ארבעה דפים (8 עמודים) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד], תרכ"ה 1865.
רשימות לדרשות שכתב ה"בן איש חי", על פסוקי הפטרת מסעי (ירמיהו ב): "שמעו דבר ה'... מה מצאו אבותיכם בי עול...". הקטעים שלמים. בסוף ארבעה מהם מסיים ה"בן איש חי" בברכה: "אל שדי יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר [=אמן כן יהי רצון]". באחד הקטעים הוא מקדים ברכה נוספת: "שתשוב עטרה ליושנה ותגלה ותראה מלכותו עלינו בעגלה ובזמן קריב אכי"ר".
בראש שלושה מן העמודים כתב ה"בן איש חי": "בס"ד בהנ"ו ליקבה"ו" [בסייעתא דשמיא, בשם ה' נעשה ונצליח, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה]. בשני עמודים הוסיף גם התאריך: "תרכ"ה".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה לו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[4] דף - שמונה עמודים (למעלה מ-150 שורות) בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי". 13.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים.