מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove קהילות filter קהילות
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (12) Apply יד filter
- כתבי (12) Apply כתבי filter
- הלכתיות (7) Apply הלכתיות filter
- המזרח (7) Apply המזרח filter
- ותשובות (7) Apply ותשובות filter
- azerbaijan (7) Apply azerbaijan filter
- levant (7) Apply levant filter
- responsa (7) Apply responsa filter
- דפוס (5) Apply דפוס filter
- ודברי (5) Apply ודברי filter
- שונות (5) Apply שונות filter
- communiti (5) Apply communiti filter
- jewish (5) Apply jewish filter
- various (5) Apply various filter
תשובה ארוכה בענין שותפים, שנכתבה כחוות דעת על פסק שנשלח אליו מאת רבי ישראל ב"ר יוסף ששון [מגדולי חכמי ארם צובא, בעל שו"ת "כנסת ישראל", ליוורנו תרט"ז].
כתיבת סופר נאה. במספר מקומות, בשוליים ובין השורות, הוסיף המחבר רבי גבריאל אשכנזי הוספות ותיקונים בכתב-ידו. בסוף התשובה חתם רבי גבריאל בחתימת ידו: "הצעיר גבריאל אשכנזי ס"ט".
רבי גבריאל אשכנזי, מחכמי ודייני ארם צובא, במחצית השניה של המאה ה-18. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל, התיישב בעיר שכם ושם נפטר ונקבר. בספר "מלל לאברהם" לרבי אברהם סתהון, מופיע הספד: "על שמועת הרב הכולל כמוהר"ר גבריאל אשכנזי זלה"ה משכם תובב"א". רבי משה גלאנטי אב"ד דמשק בעל "ברך משה" התכתב עמו בהלכה, ופונה אליו במילים הבאות: "האי מאן דיאיר כאור החמה וכעצם השמים לתורה ולתעודה... החכם השלם הדיין המצויין עצום ורב כמה"ר גבריאל אשכנזי". נותרו ממנו תשובות רבות בהלכה, שנדפסו לראשונה בשנת תשמ"ה על ידי הרב עזרא בצרי, בספר שו"ת רבי גבריאל אשכנזי (בהוצאת "מכון הכתב"). התשובה שלפנינו נדפסה שם בנוסח שונה (בחלק א' סימן ב) וחלק מההוספות המופיעות לפנינו בכתב-ידו של רבי גבריאל לא נדפסו.
[7] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
העתקה מסודרת של תשובה מאת הרב שמ"ח גאגין, בעניין דיני ירושה, אחריה תשובת רבי משה פארדו שחלק על הרב גאגין, ואחריה תשובה נוספת מאת הרב גאגין, שנכתבה כתגובה לדברי רבי משה פארדו. כתב-היד כולו נכתב באותה יד, כולל העתקת חתימותיהם של הרב שמ"ח ורבי משה פארדו. יתכן ששלושת התשובות הועתקו על ידי הרב שמ"ח בעצמו.
התשובות נדפסו בשו"ת ישמח לב, חלק חשן המשפט סימנים א-ב. שם נדפסו הדברים במעט שינויים. בנדפס מופיעה פתיחה לתשובת רבי משה פארדו, שאינה בכתב-היד שלפנינו, וכן שתי הגהות של הרב שמ"ח ששולבו בתשובת רבי משה פארדו הנדפסת ואינן לפנינו.
רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין (תקצ"ג-תרמ"ג), שכונה גם הרב המשמ"ח, מגדולי חכמי ירושלים. בנו של "הראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין - הרב אג"ן. מילדותו התגדל על ברכי המקובלים בישיבת "בית אל", שם שימש אביו כראש הישיבה. יצא כשד"ר בשליחות הישיבה לחוץ לארץ. בשובו משליחותו נתמנה לשליח ציבור בישיבת המקובלים, ולאחר פטירת רבי אהרן עזריאל עלה לכהן על כיסא אביו כראש ישיבת המקובלים. מחבר הספרים "ישמח לב", "שמח לבי", "ישמח משה", "שמח נפש", ועוד.
[10] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ומספר קרעים. מספר מילים מוסתרות בשוליים הפנימיים, כתוצאה מהכריכה ההדוקה. כריכה חדשה.
על הכריכה הוטבע: "סדר תפילה ב". ככל הנראה מדובר בכרך שני מתוך שני כרכים שנכתבו לתפילת שחרית. בסוף כתב-היד מופיעים מספר דפים (חלקם קטנים יותר) עם תפילות וכוונות לשמירה ממגפה.
כתב היד של הסידור שלפנינו נכתב כנראה ע"י אחד מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, או אחד מחכמי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" בירושלים, שעשו העתקות שונות מסידור הרש"ש, ומסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. בראש הדף האחרון, רישום בכתיבה מרובעת: "מלאכת סופר".
סידור זה של כוונות הקבלה עפ"י כתבי האר"י ומהרח"ו, נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש - המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו, ובאותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים (ראה: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש - בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א - כסלו תש"פ, עמ' 133-158).
הגהות ממספר כותבים מקובלים.
חתימה בדף המגן: "הצעיר יצחק סויסיא" - כנראה חתימת ידו של רבי יצחק סויסיא שהיה מהמקובלים "המכוונים" בישיבת "רחובות הנהר" (על כתב התקשרות שבו חתם יחד עם חכמי הישיבה, ראה בתולדות הרב השד"ה בראש ספר פאת השד"ה, הוצאת אהבת שלום, עמ' 28-30). רבי יצחק סויסיא הנ"ל הוציא לאור את הספר מערת שדה המכפלה לרבי משה בן צור (ירושלים, תר"ע).
[88] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם מריחת דיו במספר מקומות). קרעים בשוליים. כריכה מקורית, עם פגמים.
כתב-יד, ספר נפש דוד וליקוטים מחיבורים בקבלה בעניין השבת. מוג'ו (Mudju/Mücü, אזרבייג'ן), [המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
העתקה של ספר נפש דוד, לרבי דוד די מדינה, שנדפס בקושטא תצ"ו, והעתקה של קטעים מחיבורים קבליים נוספים, בכתיבת "גרשון בכמה"ר דוד" בכפר מוג'ו שבאזרבייג'ן. נוסח השער הועתק מהספר הנדפס ומעוצב כמוהו, אך במקום פרטי הדפוס כתב הסופר את שמו ומקומו: "נכתב במוג'ו אשר תחת ממשלת אדונינו... שולטן מורתזא עלי יר"ה, בפרצוף המחוקק והמכתיב זור"ח גרשום בכמהר"ר דויד זלה"ה". קולופון של הכותב מופיע בסוף ספר נפש דוד. במספר מקומות הוסיף הכותב הגהות מקוריות משלו בשולי העמודים, בחלקן חתם את שמו: "הכותב הצעיר גרשום בכ"ר ר' דוד נ"ע". מתחת לאחת ההגהות נוספה הגהה מאוחרת מאחד מצאצאיו, החותם: "...כ"ד הקטן נין ונכד דור רביעי למר זקננו המגיה ז"ל יצחק במו' גרשון ז"ל שנת בסת"ר [=תרס"ב] עליון לפ"ק". כתב היד היה גם ברשותו של רבי גרשון ב"ר ראובן, מחכמי קובה שבאזרבייג'ן (ראה להלן; יתכן שהיה מבני משפחתו של הכותב). חתימתו וחותמתו מופיעות בשער, ומספר הגהות בכתב-ידו מופיעות בשולי העמודים. אחת מן ההגהות חתומה בשמו: "...אני הצעיר גרשון יש"ל בלא"א רבי ראובן יש"ל".
בחלקו הראשון של כתב-היד הועתק הספר נפש דוד, חידושים על התורה על פי הקבלה, מאת רבי דוד די מדינה (נדפס קושטא תצ"ו). אחריו מופיעים: ליקוטים מספר שבתא דריגלא (נדפס בפיורדה תנ"ג); קטעים מתוך ספר "יש שכר" - דיני שבת על פי הקבלה (הספר נדפס בפראג שס"ט; המעתיק כותב כי המקור שעמד לפניו היה חסר ולכן גם העתקה חסרה); קטעים עם פרפראות ורמזים בענייני שבת וביאורים לזמירות על פי הקבלה, שהועתקו מספר תיקוני שבת עם פירוש מנחת יעקב (נדפס לראשונה בפראג תי"א).
יש לציין לכת"י בר-אילן 848, הכולל זמירות ופיוטים וליקוטים שונים, אשר נכתב (לפחות בחלקו) על ידי "הצעיר גרשון בכ"ר ראובן מעיר קובא". רבי גרשון ב"ר ראובן הנ"ל חתום שם מספר פעמים, באחת מהן בתוספת התאריך תר"ה. באחד הדפים בסוף כתב-היד הנ"ל מופיעה רשימה החתומה: "הכותיב[!] הצעיר גרשון בר כמוהר"ר דויד זלה"ה", וכן מופיע בו רישום בעלות של "יצחק במ"ו רבי גרשון" (פיוטים מאת רבי גרשון ב"ר דוד ורבי גרשון ב"ר ראובן מופיעים בכת"י בר אילן הנ"ל ובכת"י הספריה הלאומית ירושלים - קרופ 3057). כתב-יד נוסף הוא כת"י סנקט פטרבורג, רוסיה Ms. EVR IV 148, פירוש על פרקי אבות, שנכתב בקובה והועתק "מכתיבת אדמו"ר הרב ר' גרשון יש"ל בכ"ר ראובן נ"ע", בשנים תרכ"ד-תרכ"ה.
הכפר מוג'ו שוכן בצפון אזרבייג'ן, והקהילה היהודית שהתקיימה בו נמנתה על "יהודי ההרים" (ראה מסגרת). לאחר מלחמת העולם הראשונה נמלטו יהודי הכפר לקהילה יהודית סמוכה, בשם הפטרן (Haftaran), והקהילה נקראה מאז בשם המשולב מוג'ו-הפטרן (Mudju-Haftaran). במחצית השניה של המאה ה-19 הגיע למוג'ו נוסע יהודי בשם יוסף יהודה טשארני, שתיעד את יהודי מוג'ו והסביבה, קורותיהם ומנהגיהם ("ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא, משנת ה'תרכ"ז עד שנת ה'תרל"ה, מאת יוסף יהודה בן יעקב הלוי טשארני", ס"ט פטרבורג, תרמ"ד).
[90] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה מקורית, עם פגמים.
"יהודי ההרים"
"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה-8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה-3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה-19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש-שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים - אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).
כתיבה מזרחית, אופיינית למרחב הפרסי ומדינות הקווקז. בהשוואה לכתב-יד אחר שנכתב באזרבייג'ן ואשר הגיע אלינו מאותו מקור (ראה פריט קודם), אנו משערים כי גם כתב-יד זה נכתב באזרבייג'ן.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם מחיקות ותיקונים במספר מקומות. רובו המוחלט של כתב-היד עוסק בענייני שחיטה וטריפות, אך הוא כולל גם מספר חידושים בעניינים נוספים. עיקרו ליקוט מספרי הפסיקה, אך יש בו גם חידושים מקוריים (מן הכתיבות המתחלפות נראה כי החיבור נכתב לאורך זמן, והושארו מקומות ריקים לחידושים נוספים על סדר הסימנים). בראש כתב היד מספר חידושים על מסכת בבא קמא, עם הכותרת "כאן שנה התרל"ו ליצירה". אחריהם חידושים על מסכת חולין עם הכותרת "ערב חנוכה אל ישוב ד"ך נכלם לכסלו התרל"ח ליצירה". בהלכות טריפות, בחצי העליון של העמודים מופיעים הליקוטים והחידושים, ובחצי התחתון של העמודים קטעי הרחבה ופירוש תחת הכותרת "הדק היטב".
בסוף כתב היד מספר דפים עם חידושים בנושאים שונים (ביניהם חידוש על "פיוט מי כמוכה שחיבר יאודה הלוי הקוראים בשבת זכור"). בדף המגן האחורי טיוטת מכתב: "לכבוד הזקן המכובד החסיד המופלא מ' יאודא הלוי ב"ר שלמון יצ"ו, אדון נכבד מכתבו היקר אף נעים קבלתי מאת בתו היקרה... ומה מאד ששתי... כי היגיע בשלום אל מחוז חפצו אל עיר הבירה מסקווא...".
בין דפי כתב היד מספר פתקאות עם רישומים שונים, טיוטות וניסויי קולמוס (באחת מהן מופיע התאריך חנוכה תרל"ח). באחד הדפים הודבקה פיסת נייר (עם הדפסה באותיות קיריליות), ועליה טיוטת מכתב (בעפרון) ורישום: "מיד יוסף בר נתן ליד ר' חיים יגיע".
[136] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים. בדף אחד קרע חסר גדול. בדף אחד נקבים עם פגיעות ספורות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, עם פגמים.
"אבקת רוכל" הוא חיבור העוסק בענייני משיח, תחיית המתים, גן עדן, עולם הבא וכדומה. מחברו הוא רבי מכיר בן רבי יצחק שר חסד. לא ידועים לנו פרטים אודותיו מלבד שהיה תלמיד רבי יהודה בן הרא"ש (כך עולה מספר יוחסין, אך עקב חוסר הבהירות בדבריו יש שהבינו מדבריו שהיה רק בן תקופתו ולא תלמידו). בספר הקבלה לרבי אברהם אבן-דאוד מסופר כי אביו רבי יצחק היה ממגורשי צרפת בשנת ה'ס"ו, ונקרא "בן שר חסד" לפי שאבותיו היו צדיקים וחסידים. החיבור נדפס לראשונה בקושטא רע"ו.
כתב-היד חסר בתחילתו. הוא מתחיל מאמצע הספר הראשון, מכיל את הספר השני במלואו, ואת החלק השני של הספר השלישי. בסוף כתב-היד קולופון סיום: "תם ונשלם ספר אבקת רוכל...", אך למעשה הסופר דילג על כמה קטעים שמופיעים במהדורות הדפוס.
בעמוד האחרון העתיק הסופר שני קטעים מבעל הטורים על התורה (דברים יד, כב; ויקרא כב, כז).
[36] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים בשולי הדפים. רישומים. כריכה ישנה.
• קמיע, "אלהא דמאיר ענני" - לרפואה ולשמירה ולהצלה מגזירות וסכנות. • קמיע, לרפואה ולשמירה "מכל חולי.. ומכל מיני שחפת וקדחת... ומכל לה"ר ועין הרע...ומכל מיני מזיקין ופגעים...". • קמיע לשמירה, נגד מזיקים ושדים, עין הרע, אויבים ולסטים, ועוד. • קמיע, "יברך ה' וישמרך...".
ארבעה קמיעות. גודל ומצב משתנים.
לפנינו ששה הדפים הראשונים של הפנקס, ובהם שער מעוטר, ואחריו דפי התקנות של החברה. בשער נכתב: "זה הפנקס של החבורה הקדושה דגמולת[!] חסדים נתייסד ונסדר על פי תקנות והנהגות הישרים לטובים ולא לרעים ויהיו נזכרים לימים הבאים לסדר ולפרט ב'ל'ע' המ'ו'ת' ל'נ'צח וכו' לפ"ק [תרכ"ח] פה"ק רידיקינען".
התקנות כתובות בצורה מחורזת ומסודרות לפי א"ב. לדוגמה באות א': "אנשי החבורה זה לזה יהיו מרוצים / ולמצוה זו יהיו נחוצים / ולא יהיו ח"ו מושבם מושב ליצים / ואם שנים מהם יהיו נצים / תיכף זה לזה יהיו מרוצים / ולא יהיו כצאן אשר אין להם רועה המה נפוצים / רק תמיד יהיו אגודה אחת מקובצים".
