כתב-יד, פנקס חידושי הלכה ודרוש, בכתב-ידו של ה"סבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. [שנות הת"ר בקירוב].
הפנקס כולל מאות קטעים בנושאים שונים, שרשם לעצמו ה"סבא קדישא" בדרך לימודו, ללא סדר קבוע לכתיבה ולנושאים הנכתבים: פסקים וחידושים בהלכה, פירושי המקראות ודרושים, ציונים ועוד. בין הדברים מופיעה תשובה ארוכה בעניין מצא מעות בבית חבירו, שנכתבה "לאחד המיוחד רבין חסידא מוהרי"ץ נר"ו".
תוכן הפנקס לא נדפס (למיטב ידיעתנו).
מפנקס כעין זה שלפנינו הוציאו "מכון אהבת שלום" ספר בשם "יקהל שלמה" חלק א' (ירושלים, תשע"ב), ושם ב"דברי פתיחה" מאת ראש הישיבה הגרי"מ הלל שליט"א, הוא כותב בין הדברים: "ידוע כי היה הסבא קדישא שקדן עצום בתורה עד ליום פטירתו, ותמיד היה לימודו יחד עם הכתיבה, הן בכתיבת תשובות להלכה, והן ברשימת חידושים והערות בכל נושא שלמד בהלכה ובאגדה ובפירושי המקראות. והרבה מאד בציוני בקיאות והערות קולעות, מספרים רבים ונדירים שלמד בהם תדיר על הסדר מכריכה לכריכה, ובכל ענין היה מציין ומעיר ומפרש בפנקסיו כפי הצורך. ובקיבוץ כולם הם כמות עצומה של חידושי תורה נפלאים שהניח אחריו ברכה לדורות".
בדפים הראשונים של כתב-היד (עמ' [2-4]), העתקה בכתיבה שונה של תחילת תפילת שחרית. בעמוד הראשון רישום בלאדינו באותה כתיבה, ובו נכתב שהפנקס שייך ל"נסים יצחק אלפאנדארי". נראה כי הפנקס היה שייך לנסים יצחק אלפנדרי (אולי בן משפחה) לפני שהגיע לידי רש"א אלפנדרי, אשר עשה בו שימוש משני לכתיבת חידושיו.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ, מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ"ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, באופן מיוחד, כדי לבקרו והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא, ועוד.
[37] דף כתובים משני צדיהם (למעלה מ-70 עמ' בכתב ידו של מהרש"א אלפנדרי), כ-21 ס"מ. נייר בצבעים שונים: ירוק, לבן וצהוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. שני הדפים האחרונים קרועים באמצע לאורך הדף, עם חסרון של כמחצית הטקסט. כריכה מקורית, קרועה וחסרה בחלקה הגדול.