מכירה 89 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (33) Apply book filter
- חסידות (24) Apply חסידות filter
- chassid (24) Apply chassid filter
- הגדות (9) Apply הגדות filter
- ודפי (9) Apply ודפי filter
- פסח (9) Apply פסח filter
- של (9) Apply של filter
- תפילה (9) Apply תפילה filter
- תפילה, (9) Apply תפילה, filter
- haggadot (9) Apply haggadot filter
- prayer (9) Apply prayer filter
פריט 19 מחזור עם פירוש קמחא דאבישונא, חלק שני – בולוניה, ש'-ש"א – אלפי הגהות, עם שמועות מחכמי מנטובה
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה ראשונה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו; על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש, ראה: אלכסנדר מארכס, ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש, קובץ מדעי לזכר משה שור, ניו-יורק תש"ה, עמ' 193-194; יצחק ריבקינד, דקדוקי סופרים, קרית ספר, ד, תרפ"ז-תרפ"ח, עמ' 274-275].
בשולי הדפים אלפי הגהות ותיקונים בכתיבה איטלקית, לאורך כל המחזור, בהן הגהות ארוכות עם תוכן חשוב. כפי הנראה, הכותב הוא אחד מחכמי מנטובה בשנות הש' המאוחרות. ההגהות כוללות שמועות מחכמי מנטובה, ענייני מנהגים ונוסחאות, ביאורים, שמות הפייטנים, ציונים ועוד.
בהגהות מוזכרים חכמי מנטובה בזמנו של הכותב: רבי משה פרובינצאלו (נפטר של"ו; "ושמעתי מפי הגאון פרוינצאל"ו ז"ל שהנסחא האמתית..." – דף [32/ב]); רבי מנחם עזריה מפאנו (נפטר ש"פ; "בהערות מהר"ר פאנו וז"ל..." [הכוונה להערות רמ"ע מפאנו על מחזור כמנהג בני רומא שנדפסו בכמה מהדורות של המחזור בשנות הש'] – דף [3/א]; "במחזור ספרדי כתוב... אמנם המקובל כמהר"ר עזריה מפאנו זצוק"ל כתב בספר עשרה מאמרות..." – דף [136/א]); רבי חנניה אליקים ריאיטי (נפטר שפ"ג בערך; "כתב החכם ריאיטי..." – דף [113/א]; "...וכן הנהיג החכם ריאיטי ז"ל" – דף [120/א]); רבי יצחק ב"ר יהודה לוי (נפטר ש"צ; "סוד המילה שקבלתי מפי מעלת המקובל כמהר"ר יצחק לוי יצ"ו..." – דף [184/א]; הוא מוזכר גם ברישום [בעלות?] באיטלקית באחד מדפי המגן האחוריים).
כמו כן נזכרים מנהג ויניציאה ("בויניציאה נוהגי' לומר..." – דף [12/א]) ומנטובה ("מנהג מנטובה שאין נופלים..." – דף [11/ב]; "קריאת יום ערבה לפי מנהג ב"ה [בית הכנסת] גדולה מאיטאליאנ"י כך היא..." – דף [155/ב]).
בסוף הספר, שני דפים בכתיבה איטלקית עם "נסח פטום הקטרת שאומרים בזמן הדבר ב"מ ח"ו [בר מינן, חס ושלום]". מחיקות צנזורה במספר מקומות.
[189] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות, כתמים כהים וכתמי שעווה. בלאי. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים קטנים בשולי הדף השער, משוקמים בהדבקת נייר (על מסגרת השער). פגיעות קלות במסגרת השער המאויירת, כתוצאה מהכריכה. חתימות צנזורה. כריכת עור חדשה.
בבולוניה נדפסו פחות מעשרים ספרים עבריים, מחזור זה הוא מהאחרונים שבהם.
באמצע המאה ה-16 הייתה פירארה למרכזה הרוחני של היהדות האיטלקית. שליטי פירארה, הדוכסים מבית אסטה (Este), גילו יחס אוהד אל היהודים האנוסים מספרד ומפורטוגל, ותחת שלטונם חזרו רבים מהם ליהדותם. בעיר התקיימה קהילה ספרדית נפרדת, פעלו מספר בתי כנסת, ונדפסו ספרים בעברית, ספרדית ופורטוגזית.
מדפיס המחזור, אברהם בן שלמה אושקי, נולד בפורטוגל ונמלט לפירארה מן האינקוויזיציה הפורטוגזית בשנת 1543 בקירוב. בפירארה עבד עם המדפיס יום טוב לוי עטיאש (מאנוסי ספרד). באותה שנה בה נדפס הסידור שלפנינו, הדפיסו השניים את "תנ"ך פירארה", התנ"ך הראשון בתרגום ללאדינו באותיות לטיניות (התנ"ך נדפס בשתי מהדורות זהות למעט הבדל אחד: האחת נדפסה עבור קהל נוצרי ועל כן הוקדשה לדוכס פירארה, והשניה נדפסה עבור קהל יהודי, והוקדשה לדונה גרציה נשיא).
בדף האחרון מופיע דגל המדפיס של אושקי, מסגרת ובתוכה איור אצטרולב עם הפסוקים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי..." (ראה: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, ציור 22 ועמ' 133-134).
XXV-CCLXII דף (מספור דפים משובש. צ"ל XXV-CCLXXII). סה"כ: [248] דף. חסרים 24 דפים בתחילת הספר (כולל דף השער). מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בדף הראשון, משוקמים בהשלמות נייר, ללא פגיעה בטקסט, וקרעים קטנים חסרים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. מחיקות צנזורה (באחד הדפים מחיקה על ידי גירוד המילים). כריכה עתיקה, משוקמת.
מחזור מכל השנה, כמנהג קהלות קדש אשכנז, חלק ראשון – תפילות לשבתות, יוצרות לארבע פרשיות, סליחות לתעניות, ותפילות לפורים, פסח ושבועות, וחלק שני – סליחות ותפילות ראש השנה ויום הכפורים, סוכות, ושמיני עצרת. ונציה, דפוס זורזי די קבאלי, שכ"ח [1567]. שני חלקים בשני כרכים.
מחזור זה נדפס בעקבות שני מחזורים שקדמו לו, מחזור מנהג אשכנז שנדפס בשאלוניקי ש"י (בערך), עם פירושים, דינים והלכות מאת רבי בנימין הלוי אשכנזי; ומחזור מנהג אשכנז שנדפס בסביוניטה-קרימונה שי"ז-ש"ך. הדינים מאת רבי בנימין הלוי נדפסו במהדורה שלפנינו בהשמטות מעטות ובהוספות מרובות. במקביל, נוסף פירוש ארוך לתפילות הקבע ולפיוטים ובתוכו שולב רוב פירושו של רבי בנימין הלוי והפירוש שנוסף בהוצאת סביוניטה-קרימונה, וכן גם קטעים מפירושו של ר' אברהם מפראג, ממהדורת פראג ש"ט-ש"י. הדינים שנדפסו בראש המחזור נקראים גם כאן, כמו בהוצאת סביוניטה-קרימונה, בשם "מעגלי צדק". בכמה מן המהדורות הבאות נקרא כל הפירוש שבמחזור בשם "מעגלי צדק", ומאוחר יותר כונה המחזור כולו בשם "מחזור מעגלי צדק".
תיבות פתיחה רבות מעוטרות בחיתוכי עץ נאים.
בכרך הראשון, במוסף ליום ראשון של פסח (בפיוט על המזלות; דפים קנ-קנב), הודבקו פיסות נייר ועליהן איורי המזלות שצוירו ביד.
הגהות קצרות בכתב-יד, בכתיבה איטלקית. מחיקות צנזורה רבות (בכרך הראשון, ביוצר לפרשת זכור נמחקו עמודים שלמים; ביוצר ליום השני של שבועות, נמחק פיוט שלם).
שני כרכים. כרך ראשון: [3], ז-רנה, [3], רסא-רפד דף. כרך שני: פח, [3], צד-רצא [צ"ל: רצג] דף. 28.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב בינוני-טוב, כרך שני במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער של הכרך הראשון ובדפים נוספים בשני הכרכים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט, משוקמים ברובם בהשלמות נייר (בדף השער של הכרך הראשון ובמספר דפים נוספים, הושלם הטקסט בצילום). הדבקות נייר בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. במספר דפים חיתוך שוליים עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. מספר דפים מנותקים. יתכן ומספר דפים הושלמו מעותק אחר. כריכות חדשות.
בדף האחרון של הכרך הראשון חתימה של Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
באותה השנה נדפס באותו בית דפוס מחזור דומה, כמנהג פולין.
בדף השער של שני הכרכים, נדפס דגל המדפיס של זורזי די קבאלי, במרכזו פיל הנושא על גבו צריח ובו חיילים (ראה: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 32 ועמ' 136).
Orden de Roshasanah y Kipur, מחזור לראש השנה וליום כיפור, עם סדר הסליחות, בתרגום לספרדית. [דורדרכט (הולנד)], דפוס Yahacob Israel, [בבית הדפוס של P. Verhagen, שמ"ד 1584].
מהדורת מחזור זו היא לפי הידוע ההדפסה הראשונה בהולנד של ספר תפילה עבור היהודים הספרדים שהתיישבו במקום (החלק הראשון של מחזור זה, לשלושת הרגלים, נדפס כחודשיים לפני החלק שלפנינו). ההתיישבות היהודית בהולנד היתה בחיתוליה באותה תקופה. בשעת הדפסת המחזור שלפנינו טרם קמה הקהילה היהודית באמשטרדם.
הטבעת שם בעלים בחזית הכריכה: "E.. B".
170, 327-175 דף. חסרים 4 דפים: 174-171. 13.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות רבות בטקסט. קרע בדף השער עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בצדו השני, ללא חסרון. חיתוך דף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער. דפים ראשונים רופפים ומנותקים בחלקם. חותמות. כריכת עור עתיקה, עם נייר פורזץ צבעוני (דף המגן האחורי חסר), ועם עיטורים מוזהבים נאים בשדרה. פגמים וסימני עש בכריכה.
בקולופון שבעמוד האחרון מופיעה העיר מיינץ (Maguntia) כמקום הדפוס (על פי קולופון זה כונה המחזור "Machzor Maguntia"), אך כפי הנראה מקום הדפוס שובש לצורכי הטעיית הצנזורה הנוצרית, והמחזור נדפס באמת בעיר דורדרכט בדפוס P. Verhagen (ראה חומר מצורף).
מהדורה נדירה, שלמיטב ידיעתנו לא הופיעה מעולם במכירות.
Orden de las Oraciones Quotidianas [סדר התפילות לימות החול ולשבתות, לראשי חדשים, לחנוכה ולפורים]. האג, דפוסSelomoh de Mercado & Jahacob Castello, בבית הדפוס של C. Hoffeling, תצ"ד [1734]. ספרדית.
סידור תפילה בספרדית, לימות החול, לשבתות, לראשי חדשים, לחנוכה ולפורים. פורמט מיניאטורי.
דף שער מאוייר בתחריט נאה, מעשה ידי D. Coster.
כריכת עור מקורית נאה, עם עיטורים מוזהבים, ואבזם כסף מקורי לסגירה.
בעמודים האחרונים, לוח לשנים תצ"ה-תק"ל (1734-1769), עם תאריך עברי ולועזי של זמן התחלת שאלת גשמים בחוץ לארץ, בכל אחת מהשנים.
הסידור שלפנינו הוא ספר התפלה היהודי הראשון שנדפס בהאג. בזמן הדפסתו פעלה בהאג קהילת יהודים ספרדים קטנה, שמנתה כמאתיים נפשות בלבד.
בסידור שלפנינו מופיע לראשונה בדפוס תרגום של הפיוט הנודע "לכה דודי" לרבי שלמה אלקבץ (ראה: H.P. Salomon, Lekha Dodi, The American Sephardi, vol. V, no. 1-2, pp. 33-42).
[1], 292, [6], [2] (ריקים), 533-293, [6] עמ'. 7 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר בהיר ואיכותי. חיתוך דפים מוזהב. כתמים קלים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים, ואבזם כסף מקורי לסגירה. פגמים קלים בכריכה.
ספר התהלים וסדר המעמדות שלפנינו נדפסו במקור כחלק מסידור השל"ה, כשלכל חלק דף שער נפרד – לסידור, לתהלים ולסדר המעמדות.
ספר התהלים נדפס עם שני פירושים: פירוש מלים "בלשון קלילא", המלוקט מפירושי רש"י, רד"ק, אבן עזרא, ועוד; ופירוש רחב, שהוא למעשה פירושו של רבי משה די מירקאדו (מופיע בפירושו על ספר קהלת ותהלים, שנדפס באמשטרדם תי"ג).
סדר המעמדות נדפס עם פירוש מאת רבי אברהם סאראוואל.
בדף השער של ספר תהלים נדפס: "והאומרו בכוונה ובמתון ולא במרוצה מובטח לו שהוא בן עולם הבא".
העותק של רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים. בדפי השערים מופיעות חותמותיו (שני סוגי חותמות: חותמת באותיות מרובעות וחותמת בצורת חתימה).
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14 קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא, מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
חותמות בדפים לד-לה בתהלים: "שמואל קמחי ס"ט".
ב, ז-לח, מג-מו, לט-מב, מז-קט, קיא-קל; [1], מח דף. חסרים 9 דפים: דפים ג-ו, קי מתהלים (הושלמו בצילום), וארבעה דפים אחרונים (מט-נב) מהמעמדות. דפים לט-מב מתהלים נכרכו שלא במקומם, לאחר דף מו. 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים גדולים בדף השער של תהלים ובדפים נוספים, עם פגיעות רבות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (מסגרת השער של תהלים הושלמה בצילום). כריכה חדשה.
סידור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ב [1842]. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים (האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" – המגיד משקלוב). הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב, וכבר בצעירותו החל לעסוק בענייני דפוס. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש קלים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).
קדם-שער בפיתוח נחושת. איורי ההגדה בפיתוחי נחושת לפי מהדורת אמשטרדם תנ"ה. בסוף ההגדה: לוח גדול (מקופל) עם תחריט מפת ארץ ישראל.
רישום בעלות בדף השער: "קניתי מן ר' בער ב"ר חיים, הק' שמעון בר מרדכי ז"ל באיטינגן".
[2], נב דף + לוח מקופל (מפה). 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר. מפה במצב טוב-בינוני: כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות באיורים. קרעים קלים בסימני הקיפול. כריכת עור חדשה.
יערי 199; אוצר ההגדות 300.
הגדה של פסח, עם תרגום לערבית-יהודית [שרח]. [בומבי, תרט"ז 1856].
כפי הנראה, נדפסה ללא שער. הדפסה ליטוגרפית של כתב-יד.
עברית וערבית-יהודית, פסקה אחר פסקה. נוסח ההגדה באותיות מרובעות מנוקדות, והתרגום לערבית-יהודית באותיות רש"י או באותיות מרובעות בלתי מנוקדות. נוסח ברכת המזון, ונוסח "נשמת" עד לסופה של ההגדה, נדפסו ללא ניקוד.
בדף טו איור הקערה. בדף כב/2 איור תיבת פתיחה.
רישומים בכתב-יד בדפי המגן, של "הצעיר בניימן דויד חיים", בעברית ובאנגלית.
ג-מ עמ', מא-עב דף. 14.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מנותקת, עם סימני עש ופגמים (בטנת הכריכה מורכבת מדפים ממהדורת תנ"ך בתרגום למראטהי).
יערי 750; אוצר ההגדות 1018; יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח, בומבי, מס' 5.
הגדה נדירה במיוחד. במפעל הביבליוגרפיה נרשמה ההגדה על פי שני עותקים (אחד מהם בצילום), בהם חסרים דפים רבים. בספריה הלאומית נסרק אחד מעותקים אלו (מאוסף ששון), והוא פגום וחסר ברובו. כפי הנראה, לפנינו עותק שלם יחיד בעולם.
ספר תולדות יעקב יוסף, על התורה בדרך החסידות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. קוריץ, [תק"מ 1780]. דפוס צבי הירש בן ארי' ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר "תולדות יעקב יוסף" – הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב" (לפי מסורות חסידיות שונות נולד בשנות הת"כ ונפטר קרוב לגיל 120). ראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט, ובו מביא המחבר בלמעלה מ-280 מקומות דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו, כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!]. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
כשעלה רבי מנדל מוויטבסק לארץ, נפגש בדרכו עם רבי פנחס מקוריץ שאמר לו "למה הדפיס הרב מפולנאה אלף ספרים וקבע מחירם זהוב לכל ספר, מוטב היה אילו הדפיס רק ספר אחד ואני הייתי משלם עבורו אלף זהוב...".
במהלך המלחמה נגד החסידות נשרפה המהדורה הראשונה בפומבי בעיר ברודי ובמקומות אחרים וזו הסיבה לנדירותה הרבה של מהדורה זו (אנציקלופדיה לחסידות, ב' עמ' רעז).
רישום בעלות בדף השער: "קניתי על מיזאט [מכירה פומבית] של ר' יצחק [---] – הק' שמואל זיינוול בהק' [--] צבי שו"ב מקעשניב [---]".
[1], רב דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (כתמים רבים וגדולים במספר דפים). בלאי. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד). קרעים חסרים במספר מקומות נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים (בשני דפים כותרות חסרות). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספרי הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה – "תורה מגן עדן"
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
בקטלוג שלפנינו המהדורות הראשונות של שלושה מספרי הרה"ק מפולנאה, שנדפסו בקוריץ שנה אחר שנה (תק"מ, תקמ"א ו-תקמ"ב): ספר תולדות יעקב יוסף, ספר בן פורת וספר צפנת פענח (פריטים 39-41).
ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
לפנינו עותק מיוחס שהיה שייך למו"ל הספר, חתן המחבר – הרה"ק רבי אברהם דוב אוירבך מחמעלניק, ועבר לאחר מכן לבנו הרה"ק רבי יעקב פנחס אוירבך מלעטשוב, חתנו של הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז'.
בדפי המגן האחוריים רישומים המעידים על כך: "זה הספר בן פורת יוסף הי' של רשכב"ה הרב מחמעלניק ונתן לי אבי במתנה"; "זה הספר בן פורת יוסף שייך להרב המופלג בתורה וביראה החכם השלם כבוד שמו ר' יעקב פנחס בהרב האי גאון הרב מחמעלניק חתן הרב הקדוש ר' ברוך ממעזבוז ואיתן מושבו פ"ק מעזבוז"; "הרב מלעטשוב". רישום נוסף בדף השער: "להרב ר' יעקב פינחס".
הרה"ק רבי אברהם דוב אוירבך (נפטר תקע"א), תלמיד הבעש"ט, שהעיד עליו "שהוא לומד תורה לשמה". רבי אברהם דוב, שהביא את הספר שלפנינו לדפוס, מוזכר בשער בתור חתן המחבר, אבל למעשה היה נשוי לנכדתו, בת חתנו רבי צבי (בן רבי חיים צאנזיר מראשי הקלויז בברודי). לפי המסופר, הבעש"ט עצמו הוא שהציע את השידוך, ואף הבטיח לזוג הצעיר מזונות על שולחנו במשך שנה אחת. במשך שנה שלימה אכל את מזונותיו על שולחנו של הבעש"ט, כשהבעש"ט מקפיד שלא להסב לסעודה בלעדיו. לאחר מכן, עבר לאכול מזונות בבית חותנו-זקנו בעל ה"תולדות". קיבל בחסידות ועבודת ה' מחותנו-זקנו וכן מרבי דוב בער – המגיד ממזריטש. כיהן כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו ה"תולדות" מילא את מקומו בפולנאה. שלושה מבניו השתדכו עם בית הבעש"ט: בנו רבי משה זאב היה חתן רבי צבי בן הבעש"ט, בנו רבי יעקב פנחס היה חתן רבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט (בן בתו אדל), ובנו רבי יוסף יוסקה היה חתן רבי נחמן מברסלב. כאמור, הספר שלפנינו יצא לאור על ידו, כפי שנכתב בשער. שנה קודם לכן היה רבי אברהם דוב שותף להוצאת הספר הראשון של חותנו-זקנו "תולדות יעקב יוסף" (בקוריץ תק"ם; בשער נכתב גם שמו של חתן בעל ה"תולדות" רבי אברהם שמשון מראשקוב, אך מצוין שהוא כבר התיישב בארץ ישראל; ראה פריט קודם). שנה לאחר מכן (בשנת תקמ"ב) הוציא לאור ספר שלישי מתורת חותנו-זקנו – ספר צפנת פענח (ראה פריט הבא). גם לאחר שהתמנה רבי אברהם דוב לרבה של פולנאה, המשיך להיות מכונה כרבה של חמעלניק (בהסכמות לספרים שנדפסו בפולנאה).
בנו, הרה"ק רבי יעקב פנחס אוירבך מלעטשוב, היה חתנו של רבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט (בן חתנו הרה"ק רבי יחיאל). הוא נישא לבתו של רבי ברוך – מרת אדל, שהייתה קרויה על שם אם אביה, בת הבעש"ט. רבי יעקב פנחס היה בעל הדפוס במז'יבוז', והוא מוזכר בהסכמותיו של ה"אוהב ישראל" מאפטא שכיהן אז במז'יבוז' והסכים על ספרים שנדפסו שם ("הרב החסיד המפורסם בנן של קדושים מו"ה יעקב פנחס נ"י חתן הרב הקדוש וברוך זלה"ה מפה...", "...הרב המופלג... כבוד מהור"ר יעקב פנחס נ"י מחזיק הדפוס דפה ק"ק מעזיבוז..."; ראה: אגרות האוהב ישראל, עמ' קטז, רכב).
בדף השער ובדפי המגן רישומים נוספים, בהם רישומים של אחד מבני המשפחה: "...פנחס נ"י אויערבאך חתן ה"ר צבי מנחם נ"י".
[1], ק דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וכתמי שעווה. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר. פיסת נייר מודבקת בשער (על גבי מסגרת השער) ועליה חותמת צנזורה. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
אגרת הקודש של הבעש"ט
במהדורתו הראשונה של הספר בן פורת יוסף, נדפסה לראשונה (בסוף הספר) אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שהתגורר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י, ובה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
ספרי הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה – "תורה מגן עדן"
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
בקטלוג שלפנינו המהדורות הראשונות של שלושה מספרי הרה"ק מפולנאה, שנדפסו בקוריץ שנה אחר שנה (תק"מ, תקמ"א ו-תקמ"ב): ספר תולדות יעקב יוסף, ספר בן פורת וספר צפנת פענח (פריטים 39-41).
ספר צפנת פענח, דרושים על ספר שמות, ע"פ פשט רמז דרוש וסוד, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה, בעל "תולדות יעקב יוסף". קוריץ, [דפוס צבי הירש מרגליות וחתנו שמואל בן ישכר בער, תקמ"ב 1782]. מהדורה ראשונה.
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר שלפנינו: "צפנת פענח, חדש מחודש... דרושים על סדר הפרשיות בס[פר] שמות, והם דרושים נחמדים בדרך פרד"ס בכמה אופנים. חיברם הרב החסיד מוהר"ר יעקב יוסף, ול"ו רג"ל על לשונו הקדמות רבו הרב המפורסם, קדוש יאמר לו, מהר"ר ישראל בעל שם טוב. וידענו שכבר נדפס להרב הנז[כר] ס[פר] תולדות יעקב יוסף, ונותנים לו את השבח. ושם [בספר צפנת פענח] כתוב שחיבר ס[פר] בן פורת יוסף. ונדפס צפנת פענח בעיר קארעץ שנת תקמ"ב" (מערכת ספרים, אות צ'). מדברי החיד"א נראה שמכל ספריו של בעל ה"תולדות יעקב יוסף" רק ספר זה היה לפניו.
[1], צה דף. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות וכתמי רטיבות גדולים וכהים. בלאי. קרעים חסרים סביב שולי דף השער, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט מעברו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקת נייר דבק על הטקסט בדף האחרון). סימני עש רבים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים במספר מקומות נוספים. יתכן שהדף שלאחר השער הושלם מעותק אחר. כריכה חדשה.
ספרי הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה – "תורה מגן עדן"
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
בקטלוג שלפנינו המהדורות הראשונות של שלושה מספרי הרה"ק מפולנאה, שנדפסו בקוריץ שנה אחר שנה (תק"מ, תקמ"א ו-תקמ"ב): ספר תולדות יעקב יוסף, ספר בן פורת וספר צפנת פענח (פריטים 39-41).