דף בכתב-ידו של ה"סבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. טיוטת תשובה שלא נדפסה, בעניין כשרות הקראים.
לפנינו דף בכתיבה אוטוגרפית של ה"סבא קדישא", מתוך תשובה שלא נדפסה.
כפי הנראה, נכתבה תשובה זו כחלק מהפולמוס ההלכתי שהתעורר לאחר שרבי יצחק אבואלעפיא בעל "פני יצחק" פסק להתיר ליהודי להינשא לאשה קראית בתנאים מסוימים. על פסק זה השיג רבי אהרן בכור אלחאדיף, רבה הראשי של טבריה, ורבני ירושלים. בספרו "מפי אהרן" (ירושלים תרס"ז; סימן כא) הדפיס הרב אלחאדיף את תשובתו המתנגדת לפסקו של רבי יצחק אבואלעפיא, כשהוא מצרף אליה אזהרה שיצאה מאת רבי יעקב שאול אלישר ובית הדין בירושלים, שנדרשו אף הם לעניין ואסרו על האיש והאשה המדוברים לבוא בקהל ישראל. הרב אלחאדיף נשא ונתן בעניין זה גם עם ה"סבא קדישא" ותשובתו הארוכה של ה"סבא קדישא" נדפסה מאוחר יותר בספר "גדולי ארץ ישראל" (ירושלים תשל"ה). בסופו של דבר, בעקבות התנגדות הרבנים הנ"ל, חזר בו רבי יצחק אבואלעפיא מפסקו ואסר אף הוא את הנישואין המדוברים (ראה חומר מצורף).
לפנינו קטע לא ידוע של ה"סבא קדישא" העוסק באותה פרשה, שלמיטב ידיעתנו לא נדפס. יתכן וקטע זה הוא הוספה לתשובה הנדפסת, ויתכן שהוא קטע מתשובה אחרת באותו נושא.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ, מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ"ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקרו, והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא, ועוד.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים, עם פגיעה קלה בטקסט.