מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove כתבי-יד filter כתבי-יד
- (-) Remove yemenit filter yemenit
- והמזרח (8) Apply והמזרח filter
- יד (8) Apply יד filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- כתבייד (8) Apply כתבייד filter
- ספרד (8) Apply ספרד filter
- ספרד, (8) Apply ספרד, filter
- תימן (8) Apply תימן filter
- eastern (8) Apply eastern filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- manuscript (8) Apply manuscript filter
- sephardi (8) Apply sephardi filter
- sephardi, (8) Apply sephardi, filter
דף מתוך דיואן שירי רבי אברהם אבן עזרא. [כתיבה מזרחית, המאה ה-12/13 בקירוב].
כתוב משני צדיו. כולל את השיר "אני באוני אצעקה לדוד יבזה / לקול שאוני יחריש ואיך יחזה..."; ואת תחילת השיר: "אל ישראל נקראת לפנים / היית לאב והיו לך בנים...".
[1] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר.
אוסף שרידי דפים, רובם על קלף, מתוך כתבי-יד עתיקים, ששימשו ככריכות או הוצאו מ"גניזת כריכות":
• דף קלף, קטע מתאג' ותפסיר רס"ג, פרשות ויצא-וישלח, כתיבה תימנית בניקוד עליון. [תימן, סביבות 1400].
• דף קלף, קטע מתנ"ך, פרשת נשא, כתיבה מזרחית, עם ניקוד וטעמים והערות מסורה. [תימן?, המאה ה-14/15?].
• דף קלף, קטע מתנ"ך, ישעיהו לט-מא, כתיבה ספרדית, עם ניקוד וטעמים ומסורה גדולה וקטנה. [ספרד, המאה ה-14].
• שני דפי קלף, קטע מתנ"ך, מלכים א', כתיבה ספרדית עם ניקוד וטעמים. [ספרד, המאה ה-14].
• דף קלף, קטע מתנ"ך, מספר יחזקאל, בכתיבה ספרדית. [ספרד, המאה ה-15].
• שני דפי נייר, קטעים מספר תהלים (פרקים לד-לו, מו-מט), בכתיבה מזרחית, ללא ניקוד. [המזרח התיכון? תימן?, המאה ה-13/14].
8 דפים (מתוכם 7 דפי קלף). גודל ומצב משתנים.
מצורפות חוות דעת מאת שלמה צוקר – מומחה לכתבי יד עבריים.
שני כתבי-יד – פירושים על התורה, העתקות מוקדמות בכתיבה מזרחית, יתכן ששניהם מכותב אחד:
• מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) לרבי טוביה ב"ר אליעזר, על חומש בראשית. [ארצות המזרח, המאה ה-16/17].
כתיבה מזרחית בינונית. מכיל חלק גדול של חומש בראשית, מאמצע פרשת וירא עד אמצע פרשת ויגש, עם מספר דפים חסרים באמצע.
בשולי העמודים הוסיף הסופר ציונים קצרים המסכמים את התוכן בכל קטע של החיבור. אותיות ל' של השורה הראשונה בכל עמוד, משוכות למעלה.
[33] דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים, עם פגיעה בטקסט. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט.
• ספר הרמזים לרבינו יואל. [ארצות המזרח, המאה ה-16/17].
כתיבה מזרחית. מכיל חלק גדול ומשמעותי של הפירוש, מאמצע פרשת נח ועד אמצע פרשת כי תצא, עם דפים חסרים באמצעו. בחלק מהעמודים האותיות ל' של השורה הראשונה, משוכות למעלה.
בשולי הדפים הגהות ארוכות, בכתיבה שונה [מזרחית, פרסית], לרוב מכילות מקורות נוספים מחז"ל או פירושים ורמזים מאוחרים, שככל הנראה אינם שייכים לחיבור המקורי. בהגהה ארוכה לפרשת נשא, תוספת פירושים על פי הקבלה לברכת כהנים.
הגהות רבות חתומות בסופן בשם הכותב: "דוד בן יצחק", החותם גם "דוד בן יצחק לאלו".
בהגהה בפרשת מקץ, תוספת פירוש מדרשי: "למה אמר בטנים ושקדים... בשביל שהלך יוסף למצרים ומלך שאומרים לעבד נמכר יוסף, לפיכך עקר את כל שקדים ובטנים... הצעיר מ' שמואל בכה"ר יוחנן ז"ל".
בסוף פרשת נח, חתימה מסולסלת של "הצעיר דוד בכ"ר יצחק". בפרשת בחוקותי ובפרשת קורח, חתימות מסולסלות של "הצעיר שלמה ב"כ יצחק".
קטע נוסף מכתב-יד זה, על פרשיות ויקרא, נמצא באוסף בניהו Ms. K 10, ואף בו הגהות הכותב דוד בן יצחק הנ"ל.
ספר הרמזים, המלקט רמזים ופירושים רבים מחכמי אשכנז הקדמונים, חובר בידי רבי יואל, אשר כל שידוע עליו הוא שהיה מבית מדרשו של רבי יהודה החסיד באשכנז. למרבה הפלא, כתבי היד היחידים הידועים של הפירוש מקורם בתימן, שם עשו בפירוש שימוש רב, העתיקו אותו רבות ואף הוסיפו עליו רמזים. החיבור האשכנזי השתמר אפוא בזכות יהודי תימן. החיבור נדפס לראשונה בשנת תשס"א על ידי רבי יואל קלוגמן (על החיבור ותפוצתו בתימן ראו בהקדמתו של רבי עזרא קורח למהדורה הנ"ל).
