ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. לאשצוב, [תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. עם הסכמות החוזה מלובלין והאדמו"ר רבי צבי אריה מאליק.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי אורי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: [2], כט, מ-סב, נג-עו; כו, [2], לא-מו דף. חסרים שני דפים באמצע, לאחר דף כו (ספירת הדפים משובשת). חלק שני: [1], לח, [מא]-ס, נט-קב דף. חסרים שני דפים באמצע ([לט]-[מ], ספירת הדפים משובשת), ודף אחרון. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרעים בדף השער של החלק הראשון, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות, עם פגיעה במסגרת השער של החלק השני. דף אחרון מנותק וקרוע, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.
בכרך שלפנינו, מקום הדפוס המופיע בשערים הוא "לאשצוב". בחלק מן הטפסים מקום הדפוס שמופיע בשער הוא "קארעץ", ולצדו מופיעה שנת הדפסה - תקנ"ה. המקום והתאריך הללו מזויפים (ראה רשומה במפעל הביבליוגרפיה מס' 000202798).
סטפנסקי חסידות, מס' 23.