מכתב משפחתי בכתב-ידו ובחתימתו של רבי שלמה זלמן אויערבך. ירושלים, [כסלו] תשט"ז [1955].
נכתב אל מחותנו רבי אשר זאב ורנר, רבה האשכנזי של טבריה (בנו של רבי שלמה זלמן, רבי אברהם דוב אויערבך, השתדך עם בתו של הרב ורנר, והמכתב שלפנינו נכתב בתקופת האירוסין. לאחר פטירת הרב ורנר נתמנה חתנו הגרא"ד לרבה של טבריה, והוא מכהן בתפקיד זה עד היום).
במכתבו כותב רבי שלמה זלמן על בנו: "...החתן שיחי' [רבי אברהם דוב אויערבך] נסע ביום הראשון לישיבה, ויה"ר שישכיל ויצליח ויהי' לגאון ולתפארת". לאחר מכן כותב הגרש"ז על בתו: "בתי מרים תחי' [לימים הרבנית טרגר] נשלחה מטעם החנוך העצמאי לטבריא, ומסתמא היתה גם אצלכם, ומקום מגורה בטח ידוע להכלה היקרה תחי' [הרבנית מרים אויערבך]...". את מכתבו חותם הגרש"ז בברכות: "...ותתברכו ממרומים באושר וכל טוב".
בצדו השני של המכתב הוסיפה הרבנית חיה רבקה אויערבך (אשת הגרש"ז) מספר שורות של דרישת שלום בכתב-ידה ובחתימתה.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.