מטבע דמיוני (מדליה דמוית מטבע עברי קדום), "ירושלם עיר הקודש / דוד המלך ובנו שלמה המלך". [אירופה (המבורג?), המאה ה-16?].
כסף. קוטר: 23 מ"מ.
בצדו האחד של המטבע חומת עיר עם שלושה צריחים ושער, וכתובת בכתב עברי מרובע: "ירושלם / עיר הקודש"; בצדו השני הכתובת: "דוד המלך / ובנו / שלמה המלך". עיצוב המטבע עולה בקנה אחד עם הכתוב בגמרא: "איזהו מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר" (בבא קמא צז, ב).
מטבעות דומים (נבדלים מן המטבע שלפנינו באופן בו מחולקת לשורות הכתובת "דוד המלך ובנו שלמה המלך") מתועדים במאמרו של מרדכי נרקיס, "מטבעות עבריות דמיוניות" (כתב העת "מזרח ומערב", כרך שני, חוברת ב', 1928). נרקיס מציין: "המגדל בן 3 הצריחים היה עוד במאה הי"ג סמל מקובל לירושלים בין יהודי ספרד. חותם טודרוס הלוי מהמאה הי"ד וחותם קהלת אשביליה (סיביליה) במאה הי"ג מעידים על כך". שלושת הצריחים מזכירים גם את סמלה של העיר המבורג, וייתכן שהמטבע יוצר בעיר, שהייתה מן המקומות המרכזיים בהם יוצרו מטבעות עבריים דמיוניים.
הדפס המציג מטבע דומה מופיע בספרו של התאולוג הפרוטסטנטי קספר ואזר (Kaspar Waser, 1565-1625) Antiquis Numis Hebraeorum, Chaldaeorum et Syrorum [מטבעות עתיקים עבריים, כשדיים וסוריים] שראה אור בשנת 1605 (עמ' 72).
מטבע זהה קיים באוסף מוזיאון ישראל, פריט מס' 71.00432.
במאה ה-15 החלו להופיע באירופה מטבעות עבריים דמיוניים, שעיצובם התבסס על מקורות יהודיים קדומים, התלמוד והמדרשים. חוץ מהמטבע שלפנינו, ידועים מטבע דמיוני של אברהם אבינו (מבוסס אף הוא על בבא קמא צז, ב: "איזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר") ומטבעות המוקדשים ליהושע בן נון, אסתר ומרדכי, ועוד. ראו: יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, עמ' 103-108 (המטבע שלפנינו מתועד בעמוד 104).
הנפוצים שבמטבעות העבריים הדמיוניים הם מטבעות השקל. מטבעות "שקל" דמיוניים החלו להופיע במהלך המאה ה-15 בעיר גרליץ (Görlitz; כיום במדינת סקסוניה בגרמניה). המצאתם של מטבעות אלה, המכונים "שקלי גרליץ", מיוחסת לגיאורג אמריך (Georg Emmerich), ראש העיר גרליץ, שביקר בארץ ישראל כצליין בשנת 1465, ובשובו לפרוסיה בנה בעירו העתק של קבר ישוע. לצליינים העולים אל המבנה הוצעו למזכרת אסימוני שקל, שהוצגו תחילה כהעתק של שקל משלושים השקלים שקיבל יהודה איש קריות מהרומאים עבור הסגרתו של ישוע. מאז נטבעו מטבעות אלה בשינויים קטנים, תחילה ברחבי האימפריה הרומית הקדושה ולאחר מכן בארצות נוספות, והם הפכו לפופולאריים בקרב יהודים ונוצרים כאחד.
טובעי המטבעות הדמיוניים בגרליץ ובמקומות אחרים, לא ראו במו עיניהם שקל יהודי מימי המרד הגדול, ונאלצו להסתמך על תיאורים במקורות היהודיים הקדומים, ועל דמיונם שלהם. כך, בעוד שמטבעות יהודיים עתיקים נושאים כתובות בכתב עברי קדום, על שקלים דמיוניים מופיעות כתובות בכתב עברי מרובע, והם שונים מאוד בעיצובם מהשקלים היהודיים העתיקים. במרוצת השנים נעשו במטבעות אלה שימושים שונים. בין יהודי אירופה שימשו כזכר למצוות מחצית השקל, לשם מתן צדקה, לשם קיום מצוות מתנות לאביונים בחג הפורים, או כקמיע; ייתכן שאף שימשו בתור חמישה סלעים לפדיון הבן.
לקריאה נוספת:
1. Ira Rezak, The Matter of Faith: Numismatic Extrapolation of Biblical Traditions. Médaille, Lisbon: FIDEM, 2013 Pp. 51-58.
2. Ira Rezak, Genuine Imitations: Jewish Use of Pseudo-Coins. The Israel Numismatic Journal, 15, 2006. Pp. 152-169.