[72] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדפים אינם כרוכים.
כרך – הכולל מספר חיבורים שהועתקו בכתב-יד. [תימן], שנת ב'קפ"ג לשטרות, תרל"ב ליצירה [1872].
הכרך כולל את החיבורים: • שלש מגילות – שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. • ספר קב הישר. • ספר עיבור שנים, ותקופות ומולדות, עם איורי גלגלי לוחות מחזור השנים. • ספר הבלעי – לסימני המזלות וליקויי חמה ולבנה; • ספר פתרון חלומות וספר הגורלות לאחיתופל. • והוספות שונות.
כתיבה בינונית. בראש שלש המגילות שער מעוטר צבעוני (עם תאריך הכתיבה); עיטורי כותרות בדיו אדומה בראש מגילת רות, בראש ספר קהלת, ובכותרות הספרים "פתרון חלומות" ו"הגורלות לאחיתופל". תרשימים וטבלאות במספר מקומות.
הגהות והוספות בשולי הדפים. בעמודי המגן הקדמי והאחורי, ובמספר מקומות בתוך הכרך: רישומי לידות ורישומי בעלות מתקופות שונות.
[1], לז, [1] דף; סו דף; לט-פח דף; [2] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, בלויה ומעט פגומה.
כתב-יד, דרשות והספדים, ממחבר לא מזוהה. [ארם צובא, המאה ה-19].
כתיבה מזרחית.
בדף הפורזץ נכתב בכתיבה מאוחרת: "זה הס' הק' של הרב החכם רבנו הק' בארם צובא י"ע ראש קהילתנו, והוא כתב הדברים בקבלה ולא הספיק בחייו להדפיסו זאת הס' ונכון הוא הדבר לשמר כתב ידו ולהוציא לאור, ויהי המוציא בו הברכה כי עד כה לא יצא הדבר לאור. והוא רמ"ש תע"ש הדף[?]".
[14] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, מנותקת.
ארבעה דפים (6 עמודים כתובים) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, המחצית השניה של המאה ה-19 בקירוב].
רשימות לדרשה שכתב ה"בן איש חי", כפי הנראה הספד על פטירת בחור – עם ביאורים על קטע מ"סבי דבי אתונא", על המאמר "קשה סילוקן של בחורים לפני הקב"ה...", ביאור במדרש במדבר רבה יב: "אמר רבי סימון: בשעה שאמר הקב"ה לישראל, להקים את המשכן, רמז למלאכי השרת, שיעשו אף הם משכן", ועוד.
בעמוד האחרון, מספר שורות לפני הסיום, כותב ה"בן איש חי" ברכה: "אל ש-די יהיה בעזרתינו אכי"ר".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה לו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[4] דפים (שנים מהם כתובים משני צדיהם, והשנים האחרים כתובים מצדם האחד; סה"כ 6 עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי"). 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. כרוכים בכריכת עור חדשה מהודרת.
דף (שני עמודים כתובים, כשלושים ושבע שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, המחצית השניה של המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים ומחיקות. קטע מדרשה על הדברים המונעים את הצדיק מלתקן את נפשו בעולם הזה ולקבל את הטובה בעולם הבא. בתוך הדברים מביא ה"בן איש חי" רמזים קבליים על הפסוק "כה תברכו את בני ישראל".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה". גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. מספריו: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות, ועוד.
[1] דף (2 עמ'). 13 ס"מ. מצב טוב. נתונים בכריכה חדשה מהודרת.
אוסף דפים בכתב-ידו של רבי רפאל חיים משה בן נאים [הרב הרחמ"ן]:
1. מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו, בלאדינו, כנראה אל בנו דוד ואל רבי יוסף ביבאס בטיטואן, שנת תרע"א. הוא חותם: "דברי חלו"ש צבא ורפה ידים רחמן נאים יצ"ו".
2. טיוטת מכתב פולמוסי בכתב-ידו, בענין קופת רבי מאיר בעל הנס (טבריה) וחכמי יוון וטורקיה (ראה חומר מצורף).
3. טיוטה בכתב-ידו, קטע מליצי על שבת קודש.
4. שלושה דפים עם ראשי פרקים עבור דרשות. אחד בענין עשרת הדברות ושניים (בפורמט צר וארוך) על הגדה של פסח (אחד מהם מתוארך: שמיני [תר]ס"ח).
הרב הרחמ"ן – רבי רפאל חיים משה בן נאים (תר"ה-תר"פ), מגדולי הרבנים בדורו. גדל בילדותו בארץ-ישראל, בין חכמי טבריה וירושלים. בשנת תרמ"א עבר לגיברלטר שם כיהן כארבעים שנה ברבנות, והיה ממונה על ענייני שדרו"ת ארץ ישראל בכל ארצות המגרב.
[7] דף + גלוית דואר. גודל משתנה. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי.