מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove letter filter letter
- מכתבים (14) Apply מכתבים filter
- ומכתבים (9) Apply ומכתבים filter
- מודפסים (9) Apply מודפסים filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- print (9) Apply print filter
- חב (5) Apply חב filter
- חבד (5) Apply חבד filter
- חב"ד (5) Apply חב"ד filter
- chabad (5) Apply chabad filter
דף בהדפסה ליטוגרפית, צילום מכתב בכתב ידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור - בעל ה"אמרי אמת" מגור, בעניין הבחירות למועצת העיר לודז', בחודש סיון תרצ"ד [1934].
במכתב מבקש האדמו"ר מחסידיו להצביע כפי שתורה "אגודת ישראל": "בעזה"י ג' נשא תרצ"ד, אהוביי אנ"ש היקרים שי' בלאדז באשר בקרוב יהי' הוואטין מהשטאטראט [=הבחירות למועצת העיר]. אבקש שתלכו אל הוואטין [=הבחירות] ותבחרו באלו שהאגודה תדרוש מכם. ידידכם דו"ש וטובתכם, אברהם מרדכי אלטר".
האדמו"ר "הזקן" מגור - רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת" (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי לשושלת גור. בנו של ה"שפת אמת", גאון וקדוש. מייסד "אגודת ישראל" ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית לפני השואה. רבם של עשרות אלפי חסידי גור בפולניה. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו ועשרות מצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל בדרכי ניסים ועלה לירושלים, בה כונן מחדש את חסידות גור וישיבותיה. בניו הנותרים הם שלשת האדמו"רים: ה"בית ישראל", ה"לב שמחה" וה"פני מנחם", שכיהנו בזה אחר זה.
[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדף. סימני קיפול.
כרזה מודפסת – "קול קורא" לתרומות, מאת הישיבה הגדולה בעיירה מיר, עם מכתבי הרבנים: רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר, והאדמו"ר מאלכסנדר רבי יצחק מנחם מנדל [דנציגר]. וילנה, דפוס קריינעס-קאוואלסקי, [תרפ"ח 1928]. עברית ויידיש.
בכרזה פונים בבקשה אל "אחינו התמימים אתנו חובבי התורה די בכל אתר ואתר... כי ישימו נא לבם אל המצב המדוכא של הישיבה הגדולה והעתיקה הזאת", וירימו תרומה להמשך קיומה (בעברית וביידיש).
במרכז הכרזה מכתב המלצה מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, בו הוא קורא לעמוד לעזר למגבית ע"י מנהלי ישיבת מיר "ובראשם הגאון מהור"ר ר' אליעזר יהודה פינקעל הי"ו ר"מ דק"ק מיר". בתחתית הכרזה, מכתבי האדמו"רים מגור ומאלכסנדר עבור הישיבה, עם פקסימליה ליטוגרפית מהמכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מגור, הכותב: "גם אנכי דורש ומבקש ממי שביכלתו לסייע לישיבה הנ"ל התנהגת ע"פ התורה והיראה, וע"ח [ועץ חיים] היא למחזיקים בה. נאו'[ם] אברהם מרדכי אלטר מגור".
48 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
דף מודפס, עם הזמנה לחתונה ומכתב בקשה, מאת האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוויעהל, עם תמונתו. ירושלים, [תש"ד בקירוב 1944].
נדפס כמכתב בקשה לעזרה לנישואי נכדתו של האדמו"ר ר' שלמה'לה מזוויעהל, בת-בנו האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן, עם החתן רבי אברהם חיים ראטה, בנו יחידו של האדמו"ר רבי אהר'לע בעל "שומר אמונים" [שעלו יחד מסאטמר לירושלים בתשרי ת"ש]. בדף שלפנינו לא נרשם תאריך ומקום החתונה, ורק נכתב כי החתונה תהיה בחודש אלול בירושלים: "החופה תהי' איה"ש בשעה טובה ומוצלחת בחדש הרחמים בעזר בעל הרחמים בעיה"ק ירושלם תובב"א". [בסופו של דבר נערכה החתונה בחודש כסלו תש"ה – ראה חומר מצורף].
האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), דור רביעי להמגיד מזלוטשוב. איש אלוקים קדוש, בעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו לא שבו ריקם. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בערך בשנת תרפ"ט "גילו" מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם ר' שלמה'לה מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם.
רבי שלמה'לה גם גידל בביתו בירושלים את שתי נכדותיו היתומות, בנות-בתו אשת האדמו"ר מנסכיז רבי שמואל מרדכי שפירא (שנפטר בשנת תר"פ), שאחת מהן השיאה לבנו האדמו"ר רבי מרדכי, ומשום כך בדף שלפנינו מופיע שמו כ"העומד מצד הורי הכלה": "הורי הכלה - מרדכי גולדמן ורעיתו הרבנות[!] תחי', נכדי הרה"צ ר' שלמה גולדמן אדמו"ר מזוועהיל שליט"א – העומד מצד הורי הכלה".
החתן - הרה"צ רבי אברהם חיים ראטה (תרפ"ד-תשע"ד), לימים, האדמו"ר מ"שומרי אמונים" בירושלים ובבני ברק. נולד בבערגסאז לאביו הרה"ק רבי אהרן ראטה, בעל "שומר אמונים". לאחר פטירת אביו בבית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים הכתירוהו לאדמו"ר. אולם רוב החסידים הכתירו לראשם כאדמו"ר את גיסו הרה"צ רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות "תולדות אהרן". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מבערגסאס". הקים את "קרית שומרי אמונים" בירושלים, והקים בה ישיבה ומוסדות חינוך, אך לאחר כמה שנים עבר לבני ברק, והעביר לשם את ישיבת "שומרי אמונים".
[1] דף, 10X29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוז'ניץ-גרודז'יסק רבי אברהם אלימלך שפירא. ירושלים, אלול תרצ"ז [1937].
נשלח אל "האדון הנכבד ה' מייראוויטש". המכתב פותח בברכת "כתיבה וחתימה טובה". הוא כותב כי הוא שמע עליו "שהנו תלמיד חכם בעל ידיעות רחבות ומתענין בחסידות", ומשום כך הוא שולח אליו את ספרו האחרון "משנת חכמים". בהמשך הוא מתנצל שאינו שולח את ספרו הקודם "אמונת ישראל": "...אין בידי ספרי הקודם אמונת ישראל שעשה בשעתו רושם יוצא מהכלל, אפילו אצל אנשים שאינם שייכים לכת החסידים...".
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך שפירא, משרידי האדמו"רים לבית קוזניץ-גרודז'יסק נולד לאביו האדמו"ר רבי ישראל מגראדזיסק הי"ד (תרל"ד-תש"ב, חתנו של רבי אשר מסטאלין) בשנת תרנ"ו. נשא את בתו של האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ירחמיאל משה, (היא הסופרת הידועה מלכה שפירא). בשנת תרפ"ח עלה לא"י. הוציא לאור וערך את ספרי אבותיו "משנת חכמים" מאדמו"רי קרלין ו"אמונת ישראל" מאביו האדמו"ר ר' ישראל. לאחר השואה בה נספה אביו (וגם דודו בעל "חובת התלמידים") קיבל על עצמו את עול האדמו"רות, ועבר לירושלים בה התלקטו אליו חסידים ואנשי מעשה לקבל ממנו הדרכה, עצה, לקח ותושיה (אחד מתלמידיו הנודעים הוא האדמו"ר "הצדיק" רבי אשר פריינד זצ"ל מייסד מוסדות וקהלת "יד עזרה"). נפטר בכסלו תשכ"ז.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 13.5X21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי בשולי הדף.
מכתב עם 2 שורות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי", מהשנה האחרונה לימי חייו של האדמו"ר. תל אביב, אייר תשל"ח [1978].
מכתב תנחומים למשפחת הכטלינגר, לפטירת אביהם "החסיד הנעלה" ר' אפרים הכטלינגר ולפטירת אמם (האם צפורה נפטרה באסרו-חג של פסח תשל"ח, והאב ר' אפרים נפטר כשבועיים לאחריה – ראה חומר מצורף). האב היה משתתף בהתוועדויות בבית מדרשו של האדמו"ר, ובמכתב מזכיר האדמו"ר כי "עוד מהדהד באזני, שירו של אביכם ז"ל אשר היה רגיל לזמר בעת המסיבות 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'...". המכתב כתוב במכונת כתיבה, ובסופו שתי שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "...המנחם ומעתיר בעד כל המשפחה, מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן – סדגורה".
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (כסלו תרנ"ז-ניסן תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ ישראל. אף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבובוב רבי שלמה הלברשטאם. [ניו יורק], חשוון תשי"ד [1953].
מודפס במכונת-כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. חתום בחתימת-יד-קדשו: "הק' שלמה הלברשטאם".
המכתב ללא שם נמען, קבלה על תרומה "לתכלית הנרצה", עם ברכות רבות: "ואברך אתכם שזכות המצוה הגדולה יעמוד לכם ולכל המסייעים אתכם, שתושעו כולכם בבריאות השלימות ובשפע ברכה והצלחה בכל אשר תפנו, ותתענגו על רב טוב כל הימים...".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבובוב (כסלו תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-נספה בשואה תש"א; בנו של האדמו"ר הראשון מבובוב רבי שלמה הלברשטאם - תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבובוב לטשיבין, ומינה את בנו ל"רב הצעיר" בעיר בובוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – בובוב". לאחר השואה ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות בובוב. האדמו"ר הנהיג במלכות ובנעימות רבה את חסידות בובוב בארה"ב למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. האדמו"ר הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות בובוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות נאמנות להשם ולתורתו.
נייר מכתבים רשמי, 16.5 ס"מ (חתוך בתחתיתו). מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
שנה טובה מודפסת, עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מהורניסטייפול. מילווקי (ויסקונסין, ארצות הברית), תרצ"ו [1936].
דף מודפס (2 עמודים ) – מעוצב כנייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם ברכות לשנה החדשה. בצדו הימני של הדף, בעמוד הריק, הוסיף האדמו"ר מכתב ברכה ארוך בכתב-ידו וחתימתו: "באתי לברך... שיכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ויתקבלו תפילותי' לרחמים ולרצון לפני אדון להושיע בגאולה אמיתית...".
האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מהוניסטייפול (תרס"ח-תשל"ג), נקרא על שם זקנו – האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשרקאס (בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל). חתן בעל ה"קדושת ציון" האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב. בשנת תרפ"ו התיישב בעיר מילווקי שבארצות הברית, והקים בה בית מדרש וחצר חסידית. בשנת תשי"א נתמנה לממלא מקום אביו באדמו"רות.
דף (2 עמודים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. התכהות הנייר. סימני קיפול. נקבי תיוק.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר המקובל רבי שלמה בנימין אשלג. בני ברק, כ"ו אלול תשכ"ו [1966].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של "ישיבת מוהרי"ל אשלג" בבני ברק.
במכתבו מברך האדמו"ר: "בכתיבה ובחתימה טובה", ומוסיף בברכות: "יה"ר שהשי"ת ישרה, תמיד, ברכה והצלחה במעשה ידיו, ובכל אשר יפנה – יצליח, ארי"ט [אריכות ימים טובים], נחת וכט"ס [כל טוב סלה]".
האדמו"ר המקובל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג מבני ברק (תר"ע-תשמ"ד), בנו וממשיך דרכו של אביו האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב אשלג, בעל ה"סולם". יד ימינו של אביו בהוצאת פרוש "הסולם", ובהפצתו. גם לאחר פטירת אביו בעל "הסולם", עסק יחד עם אחיו האדמו"ר רבי ברוך שלום אשלג בהדפסה והוצאה לאור של ספריו. הקים בבני ברק את "ישיבת מוהרי"ל אשלג", בית מדרש מיוחד ללימוד ספר הזהר עם פירוש "הסולם" של אביו, ומסר שם שיעורים מידי יום ביומו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים ובלאי קל.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.
מכתב רבי משה צבי אריה ביק - הרב ממז'יבוז' - ניו יורק, תשכ"ד
מכתב מאת רבי משה צבי אריה ביק ממז'יבוז'. ניו יורק, כ"ב טבת תשכ"ד [1964].
נשלח להאדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא-תל אביב. המכתב עוסק בבקשתו של רבי יצחק טברסקי לתמיכת הארגון "עזרת תורה" בבנותיו של הרבי מראשקוב. הוא כותב לו כי כדי שיוכל לעזור להן עליו לדעת את שמותיהן, והוא מספר כי שאל את האדמו"ר מבאיאן ואת האדמו"ר ממז'יבוז', וגם הם לא ידעו את שמותיהן. על כן הוא מבקש: "יודיעני כת"ר משמותיהן... וכמה משפחות הן, ובאיזה עיר הן נמצאות עכשיו...", "ואז איה"ש אשתדל להשיג מעזרת תורה".
בהמשך המכתב מספר הרב ביק על מצבו הקשה של אביו הרב ממז'יבוז', רבי חיים יחיאל מיכל ביק: אשר "הי' בשני בתי חולים כשבע שבועות ועכשו הוא בביתו אבל אינו יכול לירד ממטתו כלל השי"ת ישלח לו רפו"ש בקירוב" [אביו הרב ממז'יבוז', אכן נפטר בי"ד סיוון של אותה שנה, תשכ"ד].
רבי משה צבי אריה ביק – הרב ממז'יבוז' (תרע"א-תש"ן), מחשובי הפוסקים בארצות הברית. בנו של רבי חיים יחיאל מיכל ביק, רבה של מז'יבוז' ושל קהילת יוצאי מז'יבוז' בניו יורק. בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלאצקי בעל ה"כלי חמדה", בשהותו בארצות הברית, למד בישיבת רבינו יצחק אלחנן אצל רבי שמעון שקאפ ורבי משה סולובייציק. כיהן כרב ופוסק בקהילת יוצאי קרושניק בברונקס (ניו יורק), ובהמשך בשכונת בורו פארק (ברוקלין, ניו יורק), בה התפרסם כאחד מגדולי הפוסקים.
מקבל המכתב: האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא (תרמ"ו-תשל"ח, אנצי' לחסידות, ב, עמ' שמא), בן האדמו"ר רבי משה דן מסקווירא ונין האדמו"ר הראשון רבי יצחק מסקווירא. בשנת תר"פ הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. בשנת תרפ"ו היגר לארה"ב והקים את בית מדרשו בברונקס (ניו יורק). בשנותיו האחרונות עלה לאץ ישראל וקבע את בית מדרשו בתל-אביב.
אגרת דואר אוויר. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש (בשנה הראשונה לקבלת הנשיאות). ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"א [1951].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ג ר' חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין (תר"נ-תש"ל), נשיאה הראשון של הסתדרות הרבנים דאמריקה (RCA) ונשיא ארגון OU: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתם רטיבות גדול. התכהות הנייר. קמטים ובלאי. חתימת הרבי דהויה (דהיית הדיו). רישום מילה נוספת בשוליים (בדיו זהה לחתימת הרבי).
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' יצחק יעקב קובלסקי במונטווידאו (אורוגוואי): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קמטים. קרעים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). נקב קטן. שולי הנייר גזורים.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ב' דראש חודש אלול תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרב שלום משה נמירובסקי בירושלים, לרגל קביעת זמן חתונתו (עם ב"ג מרת חיה צביה בת הרב בן ציון שוורץ). במכתבו מברך הרבי: "הנני בזה להביע ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב ושתהי' בשעה טובה ומוצלחת ויבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות, בברכת מזל טוב מזל טוב וכוח"ט [כתיבה וחתימה טובה]".
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 12 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים. מרבית החלק התחתון של האגרת גזור וחסר (ללא פגיעה בטקסט).