"החלטה" בחתימות שבעה מרבני בני ברק (הרב לנדא, הרב וואזנר, ה"ישועות משה" מויז'ניץ ועוד), נגד יוזמת משרד הדתות להקים בעיר מועצה דתית ובכך לבטל למעשה את עצמאותה של מערכת הרבנות בעיר. בני ברק, אסרו חג שבועות תשכ"ד [1964].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידי הרבנים. נוסח ההחלטה שהתקבלה באסיפת רבני העיר בני ברק (שהתקיימה בבית הרב לנדא), שלא להכנע לתכתיבי משרד הדתות, אפילו במחיר של הקמת קהילה נפרדת: "בשבתנו יחד ודנינו על ההצעה לכונן מועצה דתית בבני ברק, החלטנו כולנו פה אחד, שפה בעירנו בני ברק מחוייבים כולנו להלחם נגד התכוננות מועצה דתית, וכולנו נחלץ חושים... נגד רעיון זה, עד כדי התיסדות קהלה נפרדת" (הרב וואזנר היה הרוח החיה מאחורי אסיפה זו - ראה פריט קודם).
על אסיפה זו מספר ר' בן ציון יעקובוביטש בספרו "זכור ימות עולם" (חלק ד, בני ברק תשנ"ז, עמ' קנד-קסא). שם נכתב כי אסיפה זו נתכנסה לאחר שקיבל הרב וואזנר גיבוי מהאדמו"ר מסאטמר, אשר התחייב לשלם משכורות לרבנים ולעובדי מערכת הרבנות במקרה שיאלצו להקים "קהילה נפרדת".
ה"החלטה" שלפנינו היתה הצעד הראשון במלחמה הגלויה של רבני בני ברק על צביונה החרדי של העיר, נגד נסיונות חוזרים ונשנים - במשך יותר מעשר שנים - של גורמים שונים, להקים מועצה דתית ולבטל את עצמאות מערכת הרבנות בעיר.
על מכתב זה חתומים: רבי יעקב לנדא (רב העיר, תרנ"ג-תשמ"ו); רבי אברהם שלמה כ"ץ (הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק, תרמ"ד-תשל"ה); רבי שמואל הלוי וואזנר (גאב"ד זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי נחמן כהנא, האדמו"ר מספינקא (תרס"ה-תשל"ז); רבי יצחק שלמה אונגר (ראש ישיבת חוג חתם סופר, תרפ"א-תשס"ד); רבי אברהם צבי וייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); ורבי משה יהושע הגר (האדמו"ר מויז'ניץ בעל "ישועות משה", שכיהן בימים ההם כרב קרית ויז'ניץ. תרע"ו-תשע"ב).
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול ונקבי תיוק קרועים.

העיר החרדית בני ברק התייחדה מאז הקמתה במערכת רבנות עצמאית. בניגוד לערים אחרות, בבני ברק לא היתה מעולם מועצה דתית - הרבנים קבלו את משכורתם מן העירייה וכל מערכות הכשרות, המקוואות ועניני הדת בבני ברק היו מתוקצבים ישירות מקופת העירייה, ללא התערבות של גורם שלישי ממשלתי בדמות מועצה דתית. במקומות אחרים נתונה השליטה על שירותי הדת והפיקוח על העניינים הדתיים בידי המועצה הדתית שבעיר. באותם ימים נשלטו המועצות הדתיות על ידי משרד הדתות, בראשו עמדו אנשי תנועת ה"מזרחי".
עוד התייחדה בני ברק בכך שהייתה העיר היחידה בארץ בה הצביעו חסידי סאטמר בבחירות לעירייה, וזאת בהסכמת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר - המתנגד החריף לכל שיתוף פעולה עם השלטון הציוני, ובהסכמת הרב מריסקווא - רבה של קהילת סאטמר בעיר. הסיבה העיקרית לכך היתה הצורך בשמירה על עצמאות הרבנות בבני ברק, ושמירה על כוחם של הרב לנדא ורבני העיר שעמדו על משמר ההלכה.
בקיץ תשכ"ד הקימו אנשי משרד הדתות מועצה דתית בבני ברק. מכיוון שידעו שהפעולה לא תעבור בשתיקה מצד החרדים, נעשה הדבר במחטף. המועצה הוקמה "על הנייר" בלבד. בעיתון "הצופה" פורסמה מודעה מטעם משרד הדתות על הקמת מועצה דתית שבראשה יעמדו 12 חברים ובראשם רבי יעקב לנדא רב העיר. המודעה פורסמה ללא ידיעתם של הרבנים, מבלי שעודכנו על כך מראש. הדבר גרם לתסבוכת: מצד אחד לא רצו הרב לנדא והרבנים האחרים לשתף פעולה עם הקמת מועצה דתית בניהול משרד הדתות, ומאידך - אם יתפטרו מהתפקיד שהוטל עליהם באופן רשמי, הרי שבמקומם ימונו על ידי משרד הדתות חברים אחרים למועצה, וכך יאבדו את שליטתם על ענייני הדת בעיר.