מכירה 89 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove דפוסי filter דפוסי
- (-) Remove שנות filter שנות
- ערש (6) Apply ערש filter
- והר (6) Apply והר filter
- ודפוסים (6) Apply ודפוסים filter
- הש (6) Apply הש filter
- עתיקים (6) Apply עתיקים filter
- 15 (6) Apply 15 filter
- 15th (6) Apply 15th filter
- 17 (6) Apply 17 filter
- 17th (6) Apply 17th filter
- book (6) Apply book filter
- centuri (6) Apply centuri filter
- earli (6) Apply earli filter
- incun (6) Apply incun filter
- print (6) Apply print filter
- th (6) Apply th filter
ספר העקרים, עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יוסף אלבו. [שונצינו, דפוס ישראל נתן שונצינו ובניו, רמ"ו 1485]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש).
מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל. נדפסה בראשית ימיו של הדפוס העברי, בעיר שונצינו שבאיטליה, בבית הדפוס הנודע של משפחת המדפיסים העברית הראשונה.
בעותק שלפנינו נמצאים גם דפים [56]-[58] (קונטרס ח, דפים 4-2), שהושמטו ממרבית העותקים מחמת הצנזורה הנוצרית (ראה רשומה מס' 109905 במפעל הביבליוגרפיה). בדפים אלה מחיקות צנזורה רבות של שורות שלמות (כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר נוצרו קרעים חסרים עם פגיעות רבות בטקסט).
נדפס ללא שער. צדו הראשון של הדף הראשון חלק, ובצדו השני הקדמת המדפיס: "אמר המחוקק, בהיות המאמר הנכבד הזה הנקרא ספר העקרים לחכם הגדול רבינו יוסף אלבו ז"ל ספרדי מעיר סוריא"ה אשר בספרד גדול התועלת והפרי לבני אומתינו עד מאד... מצורף לזה... להיותו פחות משבעים שנה שנעדר החכם הנזכר ז"ל מחבר הספר הזה... למען יתפשט תועלתו... לזכות בו את הרבים להאיר בו את עיניהם ולבם ולכבוד בני עמנו ראינו לחקקו באופן שלם...". בסוף ההקדמה מופיע גם תאריך תחילת ההדפסה: "כ"ב מרחשון רמ"ו לאלף הששי פה העיר שונצי"ן".
שני קולופונים בסוף הספר. בראשון מובא תאריך סיום ההדפסה: "והיתה השלמתו פה שונצינו אשר במדינת לומברדיאה... בעשרים ואחד יום לחדש טבת שנת חמשת אלפים ומאתים ששה וארבעים לבריאת עולם...". הקולופון השני הוא מ"התלמיד המשרת אשר עשה במלאכת הספר", החותם את דבריו במליצה המפורסמת [שכאן מקורה]: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' משונצינו".
בראש מפתח העניינים ובראש הקדמת הספר תיבות פתיחה מעוטרות בתחריט עץ.
רישומי בעלות בדף [1]: "זה הספר של המשכיל ונבון כמהר"ר ברוך מבלאניס יצ"ו"; "מאיר הספרדי"; "לה' הארץ ומלאה, קנין כספי יעקב ממודינה[?] יצ"ו"; "זה הספר של החכם הנעלה על כל מעלה רמה... ה"ה כה"ר אשר נאמן נירו לעד לא יכבה פה וירונה".
מחיקות צנזורה במספר מקומות. הגהות רבות [בכתב-ידו של רבי יעקב הנ"ל], רובן ראשי פרקים וציטוטים מתוך הספר. במספר מקומות מופיעים איורים, וכן הדגשת מאמרים בקו תחתי.
