קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove יהדות filter יהדות
- jewri (70) Apply jewri filter
- יד (63) Apply יד filter
- כתבי (63) Apply כתבי filter
- manuscript (63) Apply manuscript filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- letter (22) Apply letter filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- וקהילות (14) Apply וקהילות filter
- פורטוגל (14) Apply פורטוגל filter
- ספרד, (14) Apply ספרד, filter
- ספרד (14) Apply ספרד filter
- שונות (14) Apply שונות filter
- communiti (14) Apply communiti filter
- jewish (14) Apply jewish filter
- jewry, (14) Apply jewry, filter
- portuges (14) Apply portuges filter
- spanish (14) Apply spanish filter
- various (14) Apply various filter
- דפוס (12) Apply דפוס filter
- כתבייד (12) Apply כתבייד filter
- ויוון (12) Apply ויוון filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- איטליה (12) Apply איטליה filter
- כתבי–יד (12) Apply כתבי–יד filter
- greek (12) Apply greek filter
- italian (12) Apply italian filter
- item (12) Apply item filter
- print (12) Apply print filter
- תימן (7) Apply תימן filter
- אירופה (7) Apply אירופה filter
- המרחב (7) Apply המרחב filter
- הפרסי (7) Apply הפרסי filter
- וההודו (7) Apply וההודו filter
- european (7) Apply european filter
- expans (7) Apply expans filter
- india (7) Apply india filter
- jew (7) Apply jew filter
- persian (7) Apply persian filter
- yemenit (7) Apply yemenit filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
כתב–יד, הגדה של פסח וצ'היר של פסח [חוקת הפסח]. אוטאט (מרוקו), המאה ה–19.
כתב–היד מעוטר לאורכו בעיטורים רבים, בהם "שערים" ועמודי "שטיח", האופייניים לעיטורי כתבי–היד במרוקו.
לאחר ההגדה הועתק הצ'היר של פסח, אותו נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.
בסיום ההגדה מופיע קולופון הכותב (דף [22]/ב): "...אני הצעיר והדל... שכתבתי זה ההגדה באותיות גדולות ונכרות להי' יעקב בן מסעוד הן זנו, ואחר שגמרתי ההגדה חלה פני לכתוב לו גם הצ'היר בלשון הקודש ובלשון העברי ונומיתי לו לכותבו בס"ד, ולכך בעינא להניח מעט מהנייר הזה חלק להיות הכיר לצ'היר אשר אכתוב מכאן ואילך בס"ד, אנא השם סייע לנער הזה אשר גלה עם אביו קטן בקטנותו ועכשיו שגדל שב לארץ מולדתו פה אוטאט יע"א ושמי הגרוע מודע לכל משה בן יצחק הן מאמאן...". הוא מסיים בחתימתו המסולסלת.
[89] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה חדשה, מחופה בעור מכריכה ישנה (המקורית?). קופסת קרטון.
תערוכות:
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.009.
כתב–יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, המאה ה–19/20].
כתיבה מרובעת ובינונית. מסגרות ועיטורים רבים.
כתב–היד נפתח בברכות ההפטרה. אחריהן נכתב [3/א]: "אתחיל לכתוב צ'היר של פסח...", ומעבר לדף מסגרת שער שבתוכה נכתב: "צ'היר שלי כתבתי אותו אני הצעיר דוד עמור בן אסולין סי"ט". בהמשך פסוקים ופיוטים עם תרגום לערבית.
[104] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים ספורים בשולי הדפים. מספר דפים מנותקים. חותמות הבלטה בערבית במספר דפים. כריכה ישנה, ללא שדרה, פגומה ומנותקת.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב MO.011.019.
כתב–יד, פיוטים ופזמונים לראש השנה, יום כיפור ועוד. [מרוקו, תרע"ו–תרע"ז 1916].
כתיבה מערבית. כתב–היד מעוטר לארכו בעיטורים נאים, אופיניים למרוקו, בצבעי כתום וירוק. בהם 14 עמודים מעוטרים ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות שבמרכזן קשת פרסה.
כולל פיוטים לראש השנה ויום כיפור, המהווים השלמה למחזור לימים נוראים כמנהג צפון אפריקה (עם הפניות ל"מחזור"). בדף [21/א] קולופון הסופר: "כתבתי אלו הפזמונים לתשוקת... שמעון בן יחייא אדהאן... הצעיר ע"ה מסעוד אדרעי [חתימה מסולסלת], ותהי השלמתם ביום ב' בש"ק ה' ימים לחו' תשרי ש' עזר"ת' אבותינו לפ"ק" [=תרע"ז, 1916].
אחרי הקולופון נכרכו דפים נוספים, עם פיוטים שונים מפייטני צפון אפריקה, ביניהם פיוט לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ועוד.
[31] דף. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בסרטי דבק. כריכה חדשה נאה (עליה עיטורים שהועתקו מתוך העיטורים בכתב–היד).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב MO.011.022.
כתב–יד, "פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל". [מרוקו, המאה ה–18].
דף שער מעוטר (נותר ריק במרכזו, ללא טקסט). כתיבה ספרדית (מערבית), מרובעת ובינונית. כותרת בראש דף 2: "אתחיל לכתוב פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל בס"ד בעה"ו", אחריה מתחיל החיבור: "יום א' לחדש כל מי שרואה בחלום יהיה לשמחה...". בעמוד האחרון: "פה נשלמו שערי פתרון החלומות בעזרת שוכן מרומות ת"ו ש"ל ב"ע".
[11] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים ספורים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.048.
כתב–יד, הלולא רבא, "סדר למוד ליל התקדש ל"ג בעומר לכבוד התנא האלד'י רבי שמעון בן יוחאי". טנגי'ר (מרוקו), תרי"ט–תרכ"ט [1859–1869].
כתב–יד צבעוני מאויר ביד אמן. בראשו שער עם מסגרת מעוטרת, ואיורי פרחים. המילים "ספר הלולא רבא" עוטרו אף הן בפרחים. בדפי כתב–היד עיטורים ואיורים צבעוניים נוספים (אגרטלים ופרחים). כתיבה ספרדית בינונית נאה.
כתב–היד הוכן בשנת תרי"ט, כפי שנכתב בגוף המסגרת של דף השער: "אייר תרי"ט". הוא כולל פיוטים לכבוד רשב"י, "ברכת האילנות" ו"פתיחת אליהו".
בסוף כתב–היד נכרכו שלושה דפים בכתיבה שונה ומזמן מאוחר יותר, ובהם: "סדר ברכת החמה". בעמוד האחרון של דפים אלה נכתב: "זכני ה' לברכה [=ברכת החמה] בשנת התר"א ליצי'[רה] ובשנתינו זאת היא שנת התרכ"ט...".
כתבי-יד מאוירים מטאנג'יר הנם נדירים.
[23] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. קרע חסר בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
על ספרי "הלולא רבא" שהועתקו ונדפסו פעמים רבות, ראה: מ' חלמיש, 'השיר "בר יוחאי"', הקבלה בתפילה בהלכה ובמנהג, רמת גן תשס"ב, עמ' 521–530.
ראו גם:
• איל פריזינטי – מחקרים בתרבות יהודי ספרד, בעריכת תמר אלכסנדר ויעקב בן–טולילא. תשס"ט 2008. עמ' 54.
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World (Leiden, 2010).
תערוכה:
• Sacred Places. Pilgrimages in Judaism, Christianity and Islam. Edited by Chris de Lauwer. Antwerp, MAS (Museum aan de Stroom), 19 September 2014–18 January 2015, p. 171.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.065.
כתב–יד, סדר וכוונת ספירת העומר, בכתיבת רבי שמואל קונקי. גיברלטר, [תקס"ז 1807].
כתב–היד כולל סדר ספירת העומר, עם תפילות וכוונות על פי הקבלה. כולל שתי "מנורות" – "אנא בכח" בצורת המנורה (דף 1א) ומזמור ס"ז ("למנצח") בצורת המנורה (דף 10ב).
בסוף כתב–היד: "פיוט לספירת העומר", המתחיל "ברכו לאל בשירה / ברכו על הספירה" (מאת רבי שמעיה). בעמוד האחרון נוספה רשימת פיוטים.
בדף המגן הראשון רישום בכתב–ידו וחתימתו של רבי שמואל קונקי: "זה הספר היה [ש]ל אדוני אב[י נ]"ע ואני כתבתי בו כל העומר וכל הפיוטים שהיה לו לאדוני אבי בספר אח[ד] אני כתבתי כלו בכאן והספר אחר נתתי לו לאדוני אחי שלמה יצ"ו, והתחלתי לכתוב בז' לח' אדר שני שנת ופתאום יבא אל היכלו האדו"ן אש"ר [=תקס"ז] אתם מבקשים (שהוא ז' ימים שנלב"ע אדוני אבי)... פה בכאן ג'יבאלטאר יע"א [שמואל] [ב]כה"ר ה"ה ר' יוסף קונקי". רישומים נוספים באותו דף, כולל חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל קונקי יצ"ו...".
בדף 10ב, במסגרת של מנורת למנצח, הוסיף רבי שמואל קונקי את שמו: "עבד השם ברוך הוא שמואל בכה"ר יוסף קונקי יצ"ו".
בדף המגן שאחריו חתימות מסולסלות של רבי שמואל ן' ג'ו, הכותב כי קיבל את הספר מרבו רבי שמואל קונקי: "זה הספר של החכם השלם מורי ורבי כה"ר שמואל קונקי ז"ל ונתן לי בשנת תקצ"ד הצעיר שמואל ן' ג'ו". רישום נוסף שלו בדף 10א: "מנחה רבו לתלמידו החכם השלם... כהר"ר שמואל קונקי ז"ל לאני הצעיר ע"ה שמואל ן' ג'ו צדק"ת לפ"ק".
רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני ג'יברלטר בשלהי שנות הת"ק, חכם כולל ומוהל. ספרייתו הכילה כרכים רבים של חיבורים נדירים וכתבי–יד, את שולי גיליונותיהם עיטר בהגהותיו והערותיו (ראה אודותיו: מן הגנזים, ספר שביעי, עמ' קכג).
כתב–יד מקביל של ספירת העומר עם כוונות, שנכתב אף הוא על ידי רבי שמואל קונקי, בשנת תקמ"ט, הוא כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), 1123. בשער שם נכתב: "הן נסדר ע"י אדוני אבי ה"ה הותיק כמהה"ר יוסף קונקי ז"ל, ע"ה ב"ה שמואל קונקי ס"ט".
[2], 28 דף. 18 ס"מ. (בדף [2] סימן מים עם שנת ייצור הנייר: 1794). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט שבדף הראשון והאחרון, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GB.011.001.
כתב–יד, חיבורים בהלכות שחיטה. [גיברלטר?, המחצית הראשונה של המאה ה–19].
כתיבה ספרדית רהוטה. המעתיק הוא ככל הנראה רבי שמואל ן' ג'ו, תלמידו של רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני גיברלטר בשנות הת"ק (ראו פריט מס' 120). הוא רשם את שמו בפנים הכריכה הקדמית: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל ן' ג'ו נר"ו בכה"ר יוסף י"ץ ש' רו"ת [=1846] לפ"ק".
כתב–היד מכיל מספר חיבורים: "קיצור מנהגי בדיקות הריאה וחידושי דיניהם הלכה למעשה מהרב הגדול כמוהר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה" ("המלאך רפאל"), עם הגהות בנו רבי מימון בירדוגו ("המבי"ן"); "פסק דין הלכה למעשה מהרב המרבי"ץ זלה"ה" – רבי מרדכי בן רבי יוסף בירדוגו, בענייני שחיטה (מרבית התשובות נדפסו בשו"ת דברי מרדכי, סי סה–ע; תשובה בעניין טבח המוכר במקולין נדפסה בתורת המרבי"ץ, הל' שחיטה, סי' ב, ירושלים תשע"ז, עמ' שכד); "דינים מחודשים שהעתקתי מס' קדמון כ"י".
בדף 15ב איור כף יד, עם "ע' טריפות בקיצור". בשוליים נרשם שם המחבר: "זעירה דדרדקי הצ' ישעיה אבן זכרי" (רבי ישעיה בן זכרי, מחכמי פאס בזמן היעב"ץ). בעמוד האחרון – איורי הריאה, חוט השדרה והגרגרת.
[17] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. דפים מנותקים. כריכת קרטון מקורית, מנותקת.
תערוכה:
• Nicht ganz Koscher, Eisenstadt, Österreichisches Jüdisches Museum, 2000.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.005.
כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".
רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.
[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.
כתב–יד, ספר נפש החיים, מאת רבי חיים מוולאז'ין, בכתיבת ידי הבחור ר' יהושע פאליק זאב [וולפסון; לימים אב"ד פאלטישאן]. בארדיזען (Burdujeni, מולדובה), תר"ט [1849].
העתקת הספר "נפש החיים", כולל ההסכמות והקדמת בן המחבר, כפי שנדפס בדפוס וילנא תקפ"ד. בקולופון שבסוף הספר נכתב: "אני הכותב יהושע פאליק זאב בלא"א מוהר"ר יוסף צבי, פה בארדיזען ש' תר"ט לב"ע, נגמרה ההעתקה בכ"ה לאלול בן ארבעה עשר תמימים".
בדפי הפורזץ ובדפים הראשונים והאחרונים ניסויי קולמוס ורשימות רבות של תאריכי פטירה ולידה, מאורעות שונים, ספרים שנקנו ("ספרים שקניתי בעזר הבורא, לכבוד הא'ל הגדול והנורא") ועוד, מהשנים תרי"ג–תרנ"ה. בין השאר מזכיר הכותב שנתן את ספרו "נהורא דאורייתא" להדפסה (נדפס לבוב תרל"ד). מהרישומים עולה כי את הספר שלפנינו הוא העתיק בהיותו בחור בן י"ד, בשנת תר"ט, חמש שנים לפני נישואיו בשנת תרי"ד.
בסוף הספר, בכתיבה שונה, שני דפים עם מניין המצוות והקדמה אודות נחיצות ידיעתן, עשרת הניסיונות שהתנסה אברהם אבינו, ניסי מצרים, עשרת הדברות, סיכום מסע בני ישראל במדבר והכיבוש והנחלה בארץ ישראל, תוכן ספרי התנ"ך ועוד.
המעתיק, רבי יהושע פאליק זאב וולפסון אב"ד פאלטישאן (תקצ"ה–תרע"ב), נולד במוינעשט לאביו רבי יוסף צבי. בצעירותו הרביץ תורה בעיר. נסמך לרבנות על ידי הגאונים רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב", רבי ישעיה שור מיאסי בעל "כליל תפארת" ורבי משה אריה מבאקוי בעל "דברי משה". בשנת תר"ל, בהיותו בן ל"ה שנים, התקבל לרב ואב"ד באקנא הסמוכה, ובשנת תרל"ה התקבל לרב ואב"ד בעיר פלטיצ'ן (פאלטישאן) במחוז מולדובה שברומניה. בדרשותיו הרבות עמד בפרץ מול רוחות זרות, והרבה לעורר על קיום התורה וחיזוק המצוות. חיבר את הספרים "נהורא דאורייתא" על ענייני והלכות תלמוד תורה ולומדיה, "פליאות חכמה" על ענייני דקדוק ולשון כנגד המשכילים המחדשים, "תורת האדם" על ענייני חיזוק ואגדות חז"ל, וספרים נוספים. שו"ת בהלכה נותר בכתב–יד (על פי ההקדמה לספרו "נהורא דאורייתא – יקר אורייתא", מהדורת ניו יורק תש"ע).
מעניין לציין, כי חיבורו הגדול של הרב וולפסון "נהורא דאורייתא – יקר אורייתא", בנוי על הספר "הלכות תלמוד תורה" מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי ("כוונת הקונטרסין לבאר הלכות ת"ת להרמב"ם... ודבריהם בנוין על יסוד דברי הגאון החסיד מוהר"ר שניאור זלמן נ"ע בש"ע שלו" – מתוך נוסח השער). בחיבורו זה הוא עוסק רבות בסוגיות "תורה לשמה" הנדונות בספר "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין (בר–פלוגתיה הגדול של רבי שניאור זלמן בעל ה"תניא").
[57] דף. 22 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. רישומים. כריכה ישנה (מקורית), עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.006.
אוסף דפים, קונטרסים וחלקי כתבי–יד, עם ליקוטים רבים בענייני "קבלה מעשית", השבעות, קמיעות, סגולות ורפואות. [מזרח אירופה, שנות הת"ק והת"ר, המאות ה–18 וה–19 בקירוב].
דפים מכותבים רבים ושונים, בכתיבה אשכנזית רהוטה, בהם דפים בכתיבות אופייניות לשנות הת"ק. חלק מהדפים כתובים ביידיש. כולל תרשימים ואיורים קבליים. יתכן שאוסף דפים זה נלקט והיה ברשותו של מקובל מעשי ("בעל שם"), שעשה בו שימוש לעשיית סגולות, רפואות וקמיעות עבור אנשים שפנו אליו.
בדפים מופיעים רישומים שונים, בהם כתובות, שמות לתפילה, ועוד. לדוגמה: "ר' יונה נחמן הנולד מאשה רחל להצלחה ולפרנסה", "אדערעס לחארקאב להרב המפורסם.. מו"ה שנייאר זלמן...", "מאיר בן האשה גולדה"; "בית הרב מקאסטנטין ישן, הרב ר' שמואל אברהם בן שיינציא, בנו יעקב יוסף בן הינדא רחל, ז'[וגתו] זיסעל בת אסתר פייגא, בנם זאב יזכה לגדלו בכל טוב לאוי"ש, לקנות 100 שטערינשוסען אדרעס שלו יוסף בלעכמאן בקאנסטנטין ישן גובערנע זיטאמיר". [רבי שמואל אברהם הנזכר כאן הוא רבי שמואל אברהם בלכמאן אב"ד קונסטנין–ישן, הידוע בשמו "ר' אלתר קאנסטנטינר", מגדולי ההוראה בזמנו, רבו של הרב מטעפליק]; "האדרעסע לק' אמשטרדם...", "ראוויא ראסקיא ליד הערין ר' הירש רייכליר", "ותניחו מכתב קטן בתוכו ומכתבו בתוכה... לאמסטרדם להרבנים הצדיקים פקידי ואמרכלי דארה"ק בעיר אמסטרדם, בקשתו לשלוח המעות לירושלים עה"ק תובב"א..."; ועוד.
למעלה מ–80 דף. גודל ומצב משתנים. כתמים, בלאי וקרעים רבים, עם פגיעות בטקסט.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.035.
כתב–יד, אוסף קמיעות ואיורים קבליים. [מזרח אירופה?, המאה ה–19].
שלושה דפים בפורמט גדול, עם קמיעות, תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים", בכתיבה אשכנזית מרובעת ורהוטה. עברית ומעט יידיש.
הדפים כוללים בין היתר: "קמיע לאשה שנטרפת מחמר עיבור..." (עם איור דמות אדם); "קמיע ליולדות" (עם "חותם" שבמרכזו מגן דוד); "קמיע לנכפה", "קמיע לעקרה שבניה מתים", "לחולי הנופל"; "לאהבה בין איש לאשתו"; "ליולדות שלא יזיקו אותה שום כשפים"; "לגרש כשפים מבית היולדות"; "ליולדות שמחליפין בניה"; "לאשה המפלת נפלים"; "לעקרה שאינה יולדת"; "לעקרה ולאשה שבניה מתים"; "קמיע לפחד ולע"ה [ולעין הרע] ולמקרה רע", ועוד.
[3] דף כפולים, 8 עמודים כתובים. 35 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.038.
כתב–יד, סדר קידוש לבנה. [אירופה, המאה ה–19].
כתיבה אשכנזית מרובעת. בראש כתב–היד שער מאויר מעוצב כבית הבנוי מלבנים, כאשר במרכז החלון מופיע נוסח השער, עם שם הכותב: "סדר קידוש ה' לבנה, אשר כתבתי לכבוד צורי וקוני כמנהג אשכנז מאתי הצעיר יהושע סופר". הדף שאחריו מעוטר במסגרת מאוירת בשריגי גפנים ואשכולות ענבים, במרכזו נכתב נוסח "הריני מוכן ומזומן... לקדש את הלבנה...". אחריו תיבת פתיחה מעוצבת שבתוכה המילה "הללויה". בעמוד האחרון איור נאה של מנורת "למנצח".
[6] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, עם תוית נייר בחזיתה והכיתוב: "סדר קידוש לבנה".
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.010.