כתב-יד, אורים ותומים וגורלות ראב"ע – רומא, המאה ה-18 – בכתיבת רבי אברהם עניו, עבור רבי מיכאל חיים מסיני – רבני רומא

פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה

כתב-יד, "שפר ספר אורים ותומים וגורלות ראב"ע". רומא, [המאה ה-18].
שער מאויר. כתיבה איטלקית בינונית ומרובעת. נכתב על ידי רבי אברהם עניו, עבור רבי מיכאל חיים מסיני (רבה של רומא), כפי שנכתב בדף השער: "...כתבם אברהם בן יעקב ענו יצ"ו לתשוקת אלופו ומיודעו כמ"ר מיכאל חיים מסיני נר"ו, פה רומה". כולל שני חיבורים: "אורים ותומים" ו"גורלות של רבי אברהם בן עזרא זלה"ה".
מעבר לדף השער איור של מאזניים בתוך מסגרת, ותחתיו הכיתוב: "שיר זהב חברתיו בלי משקל / שאין שוה חומר חמור לקל". המאזניים אינן מאוזנות (כהמחשה למילים: "בלי משקל"). בעמוד הסמוך מופיע השיר – סונטה ("שיר זה"ב"), עם האקרוסטיכון אבי"ע [=אברהם בן יעקב]. בשולי השיר שורת חתימה, עם התייחסות לראשי תיבות אלו: "כ"ד [כה דברי] מדבר סלוי[?] וכאוב קולו משמיע / נוטריקון שמו הוא תוך אבי"ע".
מטרתו של "ספר אורים ותומים" היא ידיעת העתידות על פי הגורל, והוא פותח: "אלו האורים ותומים שהיו משתמשין בהם בבית שני שחברו שבעים זקנים שהיו בימי תלמי מלך מצרים שהיה כתוב אצלם בספר גדול על הגויל, וסוד ספר זה סוד גדול וחכמה גדולה ונפלאה". חיבור זה או חלקים ממנו מצויים בכתבי-יד כבר מימי הביניים. החיבור בצורתו שלפנינו (בשינויי נוסח קלים) הופיע בדפוס לראשונה בדיהרנפורט תפ"ח [1728].
החיבור "גורלות של רבי אברהם בן עזרא זלה"ה" נועד כקודמו לחזות עתידות. גם הוא הופיע בכתבי-יד כבר בימי הביניים. הוא הופיע בדפוס לראשונה בפיררא שט"ז [1556], ומאוחר יותר בוונציה תי"ז [1657].
בסוף כתב-היד כתב הסופר: "שאלתיך כנפשך הידידה / ובתורה שהיא בך מעידה / אם תמצא כתבי זה נדודה / עשה מצוה והשב לבעלים אבידה".
רבי מיכאל חיים מסיני (Di Segni, די-סיני) שימש כרבה הראשי של רומא החל משנת תק"י (1750) ועד לפטירתו בשנת תקל"ב (1772). משפחת די-סיני היא משפחת רבנים וותיקה ברומא (א' סלה, שבט סופרים: תולדות חכמי איטליה [ת"ס-תק"ס], ליידן-בוסטון 2007, עמ' 594).
הסופר, רבי אברהם בן יעקב עניו (נפטר תקמ"ב 1782), ממשפחת הענוים המפורסמת ברומא, שימש בצעירותו כמלמד תינוקות. כתב מחזה "ויכוח הלציי לחדודי שכלא בשקלא וטריא על טענות העמוניים בימי יפתח הגלעדי", אשר הוצג בתלמוד תורה ברומא בשנת 1758. במקום נכח גם רבי מיכאל מסיני (Di Segni), שעבורו נכתב כתב-היד שלפנינו. הוא כתב גם קנטטה (יצירה מושרת) לנישואין (ראו: ח' שירמן, 'התיאטרון והמוסיקה בשכונות היהודים באיטליה', ציון, כט, תשכ"ד, עמ' 89-90, 100). עם פטירתו של רבי מיכאל מסיני, בשנת תקל"ב, מונה לאחד משלושת מנהיגי הקהילה. בין השנים תקל"ג-תקמ"ב הוא חתום על תעודות רבות כאחד משלושת הרבנים מנהיגי העיר (על שני האישים ראו: י' סרמוניטה, 'התרבות היהודית ברומא במאה ה-18', איטליה יודאיקה, 67, 1989, עמ' עד-עה, הערות 13-14).


[97] דף (מתוכם כעשרה דפים ריקים). 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים. חיתוך דפים מוזהב. כריכה ישנה, מעוטרת ברקמת חוטי מתכת, עם פגמים וסימני עש.


כתב-היד נשמר אצל משפחת ענו עד המאה ה-20. בסופו מופיעה הקדשה באיטלקית משנת 1923 מאת לואיזה מורפורגו לבית עניו, לאחיינה אנג'לו עניו, בה היא כותבת כי כתב-היד היה שמור במשפחתם.

יהדות איטליה – כתבי יד ודברי דפוס
יהדות איטליה – כתבי יד ודברי דפוס