויפאלו]. בשנת תרל"ד נתמנה לרב בעיר האיידו-דאראג שבהונגריה. ממנו יצאו שושלות חשובות של רבנים ואנשי-מעשה. על שמו ולזכרו הוקמו מוסדות התורה של חסידות דאראג בימינו.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת כרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראו: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
סט בחמישה כרכים. בראשית: [1], קטז דף. דף אחרון חסר (הושלם בצילום). שמות: צ דף. טעויות בהדפסה בדפים מג-מד ובדפים עט-פ (חסרים עמוד מג/1 ועמוד מד/2: במקום הטקסט המקורי של עמ' מג/ 1 נדפס עמ' מד/ 1 ובמקום הטקסט המקורי של עמ' מד/ 2 נדפס עמ' מג/ 2; חסרים עמוד עט/2 ועמוד פ/1: במקום הטקסט המקורי של עמ' עט/ 2 נדפס הטקסט של עמ' פ/ 2 ובמקום הטקסט המקורי של עמ' פ/ 1 נדפס הטקסט של עמ' עט/ 1). דפים כז-כח נכרכו שלא כסדרם. ויקרא: מב דף. דפים כה-כו נכרכו שלא כסדרם. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 23 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, כרכים ראשון, שני וחמישי במצב בינוני, כרכים שלישי ורביעי במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וגדולים (בעיקר בכרך הראשון). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בכרך שמות ודברים סימני עש רבים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך במדבר ודברים). חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
ספר "קונטרס דבר בעתו, על סדר מועד – הוא ערך שני מחבור הגדול שש המערכת, על ששה סדרי משנה", מאת רבי שמעון ל"ש [ליכטנשטט] מפראג. פרשבורג, דפוס אנטון שמיד, תא"ר 1841. מהדורה יחידה.
כרוך עם: ספר "קונטרס מעין הישועה, על סדר נזיקין – הוא ערך רביעי מחבור הגדול שש המערכת, על ששה סדרי משנה", מאת רבי שמעון ל"ש [ליכטנשטט] מפראג. פרשבורג, דפוס אנטון שמיד, [תר"ו] 1847. מהדורה יחידה.
עותק מיוחס עם חתימות ידיהם של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל ה"אך פרי תבואה", וחתנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר מליסקא בעל ה"טל חיים". בשער הספר הראשון, חתימות: "הק' צבי הירש הרב מליסקא"; "הק' חיים הרב מליסקא יע"א".
בשערי שני הספרים חתימות מאוחרות יותר (בעיפרון) משנת תרפ"ב: "הק' אהרן יצחק יואל בערגער כ"ץ" [מהעיר סאטמר, חתן הגאון רבי אברהם שלמה מס' אויויאר; ראו: "בית ועד לחכמים", כסלו תר"ץ, שנה תשיעית, חוברת ג, עמ' 1].
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". תלמידו הגדול הוא הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
חתנו ממלא-מקומו – האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר – הרב מליסקא (נפטר תרס"ד), בנו של רבי משה פרידלנדר אב"ד קליינווארדיין. עם פטירת חמיו בשנת תרל"ד, התמנה לממלא מקומו ברבנות ליסקא ובאדמו"רות. חיבר את הספרים "טל חיים" על הש"ס, ו"טל חיים וברכה" על התורה. ישב על כס הרבנות כשלושים שנה והרביץ תורה ויראת שמים בליסקא ומחוצה לה. בימיו נעשתה ליסקא למרכז גדול ותל תלפיות לאלפים מישראל. נפטר ט' אייר תרס"ד, ואחריו מילא מקומו בנו בכורו רבי צבי הירש, שניהל עדתו עד השואה (ראו: ש' גולדשטיין, ספר הזכרונות לבית ליסקא, חיפה, תשכ"ח, עמ' 124-125).
[3], ד-מח דף; [2], ג-נג דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעט בלאי. כריכה חדשה.
החיבור שש המערכת, על ששה סדר משנה, נדפס בששה ספרים נפרדים (עם שמות שונים לכל אחד מהחלקים), שנדפסו בפרשבורג, בין השנים ת"ר עד תרי"ד. בכרך שלפנינו נכרכו שניים מתוך ששה חלקי החיבור.
ספר הישר, פירושים וחידושים על הש"ס, מאת רבינו יעקב בן רבינו מאיר – רבינו תם בעל התוספות. וינה, דפוס געארג הראשאנצקיא, [תקע"א 1811]. מהדורה ראשונה, שנדפסה על-ידי רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג, עם הסכמות רבי מרדכי בנעט וה"חתם סופר".
עותק מיוחס – בדף האחרון (דף פז) ובאמצע הספר (דף ח, דף כב ודף נט) חותמות בעלות של רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר – מתקופת מגוריו בעיר מולדתו סיגט (בצעירותו לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ד, עד שנת תרס"ו): "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל מ. סיגעט".
בשער ובדפים נוספים חותמות בעלות של הגאון המקובל רבי "יצחק אייזק ווייס –Izsak Weisz – Rabbiner Szolyva " – רבה של סוואליווע וראב"ד מונקאטש, דודו ורבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר ווייס האדמו"ר הראשון מספינקא בעל ה"אמרי יוסף".
בראש דף השער רישום בעלות של ר' אליעזר סג"ל שקנה את הספר מיד ר' קלמן סגל מפרשבורג, ובצידו הקדשה בכתב-יד (מחוקה בהעברת קולמוס) של מתן הספר לדורון דרשה לחתן רבי יעקב שלום בן רבי פישל סופר מפרשבורג, מאת "חברה דבחורים בק"ק פרשבורג".
שלוש הגהות בכתב-יד (בדפים עז, עח ופד).
הגאון רבי יעקב שלום סופר אב"ד טאפאלשאן (תקע"ג-תרי"א; ראו: החתם סופר ותלמידיו, עמ' רלה-רלט), מתלמידיו המובהקים של החתם סופר מאז היותו בן י"א ועד נישואיו. נולד בפרשבורג לאביו הגאון רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג (תקמ"ו-תר"ג; מגדולי חכמי פרשבורג וממקורבי החתם סופר; אביהם של רבי חיים סופר אב"ד בודפשט בעל "מחנה חיים", רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש), ונימול ע"י החתם סופר. רבו החתם סופר העריכו מאד. לפי המסופר, בליל שבת שלפני פטירתו בא אליו החתם סופר בחלומו ושאל אותו אם רוצה לבוא ולהצטרף אליו בעולם העליון. הוא השיב שרוצה לחשוב על כך כי קשה לו לעזוב את ילדיו הרכים. במוצאי שבת נראה אליו שוב החתם סופר ואז ענה לו כי יבוא אתו בשמחה. למחרת ביום א' סיפר על כך לאחיו רבי נפתלי סופר ולמחרת נפטר. סיפור זה נרמז בנוסח מצבתו.
הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס (תקפ"ד-תרנ"ד) אבדק"ק סוואליאווע (סְבַליאַבָה Svaliava) ואח"כ ראב"ד בקהילת מונקאטש, בעל "בית יצחק". רבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר וייס האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". נולד בעיר מונקאטש לאביו רבי אברהם וייס [שנחשב כבן אצל רבי יצחק אייזיק מקאלוב]. רבי יצחק אייזיק היה מאבות תנועת החסידות בטרנסילבניה באמצע המאה ה-19, והיה מתלמידיהם של גדולי האדמו"רים: רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה"בני יששכר", רבי יהודה צבי מראזדיל בעל "דעת קדושים" [את הספר ערך רי"א וייס], רבי שלום מבעלז, ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב [שאמר עליו שהוא מה"שישים גבורים סביב לו", וסמך עליו שיערוך את כתביו בחסידות ובתורת הנסתר]. כמו כן, קיבל מגדולי צדיקי החסידות, אליהם זכה לנסוע: בעל ה"דברי חיים" מצאנז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מקוסוב, רבי צבי הירש מרימנוב ורבי מאיר מפרימישלאן. חתנו הוא האדמו"ר רבי אלימלך לאווי בן האדמו"ר הראשון מטאש רבי משולם פייש לאווי. הגאון מהרש"ג – רבי שמעון גרינפלד אבדק"ק סמיהאלי, כותב על רבי יצחק אייזיק: "וידעתי שהיה מקובל גדול כמעט יחיד במדינה בחכמה זו" (שו"ת מהרש"ג, חלק א, או"ח סי' ל). מאוצר כתביו הרבים יצאו לאור רק הספרים: "תולדות יצחק" עה"ת, "דברי יצחק", ו"בית יצחק" על מסכת מגילה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
[3], ב-פז דף (מספור דפים משובש). כ-37 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר משנת אברהם, על הלכות ספר תורה, תפילין ומזוזות, מאת רבי אברהם ב"ר צבי יפה. ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר רבי מרדכי צבי יפה מו"צ בז'יטומיר, רבי יהושע זלמן יפה ורבי משה יפה שו"ב מז'יטומיר.
