מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove book filter book
- וספרים (38) Apply וספרים filter
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- חתימות (38) Apply חתימות filter
- יד (38) Apply יד filter
- יד, (38) Apply יד, filter
- כתבי (38) Apply כתבי filter
- chassidut (38) Apply chassidut filter
- manuscript (38) Apply manuscript filter
- manuscripts, (38) Apply manuscripts, filter
- signatur (38) Apply signatur filter
- סידורים (6) Apply סידורים filter
- ותפלות, (6) Apply ותפלות, filter
- ותפלות (6) Apply ותפלות filter
- הגדות (6) Apply הגדות filter
- books, (6) Apply books, filter
- haggadot (6) Apply haggadot filter
- prayer (6) Apply prayer filter
- siddurim (6) Apply siddurim filter
- דפוסי (5) Apply דפוסי filter
- הר (5) Apply הר filter
- והש (5) Apply והש filter
- שנות (5) Apply שנות filter
- 16 (5) Apply 16 filter
- 16th-17th (5) Apply 16th-17th filter
- 17 (5) Apply 17 filter
- centuri (5) Apply centuri filter
- th (5) Apply th filter
- ספרים (4) Apply ספרים filter
- שונים (4) Apply שונים filter
- miscellan (4) Apply miscellan filter
מציג 1 - 12 of 53
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שרידי דפי-דפוס מסידור עם דינים בלאדינו. שאלוניקי, [שכ"ט 1569]. מדפיס לא ידוע.
שרידי דפים (שכנראה הוצאו מכריכה) מתוך סידור בשם "תהלות ישראל" שנדפס בשאלוניקי. לא ידוע לנו כמה דפים הכיל הסידור במקור.
לפנינו שמונה דפים. בראש הדף הראשון הכותרת "תהלות ישראל", ואחריה הקדמה בלאדינו על תוכן הסידור (סדר ברכות, תפילות מועדים, דינים ועוד). הקדמה זו נמשכת בשני הדפים הבאים. בדף השלישי דברי סיום מעניינים מאת המדפיס (בכתב רש"י, בעברית), עם פרט השנה ומקום הדפוס (ראה להלן). בדפים שלאחר מכן מופיעים "בקשות", ברכות טלית ותפילין ותחילת ברכות השחר ("ברכות דילה מאנינה").
בדברי הסיום הנ"ל כותב המדפיס כי הדינים וההוראות המופיעים בדרך כלל בסידורים בלשון הקודש ובכתב "פרובינסאל" ("כתב רש"י"), גורמים לטעויות אצל אנשים שאינם מבינים לשון הקודש ואינם קוראים כתב רש"י (ואכן, ההוראות בדפים שלפנינו נדפסו בלאדינו ובכתב מרובע): "ואנ[כי]... משביע לכל המדפיסים... שכל הסדורים שידפיסו מכאן הלאה שלא ידפיסום כי אם בהעתק זה, למען יזכו את הרבים ועליהם תבא ברכת טוב, כי מה יועיל שיהיה כתוב בכל הוראת מקום וענין ואומר זה וכו' ובשבת יאמר זה ובמועד זה בלשון הקודש ובכתב פרובינסאל למי שאינו יודע לא הכתב ולא הלשון, כי פעמים רבות שמענו אומרים במוסף של סוכות את מוסף יום חג המצות הזה, על פי הסידור באין מבין, ודברים רבים כאלה, ועתה בסדר זה האמור יועיל לכל, ולמען תהיה למדפיסים למזכרת(?) לדבר הזה קראתי שמו בתוך גולת עדת אריאל תהלות ישראל, והיתה התחלת הדפסתו יום ה' ר"ח אדר, שנת ששון ושמחה ישיג"ו [שכ"ט] בשאלוניקי".
פרופ' ישעיהו זנה פרסם לראשונה את עובדת קיומו של הסידור, על פי שרידי דפים שראה בתוך כריכה של ספר עתיק באנקונה (ראה: י' זנה, סדור תפלה עם דינים בלע"ז ספרדי, שאלוניקי שכ"ט, קרית ספר, יא, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 134). זנה תיאר שם שני דפים (התואמים לשניים מהדפים שלפנינו) וכתב שלא הספיק להפריד ולראות את הדפים האחרים. יתכן כי הדפים שראה הם אותם הדפים שלפנינו, ואם כן – לפנינו השרידים היחידים הידועים של סידור זה (דב הכהן, בספרו שעומד לצאת לאור, "אוצר הספרים בלאדינו", הוצאת מכון בן-צבי, רושם סידור זה רק על-פי מאמרו של זנה).
[8] דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים רבים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט. כל הדפים שוקמו במילוי נייר ושוליהם הורחבו (הדפים היו במקור קטנים יותר). כרוכים בכריכת עור חדשה.
שרידי דפים (שכנראה הוצאו מכריכה) מתוך סידור בשם "תהלות ישראל" שנדפס בשאלוניקי. לא ידוע לנו כמה דפים הכיל הסידור במקור.
לפנינו שמונה דפים. בראש הדף הראשון הכותרת "תהלות ישראל", ואחריה הקדמה בלאדינו על תוכן הסידור (סדר ברכות, תפילות מועדים, דינים ועוד). הקדמה זו נמשכת בשני הדפים הבאים. בדף השלישי דברי סיום מעניינים מאת המדפיס (בכתב רש"י, בעברית), עם פרט השנה ומקום הדפוס (ראה להלן). בדפים שלאחר מכן מופיעים "בקשות", ברכות טלית ותפילין ותחילת ברכות השחר ("ברכות דילה מאנינה").
בדברי הסיום הנ"ל כותב המדפיס כי הדינים וההוראות המופיעים בדרך כלל בסידורים בלשון הקודש ובכתב "פרובינסאל" ("כתב רש"י"), גורמים לטעויות אצל אנשים שאינם מבינים לשון הקודש ואינם קוראים כתב רש"י (ואכן, ההוראות בדפים שלפנינו נדפסו בלאדינו ובכתב מרובע): "ואנ[כי]... משביע לכל המדפיסים... שכל הסדורים שידפיסו מכאן הלאה שלא ידפיסום כי אם בהעתק זה, למען יזכו את הרבים ועליהם תבא ברכת טוב, כי מה יועיל שיהיה כתוב בכל הוראת מקום וענין ואומר זה וכו' ובשבת יאמר זה ובמועד זה בלשון הקודש ובכתב פרובינסאל למי שאינו יודע לא הכתב ולא הלשון, כי פעמים רבות שמענו אומרים במוסף של סוכות את מוסף יום חג המצות הזה, על פי הסידור באין מבין, ודברים רבים כאלה, ועתה בסדר זה האמור יועיל לכל, ולמען תהיה למדפיסים למזכרת(?) לדבר הזה קראתי שמו בתוך גולת עדת אריאל תהלות ישראל, והיתה התחלת הדפסתו יום ה' ר"ח אדר, שנת ששון ושמחה ישיג"ו [שכ"ט] בשאלוניקי".
פרופ' ישעיהו זנה פרסם לראשונה את עובדת קיומו של הסידור, על פי שרידי דפים שראה בתוך כריכה של ספר עתיק באנקונה (ראה: י' זנה, סדור תפלה עם דינים בלע"ז ספרדי, שאלוניקי שכ"ט, קרית ספר, יא, תרצ"ד-תרצ"ה, עמ' 134). זנה תיאר שם שני דפים (התואמים לשניים מהדפים שלפנינו) וכתב שלא הספיק להפריד ולראות את הדפים האחרים. יתכן כי הדפים שראה הם אותם הדפים שלפנינו, ואם כן – לפנינו השרידים היחידים הידועים של סידור זה (דב הכהן, בספרו שעומד לצאת לאור, "אוצר הספרים בלאדינו", הוצאת מכון בן-צבי, רושם סידור זה רק על-פי מאמרו של זנה).
[8] דף. 12.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים רבים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט. כל הדפים שוקמו במילוי נייר ושוליהם הורחבו (הדפים היו במקור קטנים יותר). כרוכים בכריכת עור חדשה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
סדר הגדה של פסח, עם פירוש רבי יוסף מפדובה, ועם איורים נאים. ונציה, [שס"ה 1605 בקירוב]. דפוס זואן די גארה.
כל עמודי ההגדה מעוטרים ומאוירים בתחריטי עץ שונים. חלק מן האיורים מלווים בכיתובי הסבר.
מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ" עם ביאור קצר באיטלקית, יידיש וספרדית – נדפסו בשלושה טורים, זה לצד זה, באותיות עבריות (הדף נחתך בחלקו העליון; הכותרות חסרות).
ההגדה מתחילה בסדר בדיקת חמץ. דף [3/א] פותח במילים: "כהא לחמא עניא".
ברכת המזון (כמנהג אשכנז) נדפסה בצידי העמודים של הדפים [15-17].
בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גוט", ביידיש.
העותק של רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מחבר "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" וחיבורים נוספים. בדף השער חתימתו: " זאת ההגדה שלי היא מורדכי[!] בלא"א בן ציון מציטאדילה גירונדי". בדף השני שתי הגהות (קצוצות) בכתב-ידו.
[20] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים חסרים בדפים רבים, רובם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, בעיטורים ובאיורים (בדף האחרון השלמה קטנה בכתב-יד), משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בחלק העליון של מסגרת השער ושל דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
הגדה מוקדמת ונדירה. למיטב ידיעתנו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.
