ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. חלק ראשון על ספר בראשית וחלק שני על ספר שמות. [לבוב, תקצ"ד-תר"א? 1834-1841?]. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בשני כרכים.
הדפסת הספר נמשכה על פני מספר שנים. החלק הראשון נדפס בשנת תקצ"ד, כפי שעולה מפרט השנה הרמוז בדברי המביא לדפוס מעבר לדף השער. החלק השני נדפס ככל הנראה בשנת תר"א, שכן אחד מהמסכימים, רבי אהרן משה טויבש "אב"ד דק"ק ייאס", נתמנה לכהונתו ביאס רק בשנת תר"א.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט [שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש] - חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו יחידו של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל"; וספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], עה, עח-פג, פה-פו, פט-צ, צג-קנב דף. חסרים 6 דפים (עו-עז, פז-פח, צא-צב). כרך שני (שמות): [1], נד דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק בכרך השני. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בכרך השני כתמי רטיבות קשים). עקבות רטיבות וסימני עובש בכרך הראשון. סימני עש בכרך הראשון, עם פגיעות בטקסט. סימני גירוד בדף השער של הכרך הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 460.