מכירה פומבית 94 חלק א' פריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס
מנורת חנוכה בת שתי קומות, להדלקה בידי שני אנשים. אלזס (חבל הריין העילי), [המאה ה-19].
פח אלומיניום ופח פליז, גזורים, מוטבעים ומולחמים.
הדופן האחורית מעוצבת כקשת מחודדת ובמרכזה בולט עיטור גדול בצורת סהר. שישה עיטורים זהובים מולחמים בראש הדופן: עיטור בצורת זר פרחים עם כפתור במרכזו, עיטור בצורת שמש (עם פני אדם?), שני עיטורי כוכבים בעלי שישה חודים ושני עיטורים עגולים קטנים. אגן רחב ועמוק משמש להדלקה ובו ממוקמים מדפים קטנים, עליהם מונחות שורות-הבזיכים (נשלפות). הבזיכים בעלי שוליים גליים ופיות צבוטות. המנורה ניצבת על שתי רגליים מלבניות רחבות.
שתי קומותיה של מנורת החנוכה שלפנינו מאפשרות הדלקה בידי שני אנשים (אב ובנו, למשל). מאפיין זה, כמו גם עיטורי הכוכבים, הסהר והשמש, המופיעים בראש הדופן האחורית, מעידים על מוצאה של המנורה בחבל הריין העילי.
גובה: 29.5 ס"מ, רוחב: 28 ס"מ. מצב כללי טוב. ללא שמש. מעט קורוזיה.
להשוואה:
1. יהדות אלזאס, קהילה כפרית בין מסורת לאמנציפציה, מאת אסתר מוצ'בסקי-שנפר. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1991, פריט 35.
2. Five Centuries of Hanukkah Lamps from The Jewish Museum: A Catalogue Raisonné, by Susan Braunstein. New Haven and London, The Jewish Museum, New York, Yale University Press, 2004, p. 325, item nos. 235, 237, 238.
תערוכות:
1. Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001.
2. Jodendom: een boek vol verhalen. Amsterdam, De Nieuwe Kerk, 2011-2012.
צילום המנורה נדפס גם בפרסומים הבאים:
1. Mekorot ve-Toldot Inyanei Chanukkah, by Daniel Sperber. Jerusalem, Mossad ha-Rav Kook, 1995, (Hebrew with some English).
2. A Mosaic of Israel's Traditions, Unity Through Diversity, by Esther Shkalim. Jerusalem, Dvora Publishing, 2006.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 010.020.002.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37409.
מנורת חנוכה מעוטרת בצמד אריות ובצמד ציפורים, עם שם בעליה "ישועה זרקא" וכתובת "כי נר מצוה ותורה אור", המופיעים ביציקה. [תוניסיה (או אלג'יריה), 1800 בקירוב].
פליז יצוק; מסמרות נחושת.
דגם גדול, מאסיבי ונדיר, המהווה אב-טיפוס לקבוצה של מנורות חנוכה צפון אפריקאיות; עם שם הבעלים – "ישועה זרקא יצ"ו" – וכתובת "כי נר מצוה ותורה אור" המופיעים כחלק מהיציקה המקורית.
הדופן האחורית מורכבת משני חלקים המהודקים זה לזה במסמרות (ובאמצעות לוחית שטוחה המחוברת מאחור); היא מעוצבת כקשת אדריכלית, עם עיטורי שריגים, עלים ופרחים, ובראשה עיטור בצורת כתר (בעל חמש אונות), עם עיטור תלתני בראשו וטבעת לתלייה. שתי ציפורים גדולות עם ציצות בראשיהן תומכות את הכתר משני צדדיו, וצמד אריות חורצי לשון ממוקמים במורדות הקשת (עיטורי האריות, הציפורים והכתר נוצקו בנפרד וחוברו במסמרות). בבסיס הקשת, במסגרת מלבנית, מופיעה כתובת אשר נוצקה כחלק מהיציקה המקורית של המנורה: "כי נר מצוה / ישועה זרקא / ותורה אור / יצ"ו"; שני צריחים זעירים ממוקמים משני צדי הקשת.
דפנות הצד מעוצבות אף הן כקשתות עם עיטורים צמחיים תואמים, עיטור בצורת צריח הקבוע בחזית ועיטור בצורת ציפור הקבוע בראש הקשת (אחד מהם חסר). שורת בזיכים מאסיבית, עם שני זיזים בקצוות – לקביעת דפנות הצד, ושני זיזים מאחור – לקביעת הדופן האחורית.
לשאלת זהותו של ישועה זרקא לא מצאנו תשובה חד-משמעית. ייתכן כי מדובר בישועה זרקא, בנו של משה זרקא ונכדו של ר' יוסף זרקא; האחרון נמנה עם גדולי רבני תוניס במאה ה-18, אלא שר' יוסף זרקא חי בשנים תפ"ב-תקנ"ח בערך (1722-1798) ועל אודות נכדו ישועה לא ידועים לנו פרטים מדויקים. אם אכן מדובר בישועה זרקא זה, אזי ניתן לשער כי המנורה שלפנינו נוצקה בשלהי המאה ה-18 או בעשורים הראשונים של המאה ה-19. עם זאת, ולאור נטיית החוקרים לתארך מנורה זו למאה ה-18 דווקא, ייתכן גם כי מדובר באדם אחר ממשפחת רבנים תוניסאית זו, או אולי בחתנו של ר' יוסף זרקא – ר' יאושע – אשר החיד"א מזכירו בספרו "מעגל טוב", בתיעוד מסעו לתוניס בשנים 1773-1774.
להוציא המנורה שלפנינו, ידועים עוד שלושה עותקים בלבד מדגם זה, שלושתם שמורים באוספים מוזיאליים: שניים באוסף מוזיאון ישראל (אחד עם צמד אריות בלבד, פריט 358-11-65 ;118/509, לפנים באוסף ד"ר טיכו; השני עם חמסה בראשו, פריט B02.0972;118/194, לפנים באוסף "בצלאל"); והשלישי באוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק (פריט F4656, לפנים אוסף JTS, ללא אריות וציפורים); המנורה שבאוסף משפחת גרוס היא היחידה הנושאת בראשה הן עיטורי אריות והן עיטורי ציפורים.
גובה: 27 ס"מ, רוחב: 22 ס"מ. מצב כללי טוב. פיסות חסרות בזנבות האריות. עיטור ציפור חסר באחת מדפנות הצד.
ספרות:
1. מנורת החנוכה, מאת מרדכי נרקיס. ירושלים, 1939, פריט 152 (עמ' 66).
2. אורות בהרי האטלס: מנורות חנוכה מאוסף זיידע שולמן, מאת חיה בנז'מין. ירושלים, מוזיאון ישראל, 2002, פריטים 120-121; עמ' 124, 157.
3. Five Centuries of Hanukkah Lamps from The Jewish Museum: A Catalogue Raisonné, by Susan Braunstein. New York, The Jewish Museum / New Haven and London, Yale University Press, 2004, p. 325.
מקור:
1. אוסף יצחק איינהורן, תל אביב.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 010.002.078.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37406.
מגלת אסתר בנרתיק כסף אלגנטי, עם קופסה תואמת. צ'סטר, אנגליה, 1853.
דיו על קלף משוח; כסף (חתום בחותמות מלאות, כולל חותמות העיר, השנה והיצרן – ראשי התיבות JH בתוך אליפסה, John Hilsby / Helsby), יצוק, חרוט וחקוק.
מגלת אסתר, כתובה בכתיבה אשכנזית, בדיו שחורה, על גבי ארבע יריעות קלף משוח התפורות זו לזו, 19 עמודות טקסט, 29 שורות בכל עמודה; אותיות הוי"ה מוגדלות במספר מקומות.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גלילי, חלק ואלגנטי. שתי ידיות-גלילה בגודל זהה ממוקמות בשני קצותיו ומעוטרות בדגמים צמחיים זהים. הנרתיק נתון בקופסה מקורית מהמאה ה-19, המחופה עור בגוון חום-סגול בחלקה החיצוני, עם בטנה עשויה מבדי קטיפה (בצבע כחול כהה) ומשי בחלקה הפנימי.
נרתיקי כסף אנגליים למגילות אסתר הנם נדירים ולא ידוע לנו על מקבילות כלשהן מתקופה זו.
גובה הקלף: 12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. גובה הנרתיק (כולל הידיות): 27 ס"מ בקירוב. קופסה: 30X6.5 ס"מ, בלויה מעט בחלקה החיצוני.
תערוכה:
Reise an kein Ende der Welt. Vienna, Jüdisches Museum Wien, 2001, pp. 108-109.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 080.001.029.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 40931.
מגילת אסתר, נתונה בנרתיק כסף מפואר. וינה, שנות ה-1840 (1845 בקירוב).
דיו על קלף; כסף יצוק, רקוע, מוטבע וחקוק (חתום בחותמת העיר וינה, עם השנה (מטושטשת) ובחותמת הצורף – ראשי התיבות CI – Carl Isack).
מגלת אסתר, כתובה בכתיבה אשכנזית על גבי שלוש יריעות קלף התפורות זו לזו, 15 עמודות טקסט, 30 שורות בכל עמודה.