העיירה רדוקנני הוקמה בשנות הארבעים של המאה ה-19. הקהילה היהודית התקיימה במקום משנותיה הראשונות של העיירה, והיא היוותה את רוב האוכלוסייה המקומית.
תוכן דפי הפנקס שלפנינו נדפס בקובץ סיני, צה, תשמ"ד, עמ' רעח-רפו.
[6] דף. 40 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדף השער קרעים מחריכת הדיו. רישומים. כריכה חדשה.
קונטרס קטן, בו מתועדים שמות נפטרים בני קהילת קרגלינגן שבדרום גרמניה, כתובים בכתב יד וערוכים על פי תאריכי הפטירה העבריים. בפנקס נזכרים 46 שמות, נשים וגברים ששמות משפחתם אופייניים ליהודי העיירה. בפנקס מצויים השמות הרמן שטרן וארנולד רוזנפלד, הנמנים עם קורבנותיהם היהודים הראשונים של הנאצים לאחר תפיסתם את השלטון בגרמניה, וביטולו הלכה למעשה של המשטר הדמוקרטי במדינה.
קיומה של קהילה יהודית בקרגלינגן שבבאדן-וירטמברג, נזכר כבר בשנת 1298. בשיאה מנתה הקהילה כ-130 יהודים; ערב עליית הנאצים לשלטון מנתה אוכלוסייתה היהודית של העיר כ-73 איש. בסוף מרץ 1933 התרחש בקרלינגן אירוע דמים שנחשב לפוגרום הראשון שהתרחש בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. הפוגרום בוצע בידי כנופיית בריוני ה-SA והמון מוסת, שעינו 16 יהודים מקומיים בבניין העירייה. כתוצאה מהעינויים הקשים נפטרו הרמן שטרן (כז' אדר), בן 67, סוחר סוסים ומתווך נדל"ן, וארנולד רוזנפלד (ו' ניסן), בן 52. השניים נחשבים לקורבנות הראשונים של הנאצים בגרמניה. החל מאמצע שנת 1937 לא נותרו יהודים בקרגלינגן.
[3] דף (12 עמודים כתובים), 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרעים קלים לאורך נקודות הקיפול, ובשולי אחדים מהדפים – חלקם קרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט.
גליונות 1-12. יתכן שלפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון נוסד בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה לטובת אחיהם באירופה בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (סימני עובש ופטריה במספר מקומות). בלאי. מספר קרעים.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן שלפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
דוח מפורט על ביקורו של השד"ר רבי חיים צבי שניאורסון באוסטרליה, לשם איסוף כספים להקמת "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים [מתחם הדירות "בתי מחסה והכנסת אורחים על מכון הר ציון בירושלים" נבנה בשנות ה-60 למאה ה-19 ביוזמת "כולל הו"ד" (כולל הולנד ודויטשלנד). הכולל שיכן במתחם משפחות עניות למשך זמן של שלוש שנים בחינם].
בראש הקונטרס מכתב מרבי חיים צבי שניאורסון (מתורגם לאנגלית בידי רבי משה רינטל, רבה הראשון של הקהילה היהודית במלבורן), ולאחר מכן מכתב מאת ממוני "כולל הו"ד" הסוקר את העוני ומצוקת הדיור של יהודי ירושלים, ומציג את הרקע לרכישת ובניין מתחם הדירות. בהמשך מופיעים הסכמות ומכתבי המלצה רבני וראשי העדה הספרדית בירושלים (הראשון לציון רבי חיים דוד חזן, ראש ישיבת המקובלים בית אל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הראב"ד רבי מרדכי חיים מיוחס), מהקונסולים של בריטניה, צרפת ופרוסיה בירושלים, ומרבנים ומנהיגי ציבור בערים שונות באוסטרליה. בסופו מופיעים סיכומי הפגישות שנערכו לטובת הענין ברחבי אוסטרליה, בחודשים דצמבר 1861 עד אוקטובר 1862.
