מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים

מכתבים מעניינים מתקופת פרישת רבי רפאל הכהן מהמבורג מן הרבנות של קהילות אה"ו - ניסן-אלול תקנ"ט

פתיחה: $600
לא נמכר

חמישה מכתבים אודות ארגון ענייני קהילות אה"ו [אלטונה, המבורג וונדסבק] ויישובי הסביבה בתקופת פרישת הרב הראשי של קהילות אה"ו - הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג.
• מכתב בחתימות 14 ראשי ג' קהילות אה"ו, על מינוי הדיין רבי אלעזר לאזי ברלין כממלא מקום זמני לרב ראשי ["אב"ד ור"מ"] של הקהילות, החל מראש חודש תמוז תקנ"ט, עד למינוי רב ראשי באופן קבוע. בראש החותמים: הנגיד המפורסם, הפרנס "הק' ליב ב"ר שאול" [נפטר תקע"א. מייסד "קלויז ר' ליב ב"ר שאול" בהמבורג. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 111-112]. [המבורג?], סיון תקנ"ט.
• מסמך עם תנאי הרבנות הזמנית של רבי אלעזר לאזי ברלין, החל מראש חודש תמוז, בחתימת הפרנס רבי ליב ב"ר שאול. [המבורג?], כ"ז סיון תקנ"ט.
• מכתב ארוך בכתב ידו של רבי אלעזר לאזי ברלין (לא חתום), הנכתב מטעם רבני קהילת אלטונה, אל ראשי קהילת פרידריכשטאט (Friedrichstadt, צפונית להמבורג, מקהילות ה"גליל" הכפופות לקהילת אה"ו). אלטונה, אלול תקנ"ט.
מכתב ארוך וחריף ובו מחאה על אנשים שזלזלו בתקנות הקהילה, ערערו את מעמדו של הרב המ"ץ [המורה צדק] והפריעו לעצמאותו של השוחט. בתוך הדברים מוזכרים גם תיקון ענייני הקהילה שנעשו בעיר הסמוכה שלזוויג (Schleswig).
• מכתב אל הגאון רבי רפאל הכהן אב"ד אה"ו, בחתימת 11 מראשי קהילת רנזיבורג, אודות קבוצה של ששה אנשים שהפרו את תקנות הקהילה ופנו לערכאות המדינה בענין כלשהו. רנזיבורג (רנדסבורג Rendsburg, מקהילות ה"גליל" הכפופות לקהילת אה"ו), כ"ג ניסן תקנ"ט [1799]. יידיש ועברית.
• מכתב אל הגאון רבי רפאל הכהן, בכתב יד וחתימת רבי אליעזר ליזר בן רבי יצחק איצק, ש"ץ ונאמן הקהל ברנזיבורג. בעניין מינוי "שבעת הכשרים" להעמיד את תקנות הקהל. רנזיבורג (רנדסבורג Rendsburg), א' אייר תקנ"ט [1799]. יידיש ועברית.
הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג (חשון תפ"ג - חשון תקס"ד 1722-1803), מגדולי גאוני הדור בזמן ה"נודע ביהודה", ה"שאגת אריה" והגר"א מווילנא. תלמידו המובהק של ה"שאגת אריה" ומרבותיו של רבי חיים מוולוז'ין. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בכמה ערים בליטא. בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזן, ומשנת תקל"ו נתמנה כרב ראשי של קהילות אה"ו (איחוד הקהילות: אלטונה, המבורג וונדסבק) בגרמניה, אותן ניהל למעלה מעשרים שנה בחכמה ובתקיפות. נודע במלחמתו עם תנועת ההשכלה של משה מנדלסון ועם ה"משכילים" בהמבורג, אשר בעקבות כך הדפיסו נגדו ספרי פולמוס. על פרשת עזיבתו את רבנות אה"ו ראה בהרחבה להלן.
5 דפים. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.