בשער הספר נזכר כי דבריו מלוקטים מספרי הפוסקים ומתוך שו"ת מכתבי-יד של רבי אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), רבי שבתי מראשקוב (סופרו של הבעש"ט), רבי יעקב מסמילא (תלמיד בעל התניא), ורבי מנחם מנדל מליובאוויטש (בעל ה"צמח צדק").
העותק של הרב הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". בראש השער חתימת ידו המלאה: "הק' יוסף מאיר בלאאמו"ה שמואל צבי יצ"ו ממונקאטש". לצד החתימה חותמת נינו האדמו"ר רבי "נחמן כהנא חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג", עם רישום בכתב יד: "נכדו הוא הנ"ל".
האדמו"ר הראשון מספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, בעל ה"אמרי יוסף" (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע.
מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".
בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.
רבי יוסף מאיר ווייס נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם" (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' צז). חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם..." (הקדמת "עשרה מאמרות" לספרו "אמרי יוסף"). גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
נינו הוא האדמו"ר רבי נחמן כהנא מבני ברק (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא (בנו של רבי נחמן כהנא בעל ה"ארחות חיים" מספינקא, חתן ה"אמרי יוסף"). רבי כהנא היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".
[4], ה-פו דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים. בלאי וקרעים. הדבקת נייר בשולי השער. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.
ספר זה ינחמנו, מדרש המכילתא, עם פירושי רבי משה פרנקפורט. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תע"ב 1712]. מהדורה ראשונה. הסכמות רבי שלמה אאיליון אב"ד אמשטרדם, מהרשש"ך אב"ד ורנקפורט [פרנקפורט-דמיין] ורבי יודא מילר מבינגא.
העותק של האדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"שם משמואל", עם חותמות רבות בדף השער ובגליונות הספר: "שמואל בהגה"ק מהר"א זצ"ללה"ה בארנשטיין - סאכטשאב פלך ווארשא".
בדפי הספר עשרות הגהות ארוכות וקצרות. רובן בכתב-יד אשכנזי מתקופת ההדפסה [שנות הת"ק בקירוב - המחצית השנייה של המאה ה-18 בקירוב]. מספר הגהות נכתבו בכתב-יד אשכנזי מתקופה מאוחרת יותר [הדומה לכתיבת יד-קדשו של בעל ה"שם משמואל"].
האדמו"ר השני מסוכוטשוב – הגאון הקדוש רבי שמואל בורנשטיין, בעל "שם משמואל" (תרט"ז-תרפ"ו). נולד לאביו האדמו"ר בעל ה"אבני נזר", בבית סבו בקוצק, האדמו"ר "השרף" רבי מנדלי מקוצק. בשנת תר"ע עלה למלא מקום אביו באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים בדורו. נודע על שם ספרו העמוק במחשבת החסידות "שם משמואל", שנדפס בשבעה חלקים.
[3], סד דף. 36 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי וסימני שימוש. מספר קרעים. הדבקות נייר. סימני עש בשולי הדפים האחרונים. חותמות ספרייה. כריכת בד, לא מקורית.
ספר טיב גיטין, על שמות גיטין מאת בעל ה"בית שמואל", עם ספר "יד אפרים", מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי. למברג (לבוב), דפוס דוד צבי שרנציל, [תרי"ט] 1859. עם הסכמת רב העיר רבי יוסף שאול נתנזון, והוספות והערות ממנו.
העותק של האדמו"ר מווערצקי-זידיטשוב, רבי מנשה אייכנשטיין, בעל "אלפי מנשה" (חתן האדמו"ר רבי יהושע מדז'יקוב), ושל אחיינו, האדמו"ר מדז'יקוב, רבי יהודה'לי הגר-הורביץ.
בדף השער ומעברו השני רישומים רבים בכתב-יד, בהם מספר חתימות של האדמו"ר רבי "מנשה אייכענשטיין"; "ווערצקי". בדף השער ובגליונות הספר, חותמות רבות של האדמו"ר רבי יהודה'לי מדז'יקוב מתקופת כהונתו כדיין בקלויזנבורג: "יהודא האגער - דיין - קלויזענבורג" \ "Ioda Hager – Rabin – Cluj". עשרות הגהות וציונים בכתב-יד קדשו של רבי יהודה'לי (חלקן נמחקו אח"כ על ידו בהעברת דיו). בדף לה/2 הגהה בכתב רש"י (ייתכן כי היא בכתב-ידו של בעל ה"אלפי מנשה").
האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין (תרכ"ה-תרצ"ה), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יששכר בעריש מווערצקי-זידיטשוב, וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב-רופשיץ. גאון מופלג, מחבר הספרים "אלפי מנשה" על שו"ע חושן משפט, "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה, "מטה מנשה" על ענייני שבת ומועדים ו"אלפי מנשה" על התורה. משנת תרס"ד כיהן כאב"ד ריישא על מקום רבי יהושע העשיל וואלרשטיין, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב במונקאטש ומשנת תרפ"ד כיהן כרב וכאדמו"ר בווערצקי, על מקום אביו האדמו"ר.
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט; אנצ' לחסידות, ב, עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו [מצד אמו] האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ [ממנו קיבל את שם המשפחה הגר]. בשנים תרצ"ו-תש"ד שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כר"מ בישיבת "בית יוסף צבי" (דושינסקי), ובה העמיד הרבה תלמידים. היה מקורב מאד לבעל ה"חזון איש". סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כל ימיו יגע בתורה ביגיעה עצומה. את רוב חידושי תורתו בהלכה ואגדה כתב בקיצור נמרץ בשולי גליונות ספריו שבספרייתו הגדולה. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסה סדרת ספרים בשם "גליוני מהר"י".
[2], ג-סג; יא דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
ספר נהר שלום – פירוש "רחובות הנהר" על ספר עץ חיים ממהרח"ו, מאת רבינו שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש הקדוש. ירושלים, דפוס ניסן בק, תרכ"ז [1867]. מהדורה ראשונה (חלקים מהספר כבר נדפסו בספר "אמת ושלום", שאלוניקי, תקס"ו).
העותק של האדמו"ר רבי יהודה הגר-הורביץ מדז'יקוב. רישומים בכתב-יד בדפי המגן הקדמי והאחורי: "י' הורוביץ, ירושלם ת"ו, שמואל הנביא מספר 1". בדף השער ובגיליונות הספר, חותמות רבות מתקופת כהונתו כדיין בקלויזנבורג: "יהודא האגער - דיין - קלויזענבורג" \ "Cluj – Rabin – Ioda Hager". שתי הגהות בכתב-יד קדשו (בדף כה/2 ובדף כו/1).
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט; אנצ' לחסידות, ב, עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו [מצד אמו] האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ [ממנו קיבל את שם המשפחה הגר]. בשנים תרצ"ו-תש"ד שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כר"מ בישיבת "בית יוסף צבי" (דושינסקי), ובה העמיד הרבה תלמידים. היה מקורב מאד לבעל ה"חזון איש". סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כל ימיו יגע בתורה ביגיעה עצומה. את רוב חידושי תורתו בהלכה ואגדה כתב בקיצור נמרץ בשולי גליונות ספריו שבספרייתו הגדולה. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסה סדרת ספרים בשם "גליוני מהר"י".
[1], ב-לז דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. קרעים חסרים בדף השער, בדף ב ובשני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט. הדבקות ומילויי נייר. סימני עש קלים. כריכה ישנה ורופפת, בלויה ופגומה.