דף (שני עמודים, כשלושים שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, המחצית השניה של המאה ה-19 בקירוב].
בדף שלפנינו דורש ה"בן איש חי" את דברי המדרש (ויקרא רבה יד, ז) על הפסוק "אשה כי תזריע וילדה זכר" (שם מובא: "אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואתה מלו לשמונה ימים"). את הקטע האחרון מסיים ה"בן איש חי" בשורות הבאות, הכוללות ברכה: " ד"א [=דבר אחר] התורה יש בה שמונה דרגין לכן יזכה לבן ומלו לשמונה ימים, אל שדי יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר [=אמן כן יהי רצון]".
בראש העמוד הראשון כתב ה"בן איש חי": " בהנ"ו ליקב"ו" [=בעזרת ה' נעשה ונצליח, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה].
הדרשות בדף שלפנינו נדפסו בספרו "אמרי בינה" (חלק "עושה פלא", פרק ב, אות ל), אך בשינויי לשון.
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה". גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. מספריו: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות, ועוד.
[1] דף (2 עמודים). 15 ס"מ. בלאי וקרעים בשוליים, עם פגיעה קלה במספר אותיות. סימני קיפול.