ספר מרפא לשון, דברי מוסר ותוכחה, על עניני שמירת הלשון, מאת הגאון רבי רפאל כ"ץ אב"ד המבורג. אלטונא, [תק"ן 1790]. מהדורה ראשונה.
בראש השער רישום הקדשה מאת המחבר לבית המדרש בצפת: "מנחה שלוחה ליראי ד' ולחושבי שמו, עמודי היכא דגרסי בעה"ק צפת תוב"ב, מאת המחבר, אשר שלום דובר" [ההקדשה נכתבה ב"כתב רש"י" ולא ברור האם המחבר עצמו כתבה, או שליח שכתב בשמו].
הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג (חשון תפ"ג - חשון תקס"ד 1722-1803), מגדולי גאוני הדור בזמן ה"נודע ביהודה", ה"שאגת אריה" והגר"א מווילנא. תלמידו המובהק של ה"שאגת אריה" ומרבותיו של רבי חיים מוולוז'ין. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה במינסק ובכמה ערים בליטא. בשנת תקל"ג עבר לכהן ברבנות פוזנא, ומשנת תקל"ו נתמנה לרבנות אה"ו (איחוד הקהילות: אלטונה, המבורג וונדסבק) בגרמניה. מספריו: "תורת יקותיאל", שו"ת "ושב הכהן", שו"ת "שאלת הכהנים תורה", "דעת קדושים" ו"מרפא לשון", ועוד. תולדותיו נדפסו בספר "זכר צדיק" (ווילנא, תרל"ט).
ספרו "מרפא לשון" הוא אחד הספרים הראשונים המעוררים על ענייני שמירת הלשון ואיסורי לשון הרע. בעקבות ספר זה התעורר (כשמונים שנה לאחר מכן) רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, לחבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון".
רבי רפאל הכהן היה נערץ על כל חוגי הציבור באותו דור (מלבד חוגי המשכילים שנלחמו בו והפיצו נגדו ספרי פולמוס וכתבי פלסתר), ולא היה מוכן להתערב במחלוקת המתנגדים והחסידים. עמד בידידות רבה עם הגר"א מווילנא שהעריצו מאד. רבי חיים מוולוז'ין למד אצלו בימי נערותו וכותב עליו באחת מתשובותיו: "אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו, ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים" (חוט המשולש, סימן ט). מאידך, נפגש עם המגיד ממזריטש (על פגישה זו ועל יחסו לתנועת החסידות יש מסורות ושמועות שונות ומנוגדות - ראה: הרב י' מונדשיין, במאמרו "הרב ר' רפאל הכהן מהאמבורג ויחסו לחסידות", כרם חב"ד, תשנ"ב, חלק 4, עמ' 117-123; הרב ד' קמנצקי, במאמרו "הג"ר רפאל הכהן והגר"א", ישורון, כא, תשס"ט, עמ' תתמ-תתנז; הרב ד' אליאך, ספר "הגאון", ח"ג, עמ' 915-916 ובהע' 65 שם). רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ בעל "דקדוקי סופרים" כותב עליו: "והיה אוהב נאמן להגר"א אף שבסתר לבבו נטה מעט לדרכי החסידים ונסע להקביל פני הרב ר' בער במעזריטש..." (רנ"נ רבינוביץ, גליונות לספר שם הגדולים, ישורון, כג, אלול תש"ע, עמ' רעג - ראה שם את כל המשך הסיפור על ויכוחיו עם הגר"א בענין זה). מסורת חסידית מספרת כי התוודעותו לחסידות והביקור אצל המגיד נעשו בעקבות ביקורו של רבי זושא מאניפולי, שהגיע אליו בשליחות רבו המגיד. לפי סיפור נודע, סירב רבי רפאל לבקשת הגר"א ששלח וביקש ממנו להצטרף ל"חרם" על תנועת החסידות (ראה הקדמת ספר בית רבי, ברדיטשוב, תרס"ב, עמ' 10).
בספר החיד"א (ירושלים, תשי"ט, עמ' קסא) מובאת אגרת מאת רבי רפאל הכהן, שנכתבה בחודש טבת שנת תקנ"ב בפנקסם של שני שד"רי ארץ ישראל, רבי אברהם אזולאי ורבי אשר אשכנזי, שביקרו אז אצלו. באגרת זו הוא כותב דברים נלהבים אודות הקהילות המתחדשות בעיה"ק טבריה, ועל השלום שנעשה בין שד"רי הקהילה הספרדית והקהילה החסידית בטבריה, שהתחברו יחד בשליחות משותפת לאיסוף כספים עבור הקהילות בארץ ישראל.
[4], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים קלים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים (מאוחרים). כריכה ישנה פגומה.