אוצר ההגדות, מס' 43 (יערי רשם הגדה זו כמספר 30, וקבע את התאריך לשנת שס"ג, על פי ידיעה שקיבל מד"ר י. זנה, כי תאריך זה מופיע בשער של ברכת המזון שנדפסה יחד עם הגדה זו. אולם בפועל נראה כי מדובר בטעות: בהגדה שלפנינו משולבת ברכת המזון בגוף ההגדה. ברכת המזון עם השער המיוחד שראה זנה אינה שייכת להגדה זו. יודלוב מציע כי ההגדה שלפנינו היא זו שרשם יערי כמספר 31, על פי הגדה שהופיעה בקטלוג של שוואגער את פרנקל, ותוארכה לשנת שס"ד, אך הדבר אינו ברור). ראה: י. יודלוב, הגדות של פסח ויניציאה שס"א, שס"ג-שס"ד, עלי ספר, טז, תש"ן, עמ' 140-141.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
כל עמודי ההגדה מעוטרים ומאוירים בתחריטי עץ שונים. חלק מן האיורים מלווים בכיתובי הסבר.
מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ" עם ביאור קצר באיטלקית, יידיש וספרדית – נדפסו בשלושה טורים, זה לצד זה, באותיות עבריות (הדף נחתך בחלקו העליון; הכותרות חסרות).
ההגדה מתחילה בסדר בדיקת חמץ. דף [3/א] פותח במילים: "כהא לחמא עניא".
ברכת המזון (כמנהג אשכנז) נדפסה בצידי העמודים של הדפים [15-17].
בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גוט", ביידיש.
העותק של רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה, מחבר "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" וחיבורים נוספים. בדף השער חתימתו: " זאת ההגדה שלי היא מורדכי[!] בלא"א בן ציון מציטאדילה גירונדי". בדף השני שתי הגהות (קצוצות) בכתב-ידו.
[20] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים חסרים בדפים רבים, רובם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, בעיטורים ובאיורים (בדף האחרון השלמה קטנה בכתב-יד), משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בחלק העליון של מסגרת השער ושל דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
הגדה מוקדמת ונדירה. למיטב ידיעתנו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.
אוצר ההגדות, מס' 43 (יערי רשם הגדה זו כמספר 30, וקבע את התאריך לשנת שס"ג, על פי ידיעה שקיבל מד"ר י. זנה, כי תאריך זה מופיע בשער של ברכת המזון שנדפסה יחד עם הגדה זו. אולם בפועל נראה כי מדובר בטעות: בהגדה שלפנינו משולבת ברכת המזון בגוף ההגדה. ברכת המזון עם השער המיוחד שראה זנה אינה שייכת להגדה זו. יודלוב מציע כי ההגדה שלפנינו היא זו שרשם יערי כמספר 31, על פי הגדה שהופיעה בקטלוג של שוואגער את פרנקל, ותוארכה לשנת שס"ד, אך הדבר אינו ברור). ראה: י. יודלוב, הגדות של פסח ויניציאה שס"א, שס"ג-שס"ד, עלי ספר, טז, תש"ן, עמ' 140-141.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $25,000
כולל עמלת קונה
"תקון קריאה לכל לילה ויום, לכונן כל אדם מצעדי דרכו" – סדר תיקונים שבתאי שנערך על ידי נתן העזתי, "נביאו" של משיח השקר שבתי צבי. אמשטרדם, שנת "הנני מושיע את עמי", [תכ"ו 1666]. דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי.
פורמט כיס, עם כריכה מקורית. בדף קדם השער תחריט נחושת ובו רמזים שבתאיים על הגאולה, בהם איור כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי".
מעבר לדף השער נדפסה הקדמה בה מתוארת בשורת הגאולה: "לעיני בני עמי שלום, יום בשורה היום הזה, עת הזמיר הגיע, זמירות ישראל לבשר ענוים, וקול טורי אבן בחן יקרת קריאת התיקון נשמע בארצנו... כי ברא ה' חדשה בארץ אמת מארץ תצמח...". כותב ההקדמה מסיים: "אשר לפדות נפשנו מן השבי, ה' אלהים נתן לעטרת צבי" (גרשם שלום מעלה אפשרות כי הקדמה זו נכתבה בידי רבי שלמה די אוליווירה). התיקון נערך על ידי נתן העזתי, אך שמו לא נזכר בדפי השער של המהדורות העבריות (גרשם שלום מעיד כי ראה עותק של מהדורה בספרדית, בה נזכר שם העורך, "הח' נתן אשכנזי", בדף השער).
החל מדף צד/2 נוספו החיבורים הבאים: "הערה לבעלי תשובה מספר [שני] לוחות הברית"; שיר על מזמור קכו בתהלים [מאת רבי שלמה די אוליווירה]; "סדר הטבילה"; "קבלת תענית"; "הערה ליום תענית", עם וידוי; "סדר ארבע מיתות בית דין"; "קרבן תענית"; "הלכות תשובה מספר הרוקח"; והבקשה "ידיד נפש" מאת רבי אלעזר אזכרי.
ספר התיקונים שלפנינו נדפס בשיאה של תנועת התשובה ההמונית שהתעוררה בעם היהודי לשמע בשורת הגאולה של שבתי צבי והידיעות על המתרחש סביבו, אשר נפוצו במהירות מן המזרח לשאר הקהילות היהודיות באירופה. העיר אמשטרדם היתה מן המרכזים החשובים של ההתעוררות השבתאית באותם ימים, ובה נדפסו מהדורות רבות של ספרי התיקונים השבתאיים על ידי המדפיסים היהודיים בעיר (יוסף עטיאש, דוד די קאשטרו תארתאס ואורי פייבוש ב"ר אהרן הלוי). הדפסתם באמשטרדם נועדה כנראה גם לצורך משלוח בכל ארצות אירופה. מדפיסי אמשטרדם התחרו ביניהם בהוצאת מהדורות שלמות ומשובחות יותר ויותר של ספרי התיקונים, וחכמי אמשטרדם (בפרט רבי יצחק אבוהב די פונסיקה ורבי שלמה די אוליווירה) אף הוסיפו בחלקן הוספות חשובות, בהן קטעי תפילה, וידויים ופזמונים.
המהדורה שלפנינו מיוחדת בכך שבראשה נדפס דף מאויר בתחריט נחושת, עם רמזים שבתאיים (ג' שלום מונה לפחות שלוש מהדורות כאלה, עם תחריטים שונים בראשן; התחריט שלפנינו לא נזכר על-ידי שלום). בראש התחריט, כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי", מימינו ומשמאלו מלאכים המריעים בשופרות. תחת הכתר, ספר פתוח עליו מופיעות המילים "תקון קריאה ליום ולילה" ואנשים מנגנים בכלי נגינה שונים. בתחתית מבנה ולצדו מזבח עם אש בוערת. לצד המזבח עומד אדם עם מצנפת, וקבוצת אנשים באה לקראתו. בראש הקבוצה שני אנשים לבושים במצנפות ובגדי כהונה (יתכן ואחת מהדמויות כאן מייצגת את שבתי צבי).
לפירוט נרחב על התפשטות התנועה השבתאית באמשטרדם, ועל הדפסת ספרי התיקונים, ראה: ג’ שלום, שבתי צבי, תל אביב תשמ"ח, ב, עמ’ 429-451.
רישומי בעלות בדפי הבטנה: "abram foa", "deiana foa".
קו דף. 11.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. מספר קרעים. חור בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מן הדפים. כריכת עור ועץ עם אבזם לסגירה (האבזם השני חסר בחלקו). בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.
פורמט כיס, עם כריכה מקורית. בדף קדם השער תחריט נחושת ובו רמזים שבתאיים על הגאולה, בהם איור כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי".
מעבר לדף השער נדפסה הקדמה בה מתוארת בשורת הגאולה: "לעיני בני עמי שלום, יום בשורה היום הזה, עת הזמיר הגיע, זמירות ישראל לבשר ענוים, וקול טורי אבן בחן יקרת קריאת התיקון נשמע בארצנו... כי ברא ה' חדשה בארץ אמת מארץ תצמח...". כותב ההקדמה מסיים: "אשר לפדות נפשנו מן השבי, ה' אלהים נתן לעטרת צבי" (גרשם שלום מעלה אפשרות כי הקדמה זו נכתבה בידי רבי שלמה די אוליווירה). התיקון נערך על ידי נתן העזתי, אך שמו לא נזכר בדפי השער של המהדורות העבריות (גרשם שלום מעיד כי ראה עותק של מהדורה בספרדית, בה נזכר שם העורך, "הח' נתן אשכנזי", בדף השער).
החל מדף צד/2 נוספו החיבורים הבאים: "הערה לבעלי תשובה מספר [שני] לוחות הברית"; שיר על מזמור קכו בתהלים [מאת רבי שלמה די אוליווירה]; "סדר הטבילה"; "קבלת תענית"; "הערה ליום תענית", עם וידוי; "סדר ארבע מיתות בית דין"; "קרבן תענית"; "הלכות תשובה מספר הרוקח"; והבקשה "ידיד נפש" מאת רבי אלעזר אזכרי.
ספר התיקונים שלפנינו נדפס בשיאה של תנועת התשובה ההמונית שהתעוררה בעם היהודי לשמע בשורת הגאולה של שבתי צבי והידיעות על המתרחש סביבו, אשר נפוצו במהירות מן המזרח לשאר הקהילות היהודיות באירופה. העיר אמשטרדם היתה מן המרכזים החשובים של ההתעוררות השבתאית באותם ימים, ובה נדפסו מהדורות רבות של ספרי התיקונים השבתאיים על ידי המדפיסים היהודיים בעיר (יוסף עטיאש, דוד די קאשטרו תארתאס ואורי פייבוש ב"ר אהרן הלוי). הדפסתם באמשטרדם נועדה כנראה גם לצורך משלוח בכל ארצות אירופה. מדפיסי אמשטרדם התחרו ביניהם בהוצאת מהדורות שלמות ומשובחות יותר ויותר של ספרי התיקונים, וחכמי אמשטרדם (בפרט רבי יצחק אבוהב די פונסיקה ורבי שלמה די אוליווירה) אף הוסיפו בחלקן הוספות חשובות, בהן קטעי תפילה, וידויים ופזמונים.
המהדורה שלפנינו מיוחדת בכך שבראשה נדפס דף מאויר בתחריט נחושת, עם רמזים שבתאיים (ג' שלום מונה לפחות שלוש מהדורות כאלה, עם תחריטים שונים בראשן; התחריט שלפנינו לא נזכר על-ידי שלום). בראש התחריט, כתר מלכות עליו חקוקות המילים "עטרת צבי", מימינו ומשמאלו מלאכים המריעים בשופרות. תחת הכתר, ספר פתוח עליו מופיעות המילים "תקון קריאה ליום ולילה" ואנשים מנגנים בכלי נגינה שונים. בתחתית מבנה ולצדו מזבח עם אש בוערת. לצד המזבח עומד אדם עם מצנפת, וקבוצת אנשים באה לקראתו. בראש הקבוצה שני אנשים לבושים במצנפות ובגדי כהונה (יתכן ואחת מהדמויות כאן מייצגת את שבתי צבי).
לפירוט נרחב על התפשטות התנועה השבתאית באמשטרדם, ועל הדפסת ספרי התיקונים, ראה: ג’ שלום, שבתי צבי, תל אביב תשמ"ח, ב, עמ’ 429-451.
רישומי בעלות בדפי הבטנה: "abram foa", "deiana foa".
קו דף. 11.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. מספר קרעים. חור בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט באחד מן הדפים. כריכת עור ועץ עם אבזם לסגירה (האבזם השני חסר בחלקו). בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
שני ספרי תפילות על פי נוסח הספרדים, עם לוח שנה, כרוכים יחד. כרך נאה בפורמט מיניאטורי, עם כריכת עור מקורית ואבזמי מתכת.
• סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרד [ספרדים], לחדשים ולמועדים. אמשטרדם, [ת"ל 1670]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק דומה, השונה בנוסח השער (המילים "לחדשים ולמועדים" לא מופיעות), ובפרט השנה (חישוב השנה זהה אך נוסח הפרט שונה). גם לוח השנה, הכרוך בסוף העותק שנרשם שם, שונה מהלוח שנכרך בעותק שלפנינו.
• Calendario de ros-hodes fiestas y ayunos. Que los Hebreos celbran cada ano [לוח שנה יהודי לראשי חדשים, מועדים וצומות, לשנים 1670-1679]. [אמשטרדם, 1670?]. ספרדית.
• סדר תפלות לחגים ולתעניות, כפי מנהג ק"ק ספרד. אמשטרדם, [תל"א 1671].
שלושת הספרים בכרך אחד. קעד דף; [6] דף; ו, קב דף. 10 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים ובמסגרת השער הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. כריכת עור מקורית, עם אבזמי מתכת לסגירה.
• סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרד [ספרדים], לחדשים ולמועדים. אמשטרדם, [ת"ל 1670]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק דומה, השונה בנוסח השער (המילים "לחדשים ולמועדים" לא מופיעות), ובפרט השנה (חישוב השנה זהה אך נוסח הפרט שונה). גם לוח השנה, הכרוך בסוף העותק שנרשם שם, שונה מהלוח שנכרך בעותק שלפנינו.
• Calendario de ros-hodes fiestas y ayunos. Que los Hebreos celbran cada ano [לוח שנה יהודי לראשי חדשים, מועדים וצומות, לשנים 1670-1679]. [אמשטרדם, 1670?]. ספרדית.
• סדר תפלות לחגים ולתעניות, כפי מנהג ק"ק ספרד. אמשטרדם, [תל"א 1671].
שלושת הספרים בכרך אחד. קעד דף; [6] דף; ו, קב דף. 10 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים ובמסגרת השער הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. כריכת עור מקורית, עם אבזמי מתכת לסגירה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $3,500
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
סדר תפלות לחדשים ולמועדים, כמנהג ק"ק ספרדים – סידור לימות החול, שבתות וחגים. אמשטרדם, [תצ"ט 1739]. דפוס נפתלי הירץ לוי.
סידור מיניאטורי. עותק נאה, עם כריכת קלף מקורית, מעוטרת. סידור שהיה שייך לקצין יהודי רוסי שנהרג במלחמת קרים (ראה להלן).
בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "במצות אחים שלא יתפרדו... צמח יעקב דוד, בני החכם כמוה"ר מאיר קרשקש יצ"ו", "בבית הגביר... נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מובאת הקדמה מאת ר' מאיר קרשקש, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות קטנות ודקות עם נקודות חדשות ויפות...".
בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".
בדף הבטנה הקדמי רישום בכתב-יד (באנגלית): " Found in the possession of a Jewish Russian officer in the Crimea, who was killed at the Battle of Alma - Presented to the Rev. Dr. Adler by Dr. Karl Lehfeldt" [נמצא ברשותו של קצין רוסי יהודי בחצי האי קרים, שנהרג בקרב אלמה – הוגש לרב ד"ר אדלר ע"י ד"ר קארל להפלדט].
קרב אלמה התרחש ביום 20 בספטמבר 1854 [כ"ז אלול תרי"ד] והיה חלק ממלחמת קרים שנערכה באמצע המאה ה-19 בין האימפריה הרוסית מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
כפי שמעיד הרישום, הסידור, שהיה שייך בתחילה לקצין רוסי יהודי שנהרג באותו קרב, הוענק לרבי נתן מרקוס אדלר – רבה הראשי של האימפריה הבריטית, על ידי גיסו ד"ר קארל להפלדט מברלין (עליו כתבו שבמשך 50 שנה היה הרופא היחיד בברלין שסירב לנהוג בשבת, אם לא במקרים של פיקוח נפש). בדף רכב/2, בעמוד הריק שלפני השער השני, חותמת של " Hannover– Stiftsrabbiner –J.J.Krimke ".
שיח דף. 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. מספר רישומים. כריכת קלף מקורית, נאה. חיתוך שוליים מוזהב. נתון בקופסה תואמת (חדשה).
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו מספר וריאנטים של מהדורה זו.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
סידור מיניאטורי. עותק נאה, עם כריכת קלף מקורית, מעוטרת. סידור שהיה שייך לקצין יהודי רוסי שנהרג במלחמת קרים (ראה להלן).
בדף השער הראשון נזכר כי הספר נדפס "במצות אחים שלא יתפרדו... צמח יעקב דוד, בני החכם כמוה"ר מאיר קרשקש יצ"ו", "בבית הגביר... נפתלי הירץ לוי". מעבר לדף מובאת הקדמה מאת ר' מאיר קרשקש, ובה נכתב: "ראה ראיתי בעיר אמשטרדם יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיות קטנות בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה... אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות קטנות ודקות עם נקודות חדשות ויפות...".
בדף רכג שער מיוחד: "סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים".
בדף הבטנה הקדמי רישום בכתב-יד (באנגלית): " Found in the possession of a Jewish Russian officer in the Crimea, who was killed at the Battle of Alma - Presented to the Rev. Dr. Adler by Dr. Karl Lehfeldt" [נמצא ברשותו של קצין רוסי יהודי בחצי האי קרים, שנהרג בקרב אלמה – הוגש לרב ד"ר אדלר ע"י ד"ר קארל להפלדט].
קרב אלמה התרחש ביום 20 בספטמבר 1854 [כ"ז אלול תרי"ד] והיה חלק ממלחמת קרים שנערכה באמצע המאה ה-19 בין האימפריה הרוסית מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
כפי שמעיד הרישום, הסידור, שהיה שייך בתחילה לקצין רוסי יהודי שנהרג באותו קרב, הוענק לרבי נתן מרקוס אדלר – רבה הראשי של האימפריה הבריטית, על ידי גיסו ד"ר קארל להפלדט מברלין (עליו כתבו שבמשך 50 שנה היה הרופא היחיד בברלין שסירב לנהוג בשבת, אם לא במקרים של פיקוח נפש). בדף רכב/2, בעמוד הריק שלפני השער השני, חותמת של " Hannover– Stiftsrabbiner –J.J.Krimke ".
שיח דף. 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. מספר רישומים. כריכת קלף מקורית, נאה. חיתוך שוליים מוזהב. נתון בקופסה תואמת (חדשה).
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו מספר וריאנטים של מהדורה זו.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $7,000
לא נמכר
סידור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" - המגיד משקלוב]. הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
חתימה בדף השער: "יעקב די פינטו ס"ט".
קנב דף. 15 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים רבים, בחלק מהדפים כתמים גדולים וסימני בלאי. מספר קרעים. קמטים רבים במספר דפים (דף אחד מנותק בחלקו). כריכה ישנה, עם שדרת עור פגומה.
הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים [האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" - המגיד משקלוב]. הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו, ובשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת ובה הקים בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
חתימה בדף השער: "יעקב די פינטו ס"ט".
קנב דף. 15 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים רבים, בחלק מהדפים כתמים גדולים וסימני בלאי. מספר קרעים. קמטים רבים במספר דפים (דף אחד מנותק בחלקו). כריכה ישנה, עם שדרת עור פגומה.
הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).
קטגוריה
סידורים ותפלות, הגדות
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $7,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
"סודות גדולים מחכמי האמת", מתוך הספר "אבקת רוכל", המיוחס לרבי מכיר בן יצחק שר חסד. [קושטא, כסלו רע"ו 1515].
לפנינו רובו של הספר "אבקת רוכל", שנדפס בקושטא בראשית ימי הדפוס העברי שם. הספר כולל במקור בתחילתו ששה דפים עם "חלק ראשון", שבו "אותות עשר מלחמות מלך המשיח". לפנינו החלק שנקרא "סודות גדולים מחכמי האמת" שהוא עיקר הספר. בדף האחרון קולופון: "תם ונשלם הספר הזה... יום שלישי ט"ו לחדש כסליו שנת הרע"ו ליצירה במדינת קושטנדינה...".
הספר שלפנינו יוחס בכל הדורות לרבי מכיר בן יצחק שר חסד, תלמיד הרא"ש, אך למעשה מדובר בחלקים מכתביו של המקובל רבי משה די ליאון, מגלה ספר הזוהר, שנדפסו לאחר מכן בספרו "הנפש החכמה" (בזל שס"ח). חלקים אלה נדפסו גם תחת שם נוסף, "מתוק לנפש", ויוחסו בטעות לרבי אברהם זכות (ראה ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה).
בדף הראשון מופיע שיר המתחיל "פתח ספר יסוד תורה מבאר...", מאת רבי משה די ליאון (ראה על שיר זה בהרחבה: דוידזון, אוצר השירה והפיוט, מס' 245).
הקטעים המופיעים בדפים שלפנינו: "דין הנפשות בגיהנם של מטה ושל מעלה... וגן עדן...", "סוד העולם הבא...", "בעניין תחיית המתים...", "סוד תחיית המתים", "כיצד יצירת האדם...", "מנין רמ"ח איברים שבאדם", "אלו הן גמטריאות שבתורה...".
הגהות בודדות בכתיבה ספרדית עתיקה (מתקופת ההדפסה).
[14] דף. במקור: [20] דף. חסרים ששה דפים ראשונים. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים במספר מקומות. הדבקות נייר לחיזוק. ללא כריכה.
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 44.
לפנינו רובו של הספר "אבקת רוכל", שנדפס בקושטא בראשית ימי הדפוס העברי שם. הספר כולל במקור בתחילתו ששה דפים עם "חלק ראשון", שבו "אותות עשר מלחמות מלך המשיח". לפנינו החלק שנקרא "סודות גדולים מחכמי האמת" שהוא עיקר הספר. בדף האחרון קולופון: "תם ונשלם הספר הזה... יום שלישי ט"ו לחדש כסליו שנת הרע"ו ליצירה במדינת קושטנדינה...".
הספר שלפנינו יוחס בכל הדורות לרבי מכיר בן יצחק שר חסד, תלמיד הרא"ש, אך למעשה מדובר בחלקים מכתביו של המקובל רבי משה די ליאון, מגלה ספר הזוהר, שנדפסו לאחר מכן בספרו "הנפש החכמה" (בזל שס"ח). חלקים אלה נדפסו גם תחת שם נוסף, "מתוק לנפש", ויוחסו בטעות לרבי אברהם זכות (ראה ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה).
בדף הראשון מופיע שיר המתחיל "פתח ספר יסוד תורה מבאר...", מאת רבי משה די ליאון (ראה על שיר זה בהרחבה: דוידזון, אוצר השירה והפיוט, מס' 245).
הקטעים המופיעים בדפים שלפנינו: "דין הנפשות בגיהנם של מטה ושל מעלה... וגן עדן...", "סוד העולם הבא...", "בעניין תחיית המתים...", "סוד תחיית המתים", "כיצד יצירת האדם...", "מנין רמ"ח איברים שבאדם", "אלו הן גמטריאות שבתורה...".
הגהות בודדות בכתיבה ספרדית עתיקה (מתקופת ההדפסה).
[14] דף. במקור: [20] דף. חסרים ששה דפים ראשונים. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים במספר מקומות. הדבקות נייר לחיזוק. ללא כריכה.
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 44.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר לקח טוב, פירוש על התורה, עם דרושי חז"ל בש"ס, מכילתא, ספרא וספרי, מסודרים על פי סדר מצות התורה לרמב"ם, מאת רבי משה נג'ארה. קושטא, [של"ה 1575]. דפוס האחים שלמה ויוסף יעב"ץ. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי משה נג'ארה (נפטר שמ"א), מחכמי צפת בתקופת האר"י הקדוש, ואחד מתלמידיו. מוצא משפחתו מן העיר נאחרה (Nájera) שבספרד. אביו רבי לוי נג'ארה היה ממגורשי ספרד, ולאחר תקופה קצרה בה התגורר בקושטא, עבר עם משפחתו לצפת, שם נולד בנו משה. רבי משה התבלט בכשרונותיו והוסמך לרבנות עוד בצעירותו. בעקבות פרעות הערבים בצפת, בשנת של"ט, נמלט רבי משה יחד עם יהודים רבים לעיר דמשק, שם נתמנה לאחר זמן קצר לראש הרבנים. נישא לבתו של הגאון רבי ישראל די קוריאל, אחד מארבעת התלמידים שהוסמכו על ידי רבי יעקב בירב. בנו, רבי ישראל נג'ארה הוא מחבר הפיוט הנודע "יה רבון עלם ועלמיא".
בדף האחרון נדפסו דברי ברכה מאת בן המחבר, רבי ישראל נג'ארה, תחת הכותרת: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה משה אביו...". בסיום הדברים שיר שכתב רבי ישראל נג'ארה, המתחיל: "יזרח בשחר או ויבקיע / לקח אשר זרח והופיע".
רישומים בראש עמוד השער (קצוצים בחלקם): "זה הספר שייך להאשה...", "...שייך להאלוף והקצין מופלא ומופלג...".
עותק נאה. קמט, [1] דף. דפים פד-פה נכרכו שלא כסדרם. 27.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן בשוליים העליונים של דף השער, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש (רובם קלים) במספר מקומות. סימני עש עם פגיעה בטקסט בכעשרה דפים (קד-קיג) ופגיעה קלה במספר דפים נוספים. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בקופסה תואמת.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
המחבר, רבי משה נג'ארה (נפטר שמ"א), מחכמי צפת בתקופת האר"י הקדוש, ואחד מתלמידיו. מוצא משפחתו מן העיר נאחרה (Nájera) שבספרד. אביו רבי לוי נג'ארה היה ממגורשי ספרד, ולאחר תקופה קצרה בה התגורר בקושטא, עבר עם משפחתו לצפת, שם נולד בנו משה. רבי משה התבלט בכשרונותיו והוסמך לרבנות עוד בצעירותו. בעקבות פרעות הערבים בצפת, בשנת של"ט, נמלט רבי משה יחד עם יהודים רבים לעיר דמשק, שם נתמנה לאחר זמן קצר לראש הרבנים. נישא לבתו של הגאון רבי ישראל די קוריאל, אחד מארבעת התלמידים שהוסמכו על ידי רבי יעקב בירב. בנו, רבי ישראל נג'ארה הוא מחבר הפיוט הנודע "יה רבון עלם ועלמיא".
בדף האחרון נדפסו דברי ברכה מאת בן המחבר, רבי ישראל נג'ארה, תחת הכותרת: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה משה אביו...". בסיום הדברים שיר שכתב רבי ישראל נג'ארה, המתחיל: "יזרח בשחר או ויבקיע / לקח אשר זרח והופיע".
רישומים בראש עמוד השער (קצוצים בחלקם): "זה הספר שייך להאשה...", "...שייך להאלוף והקצין מופלא ומופלג...".
עותק נאה. קמט, [1] דף. דפים פד-פה נכרכו שלא כסדרם. 27.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן בשוליים העליונים של דף השער, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש (רובם קלים) במספר מקומות. סימני עש עם פגיעה בטקסט בכעשרה דפים (קד-קיג) ופגיעה קלה במספר דפים נוספים. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בקופסה תואמת.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $5,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
שלושה ספרים שנדפסו בוונציה ובקושטא בשנות הש', כרוכים בכרך אחד:
• ספר חלקת מחוקק, ביאור על ספר איוב, מאת רבי משה אלשיך. ונציה, [שס"ג 1603]. דפוס זואן דגארה. מהדורה ראשונה.
• ספר לב חכם, פירוש על מגילת קהלת, מאת רבי שמואל אריפול. קושטא, [שמ"ו 1586]. דפוס דוד קשתי ואליעזר בן יצחק אושכנזי[!]. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי שמואל אריפול, מרבני צפת בתקופת האר"י. תלמיד רבי משה מטראני.
• מאיר איוב, פירוש על ספר איוב [עם הפנים], מאת רבי מאיר ב"ר יצחק עראמה. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [שכ"ב-שכ"ז 1562-1567]. דפוס אנטוניאו ברואין ודפוס זורזי די קבאלי.
מהדורה זו של ספר מאיר איוב נדפסה בשני מקומות: הקונטרסים בחציו הראשון של הספר נדפסו בריווא דטרינטו שכ"ב, בעוד הקונטרסים בחציו השני נדפסו בונציה שכ"ז (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות ובטיפוגרפיה של העמוד). קיימים הבדלים בין העותקים בקונטרס הראשון. בעותק שלפנינו הקונטרס הראשון (כולל השער) נדפס בוונציה [ראה רישומי מפעל הביבליוגרפיה מס' 182214 ומס' 182224].
מספר רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער של ספר חלקת מחוקק. רישום באותיות זעירות: " קניתי מאת כמ' רפאל וירונה שאמר שמכר אותו לצורך מזון וכסות היתומה רוסה בהר' ישראל מורילו ז"ל"; תחת רישום זה חתימה: "שמואל גירון"; בראש השער רישום (קצוץ ברובו), "אשר חנן ה' את עבדו הצעיר יעקב הלוי[?]... שס"ה לפ"ק".
רישומים בכתב-יד בדף הריק שבסוף ספר חלקת מחוקק (בעברית ובאיטלקית): "אני משה הרטום".
שלושה ספרים בכרך אחד. ספר חלקת מחוקק: קג דף. ספר לב חכם: פ דף. ספר מאיר איוב: קכד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. סימני עש קלים בספר חלקת מחוקק. בדפים האחרונים של ספר מאיר איוב סימני עש גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בשולי שני דפים, עם חיסרון קטן בטקסט. קרעים בדף השער של ספר מאיר איוב, וקרע נוסף בדף האחרון של ספר חלקת מחוקק, משוקמים בהדבקות נייר (ללא חיסרון בטקסט). בספר מאיר איוב חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות במספרי הדפים. שרבוטים, רישומים וכתמי דיו רבים במספר דפים בספר לב חכם. מחיקת צנזורה של מספר שורות באחד מן הדפים בספר מאיר איוב. כריכת עור מקורית, עם רצועות עור לסגירה. פגמים בכריכה.
בדף האחרון חתימות צנזורה, אחת מהן היא חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
• ספר חלקת מחוקק, ביאור על ספר איוב, מאת רבי משה אלשיך. ונציה, [שס"ג 1603]. דפוס זואן דגארה. מהדורה ראשונה.
• ספר לב חכם, פירוש על מגילת קהלת, מאת רבי שמואל אריפול. קושטא, [שמ"ו 1586]. דפוס דוד קשתי ואליעזר בן יצחק אושכנזי[!]. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי שמואל אריפול, מרבני צפת בתקופת האר"י. תלמיד רבי משה מטראני.
• מאיר איוב, פירוש על ספר איוב [עם הפנים], מאת רבי מאיר ב"ר יצחק עראמה. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [שכ"ב-שכ"ז 1562-1567]. דפוס אנטוניאו ברואין ודפוס זורזי די קבאלי.
מהדורה זו של ספר מאיר איוב נדפסה בשני מקומות: הקונטרסים בחציו הראשון של הספר נדפסו בריווא דטרינטו שכ"ב, בעוד הקונטרסים בחציו השני נדפסו בונציה שכ"ז (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות ובטיפוגרפיה של העמוד). קיימים הבדלים בין העותקים בקונטרס הראשון. בעותק שלפנינו הקונטרס הראשון (כולל השער) נדפס בוונציה [ראה רישומי מפעל הביבליוגרפיה מס' 182214 ומס' 182224].
מספר רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער של ספר חלקת מחוקק. רישום באותיות זעירות: " קניתי מאת כמ' רפאל וירונה שאמר שמכר אותו לצורך מזון וכסות היתומה רוסה בהר' ישראל מורילו ז"ל"; תחת רישום זה חתימה: "שמואל גירון"; בראש השער רישום (קצוץ ברובו), "אשר חנן ה' את עבדו הצעיר יעקב הלוי[?]... שס"ה לפ"ק".
רישומים בכתב-יד בדף הריק שבסוף ספר חלקת מחוקק (בעברית ובאיטלקית): "אני משה הרטום".
שלושה ספרים בכרך אחד. ספר חלקת מחוקק: קג דף. ספר לב חכם: פ דף. ספר מאיר איוב: קכד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. סימני עש קלים בספר חלקת מחוקק. בדפים האחרונים של ספר מאיר איוב סימני עש גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בשולי שני דפים, עם חיסרון קטן בטקסט. קרעים בדף השער של ספר מאיר איוב, וקרע נוסף בדף האחרון של ספר חלקת מחוקק, משוקמים בהדבקות נייר (ללא חיסרון בטקסט). בספר מאיר איוב חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות במספרי הדפים. שרבוטים, רישומים וכתמי דיו רבים במספר דפים בספר לב חכם. מחיקת צנזורה של מספר שורות באחד מן הדפים בספר מאיר איוב. כריכת עור מקורית, עם רצועות עור לסגירה. פגמים בכריכה.
בדף האחרון חתימות צנזורה, אחת מהן היא חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
ספר מסורת המסורת – "להבין ולהורות... דרך בעלי המסורות...", חיבור בענייני דקדוק, כללי וסימני המסורה, מאת רבי אליהו בחור-אשכנזי. ונציה, [רצ"ח 1538]. דפוס דניאל בומברג. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו היה שייך לנכדו של המחבר, המומר ויטוריו אליאנו, ששימש כמגיה מפורסם בדפוסי איטליה ואף סייע לסבו המחבר בהגהת המהדורה שלפנינו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתיבה איטלקית: " שלי זה הספר נאם ויטורייו נכדו של ר' אליה הלוי המדק[דק]". תחת רישום זה מופיע רישום נוסף: " קנין כספי אנא גברא קטינא מכו'[נה] ו יטורייו הנקרא לפני'[ם] בישראל יוסף בר יצחק".
בחלקו התחתון של השער רישום נוסף: " שלי זה ספר מסורת המסורת וטוב טעם וספר בחור נאם ויטורייו הנקרא לפנים בישראל יוסף בר יצחק [--] נכדו של המדקדק הגדול מחבר אלו הספרים הר"ר אליהו סג"ל ז"ל שנפטר שנת ש"ט כ' פיברארו בויניצייא".
רישום נוסף: "אני גרשון בכמ"ר משה הכהן רפא". השמות בכל הרישומים נמחקו בדיו, אך ניתן לקרוא או לשער את מה שנכתב תחת המחיקה. שני רישומים נוספים מחוקים בצורה שאיננה ניתנת לקריאה.
בדפי הספר, הגהות רישומים ותיקונים רבים (בהם כאלה שאינם מופיעים ב"לוח התיקונים"). בדף פז רישומים ארוכים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית) המתייחסים לשיר האחרון, המונה את מנין האותיות שבתורה. מספר הגהות בלטינית. ההגהות ממספר כותבים.
בסוף הספר צורפו שני דפי "לוח התיקונים". בהקדמה לתיקונים אלה כותב המחבר כי קרא לנכדו יוסף שיעזור לו בהגהת הספר. נכד זה הוא המומר ויטוריו שהעותק שלפנינו היה שייך לו: "אמר המחבר בהיות כי מחוק מלאכת הדפוס קרוב לנמנע... להמלט מבלי שיפלוט טעיות... ואני זקנתי ושבתי ועיני החלו כהות... אכן אח"כ קראתי לעזרתי נכדי יוסף הוא השלי"ט...". לצד המילים "נכדי יוסף" מופיעה הגהה בכתב-יד, שנמחקה לאחר מכן בדיו וקשה לקריאה. נראה שכתוב בה: "ועתה נקרא ויטורייו ג--[ם/ן?] משיחנו[?] ישו ו--' כ"ח אוטוברו אלף תקמ"ח לגאלנו".
ויטוריו אליאנו (נולד בשנת רפ"ח), ששמו בישראל היה יוסף, היה בנו של ר' יצחק ב"ר יחיאל פיהם מבוהמיה, חתנו של רבי אליהו בחור. קרוב לפטירת סבו המיר יוסף את דתו, ומספר שנים לאחר מכן המיר את דתו גם אחיו שלמה רומאנו ושמו הנוצרי היה יוהנוס באפטיסט. שני האחים היו לכמרים קתוליים ופעלו לרעת היהודים בגזירת הספרים. שמו של יוהנוס באפטיסט נזכר לגנאי בין המומרים שגרמו לשריפת התלמוד בשנת שי"ד, ואילו שמו של אחיו ויטוריו נזכר בין הגורמים לשריפת הספרים היהודיים בקרימונה (ראה על כך: בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 95-99; בניהו מסתפק האם ויטוריו היה אכן קשור לגזירה על הספרים ומה בדיוק היה חלקו בה). במקביל, הפך ויטוריו אליאנו לאחד העוסקים הידועים במלאכת הדפוס העברי באיטליה, בשמשו בו זמנית כמגיה וכצנזור. תחילה פעל בדפוס בקרימונה (בשנים שי"ז-ש"כ), לאחר מכן בדפוסי ונציה (ש"כ-שכ"ז) ולאחר מכן ברומא. בקולופונים לספרים שהגיה נהג להתפאר בייחוסו לסבו המדקדק. כך לדוגמה, בקולופון לספר מהרי"ל, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ז, נדפס: "ע"י ויטוריו אליאנו נכד המדקדק הגדול הח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל...". בספר ציוני, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ט, נדפס בקולופון: "והוגה ברוב העיון על ידי הבחור ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדק הח"ר אליהו בחור אשכנזי סג"ל זצ"ל" (ראה ספרים נוספים שהגיה ברשימת הספרים שנדפסו בקרימונה, אצל בניהו, שם). ויטוריו אף היה בין המגיהים של הזוהר, במהדורתו הראשונה שנדפסה בקרימונה בשנים שי"ט-ש"כ.
בביטוי "הנקרא לפנים בישראל" (המופיע ברישומים בספר שלפנינו) נהגו המומרים להשתמש כשהיו מציינים את שמם היהודי שלפני ההתנצרות.
בהקדמה ה"חרוזית" של הספר שלפנינו, מופיע משפט מפורסם שבו מתייחס רבי אליהו בחור למגיה הידוע יעקב בן חיים ן' אדוניהו, עורך המקראות גדולות בדפוס בומברג בוונציה: " אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה... סדרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב...". ממשפט זה (וממקור נוסף) הסיקו שיעקב בן חיים ן' אדוניהו המיר את דתו (ראה חומר מצורף). בעותק שלפנינו נוספה כאן הגהה בכתיבה איטלקית המתייחסת לכך: "נראה מזה שמחבר מקרא גדולה המיר וכך שמעתי מפי זקנים".
