מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים

תאג' תורה – כתיבת יד רבי בניה הסופר המפורסם מצנעא – תימן, המאה ה-15

פתיחה: $30,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר תאג' תורה [כתר תורה – חמשה חומשי תורה] עם טעמים וניקוד, עם מסורה גדולה ומסורה קטנה, ועם "מחברת התיג'אן", בכתיבת הסופר רבי בניה בן סעדיה בן זכריה. [תימן, המחצית הראשונה של שנות הר', המאה ה-15].
דיו על נייר, כתיבה תימנית נאה במיוחד, בשני טורים, באותיות מרובעות גדולות (ככתיבת סת"ם), עם ניקוד וטעמים.
"המסורה הקטנה" מופיעה בצידי כל אחד משני הטורים, ו"המסורה הגדולה" מופיעה בראשי ובשולי הדפים, באותיות קטנות. הדפים של "שירת הים" ו"שירת האזינו" נכתבו כמו בספר תורה ("אריח על גבי לבנה" ו"אריח על גבי אריח"). בעמודי ה"שירות" נכתבה המסורה הגדולה בכתיבה מיקרוגרפית (בצורת רשת מסורגת; אחד המאפיינים של הסופרים ממשפחת בניה).
בראש הכרך מופיע החיבור "מחברת התיג'אן", על כללי ההיגוי והניקוד (חסר).
כתב היד זוהה ע"י ד"ר עדנה אנגל ממפעל הפליאוגרפיה העברית ככתב ידו של הסופר רבי בניה בן סעדיה בן זכריה – "הסופר המפורסם ביותר בתימן" (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 42), ראש למשפחת סופרים מפורסמת שפעלה בעיר צנעא בתימן. ידועים קולופונים לספרים אחרים בכתיבת ידו, בהם הוא חותם: "ספרא חלשא... קטן הסופרים... בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד, הידוע בן מרגז" (ראה מ' בית אריה, אסופת כתבים עבריים מימי הביניים, כרך א', כתב מזרחי וכתב תימני, ירושלים תשמ"ח, לוח 140). הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, שביקר בארץ תימן במאה ה-19, מספר עליו בספרו "אבן ספיר": "...ספרי כ"י מתנ"ך עתיקי יומין הרבה לא מצאתי פה כאשר פללתי, כי גלותם וטלטולם האחרונים לא השאירו למו פליטה, והיותר ישנים הם כחמש מאות שנה, והמדוקדקים שבהם הם מהסופר האומן המדייק בניה הסופר, ואומרים שארבע מאות ספרים כתב בחייו ואם לפלא בעיניכם גם בעיני יפלא..." (אבן ספיר, ליק, 1866, דף קב). רבי יעקב ספיר מספר גם על מרים הסופרת, בתו של רבי בניה הסופר, שעסקה במלאכת העתקת ספרים: "גם בת היה לו סופרת אומנת, והראוני ממנה חומש כ"י כתוב בסופו 'אל תשיתו עלי חטאת אם תמצאו בו שגיאות, כי אשה מינקת אנכי, מרים בת בניה הסופר' – והוא מדויק וכתיבה יפה ומאושרת מאד" (אבן ספיר, שם).
מארי בניה עצמו כתב ספרים בין השנים ר"י-רמ"ג בקירוב (1450-1483 בקירוב) והוא נפטר בערך בשנת רמ"ד 1484, כפי שעולה מקולופון של בנו הסופר רבי יוסף בן בניה, המזכיר את אביו בברכת המתים (כ"י ירושלים, אוסף בניהו, הובא אצל: מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, גליון 64, תשנ"ה, עמ' 63).
ב"אנציקלופדיה לחכמי תימן" נכתב כי רבי בניה בן סעדיה הוא "הסופר המפורסם ביותר בתימן... פרסומו בא בזכות עשרות כתבי יד שהעתיק הוא, בניו ונכדיו... עפ"י דעה אחת שימש ראב"ד בצנעא... רוב מוחלט של הספרים שהעתיקו, הם ספרי תנ"ך בתוספת מסורה ומחברת התיג'אן... העתקותיו נחשבות כמדויקות ביותר, והוא נחשב כבר סמכא הגדול ביותר בתחום מסורת המקרא. שאלת זיקת המסורת שבספריו לאסכולת המסורת של טבריה במסורת המקרא, עוררה פולמוס גדול בן החוקרים... עפ"י המסורת העתיקו הוא ומשפחתו מאות כתבי יד ובידינו הגיעו עשרות..." (גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 42-43). ראה שם רשימה חלקית של כתבי יד הידועים ממנו כיום.
במפעל הפאליאוגרפיה העברית נמנו קרוב ל-40 כתבי יד ממשפחת בניה הסופר, הנמצאים כיום בספריות ובאוספים שונים (מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', שם, עמ' 54).
כתב היד שלפנינו אינו שלם, וחסרים בו לפחות שלשה דפים: ב"מחברת התיג'אן" חסרים כנראה הדף הראשון והדף האחרון, ואילו כתב היד של החומש עצמו כמעט שלם וחסר בו רק דף אחד בתחילתו. כתב היד מתחיל באמצע הפרק הראשון של ספר בראשית, ומסתיים בסוף פרשת וזאת הברכה (הדף האחרון קרוע במחציתו האחרונה, עם חסרון הפסוקים האחרונים של פרשת וזאת הברכה). טקסט המסורה נפגע וחסר ברוב הדפים.
[20] דף; [193] דף. כ-25 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי רב וסימני עש. כל הדפים עם קרעים חסרים ופגיעות רבות בטקסט שבשוליים. בחלק מהדפים חסרונות בטקסט גם במרכז הדפים. כל הספר משוקם במילוי נייר. הגהות בכתיבה עממית מאוחרת. כריכה חדשה.
Category
דפוסי עֶרֶשֹ (אינקונבולה) וכתבי יד עתיקים – המאות ה-14 וה-15