חמשה חומשי תורה, עם פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם פירוש "פנים יפות", מאת רבינו פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין. אוסטרהא, דפוס אברהם קלאהר פיין ודוד בן יצחק מרדכי, תקפ"ה-תקפ"ו [1825-1826]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", רבי יעקב מליסא וה"ברוך טעם".
חמשה חלקים בחמשה כרכים. בשער נדפס: "פנים יפות... והוא חלק שלישי מספר הפלאה". החלקים הראשונים של ספר "הפלאה" הם ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז) וספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א).
הספר שלפנינו נדפס כעשרים שנים לאחר פטירת המחבר. תוכן הספר הוא פירושים על התורה על-פי דרך הפשט, הפלפול, הדרוש, הרמז, המוסר, הקבלה והחסידות. העורך והמו"ל של הספר היה מחותנו של המחבר, הגאון המפורסם רבי אפרים זלמן מבראד, שאף כתב הקדמה ארוכה, מפורטת ומעניינת בתחילת הספר. כמו כן, הוסיף רבי אפרים בסוף הכרכים פירוש משלו לדברי רש"י, ונקרא בשם "שם אפרים".
בהסכמתו כותב רבי עקיבא איגר על החשיבות והזכות שבקניית ספר זה: "אשרי שיאחז צדיק דרכו דרך הקודש יקרא לה, לקוח ספר התורה הזאת בביתו ובחומותיו, והבית ימלא אורה כשחר נכון מוצאו".
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), בצעירותו כיהן ברבנות בערים וויטקוב ולכוביץ. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ובה כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק הר"ר שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממעזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [=הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, ז'יטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממעזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות", נעוצה באשמת המעתיקים של כתב-היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. אך טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס בעל ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות שמקור הרעיונות הוא מתורת המגיד).
סט שלם בחמשה כרכים. שני שערים בכל כרך. שער ראשון מקוצר (עם מספר מילים בדיו אדומה), ושער שני מפורט.
כרך בראשית: [4], קנו, ב-ז דף. כרך שמות: [3], ק, ק-קה, קה-קיב, קכא-קסח, קמט-קס, קסו-קעא, [1]; י, [3]; כא-לב, [2] דף. כרך ויקרא: [2], כו, כו-נט, נח-קלט, [2]; ו, [7] דף. כרך במדבר: [2], קמו; ד, [1] דף. כרך דברים: [2], קנג; יח, [8] דף. 24 ס"מ (כרך שמות בגודל 21 ס"מ). נייר כחלחל בכרך שמות. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. כתמי דיו כהים בדפים הראשונים של כרך ויקרא (עם פגיעה בכותר הספר בדפי השער). בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בדף השער של כרך שמות, בהם קרע חסר בחלקו התחתון של השער, על גבול הטקסט. סימני עש קלים בכרך שמות. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות עור חדשות (כרך שמות בכריכה שונה מן השאר).