ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. [לאשצוב, דפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".

שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], עו; מו דף. דפים א-ב מהספירה הראשונה נכרכו לאחר דף ד. דפים כה-כו מהספירה הראשונה, ודפים יג-יד מהספירה השניה מופיעים פעמיים. כרך שני: [1], ס, נט-קג דף. דפים יג-יד נכרכו שלא כסדרם. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, דפים ראשונים בכרך הראשון ודפים אחרונים בכרך השני במצב בינוני. מרבית הדפים האחרים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעוה. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות רצועות נייר לאורך שולי הדפים במספר מקומות). סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימה וחותמות. כריכות חדשות.

שני החלקים נדפסו בלאשצוב, אך עקב הצנזורה הדפיסו בחלק מהעותקים, וכך בעותק שלפנינו, מקום דפוס מזויף בדף השער של הכרך הראשון – "קארעץ", ושינו את תאריך ההדפסה וההסכמות לשנת תקנ"ה (1795). ראה מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0202798.