דף (שני עמודים) בכתב-יד קדשו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א – הערות על דברי הפוסקים והמפרשים.
החידושים בדף שלפנינו דומים בסגנונם לאלו המופיעים בחיבורו של החיד"א "העלם דבר", אך לא נדפסו שם. בעמוד הראשון ממוספרים הסעיפים: 228-237, ובעמוד השני הסעיפים אינם ממוספרים.
לפי חוות דעת המומחה (הרב שמעון שוורץ) המצורפת, לפנינו דף ממהדורה שונה של החיבור "העלם דבר".
"העלם דבר" נתחבר על ידי רבינו החיד"א בצעירותו, כפי שכתב בשו"ת יוסף אומץ (סימן קה): "ואני בעניי בבחרותי אנכי עשיתי... מאמר אחד קראתיו העלם דבר מכמה השמטות שנשמטו לגדולי ישראל". עד כה היה ידוע על קונטרס המכיל קמט סעיפים (המופיע בכת"י JTS ניו יורק 5391), והוא נדפס לראשונה בשנת תשי"ח על ידי החוקר מאיר בניהו (בקובץ סיני, מג; ולאחר מכן בספרים במספר מהדורות), אך ידוע כי החיד"א היה נוהג לחזור ולכתוב את חיבוריו במהדורות שונות ובתוספת דברים.
התוכן שלפנינו לא נמצא בחיבור הנדפס, ולמיטב ידיעתנו לא נדפס מעולם.
רבינו החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה השתקע בליוורנו שבאיטליה. בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה, ביניהם חיבורו "ברכי יוסף" – פירוש לשולחן ערוך שהשפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".
[1] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש (עם פגיעה קלה במספר אותיות). נתון בכריכת עור מהודרת.
מצורף אישור מומחה המאשר את זיהוי כתב-היד ככתב-ידו של החיד"א וכי הדברים לא נדפסו.