מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- (-) Remove דפוס, filter דפוס,
- דפוס (51) Apply דפוס filter
- יד (51) Apply יד filter
- manuscript (51) Apply manuscript filter
- book (39) Apply book filter
- letter (28) Apply letter filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- חב (16) Apply חב filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- חסידות (16) Apply חסידות filter
- ומכתבים (16) Apply ומכתבים filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- איטליה (14) Apply איטליה filter
- דברי (14) Apply דברי filter
- ומסמכים (14) Apply ומסמכים filter
- document (14) Apply document filter
- italian (14) Apply italian filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- מכתבים (12) Apply מכתבים filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- matter (12) Apply matter filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- print (12) Apply print filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- וספרי (9) Apply וספרי filter
- קבלה (9) Apply קבלה filter
- kabbalist (9) Apply kabbalist filter
- work (9) Apply work filter
מציג 49 - 51 of 51
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
"ארציאט די אדונינו רבי חיים פינטו ז"ל" - דף מודפס בערבית-יהודית, מאת רבי משה פינטו. מוגאדור (אסווירה Essaouira, מרוקו), [שנות התש"י בערך]. דפוס אלברט בן וואליד.
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.
בגב הדף נוסף מכתב בערבית-יהודית בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי משה פינטו, אל "ידי"ן [ידיד נפשי] אהובי ואור עיני... יעיש אלמאליח...", בו מזמין אותו לבוא לסעודה לרגל יום השנה (יארצייט) לפטירתו של רבי חיים פינטו, להתברך בכל הברכות.
בדף המודפס קריאה להשתתף בהילולת הצדיק רבי חיים פינטו (הראשון), שיום פטירתו חל בתאריך כ"ו באלול. רבי משה פינטו כותב בו על כוחם וזכותם של הצדיקים, ועל כוחו העצום של רבי חיים פינטו - שהיתה לו נשמה קדושה שבזכותה תבוא גאולה לעולם. הוא מביא מעשה מתוך הספר "שבחי צדיקים" - הסיפור הידוע על ההצלה מעלילת הדם בעיר פראג, על ידי לידתו של המהר"ל בליל הסדר. לאחר מכן ממשיך לכתוב דברים מופלאים על בנו הבכור "התלמיד הנעים חיים שמעון פינטו", שנולד אף הוא בט"ו ניסן 5708 (1948), וכותב עליו (תרגום חופשי מערבית-יהודית): "הילד הזה נשמתו היא 'ניצוץ די רבי חיים פינטו' בעל ההילולה, ותראו כאילו רבי חיים פינטו נמצא עמנו בדור הזה, וכדאי שתזכרו לטובה את ביתו הקדוש של רבי חיים פינטו".
המקובל הקדוש רבי משה אהרן פינטו ממוגאדור (תר"ע בערך-אלול תשמ"ה). איש פלא ובעל מופת שנודע כפועל ישועות. בנו של הקדוש רבי חיים פינטו (השני - רבי חיים פינטו הקטן, שנפטר בשנת תרצ"ח). בגיל צעיר ציווה עליו אביו הקדוש לשבת בהתבודדות בבית אבותיו במלאח [הגיטו היהודי] של מוגאדור, מבלי לצאת החוצה. במשך כ-40 שנה הסתגר רבי משה אהרן פינטו בביתו, כדי להציל את עם ישראל מצרות הזמן ולהיות סנגורם בעולם הזה (ראה בספר: השושלת לבית פינטו, מאת אהוד מיכלסון). רבי משה פינטו העיד על עצמו כי נשאר בתוך בית אבותיו במוגאדור עשרות שנים מבלי לצאת מפתח ביתו, כדי שכל מי שיהיה זקוק לברכה ימצא אותו בבית הקדוש הזה, וכך יוכל לעודד אותו ולברכו (ראה: אנשי אמונה - תולדותיהם של צדיקי בית פינטו, ירושלים תשע"א, עמ' 323). גם בדף המודפס שלפנינו מזכיר רבי משה פינטו את כתובת מגוריו בבית אבותיו הקדושים: "ע"ה משה פינטו, דאר [=בית] רבי חיים פינטו, נ'[ומרו = מספר] 3, מללאח, מוגאדור". רבי משה פינטו נותר בבית אבותיו הקדושים [עד אמצע שנות התש"כ בערך] עד שחלם חלום בו נגלה אליו אביו הקדוש ואמר לו לעזוב את עירם ולעקור לעיר קזבלנקה, כדי לדאוג לחינוך ילדיו לתורה. גם בקזבלנקה המשיך בדרך ההתבודדות. לאחר תקופה עלה לארץ ישראל והתגורר באשדוד ורבים היו נוהרים אל ביתו להתברך מפיו ולהשתתף בהילולות לכבוד רשב"י הקדוש ולכבוד אבותיו הקדושים.
בניו ונכדיו הם הרבנים המפורסמים האדמו"רים הקדושים שליט"א לבית משפחת פינטו: רבי חיים (שמעון) פינטו, רבה של קרית מלאכי ואשדוד (חתנו של רבי מאיר אבוחצירא - ה"בבא מאיר"), ובנו רבי יאשיהו יוסף פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארה"ב ואב"ד הקהילה היהודית במרוקו; רבי דוד חנניה פינטו, ראש מוסדות "אורות חיים ומשה" ומגדולי מרביצי התורה והיראה ברחבי תבל (בארה"ב ובדרום אמריקה, בצרפת ובישראל); רבי יעקב פינטו, מרבני לוס אנגלס ארה"ב; ועוד מקובלים קדושים שליט"א.
[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט. המכתב בכתב-היד מטושטש ודהוי בחלקו.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
אוסף של דפים מודפסים, חלקם עם מילוי בכתב יד. צפון אפריקה, המאה ה-19 והמאה ה-20:
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.
• דף מודפס, מכתב מאת רבי מיכאל בן סעיד רבה של והראן, הכותב על עבודתו כמוהל ועל ספרו בהלכות מילה; עם מילוי בכתב-יד וחתימה. והראן (Oran, אלג'יריה), [תרנ"ד 1894].
• כרוז מודפס (עם חותמות), "קול קורא - הודעא גלויה", מאת רבי חיים יוסף ממן אב"ד אורן (והארן Oran) - איסור טחינת חיטים לפסח בריחיים של מים ("סילאנדרי"). והראן, [תרע"א 1911].
• מכתב מודפס, "משלוח מנות" - "לקים מצות שלוח, תזכו לשנים רבות, משלוח מנות...", מאת השד"ר מירושלים: "הצעיר משה יעקב פרץ ס"ט, המתאכסן בבית הגביר... מיכאל וזאן"; עם מילוי בכתב-יד של שם הגביר שאליו נשלח הדף. [תוניסיה, המאה ה-19 בקירוב].
• דף מודפס, "שמועה שמענו ממגידי אמת שקבלו מאבותיהם איש מפי איש" - סיפורי ניסים וקריאה לבוא להשתתף בהילולת הצדיק באבא יהודה וראובן ויזמאן, בעיר אדווזרו. [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר אברהם עלון יצ"ו". [קזבלנקה].
• דף מודפס, "פיוט - אנכי תכנתי ארש וידי טפחה שיר ושבחה...", לכבוד הילולת רבינו אפרים אנקאווא - "מנחה זו מאתי הצעיר שלמה עשור הי"ו. [קזבלנקה?].
• דף תפלה מודפס, קטע מהתרת נדרים: "שרוי לנו מחול לנו, מותר לנו". [קזבלנקה]. דפוס דוד ויזמאן.
• מכתב הזמנה לאירוע, הפותח בפיוט, "אקום להודות לך כל עוד בי נשמתי, אזכרה נגינתי במיטב זמרתי...".
8 דף. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
ספר חסד לאומים. [ליוורנו, תקס"ז 1807].
חיבור בחרוזים, ובו תיאור הפורענות שבאה על יהודי אלג'יר בראשית המאה ה-19, אחרי הרצחו של נפתלי בוג'נאח, ה"מוקדם" (ראש העדה) של היהודים באלג'יר, ביום י' תמוז תקס"ה, והמחלוקות שנתגלעו בקהילה אחר כך. הדברים נכתבו על ידי ידידי משפחת בוג'נאח, נגד ה"מוקדמים" שנתמנו במקום הנרצח.
דף יב ואילך: קינה על פטירתו של הרב יעקב מרעלי, הרב הראשי באלג'יר, שנפטר ביום כ"ג אלול תקס"ו. בעמוד האחרון חתומים בדפוס: אליהו כהן שולאל, ברוך טובייאנה, אברהם די שלמה מזגיש וסעדיה קאגיג.
רישום בכתב-יד בדף המגן האחורי: "שייך לי הק' נתן פריידער".
הגאון רבי נתן פריידער (תקס"ג-תרי"ז), דיין בצעהלים (הונגריה) ולאחר מכן אב"ד העיר (לאחר פטירת רבי משה סג"ל גלוגא). מאוחר יותר התיישב בטשארנא ונתמנה לרב הקהילה. מחבר הספר "צמח השדה". עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שיט).
טז דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי ארבעת הדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
על הספר, ראה: חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 71-67, 336, הערה 32; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1610.
חיבור בחרוזים, ובו תיאור הפורענות שבאה על יהודי אלג'יר בראשית המאה ה-19, אחרי הרצחו של נפתלי בוג'נאח, ה"מוקדם" (ראש העדה) של היהודים באלג'יר, ביום י' תמוז תקס"ה, והמחלוקות שנתגלעו בקהילה אחר כך. הדברים נכתבו על ידי ידידי משפחת בוג'נאח, נגד ה"מוקדמים" שנתמנו במקום הנרצח.
דף יב ואילך: קינה על פטירתו של הרב יעקב מרעלי, הרב הראשי באלג'יר, שנפטר ביום כ"ג אלול תקס"ו. בעמוד האחרון חתומים בדפוס: אליהו כהן שולאל, ברוך טובייאנה, אברהם די שלמה מזגיש וסעדיה קאגיג.
רישום בכתב-יד בדף המגן האחורי: "שייך לי הק' נתן פריידער".
הגאון רבי נתן פריידער (תקס"ג-תרי"ז), דיין בצעהלים (הונגריה) ולאחר מכן אב"ד העיר (לאחר פטירת רבי משה סג"ל גלוגא). מאוחר יותר התיישב בטשארנא ונתמנה לרב הקהילה. מחבר הספר "צמח השדה". עמד בקשרי שו"ת עם החתם סופר (ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שיט).
טז דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי ארבעת הדפים האחרונים. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
על הספר, ראה: חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, כרך ב, ירושלים תשכ"ה, עמ' 71-67, 336, הערה 32; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1610.
קטגוריה
יהדות צפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה -
כתבי יד, מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג