תעודת הצטיינות לתלמיד בחתימות ראשי "תלמוד תורה שומרי החומות" בירושלים, עם שתי שורות בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי "רב ראשי להיהדות החרדית בארץ ישראל". ירושלים, [חשון תרצ"ה 1934].
תעודה בכתיבה קליגרפית (צבעונית) ובכתיבה רהוטה, שהוענקה לתלמיד מרדכי אייכלר לאחר שעמד בהצטיינות "בהבחינה הגדולה בסיום מסכת בבא מציעא, ותוס' עם מפרשים, שהיתה ביום אדר"ח חשון תרצ"ה, בנ[ו]כחות מרן הגאב"ד מו"ה יוסף צבי דושינסקי שליט"א...". חתומים בשם "תלמוד תורה הגדולה - שומרי החומות", הרבנים רבי עמרם יוסף וולנשטיין ורבי ליפא זלמן וובר.
בתחתית הדף שתי שורות בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של המהרי"ץ דושינסקי, הכותב: "שפת אמת תכון לעד... בשבח התלמיד החשוב ונעלה". המהרי"ץ מברך אותו: "ואשימה תקוותי בו, שתורתו ישתמר בקרבו, ועוד יוסיף על תבואתו, וירבה בעזה"י תהלתו, יוסף צב"י דושינסקיא".
הגאון רבי יוסף צבי - המהרי"ץ דושינסקי (תרכ"ח-תש"ט), מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטה ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בהונגריה. בשנת תרצ"ג, עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד כרב ראשי של "העדה החרדית" בירושלים ובארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן. הנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל. השתתף במשלחת "אגודת ישראל" לוועדת פיל ולוועדות אחרות של האו"ם ערב קום המדינה. נפטר בשלהי מלחמת העצמאות וקברו נכרה בבית העלמין הקטן שבחצר בית החולים "שערי צדק" ברח' יפו.
[1] דף כפול. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. סימני קיפול.