כתב-עת "דורש טוב לעמו" – "טאלב אל כ'יר לקומו" – כתב-עת יהודי בערבית-יהודית. בומביי, תרט"ז-תרכ"ו 1855-1866. דפוס ליטוגרפי. אחד עשר כרכי גליונות מכל שנות פרסומו של כתב העת.
החל מגליון 11 של השנה הראשונה נוסף לכתב העת שם באנגלית: "The Hebrew Gazette".
כתב העת שלפנינו הוא מקור עשיר ויחידאי לתולדות יהודי בבל שהיגרו להודו. בעמוד הראשון של הגליונות מופיע מידע על לידות, בריתות, חופות ופטירות בקהילה זו. כתב העת כולל חדשות מקומיות על הנעשה בקהילה, ידיעות כלליות ומסחריות, עם מעט ידיעות על הנעשה בעולם היהודי מחוץ לתחומי הודו ומאמרים היסטוריים. ככלל, בשנתיים הראשונות הופיע כתב העת אחת לשבועיים, ומשנת 1858 החל להופיע מדי שבוע. בתקופה בה יצא כתב העת לאור התחולל בהודו "המרד ההודי הגדול", וכתב העת מדווח על מאורעות המרד בגליונותיו.
כתב העת נכתב כולו בכתב-יד, רובו בערבית-יהודית ומיעוטו בעברית, בכתיבה בגדאדית רהוטה, ושוכפל בדפוס ליטוגרפי. שני הגליונות הראשונים משנת תרט"ז, נכתבו בידי ששון בן דוד ששון (ראה להלן). יתר הגליונות נכתבו בידי דוד חיים דוד (אשר חתימתו הליטוגרפית "כאתבהי הצעיר דויד חיים דויד יצ"ו", מופיעה בסוף כל אחד מהגליונות). הגליונות היו בדרך כלל בני 4 עמ', אך לפעמים נדפסו גליונות בני 8 עמ', ובזמנים מיוחדים אף נוסף לגליון "מוסף" בן כמה עמודים (ב"מוסף" לגליון מס' 26 של השנה הרביעית מופיע כרוז ארוך מטעם רבני ונכבדי בגדאד ובו תקנות נגד מותרות, עם למעלה מ-60 סעיפים, אשר הוכרז בבתי הכנסת בטבת תרי"ט – ראה תרגומו המלא אצל: אברהם בן יעקב, מנהגי יהודי בבל בדורות האחרונים, כרך ב', ירושלים תשנ"ג, עמ' 180-193).
עמוד הפתיחה של הגליונות ערוך במבנה קבוע. מתחת לכותרת כתב העת מופיעים פרטים על סדר הקריאה בפרשת השבוע ובהפטרה, בנביאים ובכתובים, המתאימים לשבוע הנוכחי. ברוב הגליונות הופיעו בעמוד הראשון איורים של ספינות מפליגות, עם הכיתובים "לנדן" (לונדון) ו"לג'ין" (לסין), ולצדם מידע על תנועת האניות וזמני הפלגות למקומות אלה (בגליונות אחדים הופיעו פרטי הפלגות לערים נוספות, כגון ליברפול, מרסיי, בצרה, ועוד). במספר גליונות נוספו פרטים (כגון תאריכים, ציונים לפרשיות והפטרות, ועוד) בכתב-יד.
כרכי הגליונות שלפנינו היו ברשותו של הנגיד והאספן דוד סלימאן ששון (בכמה מן הכרכים תווי ספר שלו).
ביום 4 ביולי 1908 פרסם דוד סלימאן ששון מאמר בעיתון "The Jewish Chronicle", תחת השם "A Unique Jewish Newspaper ", ובו סקירה על כתב העת שלפנינו. בעת כתיבת המאמר היו לששון רק שני כרכים של העיתון והוא כותב על המאמצים להשיג גליונות נוספים. בין היתר כותב ששון כי לעיתון היו רק כעשרים וחמישה מנויים, אשר שילמו דמי מנוי חודשיים של שני רופי, ומביא עדות המספרת שהמנויים נהגו להשמיד את גליון העיתון הקודם, טרם יודפס הגליון הבא, "כדי שלא יהיה אוכל לחרקים" (בדף המגן של הכרך השלישי הודבק גזיר עיתון עם המאמר הנ"ל; וכן מצורף עלה הגהה של מאמר זה).
אחד עשר כרכים:
• שנה ראשונה. בומביי, תרט"ז 1855-1856. גליונות מס': 27-1.
• שנה שניה. בומביי, תרי"ז 1856-1857. גליונות מס': 11-4, 26-13. גליונות 1, 2, 3, 12, חסרים ברובם.
• שנה שלישית. בומביי, תרי"ח 1857-1858. גליונות מס': 50-1.
• שנה רביעית. בומביי, תרי"ט 1858-1859. גליונות מס': 51-1.
• שנה חמישית. בומביי, תר"כ 1859-1860. גליונות מס': 48-1 (יתכן וגליונות 5, 11, 15 חסרים בסופם).
• שנה שישית. בומביי, תרכ"א 1860-1861. גליונות מס': 3-2, 18, 42, 48-44.
• שנה שביעית. בומביי, תרכ"ב 1861-1862. גליונות מס': 1, 10, 12, 16, 24-20, 30, 34, 36, 45-44, 48.
• שנה שמינית. בומביי, תרכ"ג 1862-1863. גליונות מס': 6-2, 10-9, 21-14, 27-23, 29, 35, 39-38, 45. גליון 46 מופיע בחלקו.
• שנה תשיעית. בומביי, תרכ"ד 1863-1864. גליונות מס': 1, 9, 15, 21-18, 28-24, 31-30, 35-33, 39-37, 48-46, 51. גליונות מס': 11, 16, 17, 23, 36 מופיעים בחלקם (ומספר דפים נוספים לא מזוהים).
• שנה עשירית. בומביי, תרכ"ה 1864-1865. גליונות מס': 7-4, 9, 11, 13, 15, 17, 20, 26-22, 31-29, 36-33, 38, 42.
• שנה אחת-עשרה. בומביי, תרכ"ו 1865-1866. גליונות מס': 10, 12, 20-15.
11 כרכים. 32-34 ס"מ בקירוב. חלק מהגליונות על נייר כחול. מצב משתנה בין הגליונות. רוב הגליונות במצב טוב – כתמים, קרעים ובלאי. מספר גליונות במצב בינוני ומספר גליונות במצב גרוע – קרעים חסרים וסימני עש גדולים, עם פגיעות רבות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ובנייר דבק. כריכות מקוריות מאוסף ששון, כרך ראשון בכריכת עור נאה, עם הטבעות מוזהבות. תווי ספר של דוד סלימאן ששון במספר כרכים. אל הכרכים צורפו דפים עם רשימות בכתב-יד וגזרי עיתונים (חלקם בכתב-ידו של דוד ששון).
כתב עת נדיר במיוחד (כאמור, לפי ששון נדפס בעשרות עותקים בודדים). בקטלוג הספריה הלאומית מופיעים רק ארבעה כרכים: א, ב, ד, ה. נרשם אצל יערי (הדפוס העברי בארצות המזרח, ב, ירושלים ת"ש, עמ' 95) על פי עותקי ששון שלפנינו. בספרייה הבריטית נמצאים כרכים א, ג, ד, ה ושני גליונות של כרך יא. מלבד זאת לא ידוע לנו על עותקים נוספים בעולם.
מקור:
1. אוסף ששון.
2. אוסף ספריית קרן ולמדונה.

קטעים בעברית בגליונות "דורש טוב לעמו"
רובו של כתב העת נכתב בערבית-יהודית, אך פורסמו בו גם מספר קטעים בעברית, חלקם מעניינים ולא ידועים ממקור אחר.
להלן מבחר דוגמאות:
בגליון 12 של השנה השלישית נדפס נוסח ההקדשה שעל אבן היסוד שהניח דוד ששון לבית הכנסת הראשון של הקהילה הבגדאדית בבומביי – שנבנה ע"י דוד ששון.
בגליון 38 של השנה הרביעית מופיע העתק "פסק" – תשובה הלכתית בענין הוצאת המת בבומביי.
בגליון 43 של השנה הרביעית נדפס שיר תפלה לכבוד המלכה הבריטית ויקטוריה (עם אקרוסטיכון על שמה: "המלכה ויכתורייא"), לרגל דיכוי "המרד ההודי הגדול".
בגליון 5 של השנה העשירית מופיע שיר קינה על מות דוד ששון – ו' במרחשון תרכ"ה.

"חברת בית דוד" של משפחת ששון
"דורש טוב לעמו" יצא לאור ע"י "חברת בית דוד" שייסדו יהודי בבל בהודו ונקראה על שמו של דוד ששון. בראש החברה עמדו דוד ששון ובניו. העיתון היה אחד מפעולותיה החשובות של החברה. הוא נוסד ע"י ששון, בנו של דוד ששון, שכתב בעצמו את שני הגליונות הראשונים (נדפסו בדפוס ליטוגרפי על נייר כחול). בראש הגליון הראשון מופיע מאמר ראשי מאת ששון בן דוד ששון, בו כתב כי הקמתו של העיתון נועדה לצרכיה של העדה הבגדאדית הקטנה בבומביי – שחבריה לא היו בקיאים באנגלית, ומטרתו להרבות דעת וחינוך בעם ולהודיע חדשות מועילות.
בסוף הכרך הראשון שלפנינו נכרכו שני עלונים בדפוס ליטוגרפי (על נייר כחול). בעלון הראשון, מיום ז' אדר תרט"ו, תקנות "חברת בית דוד" – 22 סעיפים בהם צוינו מטרות החברה: עזרה לעניים, לשליחי ארץ ישראל ולתלמודי תורה, שמירה על ענייני הדת ודרך-ארץ, טיפול בכל מקרה המופנה לאומות העולם ויש בו משום "קידוש השם". על התקנות חתומים (בליטוגרפיה) 11 ראשי החברה, בראשם דוד ששון.
בעלון השני, מיום כ"א אדר תרט"ו, פורסמה החלטת החברה בעניין ניקור הבשר בעיר בומביי. גם על עלון זה חתומים 11 ראשי החברה (חלק מהחתימות בליטוגרפיה וחלקן בכתב-יד).
על "חברת בית דוד" ועל תוכן העלונים הנ"ל, ראה: אברהם בן דוד, יהודי בבל בתפוצות, ירושלים תשמ"ה, עמ' 60-63.