יב, טו-פז עמ', [2] דף (ללא [1] דף ריק שנמצא בחלק מהטפסים בין עמוד יב לעמוד טו). הדף האחרון, המופיע לאחר לוח התיקונים לספר מסורת המסורת, הוא לוח התיקונים לספר טוב טעם (שנדפס במקור יחד עם הספר שלפנינו). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בחלקם העליון של הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
העותק שלפנינו היה שייך לנכדו של המחבר, המומר ויטוריו אליאנו, ששימש כמגיה מפורסם בדפוסי איטליה ואף סייע לסבו המחבר בהגהת המהדורה שלפנינו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתיבה איטלקית: " שלי זה הספר נאם ויטורייו נכדו של ר' אליה הלוי המדק[דק]". תחת רישום זה מופיע רישום נוסף: " קנין כספי אנא גברא קטינא מכו'[נה] ו יטורייו הנקרא לפני'[ם] בישראל יוסף בר יצחק".
בחלקו התחתון של השער רישום נוסף: " שלי זה ספר מסורת המסורת וטוב טעם וספר בחור נאם ויטורייו הנקרא לפנים בישראל יוסף בר יצחק [--] נכדו של המדקדק הגדול מחבר אלו הספרים הר"ר אליהו סג"ל ז"ל שנפטר שנת ש"ט כ' פיברארו בויניצייא".
רישום נוסף: "אני גרשון בכמ"ר משה הכהן רפא". השמות בכל הרישומים נמחקו בדיו, אך ניתן לקרוא או לשער את מה שנכתב תחת המחיקה. שני רישומים נוספים מחוקים בצורה שאיננה ניתנת לקריאה.
בדפי הספר, הגהות רישומים ותיקונים רבים (בהם כאלה שאינם מופיעים ב"לוח התיקונים"). בדף פז רישומים ארוכים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית) המתייחסים לשיר האחרון, המונה את מנין האותיות שבתורה. מספר הגהות בלטינית. ההגהות ממספר כותבים.
בסוף הספר צורפו שני דפי "לוח התיקונים". בהקדמה לתיקונים אלה כותב המחבר כי קרא לנכדו יוסף שיעזור לו בהגהת הספר. נכד זה הוא המומר ויטוריו שהעותק שלפנינו היה שייך לו: "אמר המחבר בהיות כי מחוק מלאכת הדפוס קרוב לנמנע... להמלט מבלי שיפלוט טעיות... ואני זקנתי ושבתי ועיני החלו כהות... אכן אח"כ קראתי לעזרתי נכדי יוסף הוא השלי"ט...". לצד המילים "נכדי יוסף" מופיעה הגהה בכתב-יד, שנמחקה לאחר מכן בדיו וקשה לקריאה. נראה שכתוב בה: "ועתה נקרא ויטורייו ג--[ם/ן?] משיחנו[?] ישו ו--' כ"ח אוטוברו אלף תקמ"ח לגאלנו".
ויטוריו אליאנו (נולד בשנת רפ"ח), ששמו בישראל היה יוסף, היה בנו של ר' יצחק ב"ר יחיאל פיהם מבוהמיה, חתנו של רבי אליהו בחור. קרוב לפטירת סבו המיר יוסף את דתו, ומספר שנים לאחר מכן המיר את דתו גם אחיו שלמה רומאנו ושמו הנוצרי היה יוהנוס באפטיסט. שני האחים היו לכמרים קתוליים ופעלו לרעת היהודים בגזירת הספרים. שמו של יוהנוס באפטיסט נזכר לגנאי בין המומרים שגרמו לשריפת התלמוד בשנת שי"ד, ואילו שמו של אחיו ויטוריו נזכר בין הגורמים לשריפת הספרים היהודיים בקרימונה (ראה על כך: בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 95-99; בניהו מסתפק האם ויטוריו היה אכן קשור לגזירה על הספרים ומה בדיוק היה חלקו בה). במקביל, הפך ויטוריו אליאנו לאחד העוסקים הידועים במלאכת הדפוס העברי באיטליה, בשמשו בו זמנית כמגיה וכצנזור. תחילה פעל בדפוס בקרימונה (בשנים שי"ז-ש"כ), לאחר מכן בדפוסי ונציה (ש"כ-שכ"ז) ולאחר מכן ברומא. בקולופונים לספרים שהגיה נהג להתפאר בייחוסו לסבו המדקדק. כך לדוגמה, בקולופון לספר מהרי"ל, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ז, נדפס: "ע"י ויטוריו אליאנו נכד המדקדק הגדול הח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל...". בספר ציוני, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ט, נדפס בקולופון: "והוגה ברוב העיון על ידי הבחור ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדק הח"ר אליהו בחור אשכנזי סג"ל זצ"ל" (ראה ספרים נוספים שהגיה ברשימת הספרים שנדפסו בקרימונה, אצל בניהו, שם). ויטוריו אף היה בין המגיהים של הזוהר, במהדורתו הראשונה שנדפסה בקרימונה בשנים שי"ט-ש"כ.
בביטוי "הנקרא לפנים בישראל" (המופיע ברישומים בספר שלפנינו) נהגו המומרים להשתמש כשהיו מציינים את שמם היהודי שלפני ההתנצרות.
בהקדמה ה"חרוזית" של הספר שלפנינו, מופיע משפט מפורסם שבו מתייחס רבי אליהו בחור למגיה הידוע יעקב בן חיים ן' אדוניהו, עורך המקראות גדולות בדפוס בומברג בוונציה: " אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה... סדרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב...". ממשפט זה (וממקור נוסף) הסיקו שיעקב בן חיים ן' אדוניהו המיר את דתו (ראה חומר מצורף). בעותק שלפנינו נוספה כאן הגהה בכתיבה איטלקית המתייחסת לכך: "נראה מזה שמחבר מקרא גדולה המיר וכך שמעתי מפי זקנים".
יב, טו-פז עמ', [2] דף (ללא [1] דף ריק שנמצא בחלק מהטפסים בין עמוד יב לעמוד טו). הדף האחרון, המופיע לאחר לוח התיקונים לספר מסורת המסורת, הוא לוח התיקונים לספר טוב טעם (שנדפס במקור יחד עם הספר שלפנינו). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בחלקם העליון של הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,800
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
ספר צדה לדרך, חיבור הלכתי בנושאים שונים, מאת רבי מנחם בן אהרן בן זרח. פירארה, [שי"ד 1554]. דפוס אברהם ן' אושקי. מהדורה ראשונה.
חיבורו של רבי מנחם בן זרח, מחכמי ספרד במאה הי"ד ותלמיד רבי יהודה בן הרא"ש, מקיף את כל דיני ומנהגי השנה. הקדמת הספר הארוכה מכילה פרטים חשובים על בעלי התוספות וגדולי הראשונים ועל תקופתו של המחבר. בין היתר כותב המחבר כי ספרו נועד עבור "ההולכים בחצר אדונינו המלך ירום הודו... [ש]ברוב מהומות הזמן ובחמדת המותרות... הולכים הלוך וחסר במצות המחוייבות...".
במרכז השער נדפס דגל המדפיס של אושקי: מסגרת שבתוכה איור אצטרולב עם הכיתובים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...". בעמוד האחרון נדפס בשנית דגל המדפיס, ותחתיו קולופון: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים פה פיררא בבית הנעלה כמ"ר אברהם ן' אושקי יצ"ו".
רישומי בעלות בדף השער: "הגיע לחלקי שמואל בכמהח"ר יהודה [---]"; "ממעות ההקדש של החסיד המנוח כ' יהודה חיים פיסארו זי"ע".
הגהות ומחיקות צנזורה. חתימות צנזורה בדפים האחרונים, ביניהן חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה, כיצד לצנזר ספרים עבריים.
[14], לב, [3], לח-עה, [212] דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר ואיכותי. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים והאחרונים (כולל פגיעות במסגרת השער המאוירת ובדגל המדפיס בדף האחרון), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר (בדף השער ובדף האחרון). מחיקות צנזורה. במספר דפים מחיקות רבות, וקרעים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בנרתיק תואם.
בטופס שלפנינו, כברוב הטפסים, הושמטו מסיבות צנזורה בעת ההדפסה דפים לג-לז, בהם מופיע פירוש על "ברכת המינים", והוחלפו בשלושה דפים עם נוסח מקוצר ללא פגינציה [ראה מאמרו של יצחק ריבקינד, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק, תש"י, עמ' תטז; ומאמרו של ש' חסידה, ענין ברכת המינים בספר צדה לדרך, קובץ מוריה, תשרי תשע"ג, עמ' טו-יז]. על השינויים בין טפסים שונים של הוצאה זו, ראה: י' זנה, קרית ספר, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 485.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
חיבורו של רבי מנחם בן זרח, מחכמי ספרד במאה הי"ד ותלמיד רבי יהודה בן הרא"ש, מקיף את כל דיני ומנהגי השנה. הקדמת הספר הארוכה מכילה פרטים חשובים על בעלי התוספות וגדולי הראשונים ועל תקופתו של המחבר. בין היתר כותב המחבר כי ספרו נועד עבור "ההולכים בחצר אדונינו המלך ירום הודו... [ש]ברוב מהומות הזמן ובחמדת המותרות... הולכים הלוך וחסר במצות המחוייבות...".
במרכז השער נדפס דגל המדפיס של אושקי: מסגרת שבתוכה איור אצטרולב עם הכיתובים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...". בעמוד האחרון נדפס בשנית דגל המדפיס, ותחתיו קולופון: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים פה פיררא בבית הנעלה כמ"ר אברהם ן' אושקי יצ"ו".
רישומי בעלות בדף השער: "הגיע לחלקי שמואל בכמהח"ר יהודה [---]"; "ממעות ההקדש של החסיד המנוח כ' יהודה חיים פיסארו זי"ע".
הגהות ומחיקות צנזורה. חתימות צנזורה בדפים האחרונים, ביניהן חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה, כיצד לצנזר ספרים עבריים.
[14], לב, [3], לח-עה, [212] דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר ואיכותי. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים והאחרונים (כולל פגיעות במסגרת השער המאוירת ובדגל המדפיס בדף האחרון), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר (בדף השער ובדף האחרון). מחיקות צנזורה. במספר דפים מחיקות רבות, וקרעים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בנרתיק תואם.
בטופס שלפנינו, כברוב הטפסים, הושמטו מסיבות צנזורה בעת ההדפסה דפים לג-לז, בהם מופיע פירוש על "ברכת המינים", והוחלפו בשלושה דפים עם נוסח מקוצר ללא פגינציה [ראה מאמרו של יצחק ריבקינד, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק, תש"י, עמ' תטז; ומאמרו של ש' חסידה, ענין ברכת המינים בספר צדה לדרך, קובץ מוריה, תשרי תשע"ג, עמ' טו-יז]. על השינויים בין טפסים שונים של הוצאה זו, ראה: י' זנה, קרית ספר, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 485.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $150,000
הערכה: $250,000 - $350,000
נמכר ב: $225,000
כולל עמלת קונה
מכתב ברכה בכתב-יד קדשו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי משה ליב מסאסוב, מגדולי צדיקי החסידות. סאסוב, "יום ד' ה' ניסן תקנ"ה" [1795].
עשר שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מעבר לדף עוד שלוש שורות קצרות של רישום הכתובת בכתב-יד קדשו. נכתב אל ידידו "הרבני המופ'[לג] החכם והשל'[ם] מ' יעקב" מעיר זאלוזיץ.
במכתב מוזכרת אגרת שנשלחה מקהילת אפטא "מגיסו הרבני המופלג הראש מ' דוד נ"י". ובהמשך כותב רבי משה ליב ברכות לפרנסה ונחת מהילדים: "ומאפס הפנאי אקצר, ושנותיו לא יבצר מהאל הנוצר, ויתן לך ה' שפע רחמי'[ם] להיות לו פרנסה בשופי רב טוב, ולהיות לו שמחה מבניו המופל'[גים] נ"י ומבנותיו ה[בתול?]ות ת'[חיינה]".
את המכתב חותם רבי משה ליב מסאסוב: " דברי או"נ הד"ש כה"י [=אוהב נפשו הדורש שלומו כל הימים] משה יהודא ליב מבראד".
מעבר לדף – רישום בכתב-יד קדשו: " לק' זאלאזיץ, לידידי הרבני המופ' מ' יעקב נ"י, מק' סאסוב".
הגאון הקדוש רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב (תק"ה-תקס"ז), מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים ביותר. תלמיד מובהק של הגאון הקדוש רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, בישיבתו למד שבע שנים (יש אומרים שלוש-עשרה). כשחזר לעירו בראדי, אמר עליו רבו "שארז בקופסתו ש"ס וארבעת חלקי שלחן ערוך". לאחר פטירת רבו, בשנת תקל"ח, החל להסתופף בצילו של הרה"ק המפורסם רבי אלימלך מליזענסק. בשלהי שנות התק"ל וראשית שנות התק"מ התגורר בעיר אפטא, שם ייסד ישיבה ואמר בה שיעורים בעומק העיון. בשנים ההן קירב לחסידות את "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
רבי משה ליב נודע במדרגותיו הנשגבות בעבודת ה'. על ענוותנותו הגדולה ויראתו הנוראה מהשי"ת אפשר ללמוד ממכתב מפורסם שלו, בו כותב על עצמו: "...מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים; ואם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד, אשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשי"ת ב"ה וברוך שמו מאה פעמים בכל יום..." (ליקוטי רמ"ל, טשרנוביץ תרט"ז, יח/1).
רבי משה ליב התפרסם בעיקר על היותו עמוד החסד שבדורו, ועל אהבת ישראל שבערה כאש בעצמותיו. הוא היה אבי היתומים, דיין האלמנות ומושיע העגונות. עסק כל ימיו במעשי צדקה וחסד בשמחה, במסירות, בדבקות ובלהט, כשהוא מכתת את רגליו לצורך פדיון שבויים, הכנסת כלה, הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רוב הסיפורים הידועים עליו נוגעים לעניינים אלה. מפורסמות ביותר אמרותיו: "אם אין אתה אוהב נאמן לישראל, עדיין לא טעמת טעם יראת השם"; "האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי בני ישראל – לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל". מסופר עליו ש"היה משתתף תמיד בצער כל איש כאלו בא עליו ממש הצרה, והשתדל על יתומים לפרנסם ולכלכלם, ובידיו הקדושים היה חופף ראשם, וריפא אותם בעת אשר הוכו בשחין... ועשה להם רטיות" (זכות ישראל, עשר צחצחות, מהדורת ירושלים תשס"א, עמ' סט-ע). רבים ממעשי החסד שלו היו בהסתר ובהצנע לכת. לעתים היה מתחפש באישון ליל, מתלבש בלבוש נוכרי כדי שלא יכירוהו, ומביא עצים להסקה ליולדות עניות, תוך כדי שהוא אומר בהליכתו פסוקי "תיקון חצות". תלמידו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב שעקב אחריו בסתר וראהו בכל אלה, אמר עליו "שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (שם).
שרידים מחידושיו על המסכתות (רובם על מסכת כתובות), וכן רעיונותיו בעבודת ה' ועל פרשיות התורה, נדפסו בספרי ליקוט שונים, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בספרו "חידושי הרמ"ל", ג' חלקים (וינה תרפ"א). בכתביו מרבה להביא מחידושי רבו הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג. הד להתעסקותו בענייני עגונות ראה בשו"ת "נטע שעשועים" (זולקווה תקפ"ט) מאת רבי צבי הירש קארא, בחלק "אבן העזר" סימן עט: "ובקשו פני... ובראשם ידיד ה' וידידי הרב החסיד המפורסם מו"ה משה יהודא ליב נ"י מסאסוב בקש בכתב יד קדשו לעיין בדינה". כמו כן ראה "ישועות יעקב", אבה"ע, סימן יז, בפירוש הקצר, ס"ק ל': "עיין בפירוש הארוך בתשובה שכתבתי בזה להרב מו' משה ליב מסאסוב".
תלמידיו היו מגדולי החסידות המפורסמים: האדמו"ר בעל "עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי אברהם דוד ווארמאן אב"ד בוטשאטש – בעל "דעת קדושים" ו"אשל אברהם", האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב – בעל "אהבת שלום", האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן ורבי ישראל מברדיטשוב אב"ד פיקוב וברדיטשוב (בנו של בעל ה"קדושת לוי").
על קדושתם המופלאה של כתבי-יד קדשו ניתן ללמוד מסיפור שהתרחש אצל תלמידו הרב מבוטשאטש: "שבעת שהיה השריפה הגדולה בבוטשאטש בשבת קודש, והגאון הקדוש רבי אברהם דוד התאנח על הכתבי קודש שלו. ואחר כך נתבשר שהתיבה עם הכתבי קודש עומדת ברחוב העיר, ונשתנה פניו, ואמר: איני מרגיש זכות, רק מה שהיה מונח שם אגרת הקודש ממורי הקדוש רבי משה ליב מסאסוב" (זכות ישראל, עשר צחצחות, שם, עמ' סח-סט).
כתבי-יד קדשו של רבי משה ליב נדירים ביותר. ידועים אוטוגרפים ספורים ממנו. לפנינו מכתב שלם בכתיבת-יד קדשו ובחתימתו המלאה. נוסח חתימתו, על פי רוב, הוא: "משה יהודא ליב מבראד", לעתים הוא חותם "מסאסוב". רבי משה ליב התגורר רוב שנותיו בעיר מולדתו בראדי, ורק מאמצע שנות התק"נ התגורר בסאסוב. גם בשנים בהן גר בסאסוב היה חותם לעתים "מבראד", כמו במכתב שלפנינו (ראה דוגמה נוספת: חידושי הרמ"ל, מהדורת ניו-יורק תש"נ, עמ' רפה).
למיטב ידיעתנו המכתב שלפנינו לא נדפס.
על הסיבה לנדירותם של כתבי-ידו של רמ"ל כותב נכדו רבי נחמיה שפירא בהקדמתו ל"חידושי רמ"ל (וינה תרפ"א): "...הנייר שכתב עליו זקני הקדוש רבי משה ליב ז"ל וגם הדיו, לא היו טובים כלל, וכתב יד קדשו הי' כתיבה יפה דקה, הנה מפני משמוש יד רבים, שבמחילה מכבודם לא ידעו והבינו לתת הכבוד הראוי להאוצר הזה לשמרו שלא לנגוע בו בידים, ובפרט בידים אי נקיות, נטשטש ונקרע הכי"ק מאד, ובמשך הזמן נתקלקל כל כך עד שלא נשאר בו כמעט דיבור אחד שלם בלי קלקול". בהמשך ההקדמה הוא מספר שפעם כשהיו כתבי היד אצל רבי יקותיאל שמעלקא – בנו של רמ"ל, "...נפל נר דולק על הכי"ק... ונשרפו ממנו כמה דפים שלמים... ".
[1] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. קרע בפנים הדף עם פגיעה קלה בטקסט. קרע זה משוקם בנייר דבק שקוף מצדו השני של המכתב. כתם דיו המטשטש את אחת המילים [בשורה שלפני החתימה]. הרישום בגב המכתב דהוי. סימני קיפול.
המכתב הנדיר שלפנינו הגיע מאוצרותיו של הרה"ח רבי שמעון שמעלקא ערבליך שליט"א מאנטוורפן, שהוא צאצא ישיר ודור שביעי בן אחר בן להגה"ק רבי משה יהודה ליב מסאסוב. אביו של הנגיד ר' שמעון ערבליך היה רבי משה יהודה ליב ערבליך ז"ל, בן הרה"ח רבי יעקב צבי ערבליך ז"ל, בן הרה"צ רבי יקותיאל שמעלקא ערבליך זצ"ל, בן הרה"צ רבי אלתר אריה מרדכי ערבליך, בן הגה"צ רבי יקותיאל שמעלקא ערבליך אב"ד סאסוב (תק"ס-תרכ"ב), בן הגה"ק רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב.
עשר שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו. מעבר לדף עוד שלוש שורות קצרות של רישום הכתובת בכתב-יד קדשו. נכתב אל ידידו "הרבני המופ'[לג] החכם והשל'[ם] מ' יעקב" מעיר זאלוזיץ.
במכתב מוזכרת אגרת שנשלחה מקהילת אפטא "מגיסו הרבני המופלג הראש מ' דוד נ"י". ובהמשך כותב רבי משה ליב ברכות לפרנסה ונחת מהילדים: "ומאפס הפנאי אקצר, ושנותיו לא יבצר מהאל הנוצר, ויתן לך ה' שפע רחמי'[ם] להיות לו פרנסה בשופי רב טוב, ולהיות לו שמחה מבניו המופל'[גים] נ"י ומבנותיו ה[בתול?]ות ת'[חיינה]".
את המכתב חותם רבי משה ליב מסאסוב: " דברי או"נ הד"ש כה"י [=אוהב נפשו הדורש שלומו כל הימים] משה יהודא ליב מבראד".
מעבר לדף – רישום בכתב-יד קדשו: " לק' זאלאזיץ, לידידי הרבני המופ' מ' יעקב נ"י, מק' סאסוב".
הגאון הקדוש רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב (תק"ה-תקס"ז), מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים ביותר. תלמיד מובהק של הגאון הקדוש רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, בישיבתו למד שבע שנים (יש אומרים שלוש-עשרה). כשחזר לעירו בראדי, אמר עליו רבו "שארז בקופסתו ש"ס וארבעת חלקי שלחן ערוך". לאחר פטירת רבו, בשנת תקל"ח, החל להסתופף בצילו של הרה"ק המפורסם רבי אלימלך מליזענסק. בשלהי שנות התק"ל וראשית שנות התק"מ התגורר בעיר אפטא, שם ייסד ישיבה ואמר בה שיעורים בעומק העיון. בשנים ההן קירב לחסידות את "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
רבי משה ליב נודע במדרגותיו הנשגבות בעבודת ה'. על ענוותנותו הגדולה ויראתו הנוראה מהשי"ת אפשר ללמוד ממכתב מפורסם שלו, בו כותב על עצמו: "...מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים; ואם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד, אשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשי"ת ב"ה וברוך שמו מאה פעמים בכל יום..." (ליקוטי רמ"ל, טשרנוביץ תרט"ז, יח/1).
רבי משה ליב התפרסם בעיקר על היותו עמוד החסד שבדורו, ועל אהבת ישראל שבערה כאש בעצמותיו. הוא היה אבי היתומים, דיין האלמנות ומושיע העגונות. עסק כל ימיו במעשי צדקה וחסד בשמחה, במסירות, בדבקות ובלהט, כשהוא מכתת את רגליו לצורך פדיון שבויים, הכנסת כלה, הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רוב הסיפורים הידועים עליו נוגעים לעניינים אלה. מפורסמות ביותר אמרותיו: "אם אין אתה אוהב נאמן לישראל, עדיין לא טעמת טעם יראת השם"; "האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי בני ישראל – לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל". מסופר עליו ש"היה משתתף תמיד בצער כל איש כאלו בא עליו ממש הצרה, והשתדל על יתומים לפרנסם ולכלכלם, ובידיו הקדושים היה חופף ראשם, וריפא אותם בעת אשר הוכו בשחין... ועשה להם רטיות" (זכות ישראל, עשר צחצחות, מהדורת ירושלים תשס"א, עמ' סט-ע). רבים ממעשי החסד שלו היו בהסתר ובהצנע לכת. לעתים היה מתחפש באישון ליל, מתלבש בלבוש נוכרי כדי שלא יכירוהו, ומביא עצים להסקה ליולדות עניות, תוך כדי שהוא אומר בהליכתו פסוקי "תיקון חצות". תלמידו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב שעקב אחריו בסתר וראהו בכל אלה, אמר עליו "שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (שם).
שרידים מחידושיו על המסכתות (רובם על מסכת כתובות), וכן רעיונותיו בעבודת ה' ועל פרשיות התורה, נדפסו בספרי ליקוט שונים, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בספרו "חידושי הרמ"ל", ג' חלקים (וינה תרפ"א). בכתביו מרבה להביא מחידושי רבו הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג. הד להתעסקותו בענייני עגונות ראה בשו"ת "נטע שעשועים" (זולקווה תקפ"ט) מאת רבי צבי הירש קארא, בחלק "אבן העזר" סימן עט: "ובקשו פני... ובראשם ידיד ה' וידידי הרב החסיד המפורסם מו"ה משה יהודא ליב נ"י מסאסוב בקש בכתב יד קדשו לעיין בדינה". כמו כן ראה "ישועות יעקב", אבה"ע, סימן יז, בפירוש הקצר, ס"ק ל': "עיין בפירוש הארוך בתשובה שכתבתי בזה להרב מו' משה ליב מסאסוב".
תלמידיו היו מגדולי החסידות המפורסמים: האדמו"ר בעל "עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי אברהם דוד ווארמאן אב"ד בוטשאטש – בעל "דעת קדושים" ו"אשל אברהם", האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב – בעל "אהבת שלום", האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן ורבי ישראל מברדיטשוב אב"ד פיקוב וברדיטשוב (בנו של בעל ה"קדושת לוי").
על קדושתם המופלאה של כתבי-יד קדשו ניתן ללמוד מסיפור שהתרחש אצל תלמידו הרב מבוטשאטש: "שבעת שהיה השריפה הגדולה בבוטשאטש בשבת קודש, והגאון הקדוש רבי אברהם דוד התאנח על הכתבי קודש שלו. ואחר כך נתבשר שהתיבה עם הכתבי קודש עומדת ברחוב העיר, ונשתנה פניו, ואמר: איני מרגיש זכות, רק מה שהיה מונח שם אגרת הקודש ממורי הקדוש רבי משה ליב מסאסוב" (זכות ישראל, עשר צחצחות, שם, עמ' סח-סט).
כתבי-יד קדשו של רבי משה ליב נדירים ביותר. ידועים אוטוגרפים ספורים ממנו. לפנינו מכתב שלם בכתיבת-יד קדשו ובחתימתו המלאה. נוסח חתימתו, על פי רוב, הוא: "משה יהודא ליב מבראד", לעתים הוא חותם "מסאסוב". רבי משה ליב התגורר רוב שנותיו בעיר מולדתו בראדי, ורק מאמצע שנות התק"נ התגורר בסאסוב. גם בשנים בהן גר בסאסוב היה חותם לעתים "מבראד", כמו במכתב שלפנינו (ראה דוגמה נוספת: חידושי הרמ"ל, מהדורת ניו-יורק תש"נ, עמ' רפה).
למיטב ידיעתנו המכתב שלפנינו לא נדפס.
על הסיבה לנדירותם של כתבי-ידו של רמ"ל כותב נכדו רבי נחמיה שפירא בהקדמתו ל"חידושי רמ"ל (וינה תרפ"א): "...הנייר שכתב עליו זקני הקדוש רבי משה ליב ז"ל וגם הדיו, לא היו טובים כלל, וכתב יד קדשו הי' כתיבה יפה דקה, הנה מפני משמוש יד רבים, שבמחילה מכבודם לא ידעו והבינו לתת הכבוד הראוי להאוצר הזה לשמרו שלא לנגוע בו בידים, ובפרט בידים אי נקיות, נטשטש ונקרע הכי"ק מאד, ובמשך הזמן נתקלקל כל כך עד שלא נשאר בו כמעט דיבור אחד שלם בלי קלקול". בהמשך ההקדמה הוא מספר שפעם כשהיו כתבי היד אצל רבי יקותיאל שמעלקא – בנו של רמ"ל, "...נפל נר דולק על הכי"ק... ונשרפו ממנו כמה דפים שלמים... ".
[1] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. קרע בפנים הדף עם פגיעה קלה בטקסט. קרע זה משוקם בנייר דבק שקוף מצדו השני של המכתב. כתם דיו המטשטש את אחת המילים [בשורה שלפני החתימה]. הרישום בגב המכתב דהוי. סימני קיפול.
המכתב הנדיר שלפנינו הגיע מאוצרותיו של הרה"ח רבי שמעון שמעלקא ערבליך שליט"א מאנטוורפן, שהוא צאצא ישיר ודור שביעי בן אחר בן להגה"ק רבי משה יהודה ליב מסאסוב. אביו של הנגיד ר' שמעון ערבליך היה רבי משה יהודה ליב ערבליך ז"ל, בן הרה"ח רבי יעקב צבי ערבליך ז"ל, בן הרה"צ רבי יקותיאל שמעלקא ערבליך זצ"ל, בן הרה"צ רבי אלתר אריה מרדכי ערבליך, בן הגה"צ רבי יקותיאל שמעלקא ערבליך אב"ד סאסוב (תק"ס-תרכ"ב), בן הגה"ק רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג