מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
24.5.2022
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove יד, filter יד,
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- וחתימות (5) Apply וחתימות filter
- יד (5) Apply יד filter
- מכתבים (5) Apply מכתבים filter
- chassidut (5) Apply chassidut filter
- letter (5) Apply letter filter
- manuscript (5) Apply manuscript filter
- manuscripts, (5) Apply manuscripts, filter
- signatur (5) Apply signatur filter
מציג 1 - 5 of 5
מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
24.5.2022
פתיחה: $20,000
הערכה: $25,000 - $30,000
נמכר ב: $30,000
כולל עמלת קונה
שלושה דפים (שישה עמודים כתובים, 25-30 שורות בעמוד), חידושים על מסכת פסחים, בכתב-ידו של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה". [פרנקפורט דמיין?, סוף המאה ה-18 בקירוב].
חידושים על מסכת פסחים. תוכן הדפים שלפנינו לא נדפס בסדרת הספרים "חידושי הפלאה" על מסכתות הש"ס, שנדפסה בשנים תר"ס ותשנ"ד, וכפי הנראה לא נדפס באף מקום אחר.
רוב החידושים הם על סוגיית נכרי שהלווה את ישראל על חמצו ובעל חוב למפרע או להבא הוא גובה (בדפים ל ע"ב – לא ע"ב). בסוף אחד הדפים קטע על פרק ערבי פסחים (קט ע"ב), בעניין שולחן של מקדש של פרקים. חידוש זה נזכר בחידושי הפלאה (ירושלים תשנ"ד, ב, פסחים שם): "כבר כתבנו בחידושינו בטוב טעם הא דנקט דווקא שולחן".
הדפים שלפנינו הם, כפי הנראה, מתוך כרך כתב-יד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ה"הפלאה", שחלקו נדפס בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה). מו"ל הספר – רבי סענדר חיים מקאזאווע – מספר בהקדמתו כי רבי אפרים זלמן נתן לו את כתב היד להעתיק ממנו לצורך הדפסה, אך למעשה הוא העתיק והדפיס בספר הנ"ל בעיקר ענייני הלכה של "אורח חיים" ו"יורה דעה" שהיו בכתב היד. הוא מזכיר בהקדמתו גם את החידושים על הש"ס שמופיעים בכתב היד ומביע תקווה להוציאם לאור, אך למעשה אלה לא נדפסו עדיין.
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה) אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה", כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ'. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ושם כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, ז'יטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו של רבי פנחס "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות" נעוצה באשמת המעתיקים של כתב היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות בהם מקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
[3] דף (שישה עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. דהיית דיו בחלק מהדפים. בלאי. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
חידושים על מסכת פסחים. תוכן הדפים שלפנינו לא נדפס בסדרת הספרים "חידושי הפלאה" על מסכתות הש"ס, שנדפסה בשנים תר"ס ותשנ"ד, וכפי הנראה לא נדפס באף מקום אחר.
רוב החידושים הם על סוגיית נכרי שהלווה את ישראל על חמצו ובעל חוב למפרע או להבא הוא גובה (בדפים ל ע"ב – לא ע"ב). בסוף אחד הדפים קטע על פרק ערבי פסחים (קט ע"ב), בעניין שולחן של מקדש של פרקים. חידוש זה נזכר בחידושי הפלאה (ירושלים תשנ"ד, ב, פסחים שם): "כבר כתבנו בחידושינו בטוב טעם הא דנקט דווקא שולחן".
הדפים שלפנינו הם, כפי הנראה, מתוך כרך כתב-יד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ה"הפלאה", שחלקו נדפס בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה). מו"ל הספר – רבי סענדר חיים מקאזאווע – מספר בהקדמתו כי רבי אפרים זלמן נתן לו את כתב היד להעתיק ממנו לצורך הדפסה, אך למעשה הוא העתיק והדפיס בספר הנ"ל בעיקר ענייני הלכה של "אורח חיים" ו"יורה דעה" שהיו בכתב היד. הוא מזכיר בהקדמתו גם את החידושים על הש"ס שמופיעים בכתב היד ומביע תקווה להוציאם לאור, אך למעשה אלה לא נדפסו עדיין.
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה) אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה", כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ'. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ושם כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, ז'יטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו של רבי פנחס "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות" נעוצה באשמת המעתיקים של כתב היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות בהם מקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
[3] דף (שישה עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. דהיית דיו בחלק מהדפים. בלאי. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
24.5.2022
פתיחה: $1,500
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
צרור דפים מתוך מחברת דרשות וחידושי סוגיות, בכתב-ידו של הגאון רבי יואל צבי רוט אב"ד חוּסט, בעל "בית היוצ"ר". [הונגריה, המאה ה-19].
כתיבה אוטוגרפית בכתב-ידו של המחבר. בעמוד האחרון רישומים בכתב-יד וחתימות נכדו רבי יצחק פרענקיל, שערך והוציא לאור את ספרי סבו הגדול: " ...זה החדושי תורה חיבר מעכ"ק אדמ"ו הגאון הגדול... מו"ה יואל צבי שיחי' לאויט"א. הכ"ד נכדו הצעיר יצחק פרענקעל בהרה"ג מוהר"א נ"י...".
בדף הראשון פותח רבי יואל צבי בדברי אגדה וכותב "הדרן" שאמר בבחרותו בעת שלמד בישיבת המהר"ם א"ש בעיר אונגוואר. בראש הדף הוא כותב כעין כותרת: " בעה"י טרם אתחיל לכתוב קצת חידושי תורה מה שחנני אלוקי צורי בפירוש גמרא, אכתוב מה שחנני אלוקי צורי קצת חידושי אגדה לנעוץ התורה סופה בתחילתה ותחילתה בסופה..."; ובפתיחת הדברים הוא כותב: " הנה מקודם אכתוב מה שאמרתי עוד כדהוויתי בבי רב בישיבת אדמ"ו הגאון אב"ד דק"ק אונגוואהר..." (נדפס בשינויים קלים ב"פתח הבית" שבראש חלק ב' של ספרו שו"ת בית היוצ"ר, מונקאטש, תרס"ב, "דרוש לסמיכות התורה"). חידושי הסוגיות שלפנינו אינם שלמים. כפי הנראה, הדפים שלפנינו הם שרידים מתוך מחברת שלמה של רבי יואל צבי, שכבר נדפסה בספריו.
בדף האחרון רישום בכתב ידו של רבי יואל צבי, של נוסח לכתיבת קמיע: " קמיעה מן ר"ר ר"ל [=רוח רעה רחמנא לצלן] – לכתוב על קלף כשר שמע והי' [אם שמוע] כמו שכותבים מזוזה, רק בין כל תיבה ותיבה יכתוב שם... ומחוץ לקלף יכתוב השמות כמו במזוזה, וחוץ מזה יכתוב על ד' קרנותיו אלו השמות כזה... וזה המזוזה יתן בקלף אחר וחוץ לקלף יכתוב כזה...". בין השמות המובאים כאן: כמיל [=כי מלאכיו יצוה לך] לבד [=לשמרך בכל דרכיך], לתאר [=לא תאונה אליך רעה] וליב [=ונגע לא יקרב באהלך]. קמיע זה, להצלה ממרה שחורה, עצבות ושגעון, ידוע בשם החתם סופר, שקיבל מרבו המקובל רבי נתן אדלר (ראה: אגרות סופרים, מדור מכתבי רבי שמעון סופר, סימן ל).
הגאון רבי יואל צבי (ראטה) רוט (תק"פ-כסלו תרנ"ב), בעל "בית היוצ"ר". מגדולי רבני הונגריה החסידיים, וראש ישיבה אשר רבים מגאוני הונגריה היו מתלמידיו. בבחרותו למד בישיבת מורו ורבו רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר (נפטר תרי"ב). חתן הגאון הקדוש רבי יעקב גוטליב אב"ד חוּסט (נפטר תר"כ) תלמיד ה"חתם סופר". היה חסיד מקורב של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרב הקדוש בעל ה"דברי יחזקאל" משיניווא. היה נוסע גם לאדמו"רים אחרים: בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, רבי צבי הירש מליסקא ורבי שלום מבעלז. כיהן משנת תרמ"ב ברבנות בֶּרֶט'ו-אוּיפַאלו, ובשנת תרמ"ד חזר לעיר חוּסט לכהן ברבנות העיר ובראשות הישיבה, על מקומם של המהר"ם שיק ורבי עמרם בלום [לאחר פטירת המהר"ם שיק בשנת תרל"ט, עלה רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים" לכהן על מקומו, אך לאחר כשנתיים עזב את העיר]. לאחר פטירתו של רבי יואל צבי, נקרא הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם" למלא את מקומו, וכיהן כרבה של חוסט בין השנים תרנ"ג-תר"ע.
נכדו (בן-בתו), הגאון רבי יצחק פרנקל (תרכ"ג-תרצ"א, אוצר הרבנים 10943), הוציא לאור את ספריו שו"ת בית היוצ"ר (מונקאטש, תרנ"ו-תרס"ב), והוסיף בהם מחידושיו: "פרי יצחק" ו"אמרי פ"י". נכדו זה – החתום בעמוד האחרון בכתב היד שלפנינו – חסיד חריף וגאון מופלג מגדולי הונגריה. בשנת תר"ס עלה לירושלים, בה נודע בשם הגאון מחוסט. כיהן כחבר הבד"צ של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין, וחתום עמם על הכרוזים והחרמות נגד בתי הספר, נגד משחקי הכדורגל ונגד הרב קוק.
[5] דף, הכוללים [8] עמ' עם חידושי סוגיות, ו-[2] עמ' עם רישום קמיע ורישומים נוספים. כ-24 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. כתמים, בלאי וקרעים חסרים. באחד הדפים פגיעות משמעותיות בטקסט. דפים מנותקים ללא כריכה.
כתיבה אוטוגרפית בכתב-ידו של המחבר. בעמוד האחרון רישומים בכתב-יד וחתימות נכדו רבי יצחק פרענקיל, שערך והוציא לאור את ספרי סבו הגדול: " ...זה החדושי תורה חיבר מעכ"ק אדמ"ו הגאון הגדול... מו"ה יואל צבי שיחי' לאויט"א. הכ"ד נכדו הצעיר יצחק פרענקעל בהרה"ג מוהר"א נ"י...".
בדף הראשון פותח רבי יואל צבי בדברי אגדה וכותב "הדרן" שאמר בבחרותו בעת שלמד בישיבת המהר"ם א"ש בעיר אונגוואר. בראש הדף הוא כותב כעין כותרת: " בעה"י טרם אתחיל לכתוב קצת חידושי תורה מה שחנני אלוקי צורי בפירוש גמרא, אכתוב מה שחנני אלוקי צורי קצת חידושי אגדה לנעוץ התורה סופה בתחילתה ותחילתה בסופה..."; ובפתיחת הדברים הוא כותב: " הנה מקודם אכתוב מה שאמרתי עוד כדהוויתי בבי רב בישיבת אדמ"ו הגאון אב"ד דק"ק אונגוואהר..." (נדפס בשינויים קלים ב"פתח הבית" שבראש חלק ב' של ספרו שו"ת בית היוצ"ר, מונקאטש, תרס"ב, "דרוש לסמיכות התורה"). חידושי הסוגיות שלפנינו אינם שלמים. כפי הנראה, הדפים שלפנינו הם שרידים מתוך מחברת שלמה של רבי יואל צבי, שכבר נדפסה בספריו.
בדף האחרון רישום בכתב ידו של רבי יואל צבי, של נוסח לכתיבת קמיע: " קמיעה מן ר"ר ר"ל [=רוח רעה רחמנא לצלן] – לכתוב על קלף כשר שמע והי' [אם שמוע] כמו שכותבים מזוזה, רק בין כל תיבה ותיבה יכתוב שם... ומחוץ לקלף יכתוב השמות כמו במזוזה, וחוץ מזה יכתוב על ד' קרנותיו אלו השמות כזה... וזה המזוזה יתן בקלף אחר וחוץ לקלף יכתוב כזה...". בין השמות המובאים כאן: כמיל [=כי מלאכיו יצוה לך] לבד [=לשמרך בכל דרכיך], לתאר [=לא תאונה אליך רעה] וליב [=ונגע לא יקרב באהלך]. קמיע זה, להצלה ממרה שחורה, עצבות ושגעון, ידוע בשם החתם סופר, שקיבל מרבו המקובל רבי נתן אדלר (ראה: אגרות סופרים, מדור מכתבי רבי שמעון סופר, סימן ל).
הגאון רבי יואל צבי (ראטה) רוט (תק"פ-כסלו תרנ"ב), בעל "בית היוצ"ר". מגדולי רבני הונגריה החסידיים, וראש ישיבה אשר רבים מגאוני הונגריה היו מתלמידיו. בבחרותו למד בישיבת מורו ורבו רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר (נפטר תרי"ב). חתן הגאון הקדוש רבי יעקב גוטליב אב"ד חוּסט (נפטר תר"כ) תלמיד ה"חתם סופר". היה חסיד מקורב של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרב הקדוש בעל ה"דברי יחזקאל" משיניווא. היה נוסע גם לאדמו"רים אחרים: בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, רבי צבי הירש מליסקא ורבי שלום מבעלז. כיהן משנת תרמ"ב ברבנות בֶּרֶט'ו-אוּיפַאלו, ובשנת תרמ"ד חזר לעיר חוּסט לכהן ברבנות העיר ובראשות הישיבה, על מקומם של המהר"ם שיק ורבי עמרם בלום [לאחר פטירת המהר"ם שיק בשנת תרל"ט, עלה רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים" לכהן על מקומו, אך לאחר כשנתיים עזב את העיר]. לאחר פטירתו של רבי יואל צבי, נקרא הגאון רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם" למלא את מקומו, וכיהן כרבה של חוסט בין השנים תרנ"ג-תר"ע.
נכדו (בן-בתו), הגאון רבי יצחק פרנקל (תרכ"ג-תרצ"א, אוצר הרבנים 10943), הוציא לאור את ספריו שו"ת בית היוצ"ר (מונקאטש, תרנ"ו-תרס"ב), והוסיף בהם מחידושיו: "פרי יצחק" ו"אמרי פ"י". נכדו זה – החתום בעמוד האחרון בכתב היד שלפנינו – חסיד חריף וגאון מופלג מגדולי הונגריה. בשנת תר"ס עלה לירושלים, בה נודע בשם הגאון מחוסט. כיהן כחבר הבד"צ של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין, וחתום עמם על הכרוזים והחרמות נגד בתי הספר, נגד משחקי הכדורגל ונגד הרב קוק.
[5] דף, הכוללים [8] עמ' עם חידושי סוגיות, ו-[2] עמ' עם רישום קמיע ורישומים נוספים. כ-24 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. כתמים, בלאי וקרעים חסרים. באחד הדפים פגיעות משמעותיות בטקסט. דפים מנותקים ללא כריכה.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
24.5.2022
פתיחה: $1,200
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב (9 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט. דעעש, "אור לעש"ק פ' שמות תרל"ח" [טבת תרל"ח, דצמבר 1877].
מכתב בעניין תרומות לעניי צפת. שלושת העמודים הראשונים כוללים רשימות בכתב-יד [סופר], של תורמים מהעיר דעעש בחורף שנת תרל"ח. בעמוד הרביעי מכתב האדמו"ר ורישום כתובת בכתב-ידו של האדמו"ר: "ליד הרבנים המאה"ג [המאורות הגדולים] חסידים מפורסמים, רו"מ [רבנים ומנהיגים] בעיה"ק צפת תוב"ב, ולמצו[ה] רבה יחשב". חותמת שעווה (פגומה) של האדמו"ר: "מנחם בהג[און] מה"ו יחזקאל זצ"ל mendel…".
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פנט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קרלסבורג וחבל זיבנבירגן). בשנת תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג, והיה הבחור היחידי בישיבה שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בכל ערב שבת ומשוחח עמו בלמוד [החתם סופר נהג לכנותו בכינוי החיבה "דער גאלדענער מאנדעל"]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו "שלום" כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הראשי של חבל זיבנבירגן (טרנסילבניה). מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[1] דף כפול (ארבעה עמודים כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב בעניין תרומות לעניי צפת. שלושת העמודים הראשונים כוללים רשימות בכתב-יד [סופר], של תורמים מהעיר דעעש בחורף שנת תרל"ח. בעמוד הרביעי מכתב האדמו"ר ורישום כתובת בכתב-ידו של האדמו"ר: "ליד הרבנים המאה"ג [המאורות הגדולים] חסידים מפורסמים, רו"מ [רבנים ומנהיגים] בעיה"ק צפת תוב"ב, ולמצו[ה] רבה יחשב". חותמת שעווה (פגומה) של האדמו"ר: "מנחם בהג[און] מה"ו יחזקאל זצ"ל mendel…".
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פנט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קרלסבורג וחבל זיבנבירגן). בשנת תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג, והיה הבחור היחידי בישיבה שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בכל ערב שבת ומשוחח עמו בלמוד [החתם סופר נהג לכנותו בכינוי החיבה "דער גאלדענער מאנדעל"]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו "שלום" כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הראשי של חבל זיבנבירגן (טרנסילבניה). מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[1] דף כפול (ארבעה עמודים כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
24.5.2022
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימות גדולי הרבנים והאדמו"רים בירושלים – מטעם אגודת "תומכי אחים", שעסקה בעזרה לחולים והשאלת מכשירים רפואיים. ירושלים, [תש"ה בקירוב].
מכתב תודה וברכות לנדיבה מרת חיה אסתר פרלמוטר שעסקה באיסוף תרומות עבור האגודה. הרבנים כותבים כי בזכות עזרתה: "הצלחנו להציל מספר גדול של חולים עניים זקוקים הסובלים חרפת רעב ומחסור", ומברכים אותה בברכות רבות: "הננו מברכים אותך ומתפללים בעדך לאבינו שבשמים שיתן לך כח וגבורה, עושר וכבוד, חיים טובים וארוכים, בריאות ואושר וכל טוב לך ולכל הנלוים אליך...".
המכתב נדפס במכונת כתיבה, ובסופו באו חתימות ידיהם וחותמותיהם של הרבנים (15 חתימות ו-19 חותמות). על החתום באו הרבנים גאוני וצדיקי ירושלים באותם ימים:
רבי " מרדכי רוקח בא"א ז"ל מבעלז" [אביו של האדמו"ר מבעלז שליט"א, הנודע בשם "הרב מבילגוריי". עלה לארץ ישראל בשבט תש"ד ונפטר בשנת תש"י]; רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג; רבי שמואל הלוי וואזנר [כיהן אז בצעירותו, כ"מו"ץ דשכונת גאולה – אבן ישראל"]; רבי איסר זלמן מלצר "האב"ד ור"מ סלוצק, ר"מ ראשי להישיבה וראש המוסד הכללי עץ חיים"; רבי יוסף מאיר כהנא האדמו"ר מספינקא "מלפנים רב בסערעדנא"; רבי אליהו ראם "דיין ומו"ץ בעה"ק ירושלם"; רבי יעקב משה חרל"פ; רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק; רבי שמואל וינגרט "מלפנים רב בפלאהן – גרמניה"; רבי ברוך אבא רקובסקי "רב דשכונות אבן ישראל, עזרת ישראל והסביבה"; רבי יצחק יעקב וכטפויגעל "רב במאה שערים"; רבי יוסף גרשון הורוויץ "דומ"ץ בעה"ק ירושלם... נשיא ור"מ של הישיבה הגדולה והת"ת מאה שערים"; רבי משה חסקין "הרב דק"ק פרילוק מלפנים בקראקינובה"; רבי יצחק אריאלי "רב דשכונות כנסת ישראל והסביבה... מיסד ורו"מ בישיבה המרכזית מרכז הרב מח"ס עינים למשפט"; רבי חיים יהודא ליב אויערבאך "ר"מ ישיבת שער השמים".
חותמות, בלא חתימה, של רבי שמשון אהרון פולונסקי "רב ומ"צ בשכונת בית ישראל"; רבי אהרן יעקב קלפפיש "רב בשנאדאווא וכעת בירושלים"; רבי דוב כהן רב ביהכנ"ס שירת ישראל; "בית דין צדק לעדת הספרדים בירושת"ו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ונקבים לאורך קווי הקיפול.
מכתב תודה וברכות לנדיבה מרת חיה אסתר פרלמוטר שעסקה באיסוף תרומות עבור האגודה. הרבנים כותבים כי בזכות עזרתה: "הצלחנו להציל מספר גדול של חולים עניים זקוקים הסובלים חרפת רעב ומחסור", ומברכים אותה בברכות רבות: "הננו מברכים אותך ומתפללים בעדך לאבינו שבשמים שיתן לך כח וגבורה, עושר וכבוד, חיים טובים וארוכים, בריאות ואושר וכל טוב לך ולכל הנלוים אליך...".
המכתב נדפס במכונת כתיבה, ובסופו באו חתימות ידיהם וחותמותיהם של הרבנים (15 חתימות ו-19 חותמות). על החתום באו הרבנים גאוני וצדיקי ירושלים באותם ימים:
רבי " מרדכי רוקח בא"א ז"ל מבעלז" [אביו של האדמו"ר מבעלז שליט"א, הנודע בשם "הרב מבילגוריי". עלה לארץ ישראל בשבט תש"ד ונפטר בשנת תש"י]; רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג; רבי שמואל הלוי וואזנר [כיהן אז בצעירותו, כ"מו"ץ דשכונת גאולה – אבן ישראל"]; רבי איסר זלמן מלצר "האב"ד ור"מ סלוצק, ר"מ ראשי להישיבה וראש המוסד הכללי עץ חיים"; רבי יוסף מאיר כהנא האדמו"ר מספינקא "מלפנים רב בסערעדנא"; רבי אליהו ראם "דיין ומו"ץ בעה"ק ירושלם"; רבי יעקב משה חרל"פ; רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק; רבי שמואל וינגרט "מלפנים רב בפלאהן – גרמניה"; רבי ברוך אבא רקובסקי "רב דשכונות אבן ישראל, עזרת ישראל והסביבה"; רבי יצחק יעקב וכטפויגעל "רב במאה שערים"; רבי יוסף גרשון הורוויץ "דומ"ץ בעה"ק ירושלם... נשיא ור"מ של הישיבה הגדולה והת"ת מאה שערים"; רבי משה חסקין "הרב דק"ק פרילוק מלפנים בקראקינובה"; רבי יצחק אריאלי "רב דשכונות כנסת ישראל והסביבה... מיסד ורו"מ בישיבה המרכזית מרכז הרב מח"ס עינים למשפט"; רבי חיים יהודא ליב אויערבאך "ר"מ ישיבת שער השמים".
חותמות, בלא חתימה, של רבי שמשון אהרון פולונסקי "רב ומ"צ בשכונת בית ישראל"; רבי אהרן יעקב קלפפיש "רב בשנאדאווא וכעת בירושלים"; רבי דוב כהן רב ביהכנ"ס שירת ישראל; "בית דין צדק לעדת הספרדים בירושת"ו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ונקבים לאורך קווי הקיפול.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
24.5.2022
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
לא נמכר
ספר שפת אמת על התורה, מאת האדמו"ר רבי יעקב אריה ליב אלתר מגור; חמשה חלקים בשני כרכים. ירושלים, הוצאת "נכדי השפת אמת בירושלם", [המאה ה-20].
בדף המגן של הכרך הראשון הקדשה לבר מצוה, בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור שליט"א: "ב"ה, להבחור בר מצוה היקר מאיר שי' להכנסו למצוות, מאת יעקב ארי' אלתר".
האדמו"ר רבי יעקב אריה ליב אלתר מגור שליט"א נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לאביו רבי שמחה בונים אלתר – האדמו"ר מגור בעל ה"לב שמחה". בשנת ת"ש, בהיותו כבן שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, עלה לארץ ישראל עם אביו וסבו [האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת"]. בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת דודו האדמו"ר בעל ה"פני מנחם", החל לכהן באדמו"רות, ומנהיג כבר למעלה מעשרים וחמש שנה את חסידות גור, החצר החסידית הגדולה בישראל.
שני כרכים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. פגמים בכריכות.
בדף המגן של הכרך הראשון הקדשה לבר מצוה, בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור שליט"א: "ב"ה, להבחור בר מצוה היקר מאיר שי' להכנסו למצוות, מאת יעקב ארי' אלתר".
האדמו"ר רבי יעקב אריה ליב אלתר מגור שליט"א נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לאביו רבי שמחה בונים אלתר – האדמו"ר מגור בעל ה"לב שמחה". בשנת ת"ש, בהיותו כבן שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, עלה לארץ ישראל עם אביו וסבו [האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת"]. בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת דודו האדמו"ר בעל ה"פני מנחם", החל לכהן באדמו"רות, ומנהיג כבר למעלה מעשרים וחמש שנה את חסידות גור, החצר החסידית הגדולה בישראל.
שני כרכים. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. פגמים בכריכות.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג