מכירה פומבית 046 מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הבהיר י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, ולרגל חג הפסח
- (-) Remove "bei filter "bei
- בית (27) Apply בית filter
- רבי (27) Apply רבי filter
- bei (27) Apply bei filter
- rebb (27) Apply rebb filter
- rebbe" (27) Apply rebbe" filter
- ופריטים (18) Apply ופריטים filter
- חפצים (18) Apply חפצים filter
- מבית (18) Apply מבית filter
- מ"בית (18) Apply מ"בית filter
- רבי" (18) Apply רבי" filter
- item (18) Apply item filter
- object (18) Apply object filter
תשע ממחטות בד של רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
בפינת הממחטות רקומה האות S – האות הראשונה בשם המשפחה שניאורסון, מוקפת בדגמים צמחיים ופרחוניים, בדוגמאות ובצבעים שונים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... אוסף ממחטות בהן השתמש אבי, רקומות בסימן S". האישור מתוארך – 12 בפברואר 1990.
30X30 עד 39X39 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
מראה בה השתמש רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
מראת יד; גב וידית-אחיזה עשויים צלולואיד (סוג מוקדם של פלסטיק).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את מראת הצלולואיד בה השתמש אבי מאז ששהה במלון 'גרייסטון' ועד סוף ימיו. בטרם הסכים להצטלם על ידי בני [הרשד"ב גורארי'], הוא היה בודק תמיד את המראה שלו במראה זו". האישור מתוארך – 25 בפברואר 1990. מצורפת קופסת פח שכנראה שימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם המראה שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
באחד ממכתביו מספר נכדו הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' (בן בתו הרבנית חנה גורארי'), על מצלמה שקיבל מאת סביו אדמו"ר הריי"ץ: "כשהגענו לארצות הברית בשנת 1941 [=1940], סבא שלי... קנה לי מצלמה... עם מצלמה זו צילמתי הרבה תמונות חשובות של סבי כותב מכתבים... סבא שלי אפילו לבש את בגדי השבת כדי שאוכל לצלם אותו. פעם אחת, המצלמה לא עבדה וסיננתי מילה בסלנג רוסי, ובדיוק בזמן שסבי צחק צולמה התמונה". על פי האישור המצורף, אדמו"ר הריי"ץ נהג להיערך לצילומים של נכדו בארי עם המראה שלפנינו. המראה שימשה אותו מזמן שהותו במלון "גרייסטון" במנהטן ועד להסתלקותו ביום יו"ד שבט תש"י.
ממלון "גרייסטון" במנהטן לבנין 770 בברוקלין
בראשית שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהו הריי"ץ ובני ביתו בוורשה הכבושה בידי הגרמנים וסכנה גדולה נשקפה לחייהם. לאחר מספר חודשים של תלאות ונדודים, ביום שלישי ט' אדר שני, הגיעו הריי"ץ ובני ביתו לחופי ארה"ב. באולם הנמל נערכה קבלת פנים קצרה, ולאחריה יצאו אל משכנם הזמני במלון "גרייסטון" (Greystone Hotel), ברחוב ברודווי פינת רחוב 91 במנהטן, ניו יורק. בי"ט אלול ת"ש, לאחר כחצי שנה של מגורים זמניים במלון "גרייסטון", עברו הריי"ץ ובני ביתו למשכנם הקבוע - בניין מספר 770 בשדרת "איסטרן פרקווי", במרכזה של שכונת קראון הייטס שבברוקלין. שם ייסד הריי"ץ מחדש את חצר חסידות חב"ד ומוסדותיה והמשיך לפעול עשר שנים נוספות, עד להסתלקותו ביום יו"ד שבט תש"י.
גודל מקסימלי: 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
חמישה סטים, ובהם עשרות רבות של כלי שרטוט ומדידה מגוונים, נתונים בתיבות ונרתיקים ייעודיים מקוריים; תוצרת ארבע פירמות שונות בגרמניה ובארה"ב (E. O. Richter., Eugene Dietzgen, Keuffel & Esser, Tower), [שנות ה-20-40 בקירוב].
