חמש עשרה גלויות צבעוניות בדפוס ליתוגרפי. על חמש מהן מצוין בית הדפוס – דפוס מונזון (ירושלים) והיתר ללא פרטי הדפסה. [שנות העשרה של המאה ה-20 בקירוב].
בכל גלויה תמונה צבעונית מוקפת מסגרת זהב: שער יפו עם מגדל השעון, טבריה והכנרת, קבר רחל, חברון ומערת המכפלה, תמונות מחגי היהודים (פסח, שבועות, ראש השנה), ולצדן ברכת "שנה טובה" (מודפסת בגב או בחותמות דיו; שתי גלויות ללא ברכה). בשתיים מהגלויות נוספו איורים קטנים בעפרון, במקום להדבקת הבול – הכותל המערבי באחת ומגדל דוד בשנייה.
8.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ומעט קמטים. קילופים, פגמים וקרעים (חלקם חסרים) בשוליים. חותמת דיו בגב של אחת מהן ("בית מסחר ספרים רובינזון"). רישומים בעפרון.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.

אוסף פריטי הישראליאנה שהותיר ד"ר חיים גרוסמן (1951-2019) יוצא דופן בהיקפו, באיכותו ובעושרו. גרוסמן, איש חינוך, היסטוריון וחוקר פולקלור, היה אספן מעמיק ובקי, דקדקן ושיטתי, וידענותו הרבה בשדה התרבות החומרית הארץ-ישראלית והישראלית הניחה מצע לאוסף נפלא של חפצי יום-יום, מועד וחג – החל באפמריים, בזניחים ובנפוצים וכלה ביחידאיים ובנדירים.

אוסף ה"שנות טובות" העצום שהותיר גרוסמן – חלק הארי שלו מוצע במכירה זו – מונה עשרות אלפי גלויות, איגרות, כרטיסים ופריטי נייר אחרים שנוצרו ונשלחו מדי שנה בשנה בתפוצות ישראל: במערב אירופה ובמזרחה, בארץ ישראל, בעיראק, באיראן ובצפון אפריקה, בצפון יבשת אמריקה ובדרומה, כחלק ממסורת שליחת ברכות לשנה החדשה. ראשיתו של האוסף באמצע המאה ה-19 ופריטיו המאוחרים נוצרו בשלהי המאה ה-20. באוסף גלויות ואיגרות נאות ונדירות, מוקדמות ויחידאיות, ולצידן גלויות ואיגרות נפוצות שנדפסו ברבבותיהן, בווריאציות חוזרות ונשנות ובאיכויות משתנות, לפי מידת שכלולה של תעשיית הדפוס המקומית.

אהבתו העצומה של האספן לאוספו ניכרת בריבוי הפריטים, בעושרם הפלסטי, החזותי והתוכני, ובסיווגם המדוקדק והמצטלב על פי תקופה, מוצא, נושא, טכניקה וחומר – "זהבים" ותבליטים, "פרסים", נייר תחרה ודיו זהובה, דפוס ליתוגרפי וכרטיסי צלולואיד, עיטורי פלסטיק, בד ומתכת; ברכות ביידיש, בעברית, באנגלית, ברוסית, בצרפתית, בפולנית, בגרמנית; ילדים, מלאכים, משפחות, חיות מחמד, מהגרים, נוסעים ואנשי מקצוע; צילומי דיוקן ותצלומים משועתקים וצבועים; לאום, יהדות, ציונות, מדינה, צבא; טקס ויום-יום; כל "שנה טובה" שהיא, בכל גרסה שהיא, מצאה את מקומה באוספו של גרוסמן וזכתה לכבוד כעדות היסטורית וכאוצר לדורות.