עותק שלם. [108] דף. עמוד ראשון ועמוד אחרון חלקים. יד קונטרסים: א-ב8, ג6, ד-יג8, יד6. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם בהדבקות נייר. בשלושת הדפים הנדירים (דפים [56]-[58]) קרעים חסרים רבים עם פגיעות רבות בטקסט כתוצאה ממחיקות הצנזורה וחריכת הדיו את הנייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים ברובם בהדבקות נייר. הדבקות נייר בשולי חלק מהדפים, במספר דפים על גבול הטקסט. הדף הראשון והאחרון משוקמים בהדבקת רצועות נייר סביב כל השוליים. רישומים בכתב-יד על דפי המגן והבטנה. תו ספר. כריכת עור איכותית (חתומה: E.A. Enders, München), עם פגמים קלים.
ישנם הבדלים טיפוגרפיים בין הטפסים השונים של הספר (כפי הנראה עקב דפים רבים שנסדרו מחדש תוך כדי ההדפסה), ושינוי בולט בדף א של קונטרס ה (דף [31]). ראה: י' ריבקינד, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 55-56 [ריבקינד מבחין בין שני סוגי טפסים, טופס א' וטופס ב' (שהוגה ותוקן מטעויות) – העותק שלפנינו הוא מסוג טופס ב'].
לתיאור מפורט של הספר, ועל מחלוקת הביבליוגרפים מי מבני משפחת שונצינו הדפיס את הספר, ראה עוד: פ' תשבי, קרית ספר, סג, תש"ן-תשנ"א, עמ' 615-621, מס' 36.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ג (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו. מקורו של שם המשפחה בשמה של העיר הראשונה באיטליה בה פעלו. לפנינו שתי מהדורות של ספר העיקרים שנדפסו על-ידי משפחת שונצינו – המהדורה הראשונה שנדפסה בעיר שונצינו על ידי ישראל נתן שונצינו ובניו (ישראל נתן היה אבי המשפחה ומייסד הדפוס בעיר שונצינו), והמהדורה הרביעית שנדפסה ברימיני על ידי גרשום שונצינו (ראה פריט הבא).
"ספר עקרים לרבי יוסף אלבו הספרדי", עיקרי האמונה היהודית. רימינו (רימיני, איטליה), [דפוס יירונימו איש שונצינו הנקרא גרשם בן משה], רפ"ב [1522]. בשער: "נדפס שלישית", אך לאמיתו של דבר זוהי מהדורתו הרביעית של הספר (ראה: א"מ הברמן, המדפיסים בני שונצינו, וינה תרצ"ג, עמ' 62-61).
מעבר לשער נדפסה הקדמת המדפיס, "אמר המחוקק" – פסקה זו הועתקה בשלמותה, יחד עם תאריך ומקום ההדפסה, מן המהדורה הראשונה של הספר, שונצינו רמ"ו (ראה פריט קודם). בסופה הוסיף המדפיס גרשם שונצינו מספר פסקאות נוספות, תוך הזכרת שמו ושם סבו, ישראל נתן שונצינו, שהדפיס "על ידי בניו" את המהדורה הראשונה.
קולופון בדף האחרון: "אברך ה' אשר יעצני להתחיל ולהשלים זה הספר עקרים... והוא ית' ברחמיו אזרני חיל בהגהתו בררתי האוכל מתוך הפסולת וקוצים כליתי מהכרם... והיה הספר הזה כעץ שתול על פלגי מי התורה, ועל יובל ישלח עקריו ושרשיו... ולא ימיש מעשות פרי המשמח אלהים ואנשים... על כן אברך ה'... בחפזי אמרתי אני המחוקק השונציני...".
בדף [5] תיבת פתיחה מעוטרת בחיתוך עץ נאה.
חתימה בדף השער: "הקטן וואלף סגל". רישום בעלות נוסף, מחוק בחלקו בדיו. רישום בעלות בדף [5]: "לי למקנה אברהם לפפה". ציוני מקורות בכתב-יד בשולי חלק מהדפים.
[154] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער, עם פגיעה בדגל המדפיס ובטקסט מצדו השני של הדף, וקרעים חסרים קטנים בשוליים, משוקמים בהדבקות נייר (חלק מההדבקות על גבי הטקסט ועל דגל המדפיס). קרעים בשולי מספר דפים, בהם קרעים קטנים חסרים, משוקמים בהשלמות נייר. הדבקות נייר במספר דפים נוספים, בחלקן על הטקסט. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
בדף השער שלפנינו מופיע לראשונה דגל המדפיס המפורסם של גרשם שונצינו, שעתיד להופיע ברבים מספריו: איור מגדל מבוצר, עם מדרכה לפניו, מוקף מסגרת, ולצדו פסוק ממשלי "מגדל עוז שם ה', בו ירוץ צדיק ונשגב" (ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, מס' 6; הערה בעמוד 123-124).
ספר רבינו בחיי – ביאור על התורה מאת רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה. [נאפולי, דפוס עזריאל בן יוסף (גונצנהוזר) אשכנזי, רנ"ב 1492]. אינקונבולה (דפוס ערש).
מהדורה ראשונה שנדפסה בתקופת ערש הדפוס העברי. מהדורת-אם לכל עשרות מהדורות הדפוס של חיבור זה, שבאו אחריה.
בעמוד הראשון של ספר שמות ובעמוד הראשון של ספר ויקרא, מסגרות מאוירות בתחריט עץ, עם איורים של צמחיה עבותה, טווסים, מלאכים, סוסים וצבאים, ועוד. תיבות פתיחה מעוטרות במקומות נוספים.
המחבר, רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו-ה'ק' 1255-1340), מחכמי גירונה ומפרשני המקרא החשובים. תלמידו של הרשב"א. בפירושו קיבץ רבינו בחיי מקורות, פירושים ומדרשים, בארבעה רבדי פרשנות: רובד הפשט – המבוסס על פרשני המקרא בדרך הפשט; רובד המדרש – המבוסס על מדרשי האגדה; רובד הפרשנות השכלית – המבוסס על הפילוסופיה; ורובד רביעי המכונה "דרך הקבלה", או "דרך האור" המבוסס על ספרי הקבלה והמקובלים, ובין היתר נמצאות בו מקבילות לספר הזוהר, שטרם פורסם בתקופתו והיה כנראה למראה עיניו של רבינו בחיי. חידושו של רבינו בחיי היה באיגוד רבדי הפרשנות השונים וסידורם תחת כל פסוק, ובהרחבה של הרובד הקבלי, תוך העמקה וביאור דברי הסוד המופיעים בצמצום בפירוש הרמב"ן. על פי עדויות שונות, כבר בתקופה מוקדמת היה פירושו של רבינו בחיי חיבור נפוץ ומקובל בקרב העם. בעל התוספות יום טוב כתב כי "רבים וכן שלמים היו רגילים מדי שבת בשבתו לקרא וללמוד ספר ר' בחיי", וכן כתב רבי אברהם זכות בספר יוחסין: "זה הספר יצא שמו בכל העולם". מובאות רבות מספר רבינו בחיי מצויות בספר "צאינה וראינה", דבר המעיד על השימוש העממי שנעשה בספר. עוד לפני סופה של המאה השש עשרה נדפס החיבור בכעשר מהדורות, ועם השנים נדפסו עשרות רבות של מהדורות נוספות.
הגהות רבות (חלקן ארוכות, רובן קצוצות) ממספר כותבים (בכתיבה ספרדית, מרובעת, בינונית ורהוטה).
[270] דף. במקור: [288] דף. חסרים 18 דפים (כולל הדף האחרון – דף חלק במקור). הרכב הקונטרסים: ב6 (חסר קונטרס א ושני הדפים הראשונים של קונטרס ב), ג-ט8, י10, יא-כח8, כט6 (חסרים הדף השני והדף השביעי), ל-לה8 (חסר קונטרס לו בן 6 דף, בו הדף האחרון חלק). כל הדפים החסרים הושלמו בצילום. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים ועקבות רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר (עם השלמות של הטקסט בצילום ובכתב-יד במספר מקומות). רוב דפי הספר עברו שיקום מקצועי. שוליים קצוצים בדפים עם מסגרות התחריט, עם חסרון ופגיעה בתחריטים. קרעים חסרים סביב שולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים. כריכת עור חדשה.
במקביל למהדורה זו הובאה לדפוס באותה שנה (רנ"ב) מהדורה נוספת של החיבור, בספרד או פורטוגל. חלקים ממנה שרדו, אך לא ברור אם נשלמה בימי הגזירות ההם של הגירוש מספרד.
Liber Chronicarum [כרוניקת נירנברג], בעריכת הרטמן שדל. [הוצאת Anton Koberger, נירנברג, 12 ביולי 1493 - רנ"ג (פרטי הדפוס בקולופון)]. מהדורה ראשונה. לטינית (מהדורה גרמנית נדפסה מאוחר יותר באותה שנה).
עותק שלם מהמהדורה הראשונה של ספר האינקונבולה המאויר "כרוניקת נירנברג" בעריכת הרטמן שדל, הפורש בפני הקורא את תולדות העולם מבריאת האדם ועד לזמן כתיבתו – מהיצירות החשובות ביותר של תקופת דפוסי הערש, ומראשוני הספרים שבהם שולבו איורים בגוף הטקסט. 325 דף (מתוך 328; חסרים שלושה דפים ריקים); עם כ-1800 חיתוכי עץ מרשימים (חיתוכי עץ רבים נדפסו יותר מפעם אחת). אותיות פתיחה אחדות מצוירות ביד. רישומים בכתב-יד בשולי כמה דפים (לטינית).
"כרוניקת נירנברג" נודעת כאחד הספרים היפים ביותר מימי ראשית הדפוס, בעיקר בזכות שפע חיתוכי העץ שנכללו בה, בהם: מפת עולם תלמאית; מפה של מרכז וצפון אירופה, על-פי מפת ניקולאוס קוזאנוס, הנחשבת למפה המודרנית הראשונה של מרכז אירופה; חיתוכי עץ המציגים מגוון סצנות תנ"כיות ואירועים היסטוריים (בהם שתי עלילות דם מוקדמות – עלילת ויליאם מנוריץ' ועלילת הדם בטרנטו); דיוקנאות רבים של נביאים, מלכים ואישים שונים; וכן מראות ערים באירופה ובמזרח הקרוב, בהן ירושלים – חיתוכי עץ הנחשבים לתיאורים החזותיים הראשונים של ערים רבות שהופיעו בדפוס.
חיתוכי העץ נוצרו בידי הצייר ואמן ההדפס מיכאל וולגמוט (Michael Wohlgemut, 1434/37-1519) אשר היה מבין האמנים המובילים בנירנברג באותם ימים, ובנו החורג וילהלם פליידנוורף (Wilhelm Pleydenwurff, סביב 1450-1494), בבית המלאכה של וולגמוט. בין השוליות והתלמידים בבית המלאכה היה אלברכט דירר, אשר חלק מהחוקרים מייחסים לו כמה מן האיורים המופיעים בכרוניקה ("היום השביעי לבריאה" – דף V, ו"השמש והירח" – דף CLVII). הכנת האיורים והדפסת הספר ערכו כשלוש שנים, פרי עמלם של כ-100 אומנים אשר הפעילו 24 מכבשי דפוס בבית הדפוס הגדול של אנטון קוברגר בנירנברג.
בין חיתוכי העץ: • בריאת חוה (דף VI). • תיבת נח (דף XI). • נח ובניו (דף XV). • מגדל בבל בבנייה (דף XVII). • חורבן סדום ופגישתם של אברהם ומלכי-צדק (דף XXI). • עקדת יצחק (דף XXII). • התגלות ה' למשה בסנה הבוער; איוב והשטן (דף XIXX). • עגל הזהב (דף XXXI). • מנורת שבעת הקנים (דף XXXII). • הכהן בבגדי כהונה, הכיור והמזבח (דף XXXIII). • משפט שלמה (דף XLVII). • עליית אליהו השמימה (דף L). • צדקיהו העיוור מובל לבבל (דף LXII). • בית המקדש השלישי – תכניות פנים בית המקדש ואיור המבנה (דפים LXVI ו-LXVII). • מראות הערים נירנברג (לוח כפול), וירצבורג (Herbipolis), מגדבורג, באזל, פראג, שטרסבורג (Argentina), ונציה, פדובה, רומא, מנטובה, פירנצה, אלכסנדריה, דמשק, יריחו, טבריה, ירושלים (במרכזה מקדש שלמה; דף XVII), ועוד. • Destruccio Iherosolime, חיתוך עץ המתאר את חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון. • יהודים מוצאים להורג בשריפה • צליבת ויליאם מנוריץ' (דף CCI). • יהודים מענים את הילד סימון מטְרֶנְטוֹ (דף CCLIII). • ריקוד המוות (דף CCLXIII). • ועוד.
מבחינת תוכנה, סוקרת הכרוניקה את המאורעות החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית – בהתבסס על התנ"ך, על הברית החדשה, ועל הידע המדעי, ההיסטורי והפילוסופי של זמנה – החל מבריאת העולם ועד לזמן כתיבת הספר. שדל ליקט וערך את הטקסט ממקורות רבים, בלא הפניות (על-פי נוהג התקופה), תוך הקפדה על החלוקה המסורתית של ההיסטוריה לשבעה עידנים: בריאת העולם ועד למבול; המבול ועד ללידת אברהם אבינו; לידת אברהם אבינו ועד למלכות דוד; ראשית מלכות דוד ועד לגלות בבל; גלות בבל ועד להולדת ישו; הולדת ישו ועד לימי המחבר (בסופו של חלק זה מופיעים מספר עמודים ריקים – לרישום האירועים שטרם התרחשו בעידן זה); ועידן שביעי, עתידי: בואו של צורר המשיח (האנטיכריסטוס) באחרית הימים ויום הדין. בנוסף כולל הספר תיאור עשיר ומפורט של ערים חשובות באירופה ובמזרח הקרוב. רבים מתיאורי הערים מלווים איורים גדולים ומפורטים (חיתוכי עץ), הנחשבים לדימויים החזותיים הראשונים של רבות מהערים הללו בדפוס, ומצטיינים בדיוק ובזיקה לפרטים שכמוהם לא נודעו לפני כן (מטבע הדברים, רבים מהאיורים לא התבססו על רשמים ישירים מהערים, אלא על איורים קודמים ועל דמיונם של האמנים).
לספר נודעה פופולריות ככרוניקה היסטורית וכמקור מהימן לידע המדעי וההיסטורי של זמנו, והוא נדפס שלוש פעמים בעשור הראשון לצאתו לאור, אם כי לא הניב רווח למו"לים; בסה"כ נדפסו כ-1400 עותקים במהדורה הלטינית – מהם, על-פי ההערכה, שרדו כ-400 עותקים, וכ-700 עותקים במהדורה הגרמנית, שנדפסה באותה שנה, מהם שרדו כ-300 עותקים בסך הכול (ראו: Chronicle of the World, The Complete and Annotated Nuremberg Chronicle of 1493. Köln, London, Madrid, New York, Paris, Tokyo: Taschen 2001, עמ', 7-37).
[20], CCXCIX, י [1] דף; [5] דף (הקונטרס De Sarmacia regione Europe). סה"כ 325 דף, מתוך 328. חסרים שלושה דפים ריקים. דפים CCLXI-CCLVIIII ריקים, למעט כותרות עליונות. 46 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כ-60 דפים עם שוליים קטנים יותר (ייתכן שחלקם הושלמו מעותק אחר), בחלקם הורחבו השוליים במילוי נייר. המפה שבסוף הספר חסרה בחלקה ושוקמה באופן מקצועי – החצי החסר (שבגבו הקולופון) הושלם מעותק אחר; עם הדבקות נייר בשוליים. הדבקות נייר בשוליים הפנימיים בכמה דפים. כתמים (חלקם כהים) ופגמים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים במספר דפים. קרעים במספר דפים, בהם כמה קרעים ארוכים, חלקם עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים, חלקם משוקמים. נקבי תילוע, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד. בדף CLXIX נמחקו כמה שורות טקסט ואחד האיורים בדיו. הדף הראשון מודבק על נייר לשיקום ומנותק חלקית. כריכה ישנה, עם עיטורים מוזהבים (הכותר מוטבע על השדרה). פגמים קלים בכריכה. תווי ספר בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית.
מצורפת פקסימיליה של המהדורה הגרמנית של "כרוניקת נירנברג":
Chronicle of the World, The Complete and Annotated Nuremberg Chronicle of 1493. Köln, London, Madrid, New York, Paris, Tokyo: Taschen, 2001
Parte presa nell'eccellentiss. Conseglio di Pregadi. 1550. Adì 8. Luglio. In Materia de Marani. צו גירוש ליהודים האנוסים בוונציה. [ונציה (בשער: "Stampata in Calle dalle Rasse"), 1550 ש"י]. איטלקית.
עלון רשמי מטעם הסנאט הוונציאני (Consiglio dei Pregadi; "מועצת המוזמנים"), ובו צו גירוש ליהודים האנוסים שהתיישבו בוונציה. על-פי הצו, על האנוסים (באיטלקית "Marani", מונח שמקורו ב"מאראנוס" – האנוסים מספרד ופורטוגל) לעזוב את השטחים שבשליטת הרפובליקה של ונציה תוך חודשיים. מי שלא ימלא אחר ההוראה – יוחרם רכושו וישלח לשרת כחותר בספינת משוטים במשך שנתיים. עונש דומה יוטל על כל אזרח ונציאני שימשיך לקיים קשרים עם המגורשים.
בעמוד השער נדפס סמל ונציה – האריה של מרקוס הקדוש, אוחז בחרב.
נדיר. רשומה אחת בלבד ב-OCLC.
ככלל, חרף העובדה שהותר להם לחיות בתחומי הגטו העירוני בלבד, יחסם של שלטונות ונציה ליהודי הרפובליקה היה סובלני למדי, ונטוע בגישה פרגמטית המעמידה את צרכיה הכלכליים והביטחוניים של המדינה לפני האידיאולוגיה הקתולית ומוסד האינקוויזיציה. מכיוון שתרומתם הכלכלית של יהודי ונציה כמלווים בריבית וסוחרים בעלי קשרים ענפים ברחבי העולם הייתה מרכזית, הם זכו לחופש מסוים, ובייחוד בהשוואה למדינות קתוליות אחרות.
יחד עם זאת, היהודים האנוסים, אשר נמלטו אל ונציה מספרד ומפורטוגל, זכו ליחס חשדני יותר, ופעמיים החליט הסנאט של ונציה לגרשם: בפעם הראשונה ב-1497, החלטה שהייתה לאות מתה בחוק, ובפעם השנייה ב-1550, אז מומש צו הגירוש באופן חלקי ביותר. בעקבות לחץ הסוחרים הנוצרים ומתוך חשש מפגיעה בכלכלת העיר, ריכך הסנאט את החלטתו ודחה את מימושה.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים). כרוך בכריכת נייר עבה. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בודדים (קלים, ללא פגיעה בטקסט). שני נקבי תילוע, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. רישום בדיו בפינת עמוד השער.
ספרות:
David Kaufmann, "Die Vertreibung der Marranen aus Venedig im Jahre 1550". The Jewish Quarterly Review, Vol 13, No. 3. (April 1901), pp. 520-532. (גרמנית)
1. ספר הכוזרי, "יסדו החכם החבר ר' יצחק הסנגרי ז"ל... חברו בלשון ערבי החכם... רבי יהודה הלוי", עם פירוש "קול יהודה", מאת רבי יהודה מוסקאטו. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שנ"ד 1594]. מהדורה ראשונה של פירוש "קול יהודה".
2. ספר מפעלות אלהים, מאמרים פילוסופיים על בריאת העולם וענייני אמונה, מאת רבי יצחק אברבנאל. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שנ"ב 1592]. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס מכתב-יד שהיה בגנזי הרמ"ע מפאנו, כפי שמופיע בשער הספר.
3. ספר פירוש דרך ימין, על כיוון נענוע הלולב, מאת רבי יוסף סאמיגה. [ונציה, ללא שם מדפיס, שס"ו 1606]. מהדורה יחידה. נדפס במקור ללא שער.
חיבור קצר העוסק בבירור כיוון נענועי הלולב לצד ימין, ודן במשמעות הביטוי התלמודי "כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין". בספר תולדות אדם מאת רבי שמואל אלגאזי, ונציה שס"ה, נדפס פסק בעניין אופן ההקפות וכיוון נענועי הלולב, לו צורפו הסכמותיהם של הרמ"ע מפאנו, רבי עובדיה ספורנו, ורבי ציון פראנסיס. רבי יוסף סאמיגה ומספר חכמים נוספים יצאו כנגד הפסק והמסכימים לו, וכמענה למשיגים פרסמו הרמ"ע מפאנו ורבי עובדיה ספורנו את הקונטרס ימין ה' רוממה, ונציה שס"ה. כתגובה לפסקים שנדפסו בקונטרס זה, פירסם רבי יוסף סאמיגה את החיבור שלפנינו (על המחלוקת ועל החיבורים השונים שנדפסו במסגרתה, ראה: י' יודלוב, סיני, פד, תשל"ט, עמ' קסז, הערה 10).
4. ספר משבית מלחמות, אוסף פסקי רבנים המתירים את השימוש במקווה ברוויגו, שעמד במרכזו של פולמוס ידוע. ונציה, דפוס זאניטו זאניטי, שס"ו [1606]. מהדורה יחידה.
המקווה בביתו של רבי אבטליון מקונסיליו שברוויגו, עמד במרכז פרשה שהסעירה את העולם הרבני באיטליה. בחיבור שלפנינו נלקטו פסקי רבנים המתירים את השימוש במקווה. השגות על פסקים אלו נדפסו בספר פלגי מים, בעריכת רבי משה פורטו, ונציה שס"ח, ובספרו של רבי יהודה סאלטארו מפאנו, מקוה ישראל, ונציה שס"ז.
בדף צד/2 חתומים בדפוס אחד עשר רבנים המאשרים את כשרותו של המקווה. בחלק מהטפסים דף צד נסדר בשנית, ונוספה לו חתימתו של רבי יוסף בן רבי משה מקרעמניץ. לטפסים אלה צורפו [2] דפים נוספים, הכוללים לוח טעיות. בעותק שלפנינו מופיע דף צד בצורתו הרגילה, ללא החתימה הנוספת, וללא [2] דפי לוח הטעויות.
מעבר לשער, מופיעים דברי הקדמה מאת רבי יצחק גרשון, שכפי הנראה ערך את הספר והביאו לדפוס (בהקדמתו כותב רבי יצחק גרשון כי גם הוא בין המתירים את השימוש במקווה; ושמו אף מופיע בין החתומים בדפוס בדף צד/2; על פולמוס המקווה ברוויגו, וסדר הדפסת הפרסומים השונים משני הצדדים, ראה: א’ יערי, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ’ 420-429).
ארבעה ספרים בכרך אחד. ספר קול יהודה: רצט דף. דפים נח, קלו ודף קצו הינם דפים ריקים במקור. ספר מפעלות אלהים: צו דף. ספר פירוש דרך ימין: כ, [2] דף. ספר משבית מלחמות: צד דף. 20 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מרבית הדפים במצב טוב. ספר פירוש דרך ימין במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם מעט כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה בספר פירוש דרך הימין. סימני עש בחלק מהדפים, ללא פגיעות בטקסט. קרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. רישומים. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים. פגמים וסימני עש בכריכה, קרעים חסרים בשדרה.