המגילה נתונה בנרתיק כסף גדול ומפואר, המייצג היטב את איכויותיה של מלאכת הצורפות הווינאית. נרתיק גלילי, מעוטר בדגמים צמחיים עשירים הכוללים פרחים, עלי אקנתוס, רוקיות וקרטוש רוקוקואי גדול במרכז (חלק). בראש הנרתיק כיפה המוקפת בעטרת עלים תלתניים ובכתר שזרועותיו מעוצבות כענפים; בקצה הכיפה ממוקם עיטור גדול המעוצב כסבך עלים המתפתלים מעלה, ובקצותיהם ניצנים.
גובה הקלף: 16.5 ס"מ. כתמים וקרעים קלים; גובה הנרתיק: 42 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 080.001.002.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 23677.
מגלת אסתר עם זכרון תודה. מעוצבת ומעוטרת בידי דוד לוי אלקן, נכתבה בידי [יצחק] "טהירינגער הסופר" (Thüringer). קלן, שנת "נצר חסד לאלפים" לפ"ק = תר"ג [1843].
הדפסה ליתוגרפית על גבי קלף.
מגילה מודפסת על גבי שתי יריעות קלף, 11 עמודות טקסט (לא כולל עמודת ההקדשה), 42 שורות בכל עמודה.
טקסט המגילה מופיע בתוך מסגרות המעוטרות בדגמים צמחיים, שבחלקן התחתון פרצופים גרוטסקיים מתחלפים. בפתח המגילה מסגרת מלבנית בה מופיעים איורים שונים ובהם שתי סצנות מסיפור המגילה: אסתר בפני המלך אחשורוש והמן מוביל את מרדכי על הסוס. במסגרת זו מופיעים גם פרטיהם של הסופר אשר כתב את המגילה ושל האומן אשר עיטר והדפיס אותה: "מגלת אסתר / עם / זכרון תודה / להטוב ולהישר בלבו, על / כל הטובה והחסד אשר / הרבה לעשות עמדי, הוא / ידידי חכם חרשים נדיב לב / כ' דוד לעווי עלקאן נ"י. / יצו ה' אתו את הברכה אמן. / מאתי נאמנו / טהירינגער הסופר / שנת נצר חסד לאלפים לפ"ק / פה ק"ק קעלן יע"א".
דוד לוי אלקן (1808-1865) היה צייר, חרט ואומן ליתוגרפיה גרמני, שפעל בדיסלדורף ובקלן. אלקן היה יוצר פורה ובעליו של מכון ליתוגרפיה, ועבודותיו זכו לפרסום ולתפוצה רחבים בתקופתו. בין היתר, עיטר גם שער להגדה של פסח שנדפסה בקלן בשנת 1838. למידע נוסף אודותיו, ראו חומר מצורף.
עותקים נוספים של מגילה זו מצויים באוסף הספרייה הלאומית בירושלים, פריט Ms. Heb. 197/52=4 (מתוארך בטעות לשנת ת"ץ), באוסף המוזיאון היהודי בלונדון, פריט JM309, ובאוסף ההיברו יוניון קולג' (סקירבול), פריט 2015.17.390. בספריית ה-JTS עותק הכרוך בצורת ספר.
גובה: 14.7 ס"מ. רוחב: 84 ס"מ. מצב טוב. תיקונים קלים בטקסט במספר מקומות. כתמים קלים בהתחלה ובסוף. קרע חסר בתחילת היריעה הראשונה, עם פגיעה קלה באיור, משוקם שיקום מקצועי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.053.
המגילה מתועדת גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 35196.
מגילת אסתר עם אותיות מעוטרות ומסגרות צבעוניות, נתונה בנרתיק עץ. מרוקו [כנראה דרום מרוקו], [המאה ה-18].
דיו וצבע על קלף; נרתיק עץ.
מגילת אסתר, כתובה בכתיבה ספרדית-מערבית מרובעת על גבי שבע יריעות קלף התפורות זו לזו (היריעה הראשונה הוחלפה), 27 עמודות טקסט, 13-16 שורות בעמודה.
המגילה כתובה באותיות נאות, אשר רבות מהן מעוטרות: נוסף על עיטורי התגים המקובלים (תגים בודדים באותיות בד"ק חי"ה ומשולשים באותיות שעטנ"ז ג"ץ) מופיעים כאן גם עיטורים מסולסלים באותיות רבות, לעתים מעל השורה ולעתים תחתיה (בין היתר, באותיות למ"ד, באותיות סופיות, באותיות חי"ת, עי"ן, ובאותיות נוספות).
