מנורת חנוכה. אלג'יריה, [שנות ה-20-30 בקירוב].
פח פליז רקוע וחקוק; עבודת אזמל.
מנורת חנוכה אלג'יראית, מעוטרת בראשי תיבות ובפסוקים, אשר לפי המסורת הקבלית משמשים להגנה ולשמירה על הבית ועל יושביו.
על הדופן האחורית חקוקים מנורה בעלת שבעת קנים ומעליה הכתובת "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים ס"ז). בראש הדופן, בשלוש שורות נוספות, מופיעים גם שם השם (ש-ד-י), ראשי התיבות אגל"א ("אתה גיבור לעולם אדני") ו"תנחם סלה" (סוף פסוק ה' במזמור תהלים ס"ז). שולי הדופן האחורית, שולי רצפת אגן הנטף וכן דפנות-הצד מעוטרים בדגמים צמחיים. שוליים גליים. נקב לתליה.
הבזיכים במנורה שלפנינו מולחמים לפסיס המכופף לצורת מדרגות, ובהתאם לכך, ממוקמים (באופן חריג) על גבי שני גרמי מדרגות סימטריים, ולא בשורה אחת בעלת גובה אחיד, כמקובל במנורות חנוכה. מערכת הבזיכים (המהווה יחידה אחת) ניצבת על שתי רגליים ומקובעת אל הדופן האחורית בחריץ ייעודי, בדומה לצורת הקיבוע של דפנות הצד והשמש (הניתנים לשליפה), ונראה כי היא היא מערכת הבזיכים המקורית.
על אף שידועות מנורות חנוכה בהן הבזיכים אינם מסודרים בשורה, אלא בצורת מעגל או חצי-סהר (למשל במנורות מהודו, עיראק, טורקיה, ארץ ישראל, מצרים וגם מצפון אפריקה), לא מצאנו מקבילות נוספות למנורות בהן הבזיכים ממוקמים בצורה מדורגת, זולת מנורת חנוכה אלג'יראית אחת, גדולה (לתלייה על הקיר), המתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 37399 (מאוסף ביל גרוס).
גובה: 25 ס"מ, רוחב: 22.5 ס"מ. מצב טוב.

ספרות: אורות בהרי האטלס, חיה בנז'מין, עמ' 34.

חפצי קודש מאוסף משפחה אלג'יראית
יהדות אלג'יריה, הנחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר שהתקיימו בארצות האסלאם, מנתה בשיאה כ-130,000 יהודים, אשר רובם נטשוה עם נסיגת כוחות הצבא הצרפתיים משטחה ועם זכייתה בעצמאות, בשנת 1962. מרביתם היגרו לצרפת, וחלקם למדינת ישראל.
פריטים 288-296 בקטלוג זה מקורם באוסף פרטי של משפחה רבנית ממערב אלג'יריה. פריטים אלה – אשר חלקם נמצאו נטושים בבתי הכנסת של אלג'יריה לאחר עזיבתם המאסיבית של יהודיה – נאספו בידי בני אותה משפחה, אשר צאצאיה היגרו בהמשך לצרפת, ואחר כך למדינת ישראל.

חותמות-כסף באלג'יריה הצרפתית
משנת 1830 ועד 1962 היתה אלג'יריה תחת שליטה צרפתית, והחל משנת 1838 נהגו בה גם חוקי הצורפות וכללי חותמות-הכסף הרשמיים שהיו נהוגים בצרפת (ראו: טרדי, עמ' 29-30; 197-200).
חלק מחפצי הכסף בקבוצת הפריטים שלפנינו נושאים חותמות-כסף צרפתיות, אשר על פי רוב נראה כי הוטבעו בידי הצורפים או בוחני-הכסף האלג'יראיים באלג'יריה, עוד במהלך המאה ה-19. עם זאת, בכמה מקרים, נראה כי הפריטים נוצרו בצרפת, והוחתמו שם עוד קודם הגעתם לאלג'יריה.
הקשר הצרפתי החזק כמו גם המגוון התרבותי של יהודי אלג'יריה (ביניהם חיו, בין היתר, מהגרים יהודים מספרד, ממרוקו, מאיטליה ומצרפת) משתקפים היטב בפריטים שלפנינו, עד שלעתים קשה להכריע, למשל, האם מקורו של פריט בסדנתו של צורף יהודי מאלג'יריה, ממרוקו הספרדית, מקהילת יהודי תיטואן (תטואן) אשר חיה באוראן שבאלג'יריה, מלוב או מצרפת. כמו כן, בכמה מהמקרים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם פריט מסוים הוחתם בחותמות-הכסף קודם שהובא מצרפת לאלג'יריה במהלך המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, לאחר כניסתו לאלג'יריה, או שמא הוחתם עשרות שנים לאחר מכן, עם כניסתו לצרפת במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.

תודה לחיה בנג'מין ולפרופ' שלום צבר על עזרתם בבדיקת הפריטים ובתיאורם.