"פתחו שערים ויבא גוי צדיק" - ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש והגהות מאת רבי שלמה לוריא (המהרש"ל). בזל, [שנ"ט 1599]. מהדורה ראשונה של פירוש והגהות מהרש"ל (מהדורת "מכונות"). נדפס "בדפוס האומן קונראד וולדקילך יצ"ו".
חתימות ורישומים בכתיבה אשכנזית עתיקה [מתקופת ההדפסה] בדף השער ובדף שאחריו. העותק של האדמו"ר רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין, חתנו של ה"דברי חיים" מצאנז - בדפי הספר מופיעות חותמותיו.
ספר שערי דורא, שהתחבר במאה ה-13, הוא מספרי הפסק היסודיים והחשובים ביותר בענייני איסור והיתר, והוא מובא פעמים רבות אצל עמודי ההוראה, ה"בית יוסף" והרמ"א. במשך הדורות נכתבו בשולי הגליונות של כתבי היד של החיבור הגהות רבות מאת חכמי הדורות, ראשונים ואחרונים. הידועות שבהן הן הגהותיו של רבי ישראל איסרלן, בעל "תרומת הדשן". על החיבור ועל ההגהות התחברו כמה פירושים מגדולי האחרונים, בהם רבי נתן שפירא, המהרש"ל ורבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים". עד להדפסת ה"שלחן ערוך", היה "שערי דורא" החיבור האשכנזי החשוב ביותר בענייני איסור והיתר.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה השישית של הספר (שנדפס לראשונה בקראקא בשנת רצ"ד). מאחר שמהדורות ה"שערי דורא" נדפסו כל אחת על פי כתב-יד אחר, ניתן במידה מסוימת להחשיב כל אחת מן המהדורות שנדפסו בשנות הש' כ"מהדורה ראשונה". מלבד זאת, במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה הפירוש וההגהות של רבי שלמה לוריא [מהרש"ל]. נוסח הספר שלפנינו הוא כפי שהעתיק אותו המהרש"ל עם חלק מההגהות שהיו בנוסחאות שלפניו. חלק מההגהות שבמהדורה שלפנינו נדפסו כאן לראשונה. פירוש המהרש"ל הוא הן על גוף החיבור והן על ההגהות שהעתיק.
הספר שלפנינו נדפס בשנת שנ"ט, בשני מקומות שונים, על ידי שני תלמידי המהרש"ל. מהדורה אחת, המהדורה שלפנינו, נדפסה בבזל על ידי רבי אליהו לואנץ, והיא נקראת בשם "מכונות". מהדורה שניה נדפסה בלובלין על ידי רבי יוסף ב"ר יהודה, והיא נקראת בשם "עטרת שלמה". שתי המהדורות דומות בנוסחיהן, אך בכל אחת מהן הוספות והשמטות שאין במהדורה המקבילה. המהדורה שלפנינו נקראת "מכונות" על שם הנכתב בהקדמת המו"ל רבי אליהו לואנץ: "אני המעתיק קראתיו 'מכונות', כי הם המכונות שעשה שלמה על כל הג"ה והג"ה חדשות גם ישנות, ובפרט באשר הספר מתחיל בעשר שערים נכונות במספר כמו המכונות".
המו"ל של מהדורה זו הוא המקובל הקדוש הנודע, הגאון רבי אליהו לואנץ אב"ד וורמייזא (שכ"ד-שצ"א), שהיה תלמידו המובהק של המהר"ל מפראג, ונודע כ"רבי אליהו בעל שם" על שם עיסוקו בתורת הקבלה ובכתיבת "קמיעות" עפ"י קבלה-מעשית.
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
• כרוך עם:
ספר מאמר יין המשומר, מאמרים קבליים על חומרת האיסורים של שתיית "סתם יינם" והשחתת הזקן, מאת המקובל רבי נתן שפירא מקראקא-ירושלים. [ונציה, ת"ך 1660]. מהדורה ראשונה.
חתימות בדף השער: "שלמה [ה]לוי", "חתן כהר"ר מיכל[?] נרו יאיר". בגב דף השער חתימה: "שייך לי לשמי הקטן יחיאל מיכל גייגר".
בשני הספרים חותמות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.
ספר שערי דורא: צט דף. ספר מאמר יין המשומר: [8], לח דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות בטקסט (בדף השער הראשון שיקום בהדבקת נייר). כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.