רבי חיים צבי שניאורסון (תקצ"ד-תרמ"ב), שד"ר, חסיד חב"ד, דור רביעי לאדמו"ר הזקן בעל התניא, מאנשי הישוב הישן בארץ ישראל וממבשרי הציונות. נולד בליובאוויטש לאביו רבי נחום יוסף ב"ר משה (בן האדמו"ר הזקן), ובהיותו בן עשר עלה עם הוריו לארץ ישראל; בתחילה התגורר ביישוב החב"די בחברון ובהמשך עבר לירושלים. בשנת תרי"ב, בהיותו כבן 18, יצא לשליחותו הראשונה מטעם "כולל חב"ד" לסוריה ולמצרים. בשנים לאחר מכן נסע רבות בשליחות היישוב הישן וביקר במזרח הרחוק, אירופה, אמריקה, אפריקה, ומקומות נוספים.
על אף שלא היה מבני "כולל הו"ד", נשלח על ידם בראשית קיץ תרכ"א (1861) לאוסטרליה. במהלך ההפלגה נטרפה אנייתו בים בקרבת הודו, והוא ניצל אך בקושי מטביעה. הוא הגיע לאוסטרליה בראש חדש כסלו תרכ"ב (נובמבר 1861), ובמשך כשנה וחצי סבב בקרב הקהילות היהודיות במקום וגייס כספים לטובת הקמת "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים. התקבל בכל מקום בכבוד רב. בדיבורו העברי, בלבושו המזרחי ובאישיותו הנלהבת עשה רושם רב גם על בני המקום שאינם יהודים, ובאספותיו השתתפו גם מנהיגים ואנשי דת נוצרים. גם העיתונות הכללית פרסמה בהרחבה את ביקורו. בתום שליחותו המוצלחת שב בסיון תרכ"ג (1863) לירושלים, והמשיך לפעול במרץ למען היישוב היהודי בארץ ישראל. עשה תעמולה לטובת התיישבות חקלאית בארץ והתנגד לתלות היישוב בשיטת ה"חלוקה". פרסם מאמרים רבים ונשא הרצאות פומביות בנושא. פעל רבות גם לטובת יהודי רומניה. בספרו "ארץ ישראל ורומניה" העלה את השקפותיו בדבר השגת מעמד מדיני ויסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. בעקבות עמדותיו נרדף והוחרם על ידי ראשי העדה האשכנזית בארץ. נפטר בשנת תרמ"ב במהלך מסע תעמולה שערך בדרום אפריקה. עליו ועל שליחותו באוסטרליה, ראה: "רבי חיים צבי שניאורסון", מאת ישראל קלויזנר (ירושלים, תש"ג, עמ' 12-36).
קונטרס: 28 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי (כתמים כהים ופגמים בשער). קרעים וקמטים. מספר דפים מנותקים. רישומים וחותמות בשער ובדף האחרון.
מהכותרים היהודיים הראשונים שנדפסו באוסטרליה.
עברית (בכתב שומרוני) וערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר.
בכתב-היד ישנם מספר קולופונים של המעתיק: שניים בערבית ואחד בעברית.
קולופון 1 (תרגום): נכתב בשנת 1266 [להיג'רה=1850] על ידי צאלח [=שלח] בן אברהים [=אברהם] בן שלח אל דנפי הישראלי.
קולופון 2: "הבה הכלול מן זאת הצלות... מן חדש שואל והוא... שנת הס ור ואלף [1265 להיג'רה=1849] על יד... שלח בן אברהם".
קולופון 3 (בסוף כתב היד; תרגום): ביום חמישי בחדש החאג' 1267 [להיג'רה=1851] הכותב עבדו צאלח בן אברהים בן צאלח בן מוריאן [=אב סכוה] בן מסלם הדנפי הישראלי.
קולופון נוסף ממעתיק התוספת בערבית (תרגום): חאדר [=פינחס] בן יצחק הכהני סיים בחדש החאג' שנת 1286 [להיג'רה=1870].
המעתיק יצר בעזרת האותיות מספר ציורים - ציור פרצוף אדם וצורות גיאומטריות.
חותמות בעלים של עבד צאלח אברהים. על הכריכה נכתב: "עור טהור מן זבח שכם".
[129] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.