ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. שערים נפרדים לסדרי מועד ונשים.
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים - הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אוירבך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם הנודע ביהודה כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
[3], לג; [1], טו; [1], כב; ד, ט-כ; כד; מו דף. חסרים ארבעה דפים (ה-ח) מספירת הדפים הרביעית (מתוך מסכת בבא קמא ובבא מציעא), ו-[1] דף שער של סדר נזיקין. ללא דפי השער של סדר קדשים וטהרות (המופיעים בחלק מהעותקים). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. פגם בהדפסה באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
עותק עם שלושה דפי שער בלבד, דף שער כללי ושערים לסדר מועד ונשים. ללא דף השער של סדר נזיקין (שנרשם במפעל הביבליוגרפיה), וללא דפי השער של סדר קדשים וטהרות, המופיעים רק בחלק מן העותקים (במפעל הביבליוגרפיה נרשמו ארבעה דפי שער, דף שער כללי ודפי שער לסדר מועד, נשים ונזיקין, ללא שערים בסדר קדשים וטהרות).
סטפנסקי חסידות, מס' 369.

ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל (על סדר מסכתות הש"ס), מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה.
יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם הספר "מאור עינים" של המחבר. "ישמח לב" נדפס לאחר מכן במהדורה חוזרת בזולקווא, תק"ס. במהדורתו השניה של הספר "מאור עינים" שנדפסה בפולנאה [תק"ע 1810], אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.
המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות, ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
לג, [1] דף (דף אחרון מסומן פעם נוספת לג). דף השער חסר (מצורף דף שער מעותק אחר, פגום וחסר בחציו, משוקם במילוי נייר ובצילום). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בחלקם כהים). קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 237.

ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מז'יטומיר. קוריץ, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וולף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
[2], נח, סא-פ, [2]; נב, נה-צח, קא-קכ; ס; רנז-רס דף. ארבעת הדפים האחרונים המקוריים (סא-סד) חסרים, ובמקומם נכרכו ארבעת הדפים האחרונים (רנז-רס) מתוך המהדורה השניה של הספר, שנדפסה לאחר שנת תקנ"ח. דף השער והדף השני הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער (הושלמה בצילום) ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש. בארבעת הדפים האחרונים סימני עש קשים עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 24.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בעותק שלפנינו האיסור להדפיס את הספר עומד על חמש-עשרה שנה, ולא עשרים שנה.

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. קוריץ, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו - בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
בדף ק/2 רישום מישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדיין בשנת תש"ב: "זה הספר שייך לישיבת אהבת ישראל תחת השגחת אדמו"ר שליט"א דק"ק וושזניצא [האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר ה"אמרי חיים" מויז'ניץ] פה ק"ק גראסוארדיין יצ"ו, לזכרון עולם וזכר שמו יודא חיים שמואל בן שרה פריעדמאנן מק"ק מאקעווע יצ"ו לומד פה בזמן החורף שנת תש"ב לפ"ק בגרס"וו".
בדף א/1 חותמת הקלויז של ויז'ניץ בצפת.
עותק חסר. [1], קט, קיא-קיג דף. חסרים שלושה דפים: דף השער (הושלם בצילום), דף קי, ודף אחרון (קיד). 20 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב כללי בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שלושה דפים אחרונים מנותקים. חותמות רבות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128.

ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד בעיר רובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
חתימה בדף השער: "הק' מענדיל שוב בר"ח בראדצקי מדריזן[?]". רישומי בעלות בדף השער ובדף יא/1: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני הק' משה מרדכי סג"ל דאקטיראוו".
[4], ט, יא-פח, [1] דף. דפים נז-נח נכרכו פעמיים. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט משני צדיו, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש במרבית הדפים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 232.