אוסף שרידי דפים ממסכת ברכות של התלמוד הבבלי, עם פירוש רש"י ותוספות. [שאלוניקי, שנ"ב 1592. דפוס מתתיה בת שבע ובניו].
לפנינו שרידים מ-15 דפים, שהוצאו מ"גניזת כריכה". קטעים ממסכת ברכות, המקבילים לדפים (לפי מספור הדפים המקובל של דפוס ונציה): ג-ד, ו, ז, ט, י, יא, לא, מז, נג, נו-נז, נט, סא-סב. שרידי הדפים בגדלים שונים, שוקמו בהדבקה ומילוי נייר, ונכרכו יחד.
אל הכרך צורפו שני שרידים נוספים (שחוברו זה לזה): שריד מדף ט (המקביל לדף ו בדפי מהדורת ונציה), ושריד מדף אחר (המקביל לדף ח בדפי מהדורת ונציה).
מסכת ברכות שלפנינו היא מהדורה נדירה, שלא היתה ידועה ביבליוגרפית במשך שנים רבות. רבי משה די מדינה, כותב בהקדמתו לשו"ת של אביו המהרשד"ם (חלק אורח חיים ויורה דעה, שאלוניקי שנ"ד): "בזבזתי אוצרותי להביא הנייר והדפוס והפועלים מויניציאה... וגם זכני ה'... להדפיס גמרות ומסכתות...". רבי משה הביא לשאלוניקי את המדפיסים בני משפחת בת שבע. ישראל מהלמן פרסם אגרת מיוחדת מאת רבי יהודה אריה ממודינא, "אגרת לקהלות על הדפסת התלמוד", בה קרא (יחד עם רבני ופרנסי ונציה) לתרום להדפסת מהדורת תלמוד שעמדה לצאת בשאלוניקי באותם ימים, כפי הנראה בדפוסם של בני בת שבע (מהלמן, פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי, ספונות יג; נדפס לאחר מכן בספרו "גנוזות ספרים"). מהלמן מסכם שם כי "מהדורת התלמוד הזאת היא כולה בגדר תעלומה, שעד היום לא נודע ממנה שריד". אולם לאחר שנדפסו דבריו של מהלמן נתגלה דבר קיום הדפסתה של המסכת שלפנינו. עם זאת, לא ידועות מסכתות נוספות שנדפסו על ידי בני בת שבע.
[17] שרידי דפים. גודל ומצב משתנים (מצבי פגיעה שונים כתוצאה מגניזת הכריכה).
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.