פרישת רבי רפאל הכהן מרבנות אה"ו
בי"ט אדר שני תקנ"ט כינס רבי רפאל הכהן אסיפה דחופה, אליה קרא את ראשי שלשת קהילות אה"ו, ובה הודיע להם כי גמר בדעתו לעזוב את תפקידו כרב ראשי של קהילות אה"ו החל מראש חודש תמוז (בתאריך בו ימלאו 23 שנה לתחילת כהונתו ברבנות זו), והביע את רצונו שלא להתערב מעתה ואילך בענייני הקהילות. רבי רפאל נותר בעירו כאחד העם, והמשיך לעסוק בתורה ועבודת השם, ללא שום מעורבות ואחריות ציבורית, מלבד הנחיותיו למינוי ממלאי מקומו ברבנות. בפנקס כתב-יד קהילת המבורג, הנמצא בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, מופיע פרוטוקול האסיפה הנ"ל, בה הודיע רבי רפאל על פרישתו מהרבנות "מכמה טעמים הכמוסים" (דף קנד/1, בכתה"י). "...ויכל את דבריו לאמר: 'לא ארחיב במליצות היום הזה, כי גם הכהן הגדול ביציאתו התפלל תפלה קצרה' - ומאד הפצירו בו פו"מ דשלש קהלות... לשבת עוד על כסא הרבנות, אבל הוא התאמץ לבו..." (או"ה למושב, עמ' 69).
היו שאמרו שפרישתו מהרבנות נבעה מחששו הגדול של רבי רפאל שמא יכשל באיסורי לשון הרע הכרוכים בתפקידו כרב הקהילות. רבי רפאל עסק רבות בעניני מצות "שמירת הלשון" ואיסורי לשון הרע. ספרו "מרפא לשון" הינו אחד הספרים הראשונים המעוררים על ענייני שמירת הלשון ואיסורי לשון הרע [מאוחר יותר, בעקבות ספר זה, התעורר רבי ישראל מאיר הכהן מראדין לחבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון"].
לאחר שעזב את כיסא הרבנות לא רצה רבי רפאל שינהגו בו כבוד וגדולה. בשנת תקס"ג פנה אליו מחבר הספר "קרן אור פני משה" וביקש ממנו הסכמה על ספר נוסף אשר חיבר. השיב לו רבי רפאל במכתב "...אמנם הקשה לשאול ממני הסכמה על הספר הזה, כי מיום הסירותי מרבה המשרה מעל שכמי, והרימותי עטרת הרבנות מעלי, הנה אנכי כאחד העם כעם ככהן, יושב בטח בדד ומצפה לתשועת ה' בקרב עמי, ולא אעמיד שמי במקום גדולים חקרי לב רבנים יושבי כסאות למשפט, ה' עליהם יחיו, המה יבחרו ולא אני, רחוק ממני כאלה, על כן אל ירע לו כי לא השלמתי חפצו הפעם..." (נדפס בראש ספר "קולי יעקב", המבורג, תקס"ג; הובא ע"י ש' רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 303).
ביזמת רבי רפאל מינו לאחר פרישתו את הדיין רבי אלעזר לאזי ברלין (ראה אודותיו: פריטים 291, 293) לראב"ד ג' הקהילות, וכממלא מקום זמני לתפקיד הרב הראשי "אב"ד ור"מ ג' קהילות". התפטרותו זו מהרבנות חוללה זעזועים רבים, ותוקפן של תקנות הקהילה התערער בג' הקהילות וביישובי הסביבה. כפי שאנו רואים במסמכים שלפנינו, עסק ממלא מקומו הזמני רבי אלעזר לאזי בחיזוקן וביצורן של תקנות הקהילות.
לאחר הליך ממושך נבחר לבסוף הגאון רבי נח חיים צבי ברלין בעל "עצי אלמוגים" לרב ראשי של קהילות אה"ו. רבי רפאל הכהן "בא לביתו ויקבל פניו באהבה עזה ויברך את בואו..." (או"ה למושב, עמ' 75). רבי נח חיים צבי חידש עם בואו את "כל התקנות דשלש קהלות בועד הקהל, ונתן עוז ותוקף לכל אשר תיקן הרב ר' רפאל כהן, ובאותה שנה היתה מחלוקה גדולה בישוב זעגעבערג [Segeberg] בין הגבאים ובין החזן... ובחכמתו עשה פשרה ביניהם" (או"ה למושב, שם). עם זאת, רבי נח חיים צבי לא האריך ימים על ממלכתו, והלך לעולמו לאחר תקופה קצרה, בשנת תקס"ב, כשאנשי העיר ורבי רפאל הכהן בראשם מבכים את פטירתו. את מקומו כאב"ד ור"מ קהילות אה"ו מילא אחריו רבי צבי הירש מזאמושט אב"ד גלוגא רבתי (ת"ק-תקס"ז).
בתקופה שלאחר פטירת רבי נח חיים צבי בשנת תקס"ב, נתמנה שוב רבי אלעזר לאזי לרב ראשי זמני: "שבנתיים... עד אשר יבוא אב"ד ור"מ בשלש קהילותינו... שבנתיים יהיה הדיין מוהר"ר לאזי ברלין נר"ו ראש המדברים אצל הבד"צ, ובכל דבר יתנהג בזה כאשר התנהג קודם ביאת הצדיק הרב המנוח מוהר"ר נח"צ הירש הנ"ל לקהילתנו..." (שנות דור ודור, ד, עמ' קנג-קנה).

מכתבי רבנים וכתבי יד
מכתבי רבנים וכתבי יד