מכתב בחתימת-ידו של אלברט איינשטיין, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים עם חותמת הטבעה אישית. ממוען לפתולוג האוסטרלי אלטון צ'אפל. פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית. 18 בפברואר, 1949. אנגלית.
במהלך מלחמת העולם השנייה תמך אלברט איינשטיין בפעולה נגד גרמניה הנאצית, אך עם תום המלחמה, ולאחר שהתבררו ממדי ההרס שגרמו פצצות האטום, חזר לעסוק באופן נמרץ בקידום תפיסת עולמו הפציפיסטית, בה דגל לאורך חייו, והפך לאחד מדובריו הבולטים של רעיון הפירוק מנשק גרעיני. בצל מירוץ החימוש האמריקאי-סובייטי ואיום השואה הגרעינית שהפך מוחשי מתמיד, פנה אל איינשטיין הפתולוג האוסטרלי, ד"ר אלטון צ'אפל (Alton R. Chapple), בתחינה לשמוע "מספר מלים של מנהיגות ותקווה" מהפציפיסט המפורסם (ראו: Einstein on Peace, עמ' 510).
בתגובה, הציע איינשטיין במכתב שלפנינו ניתוח פסימי למדי של מצב העניינים הפוליטי העולמי: "אין ספק בכך שבכל המדינות הכוח נתון בידיהם של אנשים חובבי-שררה, שכמעט אינם יודעים גבול כאשר מדובר במימוש מטרות שאפתניות. אלו הם פני הדברים, ואין זה משנה איזו צורה לובש המנגנון הפוליטי, דיקטטורית או דמוקרטית". מנגנון כוח זה, טוען איינשטיין במכתב, מבוסס על שליטתן של ממשלות באמצעי התקשורת ובמערכות החינוך. משתמע מכך שאיינשטיין האמין כי הן ממשלות המערב והן ממשלות הגוש המזרחי, עוסקות בהונאת הציבור באשר לצורך בהמשך ייצורם של כלי נשק להשמדה המונית.
הציפייה מהמדענים עצמם שיימנעו מהמשך פיתוחו של נשק כזה אינה ריאלית, לפי איינשטיין, ממספר סיבות: ראשית, האמצעים הקיימים כבר חזקים דיים על-מנת להביא להרס מוחלט; שנית, מדענים מלכתחילה אינם חותרים להשגת מטרות מעשיות אלא לקידום הידע האנושי בלבד, וממילא אין לחזות מה יהיו היישומים הפרקטיים של תגליותיהם; ושלישית, הנסיבות הכלכליות לא מאפשרות לכל אותם טכנאים רבים, המהווים חלק בלתי נפרד מתהליך פיתוח כלי הנשק, לסרב לקבל הצעות תעסוקה כלשהן, גם אם הם יודעים שעבודתם עשויה להוביל לאסון בקנה מידה עולמי. ולכן, הם ימשיכו למלא חלק פעיל במאמצי ההתחמשות.
אי לכך, מסיים איינשטיין, "תקווה עשויה להתבסס אך ורק על עצמאותם האינטלקטואלית והמוסרית של מספר מספיק של בני-אדם ברחבי העולם, המסוגלים להתנגד להשפעות המרושעות המופעלות עליהם. [...] כנותו של הפרט ואומץ לבו להיאבק על אמונותיו בכל הזדמנות, זהו הדבר המהותי היחיד."

אלברט איינשטיין (1879-1955), מן הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20, אבי תורת היחסות וממניחי היסודות לתורת הקוונטים; חתן פרס נובל לפיזיקה. נולד בעיר אולם (Ulm) בדרום גרמניה, למד בשוויץ ושימש כפרופסור באוניברסיטאות שונות. נוסף על עבודתו המדעית עסק במשך שנים רבות בפעילות ציבורית ופוליטית ענפה; עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 ויתר על אזרחותו הגרמנית והשתקע בארצות הברית יחד עם אשתו השנייה אלזה איינשטיין (1876-1936), שם הוצעה לו משרה במכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניו-ג'רזי, ושם נשאר עד מותו ב-18 באפריל 1955.

[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. סימני קיפול וקמטים. חור זעיר בראש הדף (עם פגיעה מזערית בחותמת ההטבעה).

ספרות: Einstein on Peace, בעריכת Otto Nathan, ו-Heinz Norden. הוצאת Schocken Books, ניו-יורק, 1960. המכתב שלפנינו מובא בספר בעמ' 510-511.
מקור: Sotheby's, לונדון, 5.12.2017, פריט 95.