מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
- (-) Remove from filter from
- (-) Remove rebb filter rebb
- ואדמו (35) Apply ואדמו filter
- ואדמורים (35) Apply ואדמורים filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- רבנים (35) Apply רבנים filter
- רים (35) Apply רים filter
- ואדמו"רים (35) Apply ואדמו"רים filter
- letter (35) Apply letter filter
- rabbi (35) Apply rabbi filter
- בענייני (19) Apply בענייני filter
- כרוזים (19) Apply כרוזים filter
- וטיוטות (19) Apply וטיוטות filter
- העיר (19) Apply העיר filter
- ברק (19) Apply ברק filter
- מכתבים (19) Apply מכתבים filter
- בני (19) Apply בני filter
- bnei (19) Apply bnei filter
- brak (19) Apply brak filter
- draft (19) Apply draft filter
- proclam (19) Apply proclam filter
- relat (19) Apply relat filter
מציג 13 - 24 of 35
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $200
לא נמכר
"בני ברק תתן קולה", טיוטת כרוז בחתימות ארבעה מרבני בני ברק, הקוראים לציבור לצאת לתפילת מחאה בשחרית של שבת, על נסיונות פגיעה בסמכותו של רב העיר, רבי יעקב לנדא. [בני ברק, אב תשל"ד בקירוב].
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידיהם של הרבנים. הרבנים מוחים על פניית גורמים שונים לבית המשפט נגד הרב לנדא, שהתנה את תעודת הכשרות באחד האולמות בעיר בשמירה על גדרי הצניעות במקום. הרבנים מורים "על סגירת כל בתי הכנסיות בעירנו לתפלת שחרית והוצאת תיבה לרחובה של עיר ביום שבת קודש פרשת עקב הבעל"ט". במכתב הוראות נוספות על סדרי המעמד.
הרבנים החותמים לפנינו: רבי אברהם שלמה כ"ץ (הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק, תרמ"ד-תשל"ה); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי יצחק צבי ברנפלד, אב"ד חוג חתם סופר (תרע"ז-תשנ"ח); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א).
לצד חתימות הרבנים נרשמו שמותיהם של הרב וואזנר והרב אונגר, שכנראה חתמו על עותק נוסף של הטיוטה (בכרוז שנדפס לבסוף חתומים שמונה רבנים, בהם גם רבי ישראל הגר רב קרית ויז'ניץ ורבי שלמה זילברשטיין רב חסידי גור בעיר - ראה חומר מצורף).
[1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (וכתמי דיו מהדפוס). בלאי וסימני קיפול.
דף מודפס במכונת כתיבה, עם חתימות ידיהם של הרבנים. הרבנים מוחים על פניית גורמים שונים לבית המשפט נגד הרב לנדא, שהתנה את תעודת הכשרות באחד האולמות בעיר בשמירה על גדרי הצניעות במקום. הרבנים מורים "על סגירת כל בתי הכנסיות בעירנו לתפלת שחרית והוצאת תיבה לרחובה של עיר ביום שבת קודש פרשת עקב הבעל"ט". במכתב הוראות נוספות על סדרי המעמד.
הרבנים החותמים לפנינו: רבי אברהם שלמה כ"ץ (הרב מריסקווא ואב"ד קהל "ייטב לב" בבני ברק, תרמ"ד-תשל"ה); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי יצחק צבי ברנפלד, אב"ד חוג חתם סופר (תרע"ז-תשנ"ח); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א).
לצד חתימות הרבנים נרשמו שמותיהם של הרב וואזנר והרב אונגר, שכנראה חתמו על עותק נוסף של הטיוטה (בכרוז שנדפס לבסוף חתומים שמונה רבנים, בהם גם רבי ישראל הגר רב קרית ויז'ניץ ורבי שלמה זילברשטיין רב חסידי גור בעיר - ראה חומר מצורף).
[1] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (וכתמי דיו מהדפוס). בלאי וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
"אזהרה חמורה" - שתי טיוטות לכרוז מאת רבני בני ברק, "לבל יגרר איש אחר יצר המחלוקת". [בני ברק, שנות התש"כ בקירוב].
לפנינו שתי טיוטות של אותו כרוז - טיוטה ראשונה בכתב-ידו של רבי שמואל הלוי וואזנר (בסופה שתי שורות בכתב-ידו של רבי משה יהודא ליב לנדא, בנו של רבי יעקב לנדא), וטיוטה שניה מודפסת במכונת כתיבה, עם חתימות ידי הרבנים: רבי יעקב לנדא, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי אברהם שלמה כץ ורבי נתן גשטטנר.
ישנם מספר הבדלים בין שתי הטיוטות. לדוגמה, הרב וואזנר כותב: "ואיסור גמור לאיים על איש בכל מיני איום וטרור", ואילו בטיוטה המודפסת נכתב: "ואנו מכריזים באיסור גמור עפ"י דתה"ק על כל מיני טרור ואיומים על שום איש".
הנוסח המודפס: "למען עירנו הקדושה בני ברק, אשר היתה עד היום, לשם ולתהלה ולתפארת לכל בית ישראל ע"י שהיינו מחנה אחד מאוחד למען התורה הקדושה והיהדות, לכן אנו פונים בכל לב ונפש לבל יגרר איש אחר יצר המחלוקת, ואנו מכריזים באיסור גמור עפ"י דתה"ק על כל מיני טרור ואיומים על שום איש - דרך אשר הוא זר לתוה"ק".
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק קרועים.
לפנינו שתי טיוטות של אותו כרוז - טיוטה ראשונה בכתב-ידו של רבי שמואל הלוי וואזנר (בסופה שתי שורות בכתב-ידו של רבי משה יהודא ליב לנדא, בנו של רבי יעקב לנדא), וטיוטה שניה מודפסת במכונת כתיבה, עם חתימות ידי הרבנים: רבי יעקב לנדא, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי אברהם שלמה כץ ורבי נתן גשטטנר.
ישנם מספר הבדלים בין שתי הטיוטות. לדוגמה, הרב וואזנר כותב: "ואיסור גמור לאיים על איש בכל מיני איום וטרור", ואילו בטיוטה המודפסת נכתב: "ואנו מכריזים באיסור גמור עפ"י דתה"ק על כל מיני טרור ואיומים על שום איש".
הנוסח המודפס: "למען עירנו הקדושה בני ברק, אשר היתה עד היום, לשם ולתהלה ולתפארת לכל בית ישראל ע"י שהיינו מחנה אחד מאוחד למען התורה הקדושה והיהדות, לכן אנו פונים בכל לב ונפש לבל יגרר איש אחר יצר המחלוקת, ואנו מכריזים באיסור גמור עפ"י דתה"ק על כל מיני טרור ואיומים על שום איש - דרך אשר הוא זר לתוה"ק".
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק קרועים.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $250
לא נמכר
אוסף מכתבים וטיוטות-מכתבים מרבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, בענייני כשרות ובענייני העיר בני ברק. חלק מהמכתבים חתומים בחתימת ידו.
האוסף כולל בין היתר: מכתבים לרבנים בסוגיות הלכתיות שונות; בירורים בעניני כשרות של חומרי גלם וכדומה; חיזוק עניני הלכה שונים בבני ברק, צניעות והשגחת כשרות; מכתבים תקיפים ו"קנסות" לבעלי חנויות מזון ומפעלים שהפרו את הוראות הכשרות (אחד המכתבים לדוגמא, מסתיים במילים: "...בכשרות אין קומבינציות! תדע להזהר!").
טיוטות-מכתבים בענייני הכשר מקוואות (בהן טיוטת מכתב אל האדמו"ר מקלויזנבורג); טיוטות-מכתבים בעניינים פוליטיים בעיר, בהן טיוטות למכתב אל האדמו"ר מגור בענין הבחירות לראשות עיריית בני ברק.
16 פריטי נייר, בהם 7 דפים חתומים. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל בין היתר: מכתבים לרבנים בסוגיות הלכתיות שונות; בירורים בעניני כשרות של חומרי גלם וכדומה; חיזוק עניני הלכה שונים בבני ברק, צניעות והשגחת כשרות; מכתבים תקיפים ו"קנסות" לבעלי חנויות מזון ומפעלים שהפרו את הוראות הכשרות (אחד המכתבים לדוגמא, מסתיים במילים: "...בכשרות אין קומבינציות! תדע להזהר!").
טיוטות-מכתבים בענייני הכשר מקוואות (בהן טיוטת מכתב אל האדמו"ר מקלויזנבורג); טיוטות-מכתבים בעניינים פוליטיים בעיר, בהן טיוטות למכתב אל האדמו"ר מגור בענין הבחירות לראשות עיריית בני ברק.
16 פריטי נייר, בהם 7 דפים חתומים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתבי רבנים לחיזוק תקנת רב העיר רבי יעקב לנדא, שלא למכור בבני ברק עופות "שחוטי חוץ" (שלא נשחטו ע"י השוחטים במערכת הכשרות בעיר). בני ברק, אייר תשל"ז [1977].
1-2. "כרוז לצבור" - שתי טיוטות מודפסות במכונת כתיבה (נוסח זהה), בחתימות-ידם של רבני העיר, "למגדר מלתא להזהיר הצבור להשתמש רק בעופות הנשחטים ע"י השוחטים דעיה"ק בני ברק". בני ברק, י"ג אייר תשל"ז [1977]. טיוטה אחת חתומה בידי 11 רבנים, והשניה חתומה בידי 12 רבנים (נוסף חותם אחד על אלו שחתמו בטיוטה הראשונה).
הרבנים החתומים: רבי יעקב לנדא (רב העיר, תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר (גאב"ד זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי שלמה זילברשטיין (רב חסידי גור, תרפ"ט-תשס"ט); רבי "ישראל בהה"צ מויזניץ שליט"א" (האדמו"ר רבי ישראל הגר, שכיהן אז כרבה של קרית ויז'ניץ בבני ברק); רבי דוד שמש (רב העדה הספרדית בפרדס כץ, תרע"ב-תשמ"ב); ורבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" תרע"ד-תשנ"ג).
3. מכתב רבי יצחק שלמה אונגר אל רבי יעקב לנדא, בו מצטרף ו"מסכים לאיסור חמור על שחוטי חוץ", ומאשר לחתום את שמו על כרוז שיפורסם בעניין זה. ז' אייר תשל"ז [1977].
[3] דף. גודל משתנה. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
1-2. "כרוז לצבור" - שתי טיוטות מודפסות במכונת כתיבה (נוסח זהה), בחתימות-ידם של רבני העיר, "למגדר מלתא להזהיר הצבור להשתמש רק בעופות הנשחטים ע"י השוחטים דעיה"ק בני ברק". בני ברק, י"ג אייר תשל"ז [1977]. טיוטה אחת חתומה בידי 11 רבנים, והשניה חתומה בידי 12 רבנים (נוסף חותם אחד על אלו שחתמו בטיוטה הראשונה).
הרבנים החתומים: רבי יעקב לנדא (רב העיר, תרנ"ג-תשמ"ו); רבי שמואל הלוי וואזנר (גאב"ד זכרון מאיר, תרע"ג-תשע"ה); רבי יצחק צבי ברנפלד (אב"ד חוג חתם סופר, תרע"ז-תשנ"ח); רבי אברהם צבי ווייס (אב"ד נוה אחיעזר, תרס"ב-תשל"ט); רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג); רבי אלי'[הו] כץ (רב חסידי סאטמר, בנו וממלא מקומו של הרב מריסקיווא, תש"ז-תשרי תשע"ט); רבי נתן גשטטנר (רב שיכון אגודת ישראל, תרצ"ב-כסלו תשע"א); רבי שלמה זילברשטיין (רב חסידי גור, תרפ"ט-תשס"ט); רבי "ישראל בהה"צ מויזניץ שליט"א" (האדמו"ר רבי ישראל הגר, שכיהן אז כרבה של קרית ויז'ניץ בבני ברק); רבי דוד שמש (רב העדה הספרדית בפרדס כץ, תרע"ב-תשמ"ב); ורבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים" תרע"ד-תשנ"ג).
3. מכתב רבי יצחק שלמה אונגר אל רבי יעקב לנדא, בו מצטרף ו"מסכים לאיסור חמור על שחוטי חוץ", ומאשר לחתום את שמו על כרוז שיפורסם בעניין זה. ז' אייר תשל"ז [1977].
[3] דף. גודל משתנה. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $600
לא נמכר
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", אודות ההידורים וסידורי הכשרות המצוינים, שנהוגים במערכות השחיטה בבני ברק, תחת פיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. בני ברק, סיון-תמוז תשמ"ו [1986].
המכתבים נשלחו אל רבי משה יהודה ליב לנדא, לאחר ביקוריו של הרב וואזנר בבתי השחיטה העומדים תחת פיקוחו של הרב לנדא. ביקורים אלו נעשו לאחר שמתנגדיו של הרב לנדא ערערו על השחיטה שתחת השגחתו [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר]. בעקבות הביקורים הוציא הרב וואזנר את מכתביו אלו - מכתב אחד מתייחס למערכת שחיטת הבהמות והמכתב השני למערכת שחיטת העופות:
• מכתב המפרט את ההידורים הנהוגים בשחיטת "בהמה גסה" שבפיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. ערב שבת פרשת קרח תשמ"ו [1986].
הרב וואזנר כותב במכתב שלפנינו: "הריני להעלות בקצרה הרושם הטוב שהי' לי בעת בקורי בשעת שחיטת בהמה גסה בשחיטת עיר בני ברק תחת השגחת ידידי הרב הגאון המושלם ומופלג בן גדולים כש"ת ר' משה יהודה ליב לנדא שליט"א האב"ד דבני ברק. ראיתי בדיקת הסכינים בין לפני השחיטה בין לאחר שחיטה, וכן בדיקת פנים ובדיקת חוץ של הריאות, והן עצם מעשה השחיטה ע"י השוחטים המובהקים ויראי אלקים, הכל חד וחלק כדרך המסור לנו, וראוי אפילו למהדרין ביותר. כל מעשה השחיטה והבדיקה נעשה בזהירות וכשרון רב, וע"כ [ועל כן] יאכלו ענוים וישבעו...".
• מכתב המפרט את ההידורים הנהוגים בשחיטת עופות שבפיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. ערב שבת פרשת מטות-מסעי תשמ"ו [1986].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "כבוד ידידי החשוב הרב הגאון מפואר ומופלג בן גדולים כש"ת מוהר"ר משה יהודה ליב לנדא שליט"א האב"ד דבני ברק יצ"ו... הריני מעלה על הכתב את אשר ראיתי הרגשתי וחקרתי אודות שחיטת עופות (כי בענין שחיטת גסות כבר כתבתי לכב'[וד] מעלתו [במכתב הקודם מערב שבת פרשת קרח]). הנה לפי ענ"ד [עניות דעתי] השחיטה היא שחיטה מהודרת ביותר כראוי לקהלה חרדית ראשון במעלה כעירינו הק'[דושה] בני ברק, הן הגישה המומחית של השוחטים הותיקים העומדים על משמרתם באמונה עוד מימי אביו הגה"צ רבי יעקב לנדא זצלה"ה אב"ד בני ברק... וגם כל הסכינים שבדקתי עד היום כולם חד וחלק, והן ממה שנתרשמתי ביותר סדור עבוה"ק [עבודת הקודש] איש איש על מקומו באחריות מלאה. עוד נתברר לי מכבר שבשחיטה מהודרת הזאת בודקים צומת הגידין של כל העופות ע"י בודקים מומחים, וכן בדיקת כל ריאות העופות. וכן אין חשש של 'נפולה' מחמת הלולים הנזרקים, היות כי במציאות של היום, כאשר נהוג גם פה, א"א לזורקם כלל מחמת גדלותם, והם מוגבהים ומורדים ע"י המזלג של המכונית [מנוף המלגזה]. והיות כי בשחיטת בני ברק אין משתמשים בעופות שקבלו זריקה וכו', א"כ פשוט שע"פ הלכה שחיטה זו כשרה אפילו למהדרין ביותר, ויאכלו ענוים וישבעו, יחי לבבם לעד...".
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתבים נשלחו אל רבי משה יהודה ליב לנדא, לאחר ביקוריו של הרב וואזנר בבתי השחיטה העומדים תחת פיקוחו של הרב לנדא. ביקורים אלו נעשו לאחר שמתנגדיו של הרב לנדא ערערו על השחיטה שתחת השגחתו [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר]. בעקבות הביקורים הוציא הרב וואזנר את מכתביו אלו - מכתב אחד מתייחס למערכת שחיטת הבהמות והמכתב השני למערכת שחיטת העופות:
• מכתב המפרט את ההידורים הנהוגים בשחיטת "בהמה גסה" שבפיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. ערב שבת פרשת קרח תשמ"ו [1986].
הרב וואזנר כותב במכתב שלפנינו: "הריני להעלות בקצרה הרושם הטוב שהי' לי בעת בקורי בשעת שחיטת בהמה גסה בשחיטת עיר בני ברק תחת השגחת ידידי הרב הגאון המושלם ומופלג בן גדולים כש"ת ר' משה יהודה ליב לנדא שליט"א האב"ד דבני ברק. ראיתי בדיקת הסכינים בין לפני השחיטה בין לאחר שחיטה, וכן בדיקת פנים ובדיקת חוץ של הריאות, והן עצם מעשה השחיטה ע"י השוחטים המובהקים ויראי אלקים, הכל חד וחלק כדרך המסור לנו, וראוי אפילו למהדרין ביותר. כל מעשה השחיטה והבדיקה נעשה בזהירות וכשרון רב, וע"כ [ועל כן] יאכלו ענוים וישבעו...".
• מכתב המפרט את ההידורים הנהוגים בשחיטת עופות שבפיקוחו של רבי משה יהודה ליב לנדא - רבה של בני ברק. ערב שבת פרשת מטות-מסעי תשמ"ו [1986].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "כבוד ידידי החשוב הרב הגאון מפואר ומופלג בן גדולים כש"ת מוהר"ר משה יהודה ליב לנדא שליט"א האב"ד דבני ברק יצ"ו... הריני מעלה על הכתב את אשר ראיתי הרגשתי וחקרתי אודות שחיטת עופות (כי בענין שחיטת גסות כבר כתבתי לכב'[וד] מעלתו [במכתב הקודם מערב שבת פרשת קרח]). הנה לפי ענ"ד [עניות דעתי] השחיטה היא שחיטה מהודרת ביותר כראוי לקהלה חרדית ראשון במעלה כעירינו הק'[דושה] בני ברק, הן הגישה המומחית של השוחטים הותיקים העומדים על משמרתם באמונה עוד מימי אביו הגה"צ רבי יעקב לנדא זצלה"ה אב"ד בני ברק... וגם כל הסכינים שבדקתי עד היום כולם חד וחלק, והן ממה שנתרשמתי ביותר סדור עבוה"ק [עבודת הקודש] איש איש על מקומו באחריות מלאה. עוד נתברר לי מכבר שבשחיטה מהודרת הזאת בודקים צומת הגידין של כל העופות ע"י בודקים מומחים, וכן בדיקת כל ריאות העופות. וכן אין חשש של 'נפולה' מחמת הלולים הנזרקים, היות כי במציאות של היום, כאשר נהוג גם פה, א"א לזורקם כלל מחמת גדלותם, והם מוגבהים ומורדים ע"י המזלג של המכונית [מנוף המלגזה]. והיות כי בשחיטת בני ברק אין משתמשים בעופות שקבלו זריקה וכו', א"כ פשוט שע"פ הלכה שחיטה זו כשרה אפילו למהדרין ביותר, ויאכלו ענוים וישבעו, יחי לבבם לעד...".
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
שתי טיוטות כרוז בחתימות ידם של רבני בני ברק (רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי ניסים קרליץ, ועוד) - לחיזוק איסור "שחוטי חוץ" (בשר שלא נשחט ע"י השוחטים במערכת הכשרות בעיר) ולחיזוק מערכת הכשרות של רבי משה יהודה ליב לנדא, שהחל לכהן אז ברבנות העיר. [בני ברק, אלול תשמ"ו?].
1. "מודעה ואזהרה" - טיוטה (מודפסת במכונת כתיבה, עם הוספות בכתב-יד) בחתימות ידם של ששה מרבני העיר: "לשמור על חומת הכשרות אשר הוקמה בעמל ויגיעה ברוב השנים, שני רבנותו של הרב הגה"ח מוהר"ר יעקב לנדא זללה"ה".
הרבנים החתומים: רבי שמואל הלוי וואזנר גאב"ד זכרון מאיר; רבי יצחק שלמה אונגר ראש ישיבת חוג חתם סופר; רבי אליהו כץ רב חסידי סאטמר; רבי שמואל זאב הלוי רוט רב חסידי בעלז וראב"ד "מחזיקי הדת"; רבי שלמה זילברשטיין רב חסידי גור; רבי שלמה יוסף מחפוד רב נוה אחיעזר.
2. "מודעה ואזהרה" - טיוטה (מודפסת במכונת כתיבה) בנוסח זהה לטיוטה הקודמת, עם חתימת ידו של רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש ומגדולי רבני בני ברק).
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב.
1. "מודעה ואזהרה" - טיוטה (מודפסת במכונת כתיבה, עם הוספות בכתב-יד) בחתימות ידם של ששה מרבני העיר: "לשמור על חומת הכשרות אשר הוקמה בעמל ויגיעה ברוב השנים, שני רבנותו של הרב הגה"ח מוהר"ר יעקב לנדא זללה"ה".
הרבנים החתומים: רבי שמואל הלוי וואזנר גאב"ד זכרון מאיר; רבי יצחק שלמה אונגר ראש ישיבת חוג חתם סופר; רבי אליהו כץ רב חסידי סאטמר; רבי שמואל זאב הלוי רוט רב חסידי בעלז וראב"ד "מחזיקי הדת"; רבי שלמה זילברשטיין רב חסידי גור; רבי שלמה יוסף מחפוד רב נוה אחיעזר.
2. "מודעה ואזהרה" - טיוטה (מודפסת במכונת כתיבה) בנוסח זהה לטיוטה הקודמת, עם חתימת ידו של רבי ניסים קרליץ (ראש כולל חזון איש ומגדולי רבני בני ברק).
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", עם חתימות ידם של חברי בית דינו: הגאון רבי יצחק שלמה אונגר ורבי יצחק צבי ברנפלד - רבני "חוג חתם סופר". בני ברק, [אלול] תשמ"ז [1987].
מחאה תקיפה על פגיעה בכבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא רבה של בני ברק [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר. המכתב שלפנינו התפרסם על רקע זה, ובעקבות מאמר בעיתונות שפגע בכבוד התורה].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "הריני מוחה בכל תוקף נגד בזיון ועלבון של הגר"מ לנדא שליט"א רבה של בני ברק, ובפרט ע"י עתון, ואנה נגיע בדרכים כאלה להפקיר דם ת"ח [תלמידי חכמים] והעומדים על משמר הקודש. המצטער על קטגורי'[א] בין ת"ח [תלמידי חכמים]...".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (של הרב וואזנר). 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מחאה תקיפה על פגיעה בכבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא רבה של בני ברק [רבי משה יהודה ליב לנדא הוכתר כרב העיר בני ברק בחודש שבט תשמ"ו, על פי בקשת אביו רבי יעקב לנדא בצוואתו. מינוי זה לא התקבל באהדה בזמנו על ידי חלק מהחוגים הליטאיים בעיר. המכתב שלפנינו התפרסם על רקע זה, ובעקבות מאמר בעיתונות שפגע בכבוד התורה].
במכתב שלפנינו כותב הרב וואזנר: "הריני מוחה בכל תוקף נגד בזיון ועלבון של הגר"מ לנדא שליט"א רבה של בני ברק, ובפרט ע"י עתון, ואנה נגיע בדרכים כאלה להפקיר דם ת"ח [תלמידי חכמים] והעומדים על משמר הקודש. המצטער על קטגורי'[א] בין ת"ח [תלמידי חכמים]...".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (של הרב וואזנר). 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים בענייני העיר בני ברק – מכתבי רבנים ואדמו"רים וטיוטות כרוזים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $800
לא נמכר
ארבעה מכתבים מאת הגאון מטשיבין רבי דוב בעריש וויידנפלד. ירושלים, תש"י, תשי"ד, תשכ"ג ותשכ"ד.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. שלושת המכתבים הראשונים נכתבו בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מטשיבין; המכתב הרביעי נכתב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו.
במכתביו פונה הרב מטשיבין אל הרב לנדא בתארים: "ידי"נ [ידיד נפשי] הרב הגאון המצוין", "יקר ערך", "אוצר כל חמדה".
מצורפים: שני מכתבים מאת חתנו של הרב מטשיבין - הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, אל הרב לנדא, בהם הוא מוסר דברים בשם חמיו.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", היה בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשיבין בגליציה. כבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשיבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. היה חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשיבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי ישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, ה"חזון איש" והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל ה"אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
6 מכתבים, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חלקם עם המעטפות המקוריות.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. שלושת המכתבים הראשונים נכתבו בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מטשיבין; המכתב הרביעי נכתב במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו.
במכתביו פונה הרב מטשיבין אל הרב לנדא בתארים: "ידי"נ [ידיד נפשי] הרב הגאון המצוין", "יקר ערך", "אוצר כל חמדה".
מצורפים: שני מכתבים מאת חתנו של הרב מטשיבין - הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, אל הרב לנדא, בהם הוא מוסר דברים בשם חמיו.
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", היה בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשיבין בגליציה. כבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשיבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. היה חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשיבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי ישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, ה"חזון איש" והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל ה"אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
6 מכתבים, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חלקם עם המעטפות המקוריות.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים", אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. ירושלים, אייר תש"ה [1945].
מכתב בדברי תורה. במכתבו משיב ר' איסר זלמן על הערותיו של הרב לנדא על סוגיות שנדונו בספרו אבן האזל על הרמב"ם. בתוך הדברים כותב לו ר' איסר זלמן שכבר כתב את אחת מהשגותיו בגליון ספרו אבן האזל: "אעתיק לו מה שרשמתי בגליון ספרי באבן האזל... וז"ל [וזה לשוני] הרב לנדא העירני דהא...".
בסוף המכתב מתייחס ר' איסר זלמן לשאלת הרב לנדא בדין כשרות גבינת נכרים (הרב לנדא עסק אז רבות בסוגיא הלכתית זו), וכותב לו כי חדל לעסוק בשאלות הוראה הלכה למעשה: "מה ששאלני בענין גבינות הגויים... הנה אני רחוק עכשיו מלעסוק בעניני הוראה, כאשר נתרחקתי מכתר זה..." (כלומר, מאז פרישתו בשנת תרפ"ה מכתר הרבנות בסלוצק, ועלייתו לירושלים לעמוד בראשות הישיבה).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע משוקם בנייר דבק. סימני קיפול.
מכתב בדברי תורה. במכתבו משיב ר' איסר זלמן על הערותיו של הרב לנדא על סוגיות שנדונו בספרו אבן האזל על הרמב"ם. בתוך הדברים כותב לו ר' איסר זלמן שכבר כתב את אחת מהשגותיו בגליון ספרו אבן האזל: "אעתיק לו מה שרשמתי בגליון ספרי באבן האזל... וז"ל [וזה לשוני] הרב לנדא העירני דהא...".
בסוף המכתב מתייחס ר' איסר זלמן לשאלת הרב לנדא בדין כשרות גבינת נכרים (הרב לנדא עסק אז רבות בסוגיא הלכתית זו), וכותב לו כי חדל לעסוק בשאלות הוראה הלכה למעשה: "מה ששאלני בענין גבינות הגויים... הנה אני רחוק עכשיו מלעסוק בעניני הוראה, כאשר נתרחקתי מכתר זה..." (כלומר, מאז פרישתו בשנת תרפ"ה מכתר הרבנות בסלוצק, ועלייתו לירושלים לעמוד בראשות הישיבה).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צדיו). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע משוקם בנייר דבק. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $600
לא נמכר
אוסף גדול של מכתבי רבנים שנשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק. מכתבי המלצה, מכתבי ברכה לשמחות, לשנה טובה ולחגים, ועוד. [שנות התר"צ-התש"מ בקירוב].
בין המכתבים: • מכתב המלצה מרבי איסר זלמן מלצר. ירושלים, תשי"ב [1952]. • שלושה מכתבים מרבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים. • מכתב שנה טובה מרבי יעקב חי זריהן, רבה של טבריה. תשרי נרננ"ה [תש"ה 1944]. • מכתב ברכה להולדת בן, מרבי אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל אביב. אב תֹּר-צַח [1938]. • שלושה מכתבים מרבי שמואל יצחק הילמן, מרבני לונדון וירושלים. • מכתבים מרבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל. • מכתב מרבי יהושע זליג דיסקין אב"ד פריסלוב (ופרדס חנה). תל אביב, אב תפרי"ח [1938]. • מכתב מרבי ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקוה. אב תרח"ץ [1938]. • מכתב מרבי דוב מעייני רבה של מגדיאל. [תשי"א]. • מכתב מרבי דוב הכהן קוק (אחי הראי"ה קוק). ירושלים, תש"ט [1949]. • מכתב מרבי יצחק ניסים, "לשעבר הרב הראשי לישראל". ניסן תשל"ג [1973]. • מכתב מרבי יהושע משה אהרונסון. פתח תקוה, תשרי תשכ"ה [1964]. • מכתב מרבי אברהם צבי ווייס, נוה אחיעזר בני ברק. • מכתב מרבי צבי אלימלך הלברשטאם (לימים האדמו"ר מצאנז שליט"א). נתניה, תמוז תש"מ [1980]. • מכתב מרבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, טבת תשכ"ד [1964]. • מכתב מראשי עדת חב"ד בארץ ישראל, בחתימות רבי שלמה יוסף זוין, רבי אברהם חיים נאה ורבי עזריאל זעליג סלונים. ירושלים, ד' אדר תש"י [1950]. קריאה לאסיפת התייעצות לאחר פטירת האדמו"ר הריי"ץ. • מכתב מרבי יצחק גרנשטקורן ראש עיריית בני ברק, המתאר רשמים מה"יחידות" אצל הרבי מליובאוויטש. [ניו יורק, תשי"ג 1953]. • ועוד.
24 מכתבי רבנים אל הרב לנדא ופריטי נייר נוספים. גודל ומצב משתנים. לחלק מהמכתבים מצורפות מעטפות הדואר המקוריות.
בין המכתבים: • מכתב המלצה מרבי איסר זלמן מלצר. ירושלים, תשי"ב [1952]. • שלושה מכתבים מרבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים. • מכתב שנה טובה מרבי יעקב חי זריהן, רבה של טבריה. תשרי נרננ"ה [תש"ה 1944]. • מכתב ברכה להולדת בן, מרבי אברהם יעקב ניימרק, מרבני תל אביב. אב תֹּר-צַח [1938]. • שלושה מכתבים מרבי שמואל יצחק הילמן, מרבני לונדון וירושלים. • מכתבים מרבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל. • מכתב מרבי יהושע זליג דיסקין אב"ד פריסלוב (ופרדס חנה). תל אביב, אב תפרי"ח [1938]. • מכתב מרבי ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקוה. אב תרח"ץ [1938]. • מכתב מרבי דוב מעייני רבה של מגדיאל. [תשי"א]. • מכתב מרבי דוב הכהן קוק (אחי הראי"ה קוק). ירושלים, תש"ט [1949]. • מכתב מרבי יצחק ניסים, "לשעבר הרב הראשי לישראל". ניסן תשל"ג [1973]. • מכתב מרבי יהושע משה אהרונסון. פתח תקוה, תשרי תשכ"ה [1964]. • מכתב מרבי אברהם צבי ווייס, נוה אחיעזר בני ברק. • מכתב מרבי צבי אלימלך הלברשטאם (לימים האדמו"ר מצאנז שליט"א). נתניה, תמוז תש"מ [1980]. • מכתב מרבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, טבת תשכ"ד [1964]. • מכתב מראשי עדת חב"ד בארץ ישראל, בחתימות רבי שלמה יוסף זוין, רבי אברהם חיים נאה ורבי עזריאל זעליג סלונים. ירושלים, ד' אדר תש"י [1950]. קריאה לאסיפת התייעצות לאחר פטירת האדמו"ר הריי"ץ. • מכתב מרבי יצחק גרנשטקורן ראש עיריית בני ברק, המתאר רשמים מה"יחידות" אצל הרבי מליובאוויטש. [ניו יורק, תשי"ג 1953]. • ועוד.
24 מכתבי רבנים אל הרב לנדא ופריטי נייר נוספים. גודל ומצב משתנים. לחלק מהמכתבים מצורפות מעטפות הדואר המקוריות.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
חמשה מכתבים מאת רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א), בנו רבי אברהם אליעזרוב, כלתו הרבנית שיינא ונכדו רבי דוב בער אליעזרוב. ירושלים, [תרפ"ב]-תרצ"ח [1922-1938].
• מכתב (2 עמ'), בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב שיל"א, אל רבי יצחק ראובן אקסלרוד ורעייתו דבורה לאה. ירושלים, ה' מנחם אב [תרפ"ב 1922]. רוב המכתב ביידיש. נכתב על נייר מכתבים רשמי של הרב שיל"א.
המכתב עוסק בעניין הצעת שידוך לרבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני ברק) עם בתו הצעירה של הרב שיל"א - לאנא אליעזרוב (שידוך שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר), הכוללת הצעת רבנות חברון עבור רבי יעקב לנדא (במקומו של הרב שיל"א).
• מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ה' סיון תרצ"ז [1937].
דרישת שלום ובירור בעניין המחאה שנשלחה לישיבת בית יוסף בבני ברק.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ד' מנחם אב תרצ"ח [1938]. כתוב בעפרון. מצורפת מעטפת הדואר (קרועה).
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
• דף ובו שני מכתבים: מכתב מאת רבי אברהם אליעזרוב (בן הרב שיל"א) ומכתב מאת אשתו הרבנית שיינא, אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, ג' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית (הרבנית שיינא אליעזרוב היתה בת דודתו של רבי יעקב לנדא).
• מכתב מאת רבי דוב בער אליעזרוב (נכדו של הרב שיל"א), אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, א' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב - הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון - רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
רבי דוב בער אליעזרוב (תרס"ח-תשנ"ז), מחשובי רבני חב"ד, היה רבה של שכונת קטמון בירושלים. נסמך לרבנות מאת רבי איסר זלמן מלצר, ראי"ה קוק ורבי שמשון אהרן פולנסקי - הרב מטפליק. מחבר הספרים: שו"ת "שאלי ציון" ג' חלקים, "מורה בהלכה" על הלכות נדה ו"דבר ציון" על התורה והמועדים.
5 מכתבים + 3 מעטפות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• מכתב (2 עמ'), בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב שיל"א, אל רבי יצחק ראובן אקסלרוד ורעייתו דבורה לאה. ירושלים, ה' מנחם אב [תרפ"ב 1922]. רוב המכתב ביידיש. נכתב על נייר מכתבים רשמי של הרב שיל"א.
המכתב עוסק בעניין הצעת שידוך לרבי יעקב לנדא (לימים רבה של בני ברק) עם בתו הצעירה של הרב שיל"א - לאנא אליעזרוב (שידוך שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר), הכוללת הצעת רבנות חברון עבור רבי יעקב לנדא (במקומו של הרב שיל"א).
• מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ה' סיון תרצ"ז [1937].
דרישת שלום ובירור בעניין המחאה שנשלחה לישיבת בית יוסף בבני ברק.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב שיל"א, אל רבי יעקב לנדא. ירושלים, ד' מנחם אב תרצ"ח [1938]. כתוב בעפרון. מצורפת מעטפת הדואר (קרועה).
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
• דף ובו שני מכתבים: מכתב מאת רבי אברהם אליעזרוב (בן הרב שיל"א) ומכתב מאת אשתו הרבנית שיינא, אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, ג' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית (הרבנית שיינא אליעזרוב היתה בת דודתו של רבי יעקב לנדא).
• מכתב מאת רבי דוב בער אליעזרוב (נכדו של הרב שיל"א), אל רבי יעקב לנדא ורעייתו הרבנית מינה. ירושלים, א' מנחם אב תרצ"ח [1938].
ברכת מזל טוב לרגל לידת רבי אליהו לנדא שליט"א והכנסו בברית.
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב - הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון - רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
רבי דוב בער אליעזרוב (תרס"ח-תשנ"ז), מחשובי רבני חב"ד, היה רבה של שכונת קטמון בירושלים. נסמך לרבנות מאת רבי איסר זלמן מלצר, ראי"ה קוק ורבי שמשון אהרן פולנסקי - הרב מטפליק. מחבר הספרים: שו"ת "שאלי ציון" ג' חלקים, "מורה בהלכה" על הלכות נדה ו"דבר ציון" על התורה והמועדים.
5 מכתבים + 3 מעטפות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק ב' - ספרים ומכתבי רבנים מאוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק במשך חמישים שנה
25.8.2021
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ארבעה מכתבים מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם - התכתבות עם רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, בהלכה ובענייני ציבור. [נתניה, תשכ"ה-תשכ"ז 1965-1967]. מצורפים מכתבים נוספים מאותה התכתבות.
1. מכתב בחתימת האדמו"ר שנשלח אל רבי יעקב לנדא. נתניה, י"ז שבט תשכ"ה [1965].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו ארבע שורות ברכה וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. במכתבו מתנצל האדמו"ר על כך שמחמת חולשה אינו יכול להשיב בכתב ידו, ונאלץ לכתוב לו מראי מקומות בקצרה באמצעות אחד מתלמידיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
2-3. מכתב (3 דף) - תשובה הלכתית ארוכה מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, על שאלת רבי יעקב לנדא בעניני אבן העזר. נתניה, אייר תשכ"ו [1966].
מרבית המכתב בכתיבת סופר. בסופו שתי שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, אבן העזר, סימן כא, עמ' נז-נט).
[3] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
• מצורף: מכתב השאלה של הרב לנדא. בני ברק, אייר תשכ"ו [1966].
[1] דף (2 עמ' כתובים), נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
4-5. מכתב בענייני ציבור, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא. נתניה, חשון תשכ"ז [1966].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו שורת סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר.
• מצורף: מכתב באותו עניין, מאת ר' יהודה בלז (מחברי הנהלת "שכונת קרית צאנז בירושלים"), שהאדמו"ר צירף למכתבו.
[2] דף, ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. + מעטפה (פגומה).
6-7. מכתב (2 דף) - תשובה הלכתית ארוכה בענייני קדושת שביעית, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. אדר ב' תשכ"ז [1967].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו חמש שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטז, עמ' תקו-תקז).
בחציו השני של המכתב דברי ביקורת על נוסח מודעה של עיריית בני ברק, בה נכתב: "על אף המצב הקשה, בס"ד ובעזרתכם נתגבר על זה". האדמו"ר מבאר ומוכיח ממקורות שונים, שאין ראוי להשוות ולשתף את שם ה' ועזרתו יחד עם עזרת בשר ודם.
• מצורף: קונטרס הלכתי (תשעה דפים מודפסים במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם הוספות ותיקונים בכתב יד סופר, לא חתום) - באותה סוגיה הנידונה במכתב הנ"ל אל הרב לנדא. קונטרס זה צורף על ידי האדמו"ר למכתבו הנ"ל (הקונטרס נדפס גם הוא בדברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטו, עמ' תצח ואילך).
[2], [9] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב.
1. מכתב בחתימת האדמו"ר שנשלח אל רבי יעקב לנדא. נתניה, י"ז שבט תשכ"ה [1965].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו ארבע שורות ברכה וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. במכתבו מתנצל האדמו"ר על כך שמחמת חולשה אינו יכול להשיב בכתב ידו, ונאלץ לכתוב לו מראי מקומות בקצרה באמצעות אחד מתלמידיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
2-3. מכתב (3 דף) - תשובה הלכתית ארוכה מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, על שאלת רבי יעקב לנדא בעניני אבן העזר. נתניה, אייר תשכ"ו [1966].
מרבית המכתב בכתיבת סופר. בסופו שתי שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, אבן העזר, סימן כא, עמ' נז-נט).
[3] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
• מצורף: מכתב השאלה של הרב לנדא. בני ברק, אייר תשכ"ו [1966].
[1] דף (2 עמ' כתובים), נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
4-5. מכתב בענייני ציבור, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא. נתניה, חשון תשכ"ז [1966].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו שורת סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר.
• מצורף: מכתב באותו עניין, מאת ר' יהודה בלז (מחברי הנהלת "שכונת קרית צאנז בירושלים"), שהאדמו"ר צירף למכתבו.
[2] דף, ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. + מעטפה (פגומה).
6-7. מכתב (2 דף) - תשובה הלכתית ארוכה בענייני קדושת שביעית, מאת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. אדר ב' תשכ"ז [1967].
רוב המכתב בכתיבת סופר. בסופו חמש שורות סיום וחתימה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר. (התשובה נדפסה בספר השו"ת של האדמו"ר, דברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטז, עמ' תקו-תקז).
בחציו השני של המכתב דברי ביקורת על נוסח מודעה של עיריית בני ברק, בה נכתב: "על אף המצב הקשה, בס"ד ובעזרתכם נתגבר על זה". האדמו"ר מבאר ומוכיח ממקורות שונים, שאין ראוי להשוות ולשתף את שם ה' ועזרתו יחד עם עזרת בשר ודם.
• מצורף: קונטרס הלכתי (תשעה דפים מודפסים במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם הוספות ותיקונים בכתב יד סופר, לא חתום) - באותה סוגיה הנידונה במכתב הנ"ל אל הרב לנדא. קונטרס זה צורף על ידי האדמו"ר למכתבו הנ"ל (הקונטרס נדפס גם הוא בדברי יציב, ד, יורה דעה, סימן רטו, עמ' תצח ואילך).
[2], [9] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים ואדמו"רים
קָטָלוֹג