מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (94) Apply book filter
- ספרי (85) Apply ספרי filter
- chassid (69) Apply chassid filter
- ומכתבים (23) Apply ומכתבים filter
- יד (23) Apply יד filter
- כתבי (23) Apply כתבי filter
- letter (23) Apply letter filter
- manuscript (23) Apply manuscript filter
- chassidut (19) Apply chassidut filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- דפוס (16) Apply דפוס filter
- דפוס, (16) Apply דפוס, filter
- חב (16) Apply חב filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- מיוחסים (9) Apply מיוחסים filter
- עותקים (9) Apply עותקים filter
- import (9) Apply import filter
- ownership (9) Apply ownership filter
- ברסלב (3) Apply ברסלב filter
- breslov (3) Apply breslov filter
מציג 61 - 72 of 104
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר אגרא דכלה, על התורה, חלקים ראשון ושני, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב בעל ה"בני יששכר". לבוב, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה.
עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב "כי נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקתו וקדושתו של הרב הגאון המחבר... ועל מי לא יהל אורהו בחיבוריו הקדושים אשר יצאו לאור כבר... ורבים ילכו לאורם. אך למען כבוד קדושת הגאון המחבר... ומבקש מאחינו בנ"י להיות נטפלים לעושי מצוה ולקנות הספר הקדוש הזה".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [6], קלד דף. חלק שני (שמות-דברים): [1], כו; יב, [1]; נו דף. 25.5 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. פגיעות קלות במסגרת השער, כתוצאה מן הכריכה. חותמות ורישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 285.
עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב "כי נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקתו וקדושתו של הרב הגאון המחבר... ועל מי לא יהל אורהו בחיבוריו הקדושים אשר יצאו לאור כבר... ורבים ילכו לאורם. אך למען כבוד קדושת הגאון המחבר... ומבקש מאחינו בנ"י להיות נטפלים לעושי מצוה ולקנות הספר הקדוש הזה".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [6], קלד דף. חלק שני (שמות-דברים): [1], כו; יב, [1]; נו דף. 25.5 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. פגיעות קלות במסגרת השער, כתוצאה מן הכריכה. חותמות ורישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 285.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
ספר דודאים בשדה, דרושים על חמשה חומשי תורה, רמזים על ימים נוראים ושלושה רגלים וליקוטים, מאת רבי ראובן הלוי הורוויץ אב"ד ז'רנובצה (זרנובייץ), תלמיד בעל ה"נועם אלימלך". לבוב, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי ראובן הלוי הורוויץ, תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ, הגה"ק רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. כיהן ברבנות בערים גוטאן שבגרמניה, ובנאוויפולה ובז'רנובצה שבפולין (העיר ז'רנובצה הייתה מפורסמת בלמדניה ובחסידיה. החוזה היה מכנה אותה "עיר שכולה כהנים"). רבו החוזה מלובלין העריכו מאד, ואף אמר עליו כי הוא השלישי מבין ל"ו צדיקים שבדור, ושנשמתו היא נשמת רב המנונא סבא. לאחר פטירת החוזה מלובלין הנהיג רבי ראובן עדה חסידית.
מו"ל הספר שלפנינו, האדמו"ר רבי אליעזר ירוחם ברון מקראקא (תק"צ-תרמ"ה/תרנ"ב) היה נכדו של המחבר וחתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בשעת הדפסת הספר היה חשוך ילדים, ובהקדמתו כתב כי הוא מקווה שבזכות הדפסת הספר ייוושע בזרע של קיימא. ואכן, בסביבות שנת תרל"ד הוא נפקד, ונולד לו בנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל (תרל"ד?-תש"ב), שלימים, בשנת תרנ"ז, הדפיס את מהדורתו השניה של הספר.
[2], קמד דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי דף השער (הודבקו על רישומים בכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 131.
המחבר, רבי ראובן הלוי הורוויץ, תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ, הגה"ק רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. כיהן ברבנות בערים גוטאן שבגרמניה, ובנאוויפולה ובז'רנובצה שבפולין (העיר ז'רנובצה הייתה מפורסמת בלמדניה ובחסידיה. החוזה היה מכנה אותה "עיר שכולה כהנים"). רבו החוזה מלובלין העריכו מאד, ואף אמר עליו כי הוא השלישי מבין ל"ו צדיקים שבדור, ושנשמתו היא נשמת רב המנונא סבא. לאחר פטירת החוזה מלובלין הנהיג רבי ראובן עדה חסידית.
מו"ל הספר שלפנינו, האדמו"ר רבי אליעזר ירוחם ברון מקראקא (תק"צ-תרמ"ה/תרנ"ב) היה נכדו של המחבר וחתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בשעת הדפסת הספר היה חשוך ילדים, ובהקדמתו כתב כי הוא מקווה שבזכות הדפסת הספר ייוושע בזרע של קיימא. ואכן, בסביבות שנת תרל"ד הוא נפקד, ונולד לו בנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל (תרל"ד?-תש"ב), שלימים, בשנת תרנ"ז, הדפיס את מהדורתו השניה של הספר.