כל עמודה תחומה בשוליים העליונים והתחתונים במסגרת צבעונית דקה ובין עמודה לעמודה מפרידים פאנלים אנכיים, צבעוניים ורחבים, בהם מופיעים עיטורים מתחלפים בדגמים שונים (רובם גיאומטריים) האופייניים לאמנות האסלאם בכלל ולמרוקו בפרט. העמודה בה מופיעים שמותיהם של עשרת בני המן מצטיינת ביופי מיוחד, הן בזכות עיטורי אותיותיה והן בזכות עיצובה הסימטרי והעיטור הגדול שבמרכזה.
נתונה בנרתיק עץ גלילי (עבודה עממית), שקצהו העליון דמוי חרוט ובקצהו התחתון ידית עץ קצרה, עליה גלולה המגילה.
גובה הקלף: 15 ס"מ, רוחב: 390 ס"מ בקירוב. נרתיק עץ (כולל הידית): 24.5 ס"מ. היריעה הראשונה (שתי עמודות טקסט, כ-35 ס"מ) אינה מקורית, אך כפי הנראה הוחלפה בשלב מוקדם יחסית (המאה ה-19?). קושי בגלילת היריעה הראשונה אל תוך הנרתיק. מצב בינוני-טוב. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים שיקום מקצועי. כתמים. פגמים בעיקר בתחילת היריעה השנייה. היריעה הראשונה מאוחרת יותר.
ספרות:
1. Faces of Faith. Washington, Klutznick National Jewish Museum, 1994.
2. The Sephardic Journey: 1492-1992, edited by Marc Engel, Shalom Sabar and Chaya Benjamin. New York, Yeshiva University Museum, 1992, p. 290, no. 374.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 081.012.016.
צילום המגילה מופיע באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית (NLI) והיא מתועדת גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 11823.
1. כוס של אליהו הנביא – גביע כסף מפואר נושא כתובת הקדשה "מעזבון ר' יצחק מבענדר". [מוסקבה, רוסיה, 1837].
כסף רקוע וחקוק (חתום בחותמות הצורף Gavrila Ustinov, בוחן הכסף Nikolai Dubrovin, העיר ואיכות הכסף); הזהבה; ניילו.
גביע גדול ומפואר, בעל בסיס וגוף מצולעים ושפה חלקה, גבוהה ומתרחבת. בבסיס הגביע חקוקה הכתובת "מעזבון אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] הרב הצדיק ר' יצחק זצ"ל מבענדר"; גוף הגביע בעל 14 צלעות, אשר מעוטרות בעבודת ניילו ובחגורות-עיטורים אנכיות בדגמים צמחיים חוזרים, מוזהבים וכסופים לסירוגין. סמוך לשפת הגביע חקוקה הכתובת "כוס של אליהו" באותיות מרובעות, אשכנזיות, גדולות ומסוגננות. נראה כי כתובת זו נחקקה על הגביע במהלך המאה ה-19, כאשר ניתן כמתנה לאדמו"ר ר' יצחק וורטהיים, או לאחר שנרכש בידי אחד מבני משפחתו. הכתובת התחתונה, המייחסת את הגביע לעזבון ר' יצחק מבענדר, נוספה כנראה לאחר פטירתו בשנת תרע"א [1911].
גביע קידוש אחר מעשה ידי הצורף גברילה יוסטינוב, הנושא כתובת עברית, נמצא באוסף מוזיאון ישראל (פריט B55.03.0949).
גובה: 10 ס"מ, קוטר השפה: 9 ס"מ. מצב טוב.
ספרות ותערוכות:
• Passover Splendor: cherished objects for the seder table, Barbara Rush. New York, 2004, p. 68 (illustrated).
• A Mosaic of Israel's Traditions, by sther Shkalim. Jerusalem, 2006, p.203.
• Koscher & Co. über Essen und Religion, edited by Michal S. Friedlander. Berlin, 2009, p. 226.
• Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, item no. 98.
• Alles hat seine Zeit / A Time for Everything, edited by Felicitas Heimann-Jelinek. Heidelberg, Kehrer, Jüdisches Museum München, 2013, pp. 86-87.
2. אוצר הספרים / "זכרון בספר תוכן הספרים". רשימת ספרים, כתובה בכתב-ידו של ר' יצחק וורטהיים. בענדער (בנדר / בֶּנְדֶרִי, נקראת גם טיגינה – Tighina, כיום מולדובה), תרכ"ט [1869].
חוברת בכתב-ידו של האדמו"ר ר' יצחק מבנדר, ובה רשימה של כ-620 ספרים הנמצאים בספרייתו האישית ("תחת יריעות משכנותי אשר חנני ה'"), חלקם שקיבל בירושה מאביו ("מכבוד אבי אבא זיע"א") וחלקם שרכש בעצמו "לזכות את נפשי ולעשות נ"ר [נחת רוח] ליוצרי ובוראי". הרשימה ערוכה עפ"י סדר האלף-בית. בעמוד השער מופיעה חותמת האדמו"ר: "יצחק בהרב מו"ה שמעון שלמה האבד"ק בענדר ווערטהיים".
[25] דף, 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים וקרעים קלים. כריכה חדשה.
האדמו"ר רבי יצחק וורטהיים מבנדר היה בנו של ר' שמעון שלמה מבנדר ונכדו של האדמו"ר רבי אריה ליב מבנדר, מייסד חסידות בענדר ואחיו של רבי משה צבי מסאווראן (שם משפחתם וורטהיים כשם סבם המפורסם, רבי שמשון וורטהיימר מווינה); היה נשוי לבתו של האדמו"ר ר' יוסף מראדיוויל. נודע כפועל ישועות בקרב יהודי בסרביה ומולדובה בזכות קמיעות שנהג לכתוב ולחלק, ואף פעל לייסוד ארגוני צדקה וחינוך בעירו. ר' יצחק היה מחסידיו של ר' אברהם יעקב מסאדיגורה, כאביו וכחותנו, שהיו קשורים לאביו של ר' אברהם יעקב – ר' ישראל פרידמן מרוז'ין.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 017.001.084 (הגביע), EE.011.030 (כתב היד).
הפריטים מתועדים גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 35777 (הגביע) ובספריה הלאומית (כתב היד).
גביע קידוש לשבת ולמועדים. אאוגסבורג, גרמניה, 1743-1745; כתובת הקדשה משנת תק"ה [1745].
כסף יצוק וחקוק (הבסיס חתום בחותמת העיר ובחותמת היצרן Johann Mittnacht III – האות I מעל האות M במסגרת אובאלית); הזהבה.
גביע קידוש גרמני מוקדם ואיכותי. גביע מתומן, ניצב על רגל מסוגננת עם בסיס רחב ומדורג בעל שוליים גליים; הרגל והבסיס מתומנים אף הם. מעוטר בדגמים צמחיים ובתשליבים תואמים בצלעות הגביע ובבסיסו. על שמונה הצלעות חקוקות בעידון רב שלוש כתובות, ערוכות בשלוש שורות: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה / לא תעשו" (במדבר כ"ט, ל"ה); האזכור של שמיני עצרת אינו רווח בגביעים מסוג זה), "וידבר משה את מועדי ה' אל / בני ישראל /" (ויקרא כ"ג, מ"ד), "שנת תק"ה לפרט קטן". על חלקה התפוח של הרגל חקוקה כתובת נוספת: "ג ש'ע'וו'" – כנראה שמו של בעל הגביע (שעוו = שם המשפחה Schew / Scheu והאות גימ"ל כאות הראשונה של שמו הפרטי).
הצורף יוהאן מיטנאכט השלישי (1706-1758, אומן מוסמך החל מ-1735) היה בן למשפחת צורפים שפעלה באאוגסבורג במאה ה-18. גביעים מעשה ידיו מצויים באוספים פרטיים ובאוספים מוזיאליים, כולם מצטיינים באיכותם וכולם מוזהבים או מוזהבים-חלקית (בדומה לגביע שלפנינו) ונושאים עיטורים הדומים מאוד לעיטורי הגביע שלפנינו.
גובה: 15 ס"מ, קוטר השפה: 7 ס"מ, קוטר הבסיס: 7 ס"מ. מצב טוב.
מקור:
1. נרכש בארה"ב ממשפחה יהודית שהיגרה מגרמניה בתחילת המאה ה-20.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 017.001.097.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 35809.
מגילת קלף צרה וארוכה ל"ספירת העומר", בפורמט קטן. כתובה בכתב-יד, מאוירת ונושאת סמל משפחה מאויר, של משפחת מודיליאני. [איטליה, המאה ה-18].
דיו (בגוני חום) על קלף.
מגילה לספירת העומר, כתובה בכתיבה ספרדית מרובעת על גבי שתי יריעות קלף צרות וארוכות התפורות זו לזו.
בראש המגילה מופיעה ברכת המצוות "על ספירת העומר" ובסיומה הכתובת "שהיום לעומר..." (נוסח איטליה), שתיהן נתונות במסגרת בצורת קשת ארכיטקטונית. לאחר מכן מתחילה ספירת הימים והשבועות, כאשר בסוף כל שבוע מופיעים איורים ועיטורים שונים, רובם עיטורי בעלי חיים: בסוף השבוע הראשון מופיעים צמד אריות חורצי לשון וביניהם שיבולת חיטה; בסוף השבוע השני זוג ידיים מצביעות וביניהן מגן דוד; בסוף השבוע השלישי עוף דורס שמשמאלו כוכב בעל שמונה חודים ומימינו שמש וירח; בסוף השבוע הרביעי צמד תרנגולים וביניהם מגן דוד; בסוף השבוע החמישי אריה-נושא-כתר בזינוקו; בסוף השבוע השישי טווס כשזנבו מקופל וטווס כשזנבו פרוס; ובסוף השבוע השביעי עוף דורס ולצדו אייל.
תחת הציור האחרון (בסוף השבוע השביעי) מופיעה מיקרוגרפיה המעוצבת בצורת אריה מכותר ומורכבת מנוסח התפילה "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשיב עבודת בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך". תחת המיקרוגרפיה מופיעה מנורת "למנצח" (תהלים ס"ז).
בשוליים התחתונים של מגילת הקלף מופיעה קשת ארכיטקטונית נוספת, ובתוכה סמל משפחת מודיליאני: תרנגול ניצב על גבי הר בעל שלוש פסגות, אוחז בענף, לשמאלו סהר ולימינו כוכב בעל שמונה חודים. סמל זה מופיע גם על גבי כתובה מרומא משנת תקנ"ג (Yale University Library, New Haven, Ms. Hebrew +93:4) ועל גבי כתובה מרומא משנת תקס"ג (Mejanes Library, Aix-en-Provence, France, Ms. Heb. 1380).
רוחב: 8-8.5 ס"מ, אורך: 129.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול בקלף, קמטים וכתמים. קרעים בשוליים. פיסות קלף קטנות חסרות, בדרך כלל ללא פגיעה בטקסט או באיורים. דהיות דיו. רישומים בכתב-יד בצדה האחורי: "Richa ---", "מנחם".
תערוכות:
1. אליהו אריק בוקובזה: מבט על זהות יהודית מפוצלת, בעריכת סמדר שפי. תל אביב, בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי, 2015, עמ' 52.
2. Araldica Ebraica in Italia, by Elivo Giuditta. [Torino], Società Italiana di Studi Araldici, 2007, p. 185-186.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב 082.012.001.
ספר הפטרות מעוטר, מלווה באבנט רקום. [מרכז אירופה (אולי גרמניה או הולנד?), המאה ה-18 בקירוב].
דיו וצבע על קלף; רקמת חוטי משי צבעוניים וחוטי מתכת על בד פשתן.
ספר הפטרות בצורת מגילה, הכולל את ההפטרות של כל שבתות השנה והפטרות לשבתות מיוחדות. כתוב על גבי קלף, כתיבה מרובעת, מנוקדת, עם טעמים. תיבות הפתיחה מודגשות בהגדלה ומעוטרות בעיטורים צבעוניים, בדגמים פרחוניים עדינים המשולבים בזהב, בהשראת עיטורי כתבי-יד משלהי ימי הביניים ותקופת הרנסאנס (יתכן שנוספו בשלב מאוחר יותר). באותיות תיבת הפתיחה הראשונה בספר מופיעים איורים זעירים.
בהפטרות לפרשיות ויקהל ופקודי מופיע ציון "מנהג האשכנזים", וכן בהפטרה לפרשת זכור.
הספר גלול כספר תורה, על שני "עצי חיים" מעץ, ומלווה באבנט תואם במידותיו, המעוטר ברקמת חוטי משי צבעוניים ובחוטי מתכת, בדגמים פרחוניים עדינים; עיטורי האבנט מזכירים את העיטורים המופיעים במגילת ההפטרות עצמה.
גובה הקלף: 32 ס"מ, גובה כולל עצי החיים: 60 ס"מ. מצב כללי טוב. האבנט – אורך: 90 ס"מ בקירוב. רוחב מירבי: 20 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב, שחיקה ופרימות.
ספרות:
Scrolling Through the Haftarah, by David Stern, in: Windows on Jewish Worlds, Essays in Honor of William Gross Collector of Judaica. Zutphen, Walburg Pers. 2019, pp. 165-173.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 082.012.005.
ספר תורה קטן [כנראה גרמניה, המאה ה-18]. גלול על זוג "עצי חיים" עם עיטורי כסף ו"רימונים". פרנקפורט דמיין, גרמניה, אמצע המאה ה-18, [1740-1750 בקירוב].
דיו על קלף; עץ; כסף רקוע וחקוק (חתום, חותמות עיר ויצרן).
ספר תורה קטן, בכתיבה אשכנזית האופיינית למחצית השנייה של המאה הי"ח ולראשית המאה הי"ט.
ספר התורה גלול על זוג "עצי חיים" הנושאים כמה עיטורים: חלקם העליון מחופה עיטורי כסף עם דגמים צמחיים, חתומים בחותמת העיר פרנקפורט דמיין ובחותמת הצורף Jost Leschhorn (Meister 1731; Rosenberg 2060); בראשם מוברגים עיטורים המעוצבים ככתרים (אינם מקוריים ואינם חתומים). בחלקם התחתון, סמוך לידיות, שתי רצועות כסף מחושקות לדיסקיות העץ ונושאות כתובת-הקדשה משנת תר"ל, המציינת כי הספר הוקדש לכבוד בר המצווה של הנער משה לוונשטיין בידי הוריו: "נדבת לב אברהם דוב ב"כ אורי שרגא לעווענשטיין ואשתו מרת יוּלכה / ביום שעלה בנו משה לבן י"ג שנה ביום ש"ק א' דפסח תר"ל לפ"ק" (כפי העולה מן הכתובת, ספר התורה הוקדש-מחדש בשנת תר"ל ולכבוד המאורע נוספה לו הקדשה זו).
ייתכן כי אברהם לוונשטיין שהקדיש את ספר התורה בשנת תר"ל הוא אחיו של מרכוס לוונשטיין מפרנקפורט; בשנת 1849 הקים צמד האחים אברהם ומרקוס לוונשטיין בית-מסחר לעתיקות בפרנקפורט דמיין בשם Gebrüder Löwenstein (עובדה העשויה להסביר כיצד הגיע לידיו ספר התורה מהמאה ה-18).
ידועות עבודות יודאיקה בודדות שיצר הצורף Jost Leschhorn, בן למשפחת צורפים שפעלה בפרנקפורט לאורך המאה ה-18. בין עבודותיו המתועדות נמנים שני פרגמנטים של "רימונים" לספר תורה – העיטור העליון בלבד – השמורים באוסף מוזיאון קלוני בפריז. פרגמנטים אלו הנם בסבירות גבוהה העיטורים העליונים החסרים ב"עצי החיים" שלפנינו. הם מעוצבים כחלק עליון של מגדל-פעמונים והנם בעלי בסיס מרובע, ארבעה עמודים סליליים וכיפה מחוררת ממנה משתלשל פעמון. עיטורים אלו, שמקורם באוסף מ. שטראוס-רוטשילד, נמצאים כיום במוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ; פריטים D.98.04.140.CL, D.98.04.141.CL, לפנים באוסף מוזיאון קלוני, Cl. 12271 a, b).
להשוואה, ראו זוג דומה מאוד של "עצי החיים" עם "רימונים" מפרנקפורט דמיין מהמאה ה-18 הנמצא באוסף המוזיאון היהודי ניו יורק, פריט מס' JM 42-52a-b (לפנים באוסף המוזיאון היהודי בפרנקפורט דמיין).
גובה הקלף: 20 ס"מ. גובה "עצי החיים": 43 ס"מ, גובה חיפוי הכסף העליון (כולל הכתרים): 13.5 ס"מ, קוטר: 7 ס"מ. מצב טוב. עיטורי הכתרים שבראש "עצי החיים" הנם תוספת מאוחרת כמפורט לעיל. "מעיל" ואבנט חדשים. סדקים ושברים בדיסקיות העץ התחתונות.
ספרות ותערוכות:
1. ארץ מולדת, בעריכת מיכאל בר-זהר. תל אביב, משרד הביטחון, 2004, עמ' 35.
2. Collection de Strauss, Description des Objets d'art Religieux Hébraïques, Poissy, 1878, no. 41.
3. Catalogue raisonné de la collection juive du Musée de Cluny, edited by Victor Klagsbald, Paris, 1981, nos. 140-141.
4. The Golden Age of Jewish Ceremonial Art in Frankfurt: Metalwork of the Eighteenth Century, edited by Vivian B. Mann. Leo Baeck Institute Yearbook, no. 31 (1986), pp. 401-402.
5. Crowning Glory, by Rafi Grafman, New York, 1996, items 254 and 17; p. 49.
6. L'art en fête: Roch ha-Chana, Yom Kippour, Souccot, Hochana Rabba et Sim'hat Torah, by Michele Fingher. Jerusalem, 2012, p. 67.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 044.012.005.
"עצי החיים" מתועדים גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 40920.
טס קטן לספר תורה. וינה, 1705.
כסף רקוע, גזור, מקודח וחקוק (חתום, חותמת העיר וינה, עם השנה 1705, חותמת הצורף – ראשי התיבות CZR – Caspar Zacharias Raiman, פעל בווינה החל משנת 1692; חותמת נוספת מברנו (Brünn) 1806/7); מסמרות כסף; אבני זכוכית.
טס קטן ממדים ומוקדם. מעוטר בפרחים גדולים הרקועים בדופן האחורית, ובכתר גדול וצמד עמודים הקבועים בברגים (אחד העמודים נושא כתר). שתי אבני זכוכית צבעוניות המעטרות את הטס מהוות עדות לעברו המפואר: הן ממוקמות בתוך דיסקיות מסוגננות, הגזורות ומעוצבות כעלי-כותרת של פרח, ולפי מניין הנקבים הרב (כ-20) נראה כי בעבר היה הטס מעוטר בשפע רב של אבני זכוכית צבעוניות. במרכזו חלונית להצגת לוחיות (ללא הלוחיות); שלוש שרשראות כסף לתלייה, עם טבעת בקצותיהן.
באוסף מוזיאון קלוני בפריז שמור ארון-קודש ייחודי, קטן ומפואר במיוחד, אף הוא מעשה ידי הצורף Caspar Zacharias Raiman, מהשנים 1700-1709 בקירוב. הארון – 56 ס"מ גובהו – מעוטר בעשרות אבני זכוכית צבעוניות ובעיטורי כסף התואמים לעיטורי הטס שלפנינו, ונראה כי במקור שימשו הטס והארון יחדיו. הטס שלפנינו וארון הקודש הנ"ל נמנים עם חפצי היודאיקה המוקדמים ביותר המתועדים מהעיר וינה.
לפי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז, שם שמור כיום ארון הקודש, ייתכן כי הוא שימש את ר' שמשון ורטהיימר (1658-1724), מנהיגה הרוחני של קהילת יהודי וינה ומן הדמויות היהודיות החשובות ביותר באירופה בשלהי המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18 (ספר התורה המלווה אותו עטוף בווימפל הנושא כתובת לכבוד הולדת אחד מצאצאיו). ראו: המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז, mahJ, פריטים D.98.04.125.1 CL (הארון; ראו כאן), D.98.04.125.3.CL (הווימפל), לפנים אוסף מוזיאון קלוני, מס' Cl. 12239 (פריט מס' 3 באוסף מ. שטראוס-רוטשילד, איורו מופיע גם בקטלוג האוסף משנת 1878).
בחלקו התחתון של הטס מופיעה לוחית כסף קטנה, קבועה במסמרות, הנושאת כתובת הקדשה משנת תקכ"ג [1763]: "ז"נ ה' ישראל בר"א חר"ס גצ"ד [בן ר' אליעזר (?) חתן ר' סענדר (?), גבאי צדקה (?)] ע"א [עם אשתו] מ' חיי' בת ר"א סגל / מק"ק האצפלטץ בשנת תקך"ג לפ"ק". לפי כתובת זו נראה כי לאחר שבמחצית השניה של המאה ה-18 עבר הטס מווינה למוראביה-שלזיה נוספה בתחתיתו הלוחית (קבועה במסמרות כסף).
"האצפלטץ" הנזכרת בכתובת ההקדשה היא אוסובלהה (Osoblaha, בגרמנית: הוצנפלוץ (האטצענפלאטץ) / Hotzenplotz), כיום צ'כיה, הסמוכה לגבול הפולני.
בספריית אגודת חסידי חב"ד בניו יורק שמור כתב יד של הגדה של פסח משנת תק"ך (נכתב על קלף בידי הסופר חיים בן אשר אנשיל מקיצע), שבעמוד השער שלו מופיעה הקדשה דומה בכתב יד: "הגדה הלז שייך לאדוני דודי הקצין הר"ר ישראל בר"א חר"ס גצ"ד מק"ק הא"פ שנת תק"ל (?)" (ראו קטלוג ספריית אגודת חסידי חב"ד, קטלוג כתבי היד, מס' כרטיס 1950).
גובה: 18 ס"מ בקירוב, רוחב: 11 ס"מ, גובה כולל השרשראות: 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. אבני זכוכית ועיטורי כסף רבים חסרים. ללא לוחיות מתחלפות.
תערוכה:
Geschichten von Gegenständen, edited by Eva Grabherr. Hohenems, Jüdisches Museum Hohenems, 1994, pp. 116-117.
להשוואה, ראו גם:
1. Collection de Strauss, Description des Objets d'art Religieux Hébraïques, Poissy, 1878, no. 3.
2. Catalogue raisonné de la collection juive du Musée de Cluny, by Victor Klagsbald. Paris, 1981, no 125.
3. Sotheby's, Jerusalem, May 5-6 1988, lot no. 70 (Torah Shield by the same maker).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 051.001.023.
הפריט מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 37296.