כלי שרטוט ומדידה אשר שימשו את רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש) בזמן לימודיו הנדסת חשמל בפריז, ולאחר מכן, בעת עבודתו כמהנדס חשמל באוניות הצי האמריקני בניו יורק.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי אחיינו הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' (תרפ"ג-תשס"ה), נכדו יחידו של אדמו"ר הריי"ץ (בן בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג): "אני מעניק בזאת במתנה... סטים של כלי שרטוט שדודי [הרבי מליובאוויטש] השתמש בהם בפריז ובניו יורק. הוא נתן לי אותן לאחר פטירת אביו [רבי לוי יצחק שניאורסון, כ' אב תש"ד 1944], בשעה שהפסיק את עבודתו כמהנדס חשמל. ביליתי שעות בצפייה כיצד הוא משתמש בכלי השרטוט האלה והייתי מוקסם מכך". האישור מתוארך – 30 בינואר 1991.
רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש), למד תחילה בגימנסיה ובאוניברסיטה המקומיות בעיר הולדתו יקטרינוסלב, ובהמשך בפקולטה לבניית ספינות של המכון הפוליטכני של לנינגרד (פטרבורג). בתקופת מגוריו בברלין (1927-1933), שמע הרבי קורסים לפילוסופיה ולמתמטיקה באוניברסיטת "פרידריך וילהלם" (כיום, אוניברסיטת הומבולדט), במקביל ללימודיו ב"בית המדרש לרבנים". לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה העתיק הרבי את מקום מגוריו לפריז, שם למד בבית הספר המיוחד לעבודות ציבוריות בבניין ובתעשייה (ESTP), והשתתף בין היתר בקורסים בגיאומטריה, חשבון אינפיניטסימלי, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, חשמל ועיצוב. בראשית שנת 1938 קיבל דיפלומה בהנדסה מכנית ובהנדסת חשמל. בחודש סיון תש"א (1941) הצליח הרבי להימלט מאירופה ולהגיע לארה"ב, שם התיישב בחצר חמיו אדמו"ר הריי"ץ, בשכונת קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק. לצד עבודתו בהנהלת מוסדותיה המרכזיים של תנועת חב"ד, עבד הרבי בשנים הראשונות להגעתו לארה"ב כמהנדס חשמל באוניות הצי האמריקני בניו יורק. על פי האישור המצורף מאת אחיינו בארי גורארי', כלי השרטוט והמדידה שלפנינו שימשו את הרבי מליובאוויטש הן בתקופת לימודיו הנדסה בפריז והן במהלך עבודתו כמהנדס חשמל באוניות הצי האמריקני בניו יורק. [בשעה שהרבי הפסיק את עבודתו כמהנדס, נמסרו הכלים לאחיינו הרשד"ב גורארי', וייתכן שבהמשך שימשו גם אותו בעבודתו המדעית].
גודל ומצב משתנים.
פליז יצוק, מעוטר בדגמים צמחיים וגיאומטריים בסגנון אר-נובו. חרוט בתחתית: "D.L. [Déposé] / N=49" - צרפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 בקירוב. עם קסת קטנה עשויה קרמיקה.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ ונכדתה של הרבנית שטערנא שרה: "אני מעניקה בזאת במתנה... את קסת הדיו ששימשה את סבתי שטערנא שרה. מתקופת מגורינו בליובאוויטש ועד שיצאנו מאירופה תמיד ראיתי קסת הדיו הזה על שולחן הכתיבה שלה". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שכנראה שימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם המעמד לקסת דיו שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר לאדמו"ר הרש"ב ואמו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בליובאוויטש בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק ולאמה הרבנית חנה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של אדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא הצמח צדק (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה.
עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
בנה אדמו"ר הריי"ץ מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע. הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד. בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות. בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה - בפזמון נשמת כל חי - בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).
גודל מקסימלי: 14X9X13.5 ס"מ בקירוב. קסת: 4X3.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
כובע של הרבנית חנה שניאורסון, אמו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
כובע שחור, בחזיתו סרט קטיפה. תוצרת הפירמה Mitseré – ארה"ב, שנות ה-40 בקירוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הכובע הצרפתי של חברת Mitseré שלבשה אמו של גיסי [הרבנית חנה שניאורסון, אמו של הרבי מליובאוויטש]. בשעה שאחותי [הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש] וכלתי [הרבנית מינא גורארי', אשת הרשד"ב גורארי'] פינו את דירתה [של הרבנית חנה] לאחר פטירתה, אחותי העניקה לי את הכובע. לבשתי אותו מספר פעמים בשנות ה-60". האישור מתוארך – 3 בדצמבר 1989.
ידועות מספר תמונות של הרבנית חנה שניאורסון בשנות ה-40-50, בהן היא נראית חובשת כובע בד הדומה בצורתו וסגנונו לכובע שלפנינו.
הרבנית חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה, 1880-1964), אמו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. בתם של רבה של ניקולייב שבאוקראינה, רבי מאיר שלמה וזוגתו הרבנית רחל ינובסקי (בת הרב יצחק פושניץ, רבה של העיירה דוברינקה הסמוכה לניקולייב). אשת-חבר לאביו של הרבי – רבי לוי יצחק שניאורסון. פעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרו), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו לשימור גחלת היהדות. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. מכתביו אלו נדפסו סדרת ספריו "ליקוטי לוי יצחק" על הזהר.
רבי לוי יצחק נפטר באלמא-אטא שבקזחסטן בשנת תש"ד. שנתיים מאוחר יותר, בשנת תש"ו חצתה הרבנית חנה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיעה לפריז באדר תש"ז. כשקיבל בנה רבי מנחם מענדל, שהתגורר באותן שנים בסמיכות לחותנו אדמו"ר הריי"ץ בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ניו-יורק, את הידיעה שאמו הצליחה להגיע לפריז, עלה על מטוס כדי לפגוש אותה לאחר עשרים שנה בהן הפריד ביניהם מסך הברזל. בפריז התעכב שלושה חודשים כדי לסדר את כל האישורים הדרושים לצורך הגירתה לארה"ב, ובחודש סיון הפליגו יחד באנייה לארה"ב.
לאחר הגעתה קבעה הרבנית חנה את מקום מגוריה בסמוך למקום מגורי בנה ובקרבת מקום לבנין 770, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ניו יורק, ברחוב פרזידנט פינת רחוב קינגסטון, בנין מספר 1418. כשלוש שנים לאחר בואה הסתלק מחותנה אדמו"ר הריי"ץ, ובנה רבי מנחם מענדל שניאורסון עלה על כסאו.
הייתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית. את זיכרונותיה פרסמה בהמשכים בביטאון נשי חב"ד העולמי "די אידישע היים", בשנת תשכ"ד. בשנת תשמ"ג נדפס הספר "אם בישראל", על אישיותה המיוחדת ועל תולדות חייה. הסתלקה ביום שבת קודש, ו' תשרי תשכ"ה ומנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לציון אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית חנה".
לאחר הסתלקות הרבנית חנה בראשית תשכ"ה, עסקו כלתה הרבנית חיה מושקא שניאורסון והרבנית מינה גורארי' (כלתם של הרבנית חנה והרב שמריהו גורארי') בטיפול בחפציה של הרבנית חנה ובפינוי דירתה (על כך ראה גם בספר "הרבנית חנה", עמ' 190).
25X22X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. תווית החברה (Mitseré) מנותקת.
שני זוגות עגילים, זוג גדול וזוג קטן, מעוצבים ככפתורים ועשויים ג'ט (Jet; סוג של מינרל שחור המשמש בתעשיית התכשיטים); עם תפָסים (קְלִיפְּסִים) עשויים מתכת.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת... את עגילי הג'ט השחורים שאחותי ואני ענדנו בשנות ה-50-60. ענדנו זוג [עגילי] ג'ט קטן ושחור בשנות ה-20. הגדולים יותר חזרו לאופנה בשנות ה-50-60". האישור מתוארך – 3 בדצמבר 1989.
ידועה תמונתה של הרבנית חיה מושקא בצעירותה, עוד קודם חתונתה (שנות ה-20 בקירוב), בה היא נראית עונדת עגילים שחורים וקטנים הדומים בסגנונם לעגילי הג'ט שלפנינו.
קוטר זוג גדול: 3.5 ס"מ בקירוב. קוטר זוג קטן: 2 ס"מ בקירוב. מצב טוב. תפָסים (קְלִיפְּסִים) מנותקים או מנותקים חלקית.
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים (בשני כרכים); שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".
בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
רישום בעלות בדף המגן הקדמי של כרך א: "שייך ליהודא ליב ב"ר גרשון ז"ל פאנעדעל".
שבעה חלקים בשני כרכים:
* כרך א (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר): [4], מח דף; [2], נז דף; [2], נ דף; [2], פ, [2] דף.
* כרך ב (דברים, שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה, והוספות מהעתקות השומעים): [2], קה, [1] דף; [2], מט דף; [2], עד, [1] דף; טו דף.
30.5-32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים. כריכות חדשות ותואמות.
האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז).
עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
ספר משיבת נפש, חלק ב, שאלות ותשובות על שלשה חלקי שו"ע – אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר, מאת הגאון רבי אריה ליב צינץ (מהרא"ל) אב"ד פלאצק. ווארשא. דפוס שמואל ארגעלבראנד, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה. חלק ב (חלק א נדפס בנפרד, בווארשא, תר"י).
רישום בעלות בשער: "זה הספר שייך להרה"ג המפורסם מוהרר"י ליב שי"נ [שיחיה נצח] שניאורסאהן בהרה"ח המפורסם מוהרר"ש [שניאור] שי"נ" - הרה"ג ר' יהודה ליב שניאורסון, אב"ד וועליז'; בן הרה"ק ר' שניאור שניאורסון (חתן ה"צמח צדק" בזיוו"ר וחתן הרב"ש שניאורסון בן ה"צמח צדק" בזיוו"ש), בן הרה"ק ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין, בן האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ("ספר הצאצאים", מספר 84, עמ' 169).
כרוך עם: ספר שמות בארץ, חידושים למסכת ראש השנה, יומא וסוכה, מאת רבי משה בן חביב. ווארשא, דפוס נתנאל דוד זיסבערג ומרדכי קאלינבערג, תרכ"א 1861.
"משיבת נפש": [3], ב-פב דף; "שמות בארץ": [2], עו דף.
33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש קלים. קרעים חסרים בשער הראשון, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים לא אחיד בכמה מקומות. כריכת עור חדשה.
הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. פרעסבורג (פרשבורג), דפוס אנטאן שמיד, [תקצ"ו] 1836. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
עותק נאה, נדפס על נייר עבה עם שוליים רחבים; בראש הכרך (מול השער) - דיוקן (דמיוני) של רבי יצחק אלפסי - הרי"ף. הסכמת החת"ם סופר בחלק א, והסכמות ר' עקיבא אייגר ובעל ה"ישמח משה" בחלק ב. הגהות למדניות בשולי מספר דפים.
בין דפים עה-עו, קודם הלכות ציצית, נכרך חלק מקונטרס "הגהות והערות" על האלפסי, הלכות קטנות, מאת רבי שניאור זלמן שניאורסון בעל ספר "נמוקי שזבנ"י". ירושלים, דפוס ישראל בק, [תרכ"ה]. חותמת המחבר: "שניאור זלמן שניאור זאהן", בשולי העמוד הראשון. שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 111, עמ' 50.
יג דף (לאחר דף פו מהספירה הראשונה), עם "באור מרדכי" על הלכות קטנות לר' מרדכי בנעט, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (שם נכתב: "אפשר שלא נדפס").
שני חלקים בכרך אחד: * חלק ראשון (על מסכת ברכות והלכות קטנות): [6], ג-פו; [2], ב-יג ["ביאור מרדכי" על הלכות קטנות]; [2], קג דף + [1] לוח (תחריט דיוקן המחבר). דף השער של הלכות קטנות עם "נימוקי יוסף" נכרך שלא כסדרו, לאחר דף פו מהספירה הראשונה (במקור נכרך לאחר דף סא). קונטרס "הגהות והערות" על האלפסי (כרוך בין דפים עה ל-עו בחלק הראשון): ב דף (במקור: ד דף). * חלק שני (על מסכת שבת ועירובין): [3], ב-פט, [1], צ-קלב, [1] דף.
43 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. חותמת בתחתית דף השער של החלק הראשון. כריכת עור מקורית עם שדרה חדשה. שפשופים וקילופים בכריכה.
רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (בערך תקפ"ח-תרמ"ב), דור שלישי לאדמו"ר הזקן - בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה בן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. נולד בליובאוויטש, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ד, בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו"ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון.
היה חסיד מקושר לשאר בשרו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה מארץ ישראל לליובאוויטש כדי להתראות עם רבו ה"צמח צדק". נמנה על ראשי עדת חב"ד בירושלים וכיהן כשד"ר וכמנהל "כולל חב"ד". חתום על אגרת מייסדי היישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז בשל "רשעת הגוים").
נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לכתבי יד וספרים עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד"א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה ב"ק. בעל "נמוקי שזבנ"י", "הגהות והערות" על האלפסי, שו"ת הגאונים "חמדה גנוזה", וספרים נוספים.
ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב", זקנו של הרבי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בסוף חלק שני נכרכו שני דפים – "לוח הטעות והשמטות לספר קב נקי", שנדפסו באודסה בשנת תר"ל (1870).
הספר כרוך עם: מהדורה ראשונה של "ספר השלמת הסדרים" – מהדורה בתרא לסדרי גטין ושמות גטין. וילנא, דפוס ר' יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ה [1885].
מספר הגהות בכתב יד.
חתימת הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"....]. רבי דוב אריה כיהן כרב בפרענצלויא, הסמוכה לברלין, בשנים תרל"ט-תרמ"ה. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות רוטרדם, בה כיהן כארבעים שנה.
חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק שני: [1], ב-לט, [2] דף. ספר "השלמת הסדרים": [2], ג-יב דף.
29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי עובש בכמה דפים. התכהות הדפים בספר "השלמת הסדרים". חותמות. כריכת עור חדשה.
"קב נקי"
בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו.
בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש).
בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.
החיבור נדפס בפעם השניה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה בשנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
הסכמת רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2] ע"א. בהסכמתו הכותב המהר"ש: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים רבים. התכהות הנייר. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרעים ובלאי בשולי דף השער, ובשני הדפים האחרונים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בדפים האחרונים). מספר הגהות קצרות. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו.
אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין.
כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
סדור תורה אור ושערי תפלה, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ז 1886. חלק שני. הוצאה ראשונה של סידור "תורה אור".
סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שערי תפלה" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה).
לפנינו הוצאה ראשונה של חלקו השני של סידור "תורה אור", הכולל את "כל הענינים שלא היו בסדורים הראשונים שנדפסו בשקלאוו וקאפוסט... עם שערי תפלה". מעבר לשער, הקדמתו הנודעת של הרב לאוואט לחיבורו "שערי תפלה".
[2], ה-מ; טו; כא; עז דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים כהים והתכהות הנייר. קרעים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשולי השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, א; אובערלנדר, הסידור, ס, עמ' שכט.
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.
בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור".
"שערי תפלה" ו"נתיב החיים"
אל הסידור "תורה אור" הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. "שערי תפלה" (מהדורא קמא של חיבורו הגדול "שער הכולל"), שבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.
סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).
רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".