[2], קמד דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי דף השער (הודבקו על רישומים בכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 131.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות, [מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז]. זולקווא, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד.
ספר זה הנו ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע". רק לאחר פטירתו של המחבר, החל מהמהדורה השניה (מונקאטש תרנ"ב) ואילך, נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה מספר בן המחבר האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, המחבר "שש ושמח", ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים, לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
חותמת בדף השער של רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא.
[3], לד, [1], לג-מד; כז; [1], כג, [1] דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתם כהה גדול באחד מהדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בשולי אחד מהדפים. קרעים בדף השער של החלק השני, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים ופגיעה קלה במסגרת השער של החלק השני. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 117.
שני חלקים בכרך אחד.
ספר זה הנו ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע". רק לאחר פטירתו של המחבר, החל מהמהדורה השניה (מונקאטש תרנ"ב) ואילך, נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה מספר בן המחבר האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה".
מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, המחבר "שש ושמח", ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים, לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
חותמת בדף השער של רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא.
[3], לד, [1], לג-מד; כז; [1], כג, [1] דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתם כהה גדול באחד מהדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בשולי אחד מהדפים. קרעים בדף השער של החלק השני, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים ופגיעה קלה במסגרת השער של החלק השני. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 117.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ובעריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
בדף השער של החלק הראשון רישום בעלות ארוך משנת תרמ"ט של רבי מרדכי דוד שייאוויץ מראחוב. חתימה שלו מופיעה גם בשער החלק השני.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], קלד דף. כרך שני: [4], קכ דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים בכרך הראשון, בהם קרע חסר בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט בשלושה מהדפים בכרך השני. סימני עש קלים. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 118.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ובעריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
בדף השער של החלק הראשון רישום בעלות ארוך משנת תרמ"ט של רבי מרדכי דוד שייאוויץ מראחוב. חתימה שלו מופיעה גם בשער החלק השני.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], קלד דף. כרך שני: [4], קכ דף. 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים בכרך הראשון, בהם קרע חסר בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט בשלושה מהדפים בכרך השני. סימני עש קלים. הדבקת נייר בשולי דף השער של הכרך הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 118.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
ספר אותות השמים - דרישת ארי, על שלחן ערוך, חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ; חלק ב': הלכות נדה, מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. ז'יטומיר, [תקס"ה 1805]. ללא שם מדפיס. מהדורה ראשונה.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".
המחבר, המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
חתימה בדף השער: "חיים יצחק בן אהרן נ"י ח"ר [חתן רבי] דוד קראליץ[?] מבאהסלאב".
צב; יח דף. חסר דף צג מהספירה הראשונה. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט באחד מהדפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בז'יטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בז'יטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בז'יטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".
המחבר, המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
חתימה בדף השער: "חיים יצחק בן אהרן נ"י ח"ר [חתן רבי] דוד קראליץ[?] מבאהסלאב".
צב; יח דף. חסר דף צג מהספירה הראשונה. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט באחד מהדפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בז'יטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בז'יטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בז'יטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
סט (חמשה חלקים בחמשה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות, נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין והאוהב ישראל מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
רישום בעלות בעמוד האחרון של חלק בראשית: "זה הישמח משה על בראשית שמות ויקרא נתן לי חמי שיחיה כשמו כן תהלתו מו"ה יהודה אלכסנדר מפה ק"ק סלאטווינע במתנה גמורה וחלוטה מהיום יום י"ב לחודש ניסן דשנת תרל"א עד עולם..."; בהמשך העמוד חתימה וחותמת של רבי מתתיהו אפעל מסיגט.
בדף השער של חלק ויקרא, חתימה בכתב יד: "שלום טאבק ב"ר שלמה ליב נ"י" [רבי שלום טבק מסיגט, בנו של בעל ה"ערך ש"י" - הגאון הנודע רבי שלמה ליב טבק דומ"ץ סיגט. רבי מתתיהו אפל היה חתנו של רבי שלום טבק הנ"ל. ראה חומר מצורף].
חמישה כרכים. בראשית: [1], ב-קיז דף. חסר דף א. שמות: צ דף. ויקרא: מ דף. חסרים שני דפים אחרונים. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב דף. חסר דף אחרון. 24.5-21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בחלק מהדפים בכרך השני סימני עש קשים במיוחד, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער של כרך בראשית, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף (והשלמה של שם הספר בדף השער בכתב-יד). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות (אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות, נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין והאוהב ישראל מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
רישום בעלות בעמוד האחרון של חלק בראשית: "זה הישמח משה על בראשית שמות ויקרא נתן לי חמי שיחיה כשמו כן תהלתו מו"ה יהודה אלכסנדר מפה ק"ק סלאטווינע במתנה גמורה וחלוטה מהיום יום י"ב לחודש ניסן דשנת תרל"א עד עולם..."; בהמשך העמוד חתימה וחותמת של רבי מתתיהו אפעל מסיגט.
בדף השער של חלק ויקרא, חתימה בכתב יד: "שלום טאבק ב"ר שלמה ליב נ"י" [רבי שלום טבק מסיגט, בנו של בעל ה"ערך ש"י" - הגאון הנודע רבי שלמה ליב טבק דומ"ץ סיגט. רבי מתתיהו אפל היה חתנו של רבי שלום טבק הנ"ל. ראה חומר מצורף].
חמישה כרכים. בראשית: [1], ב-קיז דף. חסר דף א. שמות: צ דף. ויקרא: מ דף. חסרים שני דפים אחרונים. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב דף. חסר דף אחרון. 24.5-21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בחלק מהדפים בכרך השני סימני עש קשים במיוחד, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער של כרך בראשית, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף (והשלמה של שם הספר בדף השער בכתב-יד). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות (אחידות).
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על פרשיות התורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשה חלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש הכרך הראשון, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית-שמות): [3], קמא, [2]; צא, [1] דף. כרך שני (ויקרא-דברים): [3], נה, [1]; [4], פ; נב, נה-ע דף. לוח תיקוני הטעויות ודף השער של ספר דברים נכרכו מיד לאחר דף השער ולוח תיקוני הטעויות של ספר במדבר. 25 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). סימני עש קלים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. קרע קטן בדף השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.
חמשה חלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש הכרך הראשון, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית-שמות): [3], קמא, [2]; צא, [1] דף. כרך שני (ויקרא-דברים): [3], נה, [1]; [4], פ; נב, נה-ע דף. לוח תיקוני הטעויות ודף השער של ספר דברים נכרכו מיד לאחר דף השער ולוח תיקוני הטעויות של ספר במדבר. 25 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). סימני עש קלים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. קרע קטן בדף השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
שני דפי שער.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" - הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [3], [2] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים בדפי השער עם פגיעות קלות במסגרות השערים. קרע חסר בדף השער הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם במילוי נייר והשלמה בצילום. קרעים חסרים בשולי מספר דפים נוספים. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [4], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
שני דפי שער.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" - הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[6], 316, [3], [2] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים בדפי השער עם פגיעות קלות במסגרות השערים. קרע חסר בדף השער הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם במילוי נייר והשלמה בצילום. קרעים חסרים בשולי מספר דפים נוספים. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 82.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [4], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
סידור "תפילת ישראל - אור הישר". תפלות לכל השנה, על פי נוסח האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב ומנהגיו, עם הנהגות וכוונות עפ"י הקבלה מאת רבי מאיר פופרש. בסופו כרוכים ספר "אור הישר" מאת רבי מאיר פופרש ו"קונטרס המנהגים" של האדמו"ר הזקן מקוידינוב. ווילנא, תרפ"ח 1928.
שני שערים. שערים נפרדים לספר "אור הישר" ול"קונטרס המנהגים".
נוסח הסידור שהתפללו בו אדמו"רי וחסידי קוידנוב וקרלין, לכוביץ' וסלונים לדורותיהם, ועל פיו הדפיסו את סידוריהם. סידור "אור הישר" היה חביב מאד גם על אדמו"רי בעלזא שהיו מתפללים בו והיו רגילים לומר שהם קיבלו יראת-שמים ע"י התפילה בסידור "אור הישר".
ספר סגולה! האדמו"ר רבי אהרן מקוידנוב כותב בהסכמתו [שנעתקה מהמהדורה ראשונה, ווילנא, תרל"ז]: "...ומבקש אנכי לאחב"י [לאחינו בני ישראל], ובפרט אנ"ש שי' [אנשי שלומנו שיחיו] לקנות כאו"א [כל אחד ואחד] הסידור הלז במחיר הקצוב עליו, ולא יחוסו על הכסף, וכל המוקדם לקנותו מוקדם לברכה, וביותר אנ"ש שי' מהראוי שלא יתפללו בסידור אחר בנוסחאות שונות, רק כאו"א [כל אחד ואחד] יקנה הסידור הלז... וטוב לו".
סידור נוסח קוידנוב-סטולין, עם הנהגות וכוונות "אור הישר" מאת רבי מאיר פופרש. נוסח התפלות שבסידור שלפנינו הוא כפי הנוסח שברר לו האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, נכדו ותלמידו המובהק של הסבא קדישא רבי מרדכי מלכוביץ'. נוסח זה השתמר בזכרונם של שניים מנכדיו, רבי יצחק פרלוב מו"צ בווילייקא (תר"י-תרס"ב), מחבר ספר "ארז בלבנון" (ווילנא תרנ"ט), והאדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקוידנוב (תקצ"ט-תרנ"ז). העורך והמו"ל של הסידור שלפנינו הוא רבי יצחק פרלוב מווילייקא. בהקדמתו כותב רבי יצחק: "וסדרתי נוסח מבורר אשר התפלל אאזמו"ר זי"ע [זקנו האדמו"ר רבי שלמה חיים מקוידנוב] אות באות כאשר היה בזכרוני, וכ"ק גיסי האדמו"ר שי' לאיט"א מקאיידנאוו [גיסו ובן דודו האדמו"ר רבי אהרן פרלוב] היה בעוזרי להגיה את כל הסידור כפי זכרונו החזק ודעתו היפה. גם הצגתי מנהגי אאזמו"ר זלה"ה כאשר התנהג בכל השנה...". בסידור שלפנינו משולבים עשרות מנהגים מאת "אאזמו"ר", הלא הוא האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. מנהגים נוספים ממנו נדפסו בקונטרס בפני עצמו, "קונטרס המנהגים" - שנכרך בסוף הסידור שלפנינו.
בסוף הסידור נדפס גם החיבור "אור הישר" - מאמרי מוסר והנהגות קבליות - לרבי מאיר פופרש, על פי עיבודו, עריכתו והוספותיו של רבי צבי הירש חזן מפוזנן, כפי שנדפס לראשונה באמשטרדם תס"ט.
על נוסח סידור זה מיוסדים סידוריהם של חסידי קרלין וסלונים בימינו. סידור זה נקרא אצל זקני חסידי קוידנוב "דעם רבי'נס סידור", ובעולם החסידי נודע בכינוייו "דער קוידינובער סידור".
האדמו"ר רבי חיים מאיר מנאראל מעיד בהסכמתו לסידור מהדורת תשל"ט שסידור זה היה חביב מאד אצל אדמו"רי בעלזא, ובפרט אצל האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא: "מהסידור הזה שאבו הרבה צדיקים וחסידים יראת ה', ובפרט רבוה"ק [רבותינו הקדושים] מבעלזא, אשר עיני ראו את כ"ק מרן הצה"ק דומה למלאך ד' הר"א זצוק"ל מתפלל בסידור, וביחוד תפילת מוסף בשבת ר"ח".
מחבר נוסח הסידור שלפנינו, האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב - האדמו"ר הזקן מקוידנוב ומייסד השושלת (תקנ"ז-תרכ"ב), היה נכדם ותלמידם של זקניו הקדושים הסבא קדישא רבי מרדכי מלכוביץ' ורבי אשר מסטולין (סבו רבי מרדכי מלכוביץ' נפטר בסטולין ביום חתונתו). בהנהגותיו ובדרכו התמזגו השפעותיהם של שני זקניו אלו. היה מיודד עם האדמו"ר בעל "בית אהרן" מקרלין. חסידות קוידנוב שייסד הייתה בזמנו מן החצרות החסידיות הגדולות ביותר בליטא.
[3], י, מג, [7], ג, [1], ד, [10], יח-כה, ב, [22], ו-ח, יט, [13], כו-כז, יז, כא-לא, [21], לז-נ, [4], טו, יג-טו, [1], טז-כב; [1], נג דף; 23, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. חתימות בעלים בכתב-יד (באנגלית). כריכה מקורית, בלויה וללא שדרה.
שני שערים. שערים נפרדים לספר "אור הישר" ול"קונטרס המנהגים".
נוסח הסידור שהתפללו בו אדמו"רי וחסידי קוידנוב וקרלין, לכוביץ' וסלונים לדורותיהם, ועל פיו הדפיסו את סידוריהם. סידור "אור הישר" היה חביב מאד גם על אדמו"רי בעלזא שהיו מתפללים בו והיו רגילים לומר שהם קיבלו יראת-שמים ע"י התפילה בסידור "אור הישר".
ספר סגולה! האדמו"ר רבי אהרן מקוידנוב כותב בהסכמתו [שנעתקה מהמהדורה ראשונה, ווילנא, תרל"ז]: "...ומבקש אנכי לאחב"י [לאחינו בני ישראל], ובפרט אנ"ש שי' [אנשי שלומנו שיחיו] לקנות כאו"א [כל אחד ואחד] הסידור הלז במחיר הקצוב עליו, ולא יחוסו על הכסף, וכל המוקדם לקנותו מוקדם לברכה, וביותר אנ"ש שי' מהראוי שלא יתפללו בסידור אחר בנוסחאות שונות, רק כאו"א [כל אחד ואחד] יקנה הסידור הלז... וטוב לו".
סידור נוסח קוידנוב-סטולין, עם הנהגות וכוונות "אור הישר" מאת רבי מאיר פופרש. נוסח התפלות שבסידור שלפנינו הוא כפי הנוסח שברר לו האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, נכדו ותלמידו המובהק של הסבא קדישא רבי מרדכי מלכוביץ'. נוסח זה השתמר בזכרונם של שניים מנכדיו, רבי יצחק פרלוב מו"צ בווילייקא (תר"י-תרס"ב), מחבר ספר "ארז בלבנון" (ווילנא תרנ"ט), והאדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקוידנוב (תקצ"ט-תרנ"ז). העורך והמו"ל של הסידור שלפנינו הוא רבי יצחק פרלוב מווילייקא. בהקדמתו כותב רבי יצחק: "וסדרתי נוסח מבורר אשר התפלל אאזמו"ר זי"ע [זקנו האדמו"ר רבי שלמה חיים מקוידנוב] אות באות כאשר היה בזכרוני, וכ"ק גיסי האדמו"ר שי' לאיט"א מקאיידנאוו [גיסו ובן דודו האדמו"ר רבי אהרן פרלוב] היה בעוזרי להגיה את כל הסידור כפי זכרונו החזק ודעתו היפה. גם הצגתי מנהגי אאזמו"ר זלה"ה כאשר התנהג בכל השנה...". בסידור שלפנינו משולבים עשרות מנהגים מאת "אאזמו"ר", הלא הוא האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. מנהגים נוספים ממנו נדפסו בקונטרס בפני עצמו, "קונטרס המנהגים" - שנכרך בסוף הסידור שלפנינו.
בסוף הסידור נדפס גם החיבור "אור הישר" - מאמרי מוסר והנהגות קבליות - לרבי מאיר פופרש, על פי עיבודו, עריכתו והוספותיו של רבי צבי הירש חזן מפוזנן, כפי שנדפס לראשונה באמשטרדם תס"ט.
על נוסח סידור זה מיוסדים סידוריהם של חסידי קרלין וסלונים בימינו. סידור זה נקרא אצל זקני חסידי קוידנוב "דעם רבי'נס סידור", ובעולם החסידי נודע בכינוייו "דער קוידינובער סידור".
האדמו"ר רבי חיים מאיר מנאראל מעיד בהסכמתו לסידור מהדורת תשל"ט שסידור זה היה חביב מאד אצל אדמו"רי בעלזא, ובפרט אצל האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא: "מהסידור הזה שאבו הרבה צדיקים וחסידים יראת ה', ובפרט רבוה"ק [רבותינו הקדושים] מבעלזא, אשר עיני ראו את כ"ק מרן הצה"ק דומה למלאך ד' הר"א זצוק"ל מתפלל בסידור, וביחוד תפילת מוסף בשבת ר"ח".
מחבר נוסח הסידור שלפנינו, האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב - האדמו"ר הזקן מקוידנוב ומייסד השושלת (תקנ"ז-תרכ"ב), היה נכדם ותלמידם של זקניו הקדושים הסבא קדישא רבי מרדכי מלכוביץ' ורבי אשר מסטולין (סבו רבי מרדכי מלכוביץ' נפטר בסטולין ביום חתונתו). בהנהגותיו ובדרכו התמזגו השפעותיהם של שני זקניו אלו. היה מיודד עם האדמו"ר בעל "בית אהרן" מקרלין. חסידות קוידנוב שייסד הייתה בזמנו מן החצרות החסידיות הגדולות ביותר בליטא.
[3], י, מג, [7], ג, [1], ד, [10], יח-כה, ב, [22], ו-ח, יט, [13], כו-כז, יז, כא-לא, [21], לז-נ, [4], טו, יג-טו, [1], טז-כב; [1], נג דף; 23, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. חתימות בעלים בכתב-יד (באנגלית). כריכה מקורית, בלויה וללא שדרה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סראקא. סדילקוב, [תקצ"ה 1835]. מהדורה שניה.
בדף הפורזץ של הכרך הראשון, מספר רישומים המעידים כי הספר שייך לאדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין. בדף השער של הכרך הראשון, חותמת נכדו האדמו"ר רבי מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין.
חותמת בדף הפורזץ: "יהודא ליבוש בהרב המנוח מ"ה יצחק זצללה"ה - גבאי ממעות ארץ הקדושה דק"ק פרשיטיק".
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת, ושם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות (ואף צורף למהדורת חומש).
האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב-תרל"ד, אנצ' לחסידות, ב', עמ' רנד-רנו), מזקני האדמו"רים ומאבות החסידות בפולין ואיש ישועות מופלא. בילדותו נהיה לתלמיד החוזה מלובלין שהושיבו בין גדולי תלמידיו והעיד עליו כי הוא בעל נשמה גבוהה ביותר. היה גם תלמיד אהוב של המגיד מקוז'ניץ. במיוחד הסתופף אצל "היהודי הקדוש" מפשיסחה ואצל ממשיכו רבי בונים מפשיסחה, ונחשב מגדולי תלמידיהם לצד חבריו: השרף מקוצק, רבי יצחק מוורקי וחידושי הרי"ם. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקי נתמנה כאדמו"ר לאלפי חסידים ונתפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. תחת הנהגתו הפכה ראדזימין לאחד ממרכזי החסידות בפולין, ורבבות נהרו להתברך מפיו ולהיוושע מצרותיהם. ידוע כי כל אדמו"רי בית פשיסחה נהגו לשלוח אליו חסידים שנזקקו לישועה.
האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' קצג-קצה) היה מגדולי האדמו"רים בפולין. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס "כולל פולין" (ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי). בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה חשוך בנים. לאחר פטירתו ירשו את כסאו בני-אחותו רבי יעקב אריה מורגנשטרן ממישקובה ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], א-יד, טז-לה, [1], לו-מח, נג-קב, צז-צח; מא דף. כרך שני: [1], מג-פה, פז-קסח דף. ספירת דפים משובשת. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים רבים בדף המגן של הכרך הראשון. חותמות. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 471.
בהוצאה זו השמטות רבות מחמת הצנזורה. לפירוט ההשמטות, ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373.
בדף הפורזץ של הכרך הראשון, מספר רישומים המעידים כי הספר שייך לאדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין. בדף השער של הכרך הראשון, חותמת נכדו האדמו"ר רבי מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין.
חותמת בדף הפורזץ: "יהודא ליבוש בהרב המנוח מ"ה יצחק זצללה"ה - גבאי ממעות ארץ הקדושה דק"ק פרשיטיק".
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת, ושם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות (ואף צורף למהדורת חומש).
האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב-תרל"ד, אנצ' לחסידות, ב', עמ' רנד-רנו), מזקני האדמו"רים ומאבות החסידות בפולין ואיש ישועות מופלא. בילדותו נהיה לתלמיד החוזה מלובלין שהושיבו בין גדולי תלמידיו והעיד עליו כי הוא בעל נשמה גבוהה ביותר. היה גם תלמיד אהוב של המגיד מקוז'ניץ. במיוחד הסתופף אצל "היהודי הקדוש" מפשיסחה ואצל ממשיכו רבי בונים מפשיסחה, ונחשב מגדולי תלמידיהם לצד חבריו: השרף מקוצק, רבי יצחק מוורקי וחידושי הרי"ם. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקי נתמנה כאדמו"ר לאלפי חסידים ונתפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. תחת הנהגתו הפכה ראדזימין לאחד ממרכזי החסידות בפולין, ורבבות נהרו להתברך מפיו ולהיוושע מצרותיהם. ידוע כי כל אדמו"רי בית פשיסחה נהגו לשלוח אליו חסידים שנזקקו לישועה.
האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' קצג-קצה) היה מגדולי האדמו"רים בפולין. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס "כולל פולין" (ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי). בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה חשוך בנים. לאחר פטירתו ירשו את כסאו בני-אחותו רבי יעקב אריה מורגנשטרן ממישקובה ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], א-יד, טז-לה, [1], לו-מח, נג-קב, צז-צח; מא דף. כרך שני: [1], מג-פה, פז-קסח דף. ספירת דפים משובשת. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים רבים בדף המגן של הכרך הראשון. חותמות. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 471.
בהוצאה זו השמטות רבות מחמת הצנזורה. לפירוט ההשמטות, ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
ספר ילקוט שמעוני, חלק ראשון - על התורה, וחלק שני - על נביאים וכתובים, מאת רבי שמעון הדרשן מפרנקפורט. פרנקפורט דאודר, [תס"ט 1709].
כל החיבור בכרך אחד עב-כרס. בשער תחריט נחושת מרשים ובו דמויות משה ואהרן, ותמונת דוד מכה את גלית הפלישתי.
דף שער נפרד לחלק השני.
חתימה בדף האחרון: "הק' יהושיע העשיל פרענקיל תאומים מ"ץ דקאמרנא" - כפי הנראה זו חתימת ידו של רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים, בן ה"ברוך טעם", תלמיד החוזה מלובלין וגיסו של ה"דברי חיים" מצאנז.
במספר מקומות חותמות של "יהושע העשיל תאומים פרענקיל" (יתכן שחותמות אלה שייכות לנינו של רבי יהושע העשיל מקומרנא - רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים אב"ד סאפקוב, נפטר תרנ"ד). בדף האחרון רישום בעלות של אחד מבני המשפחה: "שייך אל הרב האי גאון מו"ה מנחם אליעזר תאומים פרענקיל מק"ק נ' ראדאמסק".
חתימות ורישומים נוספים בדף השער, בדף ב/1 ובדף האחרון, ביניהם: "...ארי' בר דוב..."; "צבי הירש בהרב ז"ל ארי' ליב זצ"ל"; "שייך הספר הנחמד הלז להרבני... חיים הערץ פעלד מראהטין...".
הרה"ק רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים מקומרנא (תק"מ-תר"ג; אנצ' לחסידות ב', עמ' עו-עז), בן ה"ברוך טעם" וגיסו של ה"דברי חיים" מצאנז. מגדולי חסידיו של החוזה מלובלין, ואיש הקשר שלו עם רב העיר רבי עזריאל הלוי הורוויץ "ראש הברזל". החוזה העריצו והיה קם מפניו בבואו אליו. רצונו של החוזה היה למנותו כיורשו בהנהגת החסידות בגליציה, אך לאחר שסרב נמסרה ההנהגה לרבי שלום רוקח, ה"שר שלום" מבעלז. למרות שרבי יהושע העשיל נמנע מן הרבנות ועסק במסחר, הוא שימש כרב בקומרנא במשך יום אחד בלבד, וברודקי במשך שבועיים בלבד - כדי שלא לשבור את מסורת הרבנות הנהוגה במשפחתו, שנמשכה כ"ד דורות בן אחר בן. רבי יהושע העשיל שימש סנגור לחסידות בחוגי המתנגדים. ביוזמתו נעשה השידוך בין אחותו לבין האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז.
הגהה בדף צט/2 מספירת הדפים הראשונה.
[1], שיג; קצ דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים במספר מקומות. קרעים בשולי דף השער המאוייר, הדף הודבק על נייר לחיזוק. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית.
כל החיבור בכרך אחד עב-כרס. בשער תחריט נחושת מרשים ובו דמויות משה ואהרן, ותמונת דוד מכה את גלית הפלישתי.
דף שער נפרד לחלק השני.
חתימה בדף האחרון: "הק' יהושיע העשיל פרענקיל תאומים מ"ץ דקאמרנא" - כפי הנראה זו חתימת ידו של רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים, בן ה"ברוך טעם", תלמיד החוזה מלובלין וגיסו של ה"דברי חיים" מצאנז.
במספר מקומות חותמות של "יהושע העשיל תאומים פרענקיל" (יתכן שחותמות אלה שייכות לנינו של רבי יהושע העשיל מקומרנא - רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים אב"ד סאפקוב, נפטר תרנ"ד). בדף האחרון רישום בעלות של אחד מבני המשפחה: "שייך אל הרב האי גאון מו"ה מנחם אליעזר תאומים פרענקיל מק"ק נ' ראדאמסק".
חתימות ורישומים נוספים בדף השער, בדף ב/1 ובדף האחרון, ביניהם: "...ארי' בר דוב..."; "צבי הירש בהרב ז"ל ארי' ליב זצ"ל"; "שייך הספר הנחמד הלז להרבני... חיים הערץ פעלד מראהטין...".
הרה"ק רבי יהושע העשיל פרנקל-תאומים מקומרנא (תק"מ-תר"ג; אנצ' לחסידות ב', עמ' עו-עז), בן ה"ברוך טעם" וגיסו של ה"דברי חיים" מצאנז. מגדולי חסידיו של החוזה מלובלין, ואיש הקשר שלו עם רב העיר רבי עזריאל הלוי הורוויץ "ראש הברזל". החוזה העריצו והיה קם מפניו בבואו אליו. רצונו של החוזה היה למנותו כיורשו בהנהגת החסידות בגליציה, אך לאחר שסרב נמסרה ההנהגה לרבי שלום רוקח, ה"שר שלום" מבעלז. למרות שרבי יהושע העשיל נמנע מן הרבנות ועסק במסחר, הוא שימש כרב בקומרנא במשך יום אחד בלבד, וברודקי במשך שבועיים בלבד - כדי שלא לשבור את מסורת הרבנות הנהוגה במשפחתו, שנמשכה כ"ד דורות בן אחר בן. רבי יהושע העשיל שימש סנגור לחסידות בחוגי המתנגדים. ביוזמתו נעשה השידוך בין אחותו לבין האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז.
הגהה בדף צט/2 מספירת הדפים הראשונה.
[1], שיג; קצ דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים במספר מקומות. קרעים בשולי דף השער המאוייר, הדף הודבק על נייר לחיזוק. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר משנה תורה, חלק שני, נשים-קדושה, עם המפרשים. [פיורדא, תקכ"ה 1765].
העותק של "היהודי הטוב מגוסטינין", עם חתימת יד קדשו בדף הראשון (דהויה): "זה הספר שייך לי הק' יחיאל מאיר ליפשיץ בהמנוח מ' יעקב צבי זצ"ל". לצדה חותמתו וחותמת בנו: "ליביש בהרב יחיאל מאיר זצ"ל ליפשיץ גאסטנין" (חותמת נוספת שלו בעמוד האחרון).
רישומים נוספים: "ישכר בער במ"ה יהודא ליב ---"; "לה' הארץ ומלואה הק' יוס' מייזלש (רבי יוסף מייזלש מק"ק זיחלין)".
האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ מגוסטינין (תקע"ו-תרמ"ח; אנצ' לחסידות, ב, עמ' רז-רי), מגדולי מנהיגי החסידות בפולין, אחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק. נודע בכינוי "בעל התהלים" ו"היהודי הטוב מגוסטינין". ה"שפת אמת" מגור אמר עליו "כשאני מתפלל בתפילת 'שמונה עשרה' - 'ושים חלקנו עמהם' אני חושב על הגוסטניני".
רבי יחיאל מאיר נולד בעיירה אופוטשנה שבפולין. הוריו נפטרו בצעירותו והוא גדל אצל דודו, רבי שמואל נח ליפשיץ מבעזין, שקרבו לתנועת החסידות. למד בנעוריו אצל רבי משה יהודה לייב זילברברג בעל "זית רענן" מקוטנא, ולאחר נישואיו עבר ללמוד בעיירה גוסטינין. בהשפעתו של רבי מאיר מקוואהל, מוותיקי החבורה של פשיסחה, נסע אל רבי מנחם מנדל מקוצק, והפך להיות מבחירי תלמידיו. במשך תקופת הסתגרותו של הרבי מקוצק, היה רבי יחיאל מאיר בין היחידים שביקרוהו. כאשר נשאל הרבי מקוצק על ידי נאמן ביתו, רבי הירש טומשובר, מי הם ל"ו הצדיקים בדור, השיב לו: "מה חסר לך מיחיאל מאיר שלי...". בהשפעת רבו קיבל עליו רבי יחיאל מאיר את הרבנות בגוסטינין. נתפרסם כבעל מופת. ה"אבני נזר" אמר עליו: "הרב מגוסטנין פועל באמירת עשרה פרקי תהלים יותר משאני בכל תפלותי".
רסא, [1] דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים. סימני עש קשים, עם פגיעות רבות בטקסט. הדף הראשון והאחרון מנותקים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים ובטקסט במספר מקומות. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת, עם סימני עש רבים.
העותק של "היהודי הטוב מגוסטינין", עם חתימת יד קדשו בדף הראשון (דהויה): "זה הספר שייך לי הק' יחיאל מאיר ליפשיץ בהמנוח מ' יעקב צבי זצ"ל". לצדה חותמתו וחותמת בנו: "ליביש בהרב יחיאל מאיר זצ"ל ליפשיץ גאסטנין" (חותמת נוספת שלו בעמוד האחרון).
רישומים נוספים: "ישכר בער במ"ה יהודא ליב ---"; "לה' הארץ ומלואה הק' יוס' מייזלש (רבי יוסף מייזלש מק"ק זיחלין)".
האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ מגוסטינין (תקע"ו-תרמ"ח; אנצ' לחסידות, ב, עמ' רז-רי), מגדולי מנהיגי החסידות בפולין, אחר פטירת רבו רבי מנחם מנדל מקוצק. נודע בכינוי "בעל התהלים" ו"היהודי הטוב מגוסטינין". ה"שפת אמת" מגור אמר עליו "כשאני מתפלל בתפילת 'שמונה עשרה' - 'ושים חלקנו עמהם' אני חושב על הגוסטניני".
רבי יחיאל מאיר נולד בעיירה אופוטשנה שבפולין. הוריו נפטרו בצעירותו והוא גדל אצל דודו, רבי שמואל נח ליפשיץ מבעזין, שקרבו לתנועת החסידות. למד בנעוריו אצל רבי משה יהודה לייב זילברברג בעל "זית רענן" מקוטנא, ולאחר נישואיו עבר ללמוד בעיירה גוסטינין. בהשפעתו של רבי מאיר מקוואהל, מוותיקי החבורה של פשיסחה, נסע אל רבי מנחם מנדל מקוצק, והפך להיות מבחירי תלמידיו. במשך תקופת הסתגרותו של הרבי מקוצק, היה רבי יחיאל מאיר בין היחידים שביקרוהו. כאשר נשאל הרבי מקוצק על ידי נאמן ביתו, רבי הירש טומשובר, מי הם ל"ו הצדיקים בדור, השיב לו: "מה חסר לך מיחיאל מאיר שלי...". בהשפעת רבו קיבל עליו רבי יחיאל מאיר את הרבנות בגוסטינין. נתפרסם כבעל מופת. ה"אבני נזר" אמר עליו: "הרב מגוסטנין פועל באמירת עשרה פרקי תהלים יותר משאני בכל תפלותי".
רסא, [1] דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים. סימני עש קשים, עם פגיעות רבות בטקסט. הדף הראשון והאחרון מנותקים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים ובטקסט במספר מקומות. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת, עם סימני עש רבים.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
קָטָלוֹג